בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
ביטוחים, מחיר לביטוח, ביטוח בריאותי, ביטוח סיעודי פרטי, ביטוח זול, רכב עם ביטוח, ביטח אופנוע, ביטוח עבודה, פלייריםביטוח רכוש, ביטוח.
 
 
    חוק ביטוח | פוליסת ביטוח
    ביטוח חיים | ביטוחי חיים
    ביטוח משרדים | ביטוח עסק
    ביטוח רכוש | ביטוח על רכוש
    ביטוח בריאות | פוליסת בריאות
חוק ביטוח, חוק הביטוח, חוקים של הביטוח, פוליסת ביטוח.
 
 
נכתב על ידי מיכל א.
 
 
פרק א': הוראות לכל סוגי הביטוח



סימן א': חוזה הביטוח


מהותו של חוזה ביטוח

1. חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב.

פוליסה (תיקון התשמ"ד)

2. (א) נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן - פוליסה), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה.

(ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח, לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי הענין, לפי סעיף 40 לחוק האמור, זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה מאותם תנאים.

חובה להבליט הגבלות

3. תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יציינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם.

מצורפות לפוליסה

4. נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח, יצורף לפוליסה העתק מהתשובה; תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי להסתמך עליה.

מתן העתקים,פוליסת ביטוח.

5. המבטח חייב למסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח ועל חשבונו, העתקים מן הפוליסה ומן המצורפות אליה.


חובת גילוי

6. (א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה.

(ב) שאלה גורפת הכורכת ענינים שונים, ללא אבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

(ג) הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה.

תוצאות של אי-גילוי

7. (א) ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח.

(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה.

(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:

(1) התשובה ניתנה בכוונת מרמה;

(2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח.

שלילת תרופות

8. המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 בכל אחת מאלה, אלא אם התשובה שלא היתה מלאה וכנה ניתנה בכוונת מרמה:

(1) הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה או שהוא גרם לכך שהתשובה לא היתה מלאה וכנה;

(2) העובדה שעליה ניתנה תשובה שלא היתה מלאה וכנה חדלה להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח, או שלא השפיעה על מקרהו, על חבות המבטח או על היקפה.

תקופת הביטוח

9. (א) באין הסכם אחר מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת החוזה והיא מסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה האחרון.

(ב) הוסכם על תקופת הביטוח והציע המבוטח למבטח בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום התקופה, להאריך את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, רואים את המבטח כמסכים להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב, תוך 15 ימים ממסירת ההצעה, על סירובו.

(ג) הותנה שבתום התקופה המוסכמת יוארך הביטוח מאליו - יוארך הביטוח מדי פעם לתקופה שאורכה זהה לזה של תקופת הביטוח המוסכמת.

(ד) לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד לבטלו בכל עת בהודעה בכתב לצד השני; המבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר ביטול הביטוח.

ביטול החוזה

10. ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני.


סימן ב': המוטב


מיהו מוטב

11. (א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו.

(ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו.

(ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח.
(ד) קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק בלבד מתגמולי הביטוח.


מעמד המוטב

12. (א) נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי הביטוח למוטב; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו של המבוטח לתבוע מן המבטח לשלם את תגמולי הביטוח למוטב.

(ב) טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי המוטב, והוא רשאי לקזז מתגמולי הביטוח דמי ביטוח המגיעים לו לפי אותו חוזה.


זכויות המבוטח והמוטב

13. (א) קביעת מוטב שאינו המבוטח, אין בה כדי למנוע מן המבוטח להעביר או לשעבד את זכויותיו על פי החוזה, או כדי למנוע מנושי המבוטח לעקל זכויות אלה, והכל כל עוד לא קרה מקרה הביטוח; אולם אם היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת, יהיו העברה ושעבוד של זכויות המבוטח טעונים הסכמת המוטב בכתב, ונושי המבוטח אינם רשאים לעקל זכויות אלה.פוליסת ביטוח

(ב) זכותו של המוטב אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, אלא אם היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת.



סימן ג': דמי הביטוח


המועד לתשלום

14. (א) דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות - בראשית כל תקופה.

(ב) היה הביטוח למספר שנים ודמי הביטוח נקבעו בסכום כולל, ישולמו בשיעורים שנתיים שווים בראשית כל שנת ביטוח.


פיגור בתשלום

15. (א) לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן.

(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח והקביעה היתה בלתי חוזרת, אין המבטח רשאי לבטל את החוזה אלא אם הודיע על הפיגור למוטב בכתב והמוטב לא סילק את הסכום שבפיגור תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.



סימן ד': שינויים בסיכון


סיכון שנתבטל

16. (א) חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל.

(ב) נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול.


חובת הודעה על החמרת הסיכון

17. (א) נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך מיד למבטח בכתב.

(ב) לענין סימן זה, "שינוי מהותי" - כל אחד מאלה:

(1) שנוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה שאלה;

(2) שינוי שחל אחרי מסירת הפוליסה למבוטח, בנושא שצויין בה במפורש כענין מהותי;

(3) דבר המגלה שתשובה לשאלה בענין מהותי היתה לא נכונה ויש בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח החמרה של ממש.


תוצאות של החמרת הסיכון

18. (א) תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח.

(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל המבטח את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך
קיומו על אף השינוי.

(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:

(1) לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מרמה;

(2) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שתמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי.


שלילת תרופות

19. המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 18 בכל אחת מאלה:

(1) השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיע על קרותו או על חבות המבטח או היקפה;

(2) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת המבטח;

(3) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם מניעת נזק חמור לגוף או לרכוש, ובלבד שהמבוטח הודיע למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר שנקט אותו או שנודע לו עליו.


הפחתת הסיכון

20. נקבעו דמי הביטוח לאור נסיבות שהחמירו את סיכון המבטח, ולאחר קביעתם חדלו אותן נסיבות להתקיים או להשפיע על סיכון המבטח, זכאי המבוטח להפחתת דמי הביטוח, למעט הוצאות המבטח, בעד התקופה שלאחר
שהודיע למבטח על השינוי, ולהעמדתם על מה שהיה משתלם לפי המקובל אצל המבטח בשעת קביעת דמי הביטוח בהעדר אותן נסיבות.


אמצעים להקלת הסיכון

21. הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחוייבים.



סימן ה': תגמולי הביטוח


הודעה על קרות מקרה הביטוח

22. קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני
מחובתו.

בירור חבותו של המבטח

23. (א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו.

(ב) על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם.


הכשלה של בירור החבות

24. (א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:

(1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות;

(2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור.

(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו נעשה אותו דבר.


מרמה בתביעת תגמולים

25. הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחבותו.


מקרה שנגרם בכוונה

26. נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו.


המועד לתשלום תגמולי הביטוח

27. תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי
סעיף 23(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים.


הצמדה וריבית (תיקון התשמ"ד)

28. (א) על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום קרות מקרה הביטוח, וריבית בשיעור של %4 לשנה מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי החוק האמור.

(ב) חושבו תגמולי הביטוח, או חלקם, כערכם בתאריך שלאחר קרות מקרה הביטוח, יתווספו עליהם או על חלקם, לפי הענין, הפרשי הצמדה מאותו תאריך בלבד.

(ג) היה המבטח חייב להחזיר למבוטח או למוטב דמי ביטוח, יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א) מיום היווצר החיוב.

(ד) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תגמולי ביטוח המשולמים במטבע חוץ או במטבע ישראלי המחושב לפי ערכו של מטבע חוץ; על תגמולי ביטוח כאמור תתווסף, מתום 30 ימים מיום מסירת התביעה, ריבית בשיעור שמשלם בנק ישראל לתאגידים בנקאיים על כספי פקדונות, באותו מטבע, שהם מפקידים אצלו לתקופה של שלושה חדשים מכספי פקדונות תושב כמשמעותם בהיתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978; שילם בנק ישראל בתקופה שמתום 30 הימים האמורים עד ליום התשלום בפועל שיעורים שונים של ריבית כאמור, תחושב הריבית המשולמת כך שלגבי כל תקופה של שלושה חדשים יחול שיעור הריבית ששילם בנק ישראל כאמור ביום הראשון של אותה תקופה.


ריבית מיוחדת (תיקון התשמ"ח)

28א. מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על
המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28.

לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות.

(הערה: הוראות סעיף 28א חלות, לפי האמור בתיקון התשמ"ח, גם על תגמולי ביטוח שיש לשלמם בשל מקרה ביטוח שאירע לפני תחילתו של תיקון התשמ"ח (27.7.1988), ובלבד שהריבית המיוחדת תחושב לתקופה המתחילה במועד שבו היה על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח האמורים באותו סעיף או המתחילה בתום 30 ימים מיום תחילתו של תיקון התשמ"ח לפי המאוחר.)

סעד מיוחד

29. היתה חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חוק או על פי החוזה, בין לחיוב ובין לשלילה, במעשה או במחדל של המבוטח או של המוטב, שלא השפיעו השפעה של ממש על סיכון המבטח, רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, לחייב את המבטח בתגמולי הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם התנאי לא קויים או הופר.


הישנות מקרה הביטוח

30. המבטח חייב בתגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה הביטוח תוך תקופת הביטוח יותר מפעם אחת, ובלבד שלא יחוייב בסך הכל ביותר מסכום הביטוח כמשמעותו בסעיף 56.


התיישנות

31. תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.



סימן ו': סוכן הביטוח


הגדרה

32. בסימן זה, "סוכן ביטוח" - מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים.

שליחות לענין החוזה

33. (א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח.


שליחות לענין דמי הביטוח

34. לענין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב כי אין לשלמם לאותו סוכן.

שליחות לענין מתן הודעות

35. לענין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח נחשב סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח ולמוטב בכתב כי יש לשלוח הודעות למען אחר.

תחולת חוק השליחות

36. על שליחות כאמור בסעיפים 33 עד 35 יחולו הוראות חוק השליחות, התשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים.



סימן ז': הוראות שונות


מתן הודעות

37. (א) הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן לפי מענם האחרון הידוע למבטח.

(ב) הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן, לפי ברירת המודיע, למבטח לפי מען מקום עסקיו, לסוכן הביטוח כאמור בסעיף 35, או לאדם אחר בישראל שמענו צויין בפוליסה או שהמבטח הודיע להם עליו בכתב.

(ג) לא היה למבטח מקום עסקים בישראל וגם לא ניתן מען של אדם אחר בישראל, אין המבטח זכאי להסתמך על כך שלא ניתנה הודעה של המבוטח או של המוטב, או על שניתנה באיחור. פוליסת ביטוח.


ייחוד תרופות

38. תרופות המבטח לפי סעיפים 7, 15, 18, 24 ו-25 מוציאות בענינים הנדונים בהם את תרופותיו לפי דין אחר.


סייגים להתניה (תיקון התשמ"ב)

39. (א) הוראות סעיפים 2 עד 4, 21, 25, 26, 33(ב), 34, 35 ו-38 - אין להתנות עליהן.

(ב) הוראות סעיפים 5 עד 8, 9(ג), 13, 15, 17, 18, 19, 22 עד 24, 27, 28, 31 ו-37 - אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב.


תחולה

40. הוראות פרק זה יחולו על כל סוגי ביטוח זולת אם יש בפרק אחר של חוק זה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.


פרק ב': ביטוח חיים



מהות הביטוח

41. בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם למעט תאונה, מחלה ונכות.


ביטוח אדם זולת המבוטח

42. (א) היה מקרה הביטוח מותו של אדם זולת המבוטח, טעון החוזה הסכמה בכתב של אותו אדם, ואם היה קטין או פסול דין - הסכמת נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.



(ב) סעיף זה לא יחול על ביטוח חיים של קבוצת בני אדם שהרכבה עשוי להשתנות תוך תקופת הביטוח והמוטבים הם אותם בני אדם או יורשיהם.


סייג לתרופות

43. המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה.


המוטבים

44. (א) נקבע כמוטב בן זוגו של המבוטח ללא נקיבת שמו, יזכה בתגמולי הביטוח מי שהיה בן זוגו בקרות מקרה הביטוח, ואם נקבעו קרובים - הקרובים שהיו בחיים בקרות המקרה; נקבעו ילדים או צאצאים - גם מאומץ ומי שנולד תוך 300 ימים לאחר קרות המקרה במשמע.

(ב) נקבעו מוטבים אחדים ולא נקבעו חלקיהם, יחלקו את תגמולי הביטוח בשווה.

(ג) מת מוטב שאינו המבוטח לפני שקרה מקרה הביטוח - יזכו בתגמולי הביטוח בן זוגו או צאצאיו לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; באין שאירים כאלה, או אם ויתר המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח, תהא הזכות לתגמולי הביטוח למבוטח.


ביטול החוזה

45. (א) המבוטח רשאי בכל עת לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבטח.

(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת, והמבוטח ביטל את החוזה מכוח סעיף זה, על המבטח להודיע על כך מיד בכתב למוטב תוך ציון הוראות סעיף קטן זה, והמוטב רשאי, לא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הודעת המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה על זכויותיו וחיוביו; הודיע המוטב כאמור, יוסיף החוזה לעמוד בתקפו, ואם נתבטל בינתיים - יתחדש, כשהמוטב בא במקום המבוטח.

(ג) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת, והחוזה בוטל שלא כאמור בסעיף קטן (ב), על המבטח להודיע על כך מיד בכתב למוטב.


המרה ופדיון

46. (א) לאחר ששולמו דמי הביטוח בעד שנתיים רשאי המבוטח לדרוש, בהודעה בכתב למבטח, המרת הביטוח לביטוח מסולק או פדיון הפוליסה.

(ב) דרש המבוטח המרת הביטוח לביטוח מסולק, יקטנו תגמולי הביטוח, מתום התקופה השוטפת שבעדה משתלמים דמי הביטוח, בהתאם לסכום שנקבע לכך בפוליסה, והחובה לשלם דמי ביטוח תיפסק מאותו זמן.

(ג) דרש המבוטח פדיון הפוליסה, חייב המבטח לשלם לו את ערך הפדיון שנקבע לכך בפוליסה תוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו הדרישה, או תוך זמן ארוך יותר שנקב המבוטח בדרישה ושלא יהיה יותר מ-90 ימים; על ערך הפדיון יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום מסירת הדרישה או מהיום שנקבע בה, וכן תיווסף עליהם ריבית בשיעור %3 לשנה החל מתום 30 ימים מן היום האמור.
(ד) המבוטח רשאי להגביל את דרישתו לחלק מן הביטוח.

(ה) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת, טעונה דרישת המבוטח הסכמה בכתב של המוטב.


המרה ופדיון על אף ביטול החוזה (תיקון התשמ"ב)

47. ביטול הביטוח מצד המבטח אינו גורע מזכות המבוטח לפדיון הפוליסה, וביטול כאמור בשל אי תשלום דמי ביטוח אינו פוגע גם בזכותו להמרת הביטוח, ובלבד שהדרישה להמרת הביטוח תבוא תוך 30 ימים ממסירת הודעת
הביטול של המבטח.


הפוליסה כערובה להלוואה

48. מישכן המבוטח למבטח את זכויותיו על פי פוליסה הניתנת לפדיון כערובה להלוואה שנתן לו המבטח, וההלוואה לא סולקה במועדה, לא יקזז המבטח את ההלוואה מערך הפדיון של הפוליסה, אלא לאחר שדרש מן המבוטח בכתב לסלק את ההלוואה תוך התקופה שבה על המבטח לשלם את ערך הפדיון וההלוואה לא סולקה גם תוך תקופה זו.


סייג לתחולת הוראות

49. בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים 17 עד 19.


התאבדות האדם שחייו מבוטחים

50. בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה.


אימוץ החוזה

51. (א) נקבע מוטב שאינו המבוטח ומת המבוטח בעוד האדם שחייו מבוטחים בחיים, על המבטח להודיע על כך למוטב בכתב, ותוך 30 ימים מיום הודעה זו רשאי המוטב, בהודעה בכתב, לאמץ את החוזה על זכויותיו וחיוביו.

(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח וניתן על המבוטח צו פשיטת רגל או צו פירוק, רשאי המוטב לאמץ את החוזה כאמור בסעיף קטן (א), אלא שאם קביעתו לא היתה בלתי חוזרת, ישלם לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק, לפי הענין, את ערך הפדיון של הפוליסה בזמן מתן הצו.


