|
הכל נשאר במשפחה/אביב ירון
הטלפון במשרדי צלצל וקול אישה מבויש משהו שאל , הגעתי לחוקר דני שניר? אישרתי שאכן כך היא רצתה להגיע מיידית אישרתי ולאחר כעשרים דקות היא נכנסה, אישה באמצע שנות השלושים אשר כל חזותה אמרה חיים קשים, סבל, כאב, אפשר היה לראות בעיניה עד כמה היא מובכת להיות כאן במשרד החקירות.
רחל סיפרה לי שהיא בת שלושים וחמש ילידת שכונת התקווה בתל אביב נשואה שלוש עשרה שנה לפיני סנדלר ויצרן נעלים קטן מתחנה מרכזית בתל אביב, לזוג שני ילדים ובסה"כ עד לפני כחצי השנה הכול היה בסדר (לפחות כך היא חושבת) עכשיו בחודשים האחרונים הוא מתנהג קצת מוזר וגם לא מגיע מהעבודה ישירות הביתה אלא מאחר כשעתיים וטוען שישב עם חברים, גם בשבתות הם הולכים להוריו והוא משאיר אותה ואת הילדים שם והולך לכדורגל.
סיכמנו את ענייני התשלום וכבר באותו יום הגעתי לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב והתמקמתי מול בית העסק הקטן, ממקום התצפית אפשר היה לראות את פיני עובד במרץ רב, לפתע לאחר כעשרים דק' קם סידר הזיז כיבה את החשמל ויצא מבית העסק נעל והחל ללכת רגלי לכיוון דרך פ"ת, רכבו חנה בסמוך לבית העסק אך הוא עבר אותו והמשיך הלאה. הגענו לדרך פ"ת ואז עצר מונית שירות קו ארבע הצלחתי לעצור מונית ועקבתי אחרי מונית השירות.
כאשר הגענו לרחוב בן יהודה פינת ארלוזורוב ירד פיני והחל צועד לכיוון מלון הילטון ברח' הירקון, פיני חלף על פני המלון והמשיך צפונה נכנס לגן העצמאות, בגן כבר שררה חשיכה ורק פנסים בודדים האירו חלקים מהגן, היה קשה מאוד להמשיך במעקב בין הצללים לפתע הגיע פיני לשביל בו עמד בחור והשניים עצרו ודיברו, לאחר כדקה נכנסו לתוך סבך השיחים ואפשר היה לראות בקושי רב אומנם שהשנים מקיימים יחסים, אני שכבר ראיתי הכול במקצוע החקירות אולי מעט הופתעתי אבל לא יותר מדי, הצלחתי לצלם מעט במצלמת הוידאו עם אופציית צילום לילה ועזבתי את המקום.
למחרת שוב הגעתי למקום עבודתו של פיני וכל העניין חזר על עצמו בדייקנות מדהימה רק שהפעם המפגש היה עם אדם אחר אבל גם הפעם קיום יחסים בתוככי הגן ולאחר מכן חזרה לרכב והביתה.
בשבת התמקמתי מול ביתם של רחל ופיני בשעה 12 הם יצאו יחד עם הילדים ונסעו מספר רחובות ועצרו בכתובת הוריו של פיני בית קטן ישן ומוזנח באחד הרחובות של כפר שלם, פיני רחל והילדות נבלעו מעבר לגדר היוטה שהקיפה את הבית, התמקמתי בתצפית טובה והמתנתי.
כשעתיים לאחר מכן יצא פיני מחצר הבית נכנס לרכב ונסע לכיוון צפון תל אביב, פיני הגיע לקרבת עירית תל אביב והחנה את הרכב בקרבת רחוב שלמה המלך, פיני יצא עם שקית גדולה בידיו והלך לאורך רחוב שלמה המלך תוך שהוא מביט לכל הכיוונים בעצבנות משהו לבסוף נכנס לחצר בנין ושם אפשר היה לראות שמדובר במכון בריאות/סאונה לגברים בלבד, נכנסתי אחריו רק כביכול לברר פרטים והוברר שמדובר במכון של הומואים ובמקום יש חדר כושר סאונה וחדרי התייחדות, חשתי שאני מעורר מעט חשד ועזבתי את המקום.
ביום ראשון התייצבה רחל במשרדי, נו אמרה מי זו הבחורה? נכון שיש? לאן הם הלכו מה הם עשו ספר לי הכול אני חייבת לדעת.
למרות שפעמים רבות עמדתי במצבים של לספר ללקוח דברים לא נעימים היה לי קשה מאוד לברור את המילים, רחל האישה הפשוטה משכונת התקווה בתל אביב עומדת לקבל את "הפצצה" של חייה ואני איש הבשורה.
סיפרתי לה הכול תוך שהיא בוכה בכי קורע לב, לא היה לה מושג שזהו הכיוון, היא הייתה מוכנה למאהבת או משהו בסגנון אבל יחסים הומוסקסואלים?
רחל ביקשה לראות את סרט הוידאו, איכות הסרט לא הייתה משהו אבל במקום המפגש בגן העצמאות מתחת לפנס אפשר היה לראות היטב את פיני נפגש עם הבחור...
זה אחי דוד זעקה ולאחר רגע התמוטטה על הרצפה ואיבדה את הכרתה...
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
רחל לא התאוששה מהמקרה ומאושפזת כבר שנים בבית חולים לחולי נפש, פיני יצא מהארון וממשיך בחייו כרגיל, הילדים הועברו לבית אחותה של רחל...
מבוסס על מקרה אמיתי, הפרטים המזהים שונו.
לתגובות גלול מטה
|
