בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

לטייל בברלין

 
   דף הבית    אתרים    משפחות וילדים    איך מגיעים    מוזיאונים    לילות ברלין
   יהודים ושואה    היסטוריה    החומה    פוטסדאם    דרזדן    מידע שימושי
   קישוריות    צור קשר
  כל הזכויות על תוכנו של אתר זה שמורות למשה ריינפלד
לטייל בברלין
האתר של מדריך הטיולים משה ריינפלד
 
 
 
 
מידע מעודכן ומורחב יותר על ברלין, פוטסדאם, דרזדן ומקומות יפים אחרים במזרח גרמניה, שפע מסלולי טיולים, ועדכונים למטייל העצמאי, ניתן למצוא באתר חדש שליwww.myberlin.co.il  (הקליקו על הקישור או על הבאנר). 
     
 
 

ברלין: בירת גרמניה, מרכז תרבות אירופי ועיר ללא הפסקה

 

 
תרבות ובנייה: "הגלריה הישנה" (מוזיאון ציורים מהמאה ה-19). ברקע מנופי בנייה (הקלק להגדלה). עוד תמונות בדף האתרים.   

 

המושגים מזרח ומערב בברלין מזכירים מאד את ירושלים שלנו. עד לפני שנים לא רבות לא היה צורך במצפן כדי לדעת היכן מתחיל המזרח בברלין והיכן המערב. שכן, בשנים 1961 – 1989 חצתה את העיר חומה. מצידה האחד שכנה הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח גרמניה, שברלין הייתה בירתה ושנכללה בתחום ההשפעה של ברית המועצות. מצידה האחר שכנה מערב ברלין, שהייתה נתונה לשלטון כיבוש סמלי של ארה"ב, בריטניה וצרפת. כיום, לאחר נפילת החומה, כבר אין המבקרים בעיר יכולים להבחין בסימני ההבדל בין שני חלקים אלה. רבים מבנייני המגורים שנבנו בסגנון המזרח גרמני המגושם, שופצו עד לבלי הכר. הם נראים כיום מודרניים להפליא. ומי שעומד במעבר הגבול לשעבר "צ'קפוינט צ'רלי"  ברחוב פרידריך (פרידריך-שטראסה), יווכח לדעת שבמקום שבו עמדה פעם מזרח ברלין  שולטים בכיפה בנייני עסקים ובוטיקים. דווקא במקום שבו עמדה מערב ברלין שוררת עצבות מסוימת.
 
ברלין היא בירתה החדשה-ישנה של גרמניה. מספר תושביה 3.4 מיליון. פרנסי העיר עושים מאמצים כבירים לעצב עיר בירה מודרנית, שתשתמש לא רק מושב מוסדות השלטון אלא גם מרכז תרבות לאירופה כולה. בכל מקום בעיר, בונים ומשפצים. התייר המצוי נתקל שוב ושוב בפיגומים, תעלות, ערמות של חומרי בנייה, צנרת חשופה וציוד לעבודות עפר. אבל כבר יש תוצאות בשטח. ככר פוטסדאם (  Potsdamer Platz), שהייתה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 אתר הבניה הגדול ביותר באירופה הפכה למרכ ז עירוני חדיש. המבנה העצום של מרכז סוני, הפך לאחד מסמליה החדשים של ברלין. תחנת הרכבת המרכזית החדשה, הגדולה ביותר באירופה (Hauptbahnhof), החלה לפעול ב-2006. וכעת, הורסים את ארמון הרפובליקה ( Palast der Republik), בניין ראוותני אדיר מתקופת המשטר הקומוניסטי. במקומו ישוחזר, אם ימומשו התכניות, מה שהיה בעבר ארמון הקיסרים לבית הוהנצולרן. 
   
בניית קריית הממשלה של גרמניה הושלמה. גולת הכותרת: בניין הרייכסטאג. אם משקיפים מכיפת הזכוכית השקופה של הרייכסטאג דרומה רואים את ככר פוטסדאם. מצפון - נראה גג הזכוכית של תחנת הרכבת המרכזית, במערב - לשכת הקנצלר, ובמזרח - בניין הבית התחתון של הפרלמנט (הבונדסטאג).  א-פרופו, כיפת הרייכסטאג: כל אדם העולה אליה יכול להסתכל על חברי הפרלמנט "מלמעלה", במלוא מובן המילה.
 