סייגים להתניה

52. (א) הוראות סעיפים 42, 49 ו-51 - אין להתנות עליהן.
(ב) הוראות סעיפים 43, 45 עד 48 ו-50 - אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב.


פרק ג': ביטוח תאונה, מחלה ונכות



מהות הביטוח

53. בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח או לזולתו, בביטוח מחלה - מחלה שחלה בה, ובביטוח נכות - נכות שלקה בה.


הוראות

54. (א) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור מוסכם מראש, ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות פרק ב', בשינויים המחוייבים.

(ב) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות סעיפים 42, 49, 52, 56, 61, 62 ו-64, בשינויים המחוייבים.


פרק ד': ביטוח נזקים




סימן א': ביטוח נכסים


מהות הביטוח

55. (א) בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק.

(ב) הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של זולתו.


היקף החבות (תיקון התשמ"ד)

56. (א) חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה (להלן - סכום הביטוח); סכום הביטוח - למעט סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע
חוץ - ישתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - או במדד אחר שמתפרסם כאמור ושהצדדים הסכימו עליו - בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין המדד
שפורסם סמוך לפני קרות מקרה הביטוח.

(ב) לא ייקבע בחוזה סכום ביטוח נקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, אלא אם כן אותו מטבע כלול ברשימת מטבעות חוץ שקבע המפקח על הביטוח לענין זה.

(ג) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח.

(ד) הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי, יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם.


הרחבת החבות

57. ביטוח נכס בפני סיכון מסויים מכסה גם נזק שנגרם לו מחמת שננקטו אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון.


ביטוח יתר

58. עלה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה או לאחר מכן, באופן בלתי סביר על שוויו של הנכס המבוטח, רשאי כל צד, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכום הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה
זו, יפחת סכום הביטוח ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה.


ביטוח כפל (תיקון התשמ"ד)

59. (א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו.

(ב) בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך-כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה.

(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף.

(ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח.


ביטוח חסר

60. היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה.


הקטנת הנזק

61. (א) אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים או אמצעים שהמבטח הורה לו לנקוט.

(ב) הוציא המבוטח או המוטב, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב לשם כך בהתחייבויות סבירות, חייב המבטח לשפותם, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המבטח בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין; והכל אף מעל לסכום הביטוח.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטוח שבו הסכימו הצדדים על שיעור השיפוי כאמור בסעיף 56(ג).


תחלוף

62. (א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.

(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.

(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם.


ביטוח חובות

63. בביטוח מפני אי-פרעון של חוב עוברת זכותו של המבוטח כלפי חייבו למבטח מששילם למבוטח תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם, ויחולו הוראות סעיף 62(ב) ו-(ג) בשינויים המחוייבים.


סייגים להתניה (תיקון התשמ"ד)

64. הוראות סעיפים 56, 57, 59(א) עד (ג), 61 ו-62 - אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב.



סימן ב': ביטוח אחריות


מהות הביטוח

65. בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה.

היקף החבות של המבטח

66. ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח.

תחולת הוראות (תיקון התשמ"ד)

67. על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים 56, 59, 61 ו-62, בשינויים המחוייבים, ואין להתנות עליהן, למעט על הוראת סעיף 59(ד), אלא לטובת המבוטח או הצד השלישי.


מעמד הצד השלישי

68. בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.


פשיטת רגל או פירוק של המבוטח

69. (א) אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו, אלא יעברו לצד השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את המבטח על פי זכויות אלה; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.

(ב) ואלה האירועים:

(1) המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו;

(2) המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עזבונו בפשיטת רגל;

(3) במבוטח שהוא תאגיד - ניתן עליו צו פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים או מנהל לעסקיו או למפעלו, או נתקבלה בו החלטה לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר.


סייג להתיישנות

70. בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.


סייג להתניה ולפעולות

71. (א) הוראות סעיפים 66 ו-68 עד 70 - אין להתנות עליהן.
(ב) פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים או של המנהל, אין בכוחה לגרוע מזכויות הצד השלישי לפי סעיפים 68 ו-69.


פרק ה': שונות



סייגים לתחולה (תיקון התשמ"ד)

72. (א) (1) הוראות חוק זה, למעט סעיף 62, לא יחולו על ביטוח משנה;

(2) הוראות חוק זה, למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אוירי.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות שהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהן.
(תחילת תיקון התשמ"ד לגבי סעיף 72 ביום תחילתו של החוק העיקרי.)


שמירת דינים

73. הוראות חוק זה יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.


ביטולים

74. בטלים -

(1) חוק הביטוח העותומאני משנת 1323 (1904);

(2) חוק הבטחת תגמולי ביטוח לצד שלישי, התשל"ז-1976.


תחילה והוראת מעבר (תיקון התשמ"ב)

75. (א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשמ"ב (1 בינואר 1982); אולם תחילתו של סעיף 28(א) שלושה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות.

(ב) על חוזה ביטוח שנעשה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם; לענין התחולה רואים חידוש חוזה ביטוח כעשייתו.

_____________________________________________

פורסם: ס"ח 1005, התשמ"א (12.2.1981), עמ' 94.
תיקונים:ס"ח 1042, התשמ"ב (1.3.1982), עמ' 40;
ס"ח 1108, התשמ"ד (23.2.1984), עמ' 72;
ס"ח 1262, התשמ"ח (27.7.1988), עמ' 216.
 
 
 
נכתב על ידי www.laisrael.net -
 
תרחיש חדש ומחושב להפליא המתרכז בשבר הגיאולוגי "סן-אנדראס" אשר נמצא מצפון לגבול עם מקסיקו, מראה את תוצאות רעידת האדמה הבאה, שתפגע בקליפורניה בעוצמה של 7.8 במשך 3 דקות - 15 פעמים יותר מהזמן שנמשכה רעידת האדמה .
במסגרת כינוס בו השתתפו 300 משתתפים בהם לקחו חלק אנשי ממשלה, אנשי כיבוי אש והצלה מהנדסים, אנשי משטרה וכחות נוספים ,בוצועו מספר תרחישי יחוס והדמיית רעידת אדמה הצפויה באיזור קליפרוניה ,הכוללת בתוכה רעידת אדמה בסדר גודל רב .והיא מוערכת בעוצמה של 7.7

במסגרת זו בחנו הצוותים את תוצאות המחקר שהתקיים בווישינגטון ע"י השירות הגיאולוגי של ארצות הברית וקליפורניה

תוצאות המחקר מצביעים על סבירות של 46% לרעידת אדמה בדרום קליפורניה, בעוצמה של 7.5 או יותר. לשם השוואה, רעידת האדמה בנורת'רידג' בשנת 1994, אשר הרגה 72 בני-אדם והביאה לנזק של-25 מליון דולר, הייתה בעוצמה של 6.7 .

התרחיש מתרכז בשבר "סן-אנדראס", אורכו כ- 800 מיילים. שבר זה הוא נקודת החיכוך בין הלוח הפסיפי ללוח הדרום-אמריקאי, והוא הגורם לרעידות האדמה הקשות ביותר, בניהן רעידת האדמה בעוצמה 7.8 שפקדה בשנת 1906 את סן-פרנסיסקו אשר גרמה ל-3000 הרוגים,לנזק כלכלי אדיר.

"אנחנו לא יכולים להתכונן למקרה זהה לזה שהיה בנורת'ריגד'" אומרת הסיסמולוגית לוסי ג'ונס, אחת ממנהלות הפרוייקט "החישובים המדעיים מראים, כי אנו צפויים לארוע חמור בהרבה".

עוד עולה מהמחקר כי בריעדת האדמה הצפויה ,"לוס אנג'לס ופרבריה ירעדו כמו קערת ג'לי,צינורות מים וביוב ייסדקו, חלקים של כבישים מהירים יישברו, בנייני בטון ופלדה ישנים יתמוטטו, בתי חולים יוצפו ב-50,000 פצועים".

החוקרים טוענים, כי זאת הינה תחזית, אך קיימת אפשרות סבירה מאוד לרעידת אדמה בסדר גודל כזה בקליפורניה בעשורים הקרובים. המדענים הדגישו, כ אין בכוונתם ליצור תרחיש מפלצתי וסנסציוני אך מדובר בחישובים מדויקים ומציאותיים לחלוטין.

בבדיקת הנקודה בה תתרחש רעידת הענק הבאה, הוברר כי שבר סן-אנדראס הוא יהיה המקור ,מכיוון ששם קיימות הצטברות האנרגיה הגדולה ביותר מתחת ללוחות הכדור. האזור העדין ביותר של השבר הוא חלקו הדרומי, רעידת האדמה האחרונה שתועדה בו היתה בשנת 1690 והיא מוערכת בעוצמה של 7.7 .

לפי התרחיש, רק 700 מתוך 2,300 םהרוגים מרעידת האדמה יהיו קורבנות של התמוטטות מבנים. 1,600 אנשים נוספים יהיו קורבנות של פיצוצים ושירפות , שתפרוצנה ברחבי העיר ופרבריה.

התרחיש כולו נבנה ע"י מחשב, בהתחשבות בנתונים הגיאולוגיים, האקלימיים וההנדסיים של מבנים באזור.

בתרחיש :

שבר סן-אנדראס זז בבוקר של ה-13 נובמבר 2008, מייד לאחר שעות התנועה החזקות של הבוקר.


רעידת האדמה מתחילה צפונית לגבול המקסיקני ליד ימת 'סאלטון', והשבר מתמשך לאורך 200 מייל לכיוון צפון-מזרח, עד העיירה פלמדייל, כ-40 מייל צפונית לדאון-טאון לוס-אנג'לס.

הרעידה מורגשת בכל מחוזות לוס-אנג'לס, המונה כ-22 מליון איש.

10 am : רעידת האדמה מתרחשת ושולחת גלי תנועה באדמה במהירות של 2 מייל לשנייה.


30 שניות לאחר מכן : האזורים המאוכלסים הקרובים ביותר מרגישים ברעידה. בניינים ישנים מתמוטטים, צינורות מים וביוב מתפוצצים, שרפות מתחילות, חלקים של כביש 10 נופלים.


דקה לאחר מכן : כביש 15 מקבל פגיעות, מסילות פסי רכבת מתרסקות, שריפות ענק פורצות בריברסייד ובאזור סן-ברנדינו.


דקה וחצי מאוחר יותר : גלי ההדף מתחילים להגיע ללוס-אנג'לס ומרעידים את העיר באלימות במשך 55 שניות.


2 דקות לאחר-מכן : הזעזוע נפסק ליד פלמדייל, וגליו מגיעים לחלקי החוף של סנטה-אנה ולבקרספילד.

30 דקות לאחר מכן : צוותי חרום ממלאים את כל אזור הפגיעה. 7 רעדי לוואי ענקיים יוצאים מאזור השבר לכיוון מקסיקו. מספר רעדי לוואי נוספים יכו באזור בימים ובחודשים שלאחר מכן.

לפי התרחיש, רוב הנזק יגרם מהשרפות שיגרום הרעש. 1,600 שרפות יפרצו, וישמידו 200 מליון פיט מרובעים של שכונות מגורים, בשווי של 40-100 מיליארד דולרים.

מייד לאחר שהרעש ייעצר, יחלו כוחות הביטחון וההצלה בסריקה של האזורים, על מנת להתמקד קודם באזורים שספגו את רוב הפגיעות.

בגלל מימדיו העצומים של האסון בתרחיש, לא יוכלו כוחות כיבוי האש להשתלט על כל השרפות בשלב הראשון.

מסתבר, שב-30 השנים הקרובות, קיימת סבירות של 46% לרעידת אדמה בדרום קליפורניה, בעוצמה של 7.5 או יותר.

הנתונים, גדולים ככל שיהיו, עדיין לא מגיעים למימדים המפלצתיים של רעידת האדמה בעוצמה 7.9 שהכתה בשבוע שעבר בסין והביאה ל-40,000 הרוגים. הסיבה העיקרית היא שבקליפורניה קודי בנייה ובטיחות המחמירים בהרבה מאלו שקיימים בסין.

אך למרות זו צויין על ידי משתתפי הכינוס כי המדינה לא נוקטת פעולות לשקם מבנים ישנים ושבריריים, או לעדכן תכניות בטיחות לבניינים שאינם עומדים בתקנים הקיימים.
בקרו באתר www.laisrael.net
 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
נכתב על ידי שמוליק קטלר
 
 
ביטוח עבודות קבלניות לבונים בבנייה עצמית

קיימת חשיבות רבה לעריכת ביטוח מתאים ליזמים פרטיים המקימים את ביתם בשיטת "בני ביתך".
רצוי לערוך ביטוח מסוג "ביטוח כל הסיכונים לעבודות קבלניות" ? ביטוח זה מיועד להגן על הקבלן והיזם מפני סיכונים בשלושה תחומים: נזק לרכוש של היזם/קבלן, נזק לצד שלישי ונזק לעובדי הקבלן.
על מזמין העבודה (בעל הנכס לעתיד) לוודא כי הקבלנים עימם בחר לעבוד מחזיקים בפוליסה זו. במידה ואינם מחזיקים בפוליסה זו עומדות בפני בונה הבית 2 אפשרויות: 1. חיובם של הקבלנים בעריכת הפוליסה הנ"ל עבורו כתנאי להתחלת העבודה. 2. עריכת פוליסה עצמאית המאפשר כיסוי לכל עבודות הבניה במקום.

הגדרתם של הסיכונים המבוטחים בפוליסה

מקרה הביטוח לעניין ביטוח הרכוש בפוליסה זו מוגדר כ: "אירוע תאונתי ובלתי צפוי מראש אשר קרה באתר העבודה המבוטח המוגדר בפוליסה , תוך תקופת הכיסוי הביטוחי המוגדרת בפוליסה ואשר גרם לנזק פיזי לרכוש המבוטח, במידה המחייבת את תיקונו או את החלפתו או הקמתו מחדש".

בעריכת ביטוח מסוג כל הסיכונים לעבודות קבלניות נהוג לרכוש גם כיסוי לנזקי רעידת אדמה ונזקי טבע.
ניתן לוותר על רכישת כיסוי לנזקי רעידת אדמה ולרכוש כיסוי לנזקי טבע אך לא ניתן לרכוש כיסוי לרעידת אדמה ללא כיסוי לנזקי טבע.

מקרה הביטוח לעניין ביטוח הרכוש בפוליסה זו מוגדר כ: "אירוע תאונתי, פתאומי ובלתי צפוי מראש, אשר נגרם כתוצאה ישירה מביצוע עבודות הפרוייקט המבוטח, באתר העבודה המבוטח או בסמיכות המיידית לו ואשר גרם לאחד או יותר, נזקים לצד שלישי:
מוות או פגיעה גופנית, או ליקוי גופני, או מחלה לצד שלישי.
נזק פיזי לרכוש צד שלישי.

ראוי לציין כי גבולות האחריות לביטוח צד שלישי לא יוכלו להעלות אף פעם על 10 פעמים משווי הפרוייקט.
מקרה הביטוח לעניין ביטוח חבות מעבידים מוגדר כ: "היזק גופני או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה לאחד או יותר מעובדי המבוטח ושהוא בשרותו הישיר של המבוטח ומקבל שכרו ממנו, שארעו תוך כדי ועקב עבודתו בפרוייקט המבוטח המוגדר בפוליסה".

מצורפת דוגמה למפרט ביטוח לבניית בית פרטי כולל הרחבות שונות שהוספו לפוליסה הבסיסית.
תיאור הפרויקט - בניית בית פרטי
שווי הפרויקט - עד 150,000 $
תקופת ביטוח לפרויקט - 12 חודשים
אתר הפרויקט - פתח תקוה-שכונת נוה עוז החדשה
הכיסוי המוצע:
פוליסה לביטוח עבודות קבלניות ובתוספת ההרחבות הבאות:
פרעות ושביתות למעט טרור
רעידת אדמה + נזקי טבע
נזק עקיף מתכנון\עבודה\חומרים לקויים.
פינוי הריסות עד לסך 15,000 $
מתקנים וציוד קל 10,000 $ (מכס' 5,000 $ לפריט מכוסה)
רכוש סמוך/רכוש עליו עובדים עד לסך של 15,000 $ (רכוש סמוך בבעלות המבוטח).
צד שלישי: בגבולות אחריות: 200,000 $ למקרה ו- 200,000 $ לתקופה
תקופת תחזוקה 12 חודש
חבות מעבידים בגבולות אחריות 5,000,000 $ למקרה ו- 5,000,000 $ לתקופה הביטוח.