טיול בברלין הוא חווייה מיוחדת לנו כישראלים וכיהודים.יהדות גרמניה הייתה בעבר הלא רחוק קהילה מפוארת שמרכזה היה ברלין. וכמובן, אסור לשכוח את הצד האפל של העיר. כאן היה מרכזן של המזימות השטניות להכחיד אותנו מעל פני האדמה.
 
לפני שנתחיל לטייל בברלין, נזכיר כמה מושגים שיקלו את ההתייחסות אליה.         
 

 

מילות מפתח ברלינאיות

 

כדי להבין את מהותה של ברלין, צריך להכיר כמה מושגים:

 
 

"עיר המים" ( Wasserstadt)

 

אין באירופה ערים רבות שיש בהן כל כך הרבה אגמים, נהרות, תעלות. ברלין זכתה בשל כך לכינוי "אתונה שעל נהר השפרה" (Spree). בסך הכל יש בעיר כ-500 קילומטר חופים, שלאורכם ניתן לטייל, להתגורר, לשבת בבית קפה או במסעדה, לשייט, לרחוץ ולהשתזף. איכות המים באגמי ברלין ובנהר האבל  (Havel)  גבוהה במיוחד.
 

ארמון העיר

 

במלחמת העולם השניה הופצץ  קשה ארמון הקיסרים המפואר שעמד במזרח העיר. השלטונות הקומוניסטיים פוצצו את שרידיו ובנו במקומם את מרכז התרבות הקרוי "ארמון הרפובליקה". בשנת 2006 הרסו יזמים את המבנה הסוציאליסטי. על פי התכנית, אמור להיבנות במגרש שהתפנה העתק מדויק של ארמון הקיסרים. סביב הארמון שוכנים כבר כיום אתרים מפורסמים: הפורום של אוניברסיטת הומבולדט, המוזיאונים לתרבות חוץ-אירופית, ספריית ברלין ואוספי האוניברסיטה.    
   

עיר ללא הפסקה

 

החובה לסגור עסקים בשעות הלילה בוטלה בברלין עוד בשנת 1949 ומאז התפרסמה העיר בחיי הלילה הסוערים שלה. יש בעיר אלפי ברים ובתי בירה, ומאות תיאטראות, בתי קולנוע ואולמות קונצרטים. במקביל לאתרים הממוסדים צמחה בברלין "תרבות לווין": תיאטראות קטנים, מועדונים לא חוקיים, ומוסדות ספונטניים באתרים שאליהם מגיעים רק משוגעים לדבר. תערובת זו של אמנות מסובסדת ושל אוונגארד משגשג מעניקה לברלין את פניה הייחודיות. והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשעות הלילה.   
 

 ארכיטקטורת החצרות

 

ברלין ידועה במבנה ה"חצרי" שלה. שניים עד שמונה בניינים, העומדים זה אחרי זה, ומחוברים זה לזה בחצרות ובמעברים, אינם תופעה נדירה בברלין. אחד מגושי הבניינים המפורסמים מסוג זה הוא השכונה המכונה  Hackeschen Hoefe (חצרות האקה) שבמרכז ברלין. גושים דומים הם  Heckmann-Hoefe (חצרות הקמן) שברחוב אוראנינבורג  ( Oranienburger Strasse), ו Sophie-Gips-Hoefe  (חצרות סופי גיפס) ב- Sophienstrasse.
 

תסביך הגובה

 

מבחינה טופוגרפית, ברלין היא עיר שטוחה לחלוטין. הגובה הממוצע שלה מעל פני הים (הצפוני, כמובן) הוא: 34 מטר. לכן, יש להתייחס בחשד לכל הגדרה של "הר" בתחומי העיר. ה"הר" הברלינאי שהתושבים מתגאים בו יותר מכל הוא Prenzlauer Berg   (בעגה הברלינאית: "פרנצלברג"). גובה פסגתו: 94 מטר (!). למעשה, זוהי שכונה יפה, המשתרעת ממזרח למרכז העיר, ובה שפע של בתי בירה, בתי קפה ומסעדות, לצד גלריות ובוטיקים. בתקופת השלטון הקומוניסטי התרכזו במקום אומנים, בוהמיינים ומתנגדי המשטר למיניהם. יופיו של המקום שווה את ה"טיפוס" במעלה ההר. יש אפילו עוד "הר" בגובה דומה, אבל מתברר שהוא עשוי מההריסות שפונו בברלין בתום מלחמת העולם השניה.בקיצור, כל הר מוליד עכבר.         
 