השתתפויות עצמיות הנהוגות בביטוח זה:

רעידת אדמה- 10% משווי העבודות בפועל, מינ' 7,500 $ מכס' 1,250,000 $
בנזקי שיטפון, הצפה, סערה, סופה, גלישת קרקע, שקיעת קרקע, תזוזות קרקע, התמוטטות קרקע, ונזקי טבע לסוגיהם: 10% מהנזק מינ' 10,000 $
נזק עקיף מתכנון\עבודה\חומרים לקויים ? 10% מהנזק, מינימום 10,000 $
רכוש סמוך/עליו עובדים ונזק בזדון ? 10% מהנזק, מינימום 5,000 $
צד שלישי ? 1,500 $
חבות מעבידים ? 1,500 $
כל נזק אחר ? 1,500 $.

דגשים:

במקרים של בנייה צמודה ( בית דו משפחתי) רצוי לרכוש הרחבה ל:"נזק לרכוש לקרקע או למבנה, הנגרם על ידי רעד (ויברציה) או הסרה או החלשה של תמיכה או נזק או פגיעה לאדם או לרכוש הנובעים מאחת מהסיבות הללו במישרין או בעקיפין". רכישת כיסוי זה מטרתה להגן על היזם/ הקבלן כשזה עושה קידוחים וגורם נזק לצד ג' עקב החלשת תומכים של מבנים סמוכים.
רצוי לרכוש ביטול של החריג הבא המופיע בפוליסה:" תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי, בגין עובדי קבלנים וקבלני משנה העובדים באתר ואשר נפגעו תוך כדי ועקב עבודתם באתר".
הסבר: ברגע שעובד של קבלן משנה נפגע באתר הוא יתבע את המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יתבע בחזרה את הקבלן בפוליסת הקבלנים ושם קיים חריג לתביעות של המוסד לביטוח לאומי ולכן מן הראוי והרצוי לבטל חריג זה.
רצוי לערוך פוליסה אחת המכילה את שם היזם ושמות כל קבלני המשנה- פוליסה כזו יוצרת חבות משולבת (צולבת) של היזם וקבלני המשנה. טעות תהיה להחזיק פוליסות נפרדות לאותו פרוייקט. משמעות הטעות תבוא בעת תביעה כאשר חברות הביטוח יתבעו אחת את השנייה דבר שיעקב את ביצוע הפיצוי ובמקרים אחרים אף ימנע אותו.
 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
 
 
נכתב על ידי יניב גבריאל
 
 
עובדת שכירה השתחררה בשנת 1989 משירות צבאי סדיר.

נראה, ששלושה חודשים בשנת 1989 (כלומר מתום שיחרורה) היא לא עבדה.

כיום, בשנת 2000, טוען המוסד לביטוח לאומי, שחסרים שלושה חודשים של דיווח בשנת 1989, והוא דורש ממנה לשלם דמי ביטוח לאומי בעבור חודשים אלה.

השאלות הן:

1. האם אין התיישנות בתחום זה ?

2. כמה זמן צריך עובד שכיר לשמור את תלושי השכר ?

3. האם יכול המוסד לביטוח לאומי לדרוש כיום דמי ביטוח לאומי בעבור שנת 1989 ?


יניב גבריאל משיב:

התשובה על פניית השואלת מובאת כאן בכפיפות לעובדות הכלולות בפנייה.

u

ככלל, הביטוח הלאומי הוא ביטוח חובה, שחל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית" (אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה)(1).

ב-1 בינואר 1995 נכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי [להלן - "החוק"]. על פי החוק, גם ביטוח בריאות, בדומה לביטוח הלאומי, הוא ביטוח חובה(2). כלומר, כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, חוץ מ"עקרת בית", חייב לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בריאות עם דמי הביטוח הלאומי.

כפועל יוצא מכאן: כל תושב ישראל חייב להיות רשום באחת מקופות החולים, וזכאי לקבלת שירותי הבריאות המוגדרים בחוק(2). המוסד לביטוח לאומי מעביר את דמי ביטוח הבריאות, שהוא גובה, לקופות החולים השונות על פי הכללים שהוגדרו בחוק(2).

מודגש בזה, כי חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות חלה על המבוטח, גם בזמן שהוא נעדר מישראל היעדרות זמנית.

v

תושב ישראל, שלא ישלם במועד את דמי הביטוח שהוא נדרש לשלם, ישלם נוסף על סכומי קרן המס, גם סכומי פיגורים(3). תשלום סכומי קרן המס והפיגורים, אין בהם כדי למנוע את הפעלת סמכויותיו של המוסד לביטוח לאומי בדבר פעולות עונשין(4).

על חובות תשלום למוסד לביטוח לאומי לא חל "מירוץ התיישנות", למעט חוב תשלום כאמור של מבוטח שנפטר(5).

חובת שמירת מערכת חשבונות ומסמכים (ובין היתר, תלושי שכר) חלה על המעביד מכוח חיקוקים שונים(6), ולא על העובד.

הפניות המשיב:

(1) סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(2) חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(3) סעיף 345(ג) ו-364 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(4) סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(5) סעיף 363 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(6) סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; סעיף 25(ג) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג-1973.
 
 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
 
נכתב על ידי רועי מזרחי  
 
 
קניית דירה זה כאב ראש לא קטן, אך יש דבר אחד שהוא חשוב לא פחות ? ביטוח לדירה.
ביטוח דירה מתחלק ל-2 חלקים:
א. ביטוח מבנה ? הכולל ביטוח דירה למקרים כמו רעידת אדמה, שריפה, נזקי טבע, הצפה, תיקוני צנרת וכו'.
סה"כ הסכום לביטוח דירה במקרה זה הוא עלות המבנה עצמו - כמה יעלה לבנות את הדירה מחדש במקרה של אסון.
ביטוח הדירה כאן אינו כולל את מחיר הקרקע, על כן על תתפלאו כי סכום הבסיס לביטוח הדירה יהיה הרבה יותר נמוך מהסכום ששילמתם בעת רכישת הדירה.
ב. ביטוח תכולה ? ביטוח דירה זה כולל כיסוי לרכוש הנמצא בביתכם (הן אם זה רכוש שלכם והן אם זה רכוש השייך לאחרים), במקרה של שרפה, רעידת אדמה, התפוצצות, שוד, פריצה, נזקי טבע או הצפה.
ביטוח דירה זה נקבע על פי הצהרתכם או ע"י סקירה שעורך סוקר אשר שירותיו משולמים ע"י חברת הביטוח.
יש לזכור כי ביטוח דירה זה למרות שהוא לכאורה נועד לבטח את כל תכולת דירתכם אינו כולל את הדברים הבאים:
1. רכוש הנמצא בגינת הבית
2. דברי ערך
3. מסמכים
4. כלי נשק
רכוש זה יש לבטח בנפרד.
לכן קראו את האותיות הקטנות של חוזה לביטוח הדירה, במיוחד לביטוח תכולת הדירה, ודאגו לשאול את סוכן הביטוח מה בדיוק כולל ביטוח דירה זה, על מנת להימנע מהפתעות לא נעימות בהמשך.
אם ביטוח הדירה מכביד עליכם מבחינת עלותו הכספית ישנם דרכים מגוונות להפחתת עלות ביטוח הדירה, אך יש לזכור כי לא כל אופציות ההוזלה מתאימות לכל אחד, ויש לשקול בכובד ראש את הכדאיות של כל אופציה כזו מבחינת עלות-כדאיות:
1. אם ברשותכם דירה חדשה בבניין חדש אפשר לשקול להגדיל את ההשתתפות העצמית שלכם בביטוח הדירה, כי הסיכוי שאכן יקרה משהו הינו נמוך.
2. ניתן לעשות צמצומים בביטוח הדירה בכל הקשור לביטוח תכשיטים ודברי ערך רק לביטוח הדירה למקרה של שריפה או פריצה בלבד, ולא לעשות כיסוי ביטוח לדירה נגד שאר הסיכונים.
3. ביטוח תכולה יכול להיעשות על פי ערך שיפוי (ביטוח תכולת הדירה על פי קביעת ערכו של הרכוש כרכוש משומש ולא רכוש חדש).

ביטוח דירה אינו תמיד בגדר החובה, אך ביטוח לדירה בהחלט מוסיף לכם ביטחון בחיי יומיום!
 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

  מגנטים למקררפלייריםשמשונית, מדבקות לרכביםכרטיסי ביקור מגנטים, פרוספקטים.
 
 
נכתב על ידי עו"ד דגנית תורן
 
תשלום דמי השתתפות עצמית בתביעת ביטוח - חובת ההודעה בתשלום לצד ג'

בשנים האחרונות, מסעיר אחד הסעיפים בחוק חוזה הביטוח את המערכת המשפטית ואת ציבור עורכי הדין המייצגים חברות ביטוח. הכוונה היא לסעיף 68 בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א, 1981 (להלן: "החוק"), ובמיוחד לחלק בו המחייב את חברת הביטוח להודיע למבוטח 30 יום טרם כוונתה לשלם לצד ג'.

בהיותו חלק מחוק חוזה הביטוח, סעיף זה חולש על כל סוגי פוליסות ביטוח האחריות, מפוליסת ביטוח צד ג' לכלי רכב ועד פוליסת ביטוח אחריות מקצועית.

וזהו נוסח הוראת החוק:

"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי" (ההדגשה אינה במקור).

הבעיה נוצרת במקרים בהם לא ניתנה הודעה למבוטח או שקיים ספק אם ניתנה הודעה כזו, שאז מבוטחים רבים נתלים בהוראת החוק על מנת שלא לשלם את דמי ההשתתפות העצמית. מחד גיסא, דרישת ההודעה חיונית לשמירה על זכויות המבוטח; מאידך גיסא, יש בדרישה זו כדי לסרבל ולעתים לסכל את התשלום לנפגע (צד ג').

להמחשה, נציג את הסוגיה בדוגמא הדמיונית הבאה:

פלוני מבוטח בביטוח אחריות מקצועית. ביום מן הימים טוען לקוחו של פלוני, אלמוני, כי פלוני התרשל כלפיו, ובפעולתו הפר את חובת האחריות המקצועית כלפיו. אלמוני פונה לחברת הביטוח של פלוני. חברת הביטוח מבררת את המקרה, ובסופו של יום משלמת, מיוזמתה, או לאחר הליך בוררות או פשרה, לאלמוני. חברת הביטוח חוזרת לפלוני בדרישה לתשלום דמי השתתפות עצמית. פלוני טוען, כי לא ניתנה לו הודעה מוקדמת טרם התשלום לאלמוני, כנדרש בסעיף 68 לחוק, ועל כן לא היה סיפק בידו להתנגד לתשלום לצד ג'. פלוני מסרב, איפוא, לשלם דמי השתתפות עצמית.

מהו הדין בעניינו של פלוני?

על פניו, הוראת החוק כפשוטה מחייבת הודעה למבוטח. ואולם, הדוגמא דלעיל מהווה מקרה יחיד מתוך מגוון אפשרויות במשולש היחסים מבטח - מבוטח - צד ג', שכן במקרה המתואר ההודעה על מקרה הביטוח ו/או הדרישה לתשלום הגיעו לחברת הביטוח מידי צד ג' לבדו.
במקרים רבים אחרים, הנסיבות אינן כה ברורות. למשל, כאשר המבוטח הוא שהודיע על מקרה הביטוח, כאשר המבוטח הודה באחריותו למקרה הביטוח, או שהיה צד להליך המשפטי או להליך הבוררות במסגרתו הוחלט על התשלום לצד ג'. במקרים כגון אלה, שליחת הודעה בכתב למבוטח עשויה להיות מיותרת וריקה מתוכן.
בבתי משפט השלום בארץ זכה סעיף 68 לחוק לפרשנות הטרוגנית, אשר קשה להסיק ממנה גישה ברורה דיה לשם יישומו של החוק הלכה למעשה.

עם זאת, בפסק הדין בעניין דב כהן (ת.א. 35648/03 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' דב כהן) התקבלה טענת חברת הביטוח "אריה", לפיה יש לפרש את דרישת ההודעה בהתאם לשלב ולאופן בו מתבצע התשלום על ידי המבטח לצד ג'.

וכך פסק כב' השופט שינמן:

"שאלת תכולתו של סעיף 68 הינה שאלה שמעוררת קשיים ואני מוצא לנכון להעיר ולהאיר, כי אם הייתי נזקק לשאלה זו... סבור אני כי סעיף 68 תכולתו הינה בקשר עם התנהלות חברת הביטוח, בטרם הוגשה תובענה ע"י צד שלישי, או כאשר חברת הביטוח ביוזמתה, מבקשת לשלם את הפיצויים לצד השלישי, בטרם ניתנה זכות תגובה למבוטח. ברור שאם צד ג' פונה לחברת הביטוח, מכוח סעיף 68 לחוק ודורש לקבל פיצוי בטרם הוגשה התביעה, יש לקבל עמדתו של המבוטח והסכמתו להסכם הפשרה, אך מרגע שהמחלוקת הועברה לפתחו של ביהמ"ש, הרי שדברו של המבוטח נשמע במישרין או באמצעות בא כוחו בדרך של פסק דין (בין בהכרעה ובין בדרך של פשרה). גם במקרים אלו, צריכה חב' הביטוח להתחשב בדעת המבוטח, רק אם המבוטח העלה התנגדות לתשלום מטעמים סבירים ומהצד השני חלה על המבטחת מצידה החובה לנהוג באורח סביר ובתום לב " (ההדגשות במקור).

בעניין דב כהן נדון סכסוך בין חברת הביטוח "אריה" למבוטחה בעניין דמי ההשתתפות העצמית. פסק הדין עסק במקרה פשוט ונפוץ ביותר. רכבו של המבוטח, מר כהן, היה מעורב בתאונה עם רכבו של צד ג'. האחרון תבע את חברת הביטוח שלו, אשר נשאה בנזקו והגישה תביעת שיבוב נגד מר כהן ונגד חברת הביטוח של מר כהן. בהתאם לזכותו על פי פוליסת הביטוח, ביקש מר כהן כי חברת הביטוח תדאג עבורו לייצוג משפטי. מר כהן חתם על ייפוי כוח לטובת עורך הדין, אשר ייצג את חברת הביטוח "אריה" ואת מר כהן בתביעת השיבוב.

בסופו של הליך, נשאה חברת הביטוח "אריה" בתשלום הנזק, במסגרת הסדר פשרה בבית המשפט. לאחר מכן, דרשה חברת הביטוח ממר כהן לשאת בדמי ההשתתפות העצמית, בהתאם לחובתו החוזית על פי פוליסת הביטוח. מר כהן סירב לשלם את דמי ההשתתפות העצמית בתואנה, כי חברת הביטוח פעלה בניגוד לחוק, משום שלא הקדימה והודיעה לו טרם התשלום לצד ג'. בכך, לטענתו, הפרה המבטחת את הוראת סעיף 68 לחוק. כמו כן, טען מר כהן, כי על אף שחתם על ייפוי כוח לטובת עורך הדין, הרי שהלה פעל בחוסר סבירות והייצוג שזכה לו לא היה הולם.

כב' השופט יעקב שינמן דן בטענות הצדדים, ולבסוף קיבל את גרסת חברת הביטוח, והכריע, כי מר כהן חייב בתשלום דמי ההשתתפות העצמית, ולו בשל העובדה שבחתימתו על ייפוי הכוח הסמיך את עורך הדין להתפשר בשמו. הסכמתו של עורך הדין, בשמו של המבוטח וכשלוחו, מספיקה על מנת לענות על דרישת ההודעה הקבועה בסעיף 68 לחוק. כלומר, למן הרגע בו עורך הדין של המבוטח יודע על התשלום לצד ג', ממילא ניתן לומר כי המבוטח עצמו מודע לכך.

כאשר מקרה הביטוח מקבל "במה" במסגרת תביעה בבית המשפט, מחובתו של המבוטח, כנתבע, להביא גרסתו בפני בית המשפט. מעבר לכך, העובדה כי המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט מעידה על כך שחברת הביטוח התנגדה לתשלום לצד ג', וצד ג' הלה נאלץ לתבוע את המבוטח ואת מבטחתו בבית המשפט. במצב זה נראה, כי לא חלה חובת ההודעה מכח סעיף 68 לחוק. מאותו שלב ואילך, כל תשלום ייעשה "בחסות" בית המשפט, בין בהכרעה שיפוטית, לאחר דיון ושמיעת הוכחות, בין בשלב מוקדם יותר, באמצעות הסכם פשרה, הכפוף לגושפנקא מאת בית המשפט. גישה זו מקבלת משנה תוקף בכל אותם המקרים בהם המבוטח נתבע אף הוא על ידי צד ג', שכן, כצד לתובענה, חזקה עליו כי מודע הוא לתוצאותיה (קרי, התשלום לצד ג') והתשלום נעשה לאחר שהובאה גרסתו של המבוטח בפני בית המשפט.