העגה הברלינאית
 
טעות נפוצה היא שתושבי ברלין דוברים גרמנית תקנית. הברלינאי הממוצע דובר עגה מקומית שאפילו גרמנים מלידה המגיעים מחוץ לעיר אינם מבינים אותה. כך, למשל, הלחמניות שהברלינאי אוכל בארוחת הבוקר קרויות בפיו Schrippen ("שריפן") ולא Broetchen (ברוטכן) – כפי שאומר כל גרמני אחר. תושבי ברלין עצמם אינם קרויים בברלין "ברלינאים" אלא     Pfannkuchen  (כלומר, "לביבות").

 

אוסטלגיה

 

בשנים האחרונות פורחת בברלין תעשיית "געגועים" לשלטון הקומוניסטי. בין היתר, יש ביקוש רב לחפצים מהתקופה ההיא, הנמכרים בחנויות מיוחדות למזכרות. סוכנויות הנסיעות משווקות סיורי "אוסטלגיה" (Ostalgie) (צירוף המלים: נוסטלגיה למזרח). המטיילים מבקרים באתרים המזכירים את החיים ב"גן העדן הסוציאליסטי", אבל גם בבתי הסוהר המחרידים של השטאזי (המשטרה החשאית המזרח גרמנית).
 

אופנה

 

שמה של אופנת ברלין יצא למרחוק. זהו ענף המתנהל באורח חצי מחתרתי. הברלינאי מהשורה מתלבש כמו ישראלי מעיר שדה. הוא מעדיף את הלבוש הנוח, ול"שיק" נחשבים בעיניו בעיקר סנדלים וחליפות ג'וגינג. שמלות ערב או חליפות כמעט אינן נראות בעיר. אבל בחדרים אחוריים של בוטיקים המשווקים לברלינאי את הבגדים שהוא אוהב, תופרות בעלות הבית דגמים ייחודיים ומשווקות גם אותם. נציגים של חברות האופנה הגדולות מרבים לשוטט בברלין כדי לשאוב השראה מתכנון הבגדים הנועז ורב הדמיון של מעצבות, בעיקר בשכונות "מיטה" ( Mitte), פרצלאואר ברג (Prenzlauer Berg) ופרידריכסהיין (Friedrichshain). עיצוב האופנה קיבל משנה חשיבות בברלין בזכות ירידי האופנה השנתיים המתקיימים שם.
   

  

הפגנות

 

ברלין איננה רק מושב הממשל אלא גם מוקד המחאות נגדו. בממוצע מתקיימות בברלין שבע הפגנות בכל יום. מפגינים משתקים כמעט בקביעות רחובות ראשיים, כדוגמת קורפירסטנדאם (Kurfuerstendamm) הידוע יותר בשמו המקוצר "קו-דאם". גם אירועים פוליטיים פוקקים את התנועה ומשבשים את החיים. למשל, מצעד אחד במאי או מצעד הזיכרון המתקיים בכל שנה בינואר  למנהיגי הפועלים שנרצחו בתחילת המאה ה-20, רוזה לוכסמבורג וקארל ליבקנכט, המתקיימת מדי חודש ינואר בשכונת ה"מיטה" ( Mitte). למרות חופש הביטוי הרב, לא הכל מותר. בשנת 2005 אישרו צירי הפרלמנט מכל הסיעות הגדולות תיקון לחוק המגביל את חופש המחאה כדי למנוע מניאו-נאצים להגיע לאתרים היסטוריים מסוימים. כך, למשל, אסור להפגין ליד האנדרטה לזכר שואת יהודי אירופה.
    

האהבה לבעלי חיים

 

הברלינאים משוגעים אחרי כל מה שהולך על ארבע, במיוחד כלבים. עוברי האורח חייבים לתכנן את צעדיהם מבעוד מועד כדי להימנע מלדרוך על "מוקשים". אבל לא רק צואת הכלבים הפכה לבעייה. גם המחסור בפארקים שמותר בהם לטייל עם כלבים. הפארקים הרשמיים המיועדים לכך, בשכונות פרידריכסהיין וקרויצברג, מלאים עד אפס מקום. בקצה הצפון-מזרחי של העיר נפתח מעון לכלבים עזובים, שהוא ככל הידוע הגדול בעולם. שטחו כ-160 דונם, לרבות בית קברות.
 
מידע מורחב יותר על ברלין, פוטסדאם, דרזדן ומקומות יפים אחרים במזרח גרמניה, שפע מסלולי טיולים, ועדכונים למטייל העצמאי, ניתן למצוא באתר נוסף שליwww.myberlin.co.il (הקליקו על הקישור או על הבאנר)