וכפי שנקבע בעניין כהן הנ"ל:

"הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח חלות ביחסים שבין המבוטח למבטח והסכמתו של עוה"ד להגיע להסכם פשרה, במקרים רבים (וכל עוד לא נקבע אחרת), מספקים ומספיקים, כדי להיענות לדרישה הקבועה בסעיף 68 לחוק לפיה, על המבטח להודיע למבוטח על הפשרה, והמבוטח לא התנגד תוך התקופה הקבועה בחוק".

לעניין תום ליבו של המבוטח וסבירות התנגדותו לתשלום, ניתן למצוא בפסיקת בתי המשפט התייחסות לכך, כי האינטרס הלגיטימי של המבוטח אינו נוגע רק להיקף דמי ההשתתפות העצמית. למבוטח עשויים להיות, במקרים מסוימים, אינטרסים לגיטימיים אחרים, כגון הגנה על שמו הטוב או על מקצועו. בעניין שנע יועצים (ת.א. 745772/03 שנע 1984 יועצים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ), למשל, נשוא הדיון היה ביטוח אחריות מקצועית, ונקבע, כי לנתבעת אינטרס לגיטימי להתנגד לפשרה בדמות "חשש של ממש בענין הכרעה לגבי מקצועיותה".

למבוטח אינטרס ברור - בדמות נטל ההשתתפות העצמית - שלא לשלם לצד ג'. גם למבטח אינטרס שלא לשאת בתשלום לצד ג', ובמובן זה קיימת ביניהם זהות אינטרסים.
אך המבטח, בהיותו גוף גדול, המכוון להתנהלות יעילה, מכלכל שיקוליו בדרך המביאה בחשבון מידע רב יותר, הנוגע להיקף התשלום עבור שירותים משפטיים, השקעת משאבים בהתדיינות מול צד ג', הדין ופרשנותו בבתי המשפט, וכד'. לכן, פעמים רבות, מן הראוי להניח כי המבטח שילם לצד ג' מתוך בחינה סבירה של המקרה, בשל ההנחה כי מבטח אינו נושא בתשלומים שאינו חייב בהם.

לדעת הכותבת, מן הראוי לאפשר התנגדות של המבוטח לתשלום לצד ג' רק במקרים בהם לא הוגשה נגדו תביעה על ידי צד ג', וגם במקרים הללו התנגדותו לתשלום תיבחן על פי מבחן הסבירות.
יש לזכור, כי המבוטח עשוי להביע התנגדותו לתשלום לצד ג', ובכך לגרור את המבטח ואת צד ג' להתדיינויות סרק, תוך יצירת בזבוז ניכר, הן כלכלי, הן דיוני. קיימות דוגמאות אינספור לאינטרסים בלתי סבירים להתנגדות לתשלום לצד ג': מרצונו של המבוטח שלא לשאת בנטל ההשתתפות העצמית, דרך סכסוך של המבוטח עם הצד השלישי, ועד מקרים בהם המבוטח יודע כי הצד השלישי לא יוכל להיפרע ממנו מלוא נזקו (עקב היותו פושט רגל או עקב מקום מגוריו, וכד'), ועל כן האינטרס לתשלום לצד ג' על ידי המבטח אינו קיים עבורו.

לפי אחת הפרשנויות שהובעה בפסיקת בתי המשפט, יש לפרש את חובת המבטח לשלוח מכתב למבוטח בהתאם למטרה לשמה נוצרה - הודעה וקבלת עמדה לגבי מקרה הביטוח ולא מתן זכות וטו (ת"ק (מחוזי י-ם) 3006/97 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' סע גל חברה להשכרת רכב בע"מ). פרשנות זו מצמצמת את חובת ההודעה, כך שחובת המבטח לשלוח מכתב הודעה למבוטח חלה רק מקום שדרישת התשלום הגיעה מהצד השלישי, מבלי שהתקבלה הודעה על מקרה הביטוח מעם המבוטח.

פרשנות אפשרית נוספת היא, כי בכל המקרים בהם המבטח נשא בתשלום לצד ג' שלא על דעתו של המבוטח (וללא הודעה למבוטח), על המבוטח להראות, כי המבטח פעל באופן בלתי סביר, על מנת שיוכל להתגונן כנגד הדרישה לתשלום דמי השתתפות עצמית (השווה: ת.א. 702119/02 הדר בע"מ חברה לביטוח נ' מת"מ מרכזי תמיכה ואח', לא פורסם; וכן בשא 164504/03 איזנשטדט נ' המגן חברה לביטוח בע"מ).

קיימות פרשנויות שונות בבתי המשפט באשר לחובת ההודעה הקבועה בסעיף 68. בבואנו לבחון, האם הופרה חובת ההודעה על פי סעיף 68, והאם, בשל כך בלבד, יש לפטור את המבוטח מתשלום דמי השתתפות עצמית, כאשר חברת הביטוח נשאה, כדין, בתשלום עבור צד ג', במקומו, יש ליתן את הדעת, כאמור לעיל, לנסיבות בהן ההודעה עשויה להיות מיותרת וריקה מתוכן. הכותבת מחזיקה בדיעה, כי מן הראוי להתוות קו ברור לפרשנות סעיף 68 לחוק, שיש בו כדי להביא בחשבון את מגוון המצבים בהם מתבצע התשלום לצד ג' על ידי חברת הביטוח. בדרך זו ניתן יהיה לאזן בין הזכויות השונות במשולש היחסים מבטח- מבוטח- צד ג'.

נראה, כי יש להמתין לפסיקת הלכה או פסיקה מנחה בסוגיה, ובעניין זה דברו הסופי של בית המשפט טרם נשמע.

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
 
נכתב על ידי שמעון שחר
 

הסכנה שבזיהום ההדרגתי עלתה לתודעת חלק ניכר מהאוכלוסייה. כולם מדברים על החור שבאוזון, על התחממות כדור הארץ והסיכון הפיסי לקיומנו, אבל מעטים מדברים על החור הפיננסי שיוצר לאט לאט הזיהום ההדרגתי בכיס של המזהמים ביודעין ושלא ביודעין.

 אז למי שאינו יודע , פוליסת ביטוח מחריגה נזק שענינו זיהום הדרגתי ופוליסה לביטוח דירקטורים ונושאי משרה מחריגה זיהום כלשהו .

המזהמים אינם רק אלו שכתוב עליהם בעיתון חדשות לבקרים, וידועים כמזהמים "גדולים" . יש עוד הרבה מזהמים "קטנים" ובהם מפעלים , תחנות דלק, בתי מטבחים, מוסכים, חברות הדברה ורשויות מוניציפאליות. חלקם מייצר זיהום הדרגתי איטי שתוצאותיו מתגלים לעיתים כעבור שנים רבות . הפגיעה יכולה להיות במקורות מים , בבריאות בני אדם ובעלי חיים ,בקרקע למגורים וקרקע חקלאית .

 במסמך של המשרד לאיכות הסביבה מאוקטובר 2005 מפורטים מזהמי קרקע בישראל שמספרם ( אלו שהיו מוכרים וידועים בעת חיבור הדו"ח ) מגיע לכדי חמש מאות ! http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/News/karka2005_1.pdf

התביעה כנגד המזהם מוגשת בדרך כלל שהמצב כבר אינו הפיך והנזק כבר נגרם. ומי שחושב שיש לו ביטוח המכסה תביעה בגין נזק זיהום- אז שידע שאין ביטוח .

מלבד תביעה נגד מפעל או תאגיד , יכולה להיות מוגשת תביעה אישית נגד דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד שידע או יכול היה לדעת אודות הזיהום ולא פעל למניעתו.

בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה אין כיסוי ביטוחי גם לזיהום פתאומי, ולפיכך טוב יעשו הדירקטורים באם יקבלו חוות דעת על אפשרות הזיהום בארגון בו הם משמשים כחברים.

 מלבד "יצרני הזיהום" חשופים לתביעות אלו האמורים לשמור עלינו מפני זיהומים בין אם אלו גופים ממשלתיים, עיריות ואף גופים פרטיים .

באתר אדם טבע ודין , ניתן לקרוא על עתירה שהוגשה יחד עם העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד עריית נהריה והמשרד להגנת הסביבה על הטיפול הרשלני במפגע האסבסט בנהריה.

 http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=330&ArticleID=436

באמריקה נדרשו גם בנקים שמימנו מפעלים מזהמים "להיות שותפים" בנטל השיפוי בגין הזיהום. וכבר למדנו שאמריקה זה כאן באיחור של זמן.

הפצת מאמר זה על ידי ציבור הקוראים ,תוכל לתרום למאמץ הגלובלי למניעת הזיהום ,  ואולי נגיע ביום בהיר אחד לאל זיהום .

 

 

שמעון שחר, מנכ"ל שחר יועצים לניהול סיכונים .

הרצאות ויעוץ בביטוח כללי כולל דירקטורים.

 http://www.shahr-shimon.co.il

רשום כעד מומחה בבתי המשפט בישראל.
 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
 
 
נכתב על ידי עו''ד משה גולדבלט
 
 
 
לו הייתה חברת ביטוח מציעה לציבור הרחב לבטח את דירתו בשקל ליום ולבסוף היו המבוטחים שרכשו ביטוח כזה מגלים כי פוליסת הביטוח מכסה אולי 10% מערך הדירה, הייתה קמה זעקה גדולה ובצדק. אדם המבטח את דירתו מעוניין לקבל פיצוי על כל סכום הנזק שנגרם לו. בדרך כלל איש אינו מעוניין לבטח רק 10% מערך דירתו, או 10% מערך הנזק העלול להיגרם לו במקרה מצער של שריפת הדירה, הצפתה,או גניבת כל תכולתה.

חברת ביטוח המציעה ביטוח המכסה רק חלק קטן ביותר של הנזקים העלולים להתרחש עקב מקרה ביטוח פשוט מטעה את הציבור.אף על פי כן הטעיה זו משגשגת כיום בשוק הביטוח וחברות ביטוח מציעות לציבור התמים ביטוח תאונות אישות במחיר המפתה של שקל ליום. חברה אחת אף גייסה את מנכ"ל החברה לככב בתשדירי פרסום לפוליסה .

כמעט כל ביטוחי התאונות אישות מבוססים על סכום מקסימאלי אותו יכול המבוטח לקבל במקרה שתיגרם לו עקב תאונה נכות מלאה [100% נכות] על פי מבחנים מוסכמים [נושא קביעת דרגות הנכות מהווה בעיה קשה בפני עצמה בחלק מהביטוחים], או חלילה מוות.אם מדובר בביטוח של שקל ליום סביר שסכום הביטוח המקסימאלי לא יעלה,בדרך כלל,על 200,000 ?-[ישנן פוליסות בסכומים נמוכים יותר באופן משמעתי] .

אם נפגע אדם צעיר בתאונה ועקב תאונה זו הוא נאלץ להיעדר מעבודתו במשך 3 חודשים ונגרמה לו נכות בשיעור10% הרי הפיצוי אותו יקבל על בסיס פוליסה בשקל ליום הוא כ20,000 ? , או לכל היותר כ10% מנזקו, כפי שמקובל לחשב את הנזק על פי מבחני הנזיקין.בחישוב זה איני כולל מרכיבי ביטוח אי כושר עקב תאונה או מחלה שיש לרכוש בנפרד ובמחיר נוסף.

פיצוי סמלי,שאינו קשור להיקף הנזק,אולי אינו דבר רע אם הוא בא בנוסף לביטוח מלא.ייתכן במקרים רבים שאדם יזכה לפיצוי אמיתי אם התאונה הנה תאונת דרכים, או שנגרמה על ידי גורם שניתן לתבוע אותו בנזיקין.מה שרע הוא שמוצע לאנשים לרכוש ביטוח תאונות חלקי ביותר,שבמקרים רבים מאד לא יוכל לכסות ולו חלק קטן מנזקם ואין מי שמסביר להם עובדה פשוטה זו.הפרסומים גורמים למבוטח שאינו מצוי בפרטים ובמלכודות הפוליסה לחשוב כי רכש ביטוח תאונות אישיות ומעתה הוא יכול לישון בשקט.

בעיית ביטוח תאונות מדומה אינו אופייני רק לביטוחי השקל ביום .נתקלתי בנפגע בתאונה חמורה,שחקן בקבוצת ספורט, שנגרמו לו בה 20% נכות ועקב אותה תאונה הוא נעדר מעבודתו כחמישה חודשים ולמעשה איבד את מקום עבודתו. הפיצוי לו היה זכאי מחברת הביטוח,על פי פוליסת תאונות אישיות של הקבוצה [שהוצאה על פי חוק הספורט], הסתכם בסכום המרשים של 20,000 ?-כשיעור חודשיים הפסד שכר שנגרם לו. במקרה זה ניתן היה לראות בברור כי הביטוח שרכש לא כיסה ולו 10% מסכום נזקו ולמרבה צערו התאונה התרחשה בנסיבות בהן הוא אינו יכול לתבוע פיצוי לנזק מצד שלישי.

אין צורך לקפח את פרנסתן של חברות ביטוח.כל שיש להקפיד הוא שימכרו,במחיר הראוי,ביטוח תאונות שיעמוד בזיקה ישירה לצרכים הממשיים של המבוטח. למען האמת ניתן בנקל ליצור תכנית ביטוח כזאת, אלא שכל המצוי בעסקי ביטוח יודע שחברות הביטוח בישראל כמעט אף פעם אינן מציעות תוכניות חדשות המבוססות על צרכים אמיתיים של המבוטח.

התוכניות המוצגות לציבור הן בדרך כלל הטעיות שיווקיות המבוססות על מחיר נמוך לביטוח ירוד בטיבו או פירוק ביטוח שלם למרכיביו ומכירת רכיבים לא נחוצים, מתוכניות כוללות יותר. ברוב המקרים ניתן להתייחס לפרסומים כאל הטעיה המנצלת את בורות הצרכן בכל הנוגע לפוליסות הביטוח אותן הוא מתפתה לרכוש.

הואיל ואיני איש ביטוח, שאלתי לא אחת מכרים העוסקים שנים רבות בתחום הביטוח מדוע קיימים צרכים כה ברורים להם אין מוצעות תוכניות ביטוח ולעומת זאת כמעט כל התוכניות החדשות הן נגזרת שיווקית של תוכניות ישנות. קיבלתי מספר תשובות ובין היתר נאמר לי שרוב תוכניות הביטוח בישראל הועתקו במקורן מחו"ל ואפילו נוסח הפוליסות תורגם מנוסחים של פוליסות זרות.יתר על כן נאמר לי שבענף הביטוח לא אוהבים ניסיונות וכל אחד ממתין לראות מה יעשה המתחרה על מנת לעשות את אותו הדבר בשינויים קוסמטיים.

העצה היחידה שאני יכול להציע למי שמתעניין ברכישת ביטוח תאונות אישיות הוא לקבל ייעוץ מקצועי אובייקטיבי שיגדיר את צרכיו והנזקים העלולים להיגרם לו במקרה של תאונה ורק אז לחפש את המוצר המתאים ביותר. מוצר כזה יהיה בדרך כלל מקיף יותר ויקר יותר ובודאי לא יתאים למי שרוצה לשלם רק שקל ליום ומאמין שבכך הוא רכש ביטוח.יש להזכיר כי רכישת ביטוח מתאים אינה סיבה לישון שקט. "ברגע הקובע אנחנו איתך" מכריזה פרסומת של אחת מחברות ביטוח, אבל מעט מבוטחים תמימים באמת מקבלים את הבטחה כפשוטה.

הערה אחרונה ברצוני להקדיש לפיקוח על הביטוח.תפקידו העיקרי של המפקח על הביטוח הוא להגן על המבוטחים. הגנה כזו חייב לכלול הזהרת המבוטחים מפני תוכניות ביטוח שבינן לבין הצרכים הממשיים שלהם אין ולא כלום. הפיקוח סיפק הגנה זו בתחום ביטוחי הרכב וביטוחי הדירות וכן הסדיר [חלקית] את נושא ביטוחי הבריאות. הגיע העת שהפיקוח יכנס לתחום הפרוץ של ביטוחי התאונות האישיות ויסדיר אותו באופן ממצה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

 
 
 
ביטוח אופנועים ,ביטוחים, ביטוח חיים לכלב,  ביטוח סיעודי פרטי קבוצתי, נהג ללא ביטוח, ביטוח זול, רכב עם ביטוח, ביטח אופנוע, בטוחים, פוליסת ביטוח, פוליסות ביטוח, פוליסות.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
   
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים