הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
                
       פולין - שירותי תיירות לישראלים בפולין.      
 הסעות, העברות, סיורים מודרכים ובתי מלון בפולין.    
      danipoland@gmail.com                        מס' הטלפון שלנו בפולין -  0048-502381880 
                                                                        מס' הטלפון שלנו בישראל -  052-3207401  
   המלצות מטיילים    פולין - טיול אישי/משפחתי    טיול מאורגן לפולין בפסח 2015    וורשה - סיורים בעברית    קראקוב - סיורים בעברית    קבל הצעת מחיר
 
    פולין - דף הבית
    אודותינו
    המלצות מטיילים
    מדברים עלינו בערוץ 2
    מידע כללי על וורשה
    מידע כללי על קראקוב
    מידע כללי על פולין
    הזמנת בתי מלון בפולין ובכל העולם
    פולין - הזמנת רכב ונהג
    פולין - טיול אישי/משפחתי
    טיול מאורגן לפולין בפסח 2015
    טיול V . I . P
    וורשה - סיורים בעברית
    קראקוב - סיורים בעברית
    העברות מ/לשדה תעופה
    חיפוש תעודות שורשים
    קבל הצעת מחיר
    טלוויזיה ורדיו בשידור חי מפולין
    ציוני צדיקים מפולין
    הנצחה בבתי הקברות בפולין
    שרותי תרגום פולנית
    שרות למשרדי נסיעות בלבד
    הצעה מעניינת לבילוי בוורשה
    תנאים וכללים
    צור קשר

מידע כללי על קראקוב
 

קרקוב היא העיר השלישית בגודלה ואחת מעריה העתיקות של פולין. העיר, שהוקמה במאה ה-7, שוכנת על גדות נהר הויסלה. היא הייתה בירת פולין בשנים 1038-1596, ובירת דוכסות קרקוב הגדולה בשנים 1846-1918. כעת היא משמשת כבירת מחוז פולין הקטנה.

 

 

קרקוב משמשת עד היום כאחד ממרכזי המדע, התרבות והאמנות הפולנית. יחד עם ההיסטוריה המפוארת שלה, נשארה העיר כלב הרוחני של המדינה. העיר משמשת כאטרקציה חשובה לתיירים מקומיים וזרים, ובשל מגוון אתרי המורשת בה הכריז עליה אונסק"ו בשנת 1978 כאתר מורשת עולמית.

נהוג לזהות את מקור שם העיר במייסד האגדי שלה, הנסיך קרקוס, שהיה שליט של שבט פולני. אמנם אזכורו הראשון של הנסיך קרקוס מופיע בשנת 1190, שנים רבות לאחר ייסודה של העיר. יש המייחסים את שם העיר למילה הפרה-סלאבית "krakula", שמתייחסת למשפט, או למילה הפרה-סלאבית "krak", שמשמעותה אלון, שנחשב לעץ קדוש.

 

העיר חרבה כמעט לחלוטין בפלישות הטטרים ב-1241, 1259 ו-1287, אך היא נבנתה מחדש ושוקמה, וב-1364 עלתה שוב לגדולה כאשר המלך קזימייז' השלישי הקים את אוניברסיטת קרקוב שאחד מבוגריה המפורסמים הוא קופרניקוס היהודי. העיר המשיכה וידעה פריחה תחת שליטת השושלת היגיילונית (1386-1572) ונמנתה על ברית ערי הנזה. תקופה זו ידועה כתקופת הזהב של העיר, והיא היתה למרכז חשוב בתחומי התרבות, האומנות, האדריכלות, חקר המדע והמסחר.

 

ב-1572, לאחר מותו של אחרון מלכי השושלת היגיילונית, זיגימונד השני, עברה השליטה בקרקוב לשליטים זרים, והעיר החלה לאבד מחשיבותה. פלישת השבדים ומגפת דבר שגבתה את חייהם של כ-20,000 מתושבי העיר, החמירו את המצב, וב-1596 עברה בירת האיחוד הפולני ליטאי מקרקוב לורשה.

 

עם חלוקתה השלישית של פולין ב-1795 שבאה לאחר מרד שהחל בעיר, עברה קרקוב לשליטת אוסטריה והיתה לחלק מגליציה. ב-1809 כבש נפוליאון את קרקוב וצירף אותה לדוכסות ורשה, אך לאחר תבוסת נפוליאון השיב קונגרס וינה ב-1815 את המצב לקדמותו, אם כי לעיר ניתן מעמד של "עיר חופשית" ב-1846 שוב פרץ מרד בקרקוב ובעקבותיו שוב סופחה העיר לאוסטריה ב-16 בנובמבר 1846. אזור העיר היה לדוכסות קרקוב הגדולה וקרקוב נבחרה לבירתו.

 

בחלקה השני של המאה ה-19 שוב ידעה קרקוב מידה של עצמאות ופריחה, והיתה למרכז תרבות ואומנות שהיקנה לה את השם "אתונה הפולנית". בסוף במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הותקנו בעיר צנרת מיים ורשת קווי חשמלית, ופרבריה אוחדו ב-1910 לעיר אחת.

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר למשך זמן קצר על ידי האימפריה הרוסית, והשלטון האוסטרי בעיר הסתיים ב-31 באוקטובר 1918 והעיר צורפה לרפובליקה הפולנית.

 

עם תחילת מלחמת העולם השנייה נכבשה קרקוב בידי הנאצים וב־26 באוקטובר 1939 הכריזו עליה שלטונות הכיבוש כבירת הגנרל גוברנמן וקבעו את מרכזם בטירת ואוול. האוכלוסייה היהודית גורשה, הנותרים רוכזו בגטו ולבסוף נשלחו אל מותם במחנות השמדה. בניגוד לערי פולין האחרות וורשה בראשן, לא החריבו הנאצים את קרקוב( הרוסים הפתיעו אותם והם ברחו ), וכך שמרה על אופיה ועל מבני העבר שבמרכזה ההיסטורי. ב-1978 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר קרקוב כאתר מורשת עולמית.

 

בתקופה הקומוניסטית נבנה בעיר מפעל ענק לתעשיות פלדה ברובע נובה הוטה (Nowa Huta) שבצפון-מזרחה, והיא הפכה גם למרכז תעשייתי תוך שהיא שומרת על מעמדה כמרכז תרבותי, מסחרי ותיירותי.
 

הקהילה היהודית בקרקוב (לפני המלחמה, במהלכה ואחריה)

 

מתחילת המאה ה-14 היתה בקרקוב  אחת מהקהילות היהודיות החשובות ביותר באירופה. בשנת 1495 התישבו היהודים בעיר החדשה שנבנתה סמוך לק' ושמה קאז'מייז'.

במרוצת הזמן הפכה קאז'מייז' לשכונתה של קרקוב.

תולדות יהודי קאז'מייז' וקרקוב קשורות זו בזו.

כ- 370 שנה לאחר ההתישבות בקאז'ימייש, בשנת 1867 הורשו היהודים לגור בכול חלקי העיר.
מאז ימי-הביניים היתה קראקוב מרכז רוחני ותרבותי יהודי מן החשובים באירופה. בה פעל הפוסק, ראש הישיבה, הפילוסוף והמדען ר' משה איסרלש (המוכר בשמו הרמ"א). בשנת 1553 נבנה בית-הכנסת הנודע על שמו של הרמ"א ובתקופתו  נוסד בקרקוב בית-דפוס עברי.


הקהילה היהודית בקרקוב סבלה רבות בעת פלישת השוודים לפולין החל משנת 1655-, אך לאחר שחרור העיר ע"י הפולנים התאוששה הקהילה היהודית.

החל מ- 1815 היתה בקרקוב וסביבתה רפובליקה חופשית והקהילה היהודית התפתחה. קרקוב היתה  חלק מגליציה, וקהילת קרקוב הגיעה אז להישגים ניכרים. בעיר הוקמו כמה מוסדות תרבות וחברה יהודיים, והחשובים ביניהם היו הגימנסיה העברית (1908), בית-החולים היהודי, האגודה היהודית לספורט (1910) והתיאטרון העממי (1898).
לאחר כ- 100 שנה החל מ- 1918 בפולין העצמאית , ניהלה הקהילה חיי תרבות וחברה ערים ביותר. כ- 10 שנים לפני מלחמת העולם השנייה  הוקם בקרקוב תיאטרון יהודי קבוע. יהודים היו כרבע מכלל הסטודנטים באוניברסיטה היאגילונית שבקרקוב.

בין הדמויות הפוליטיות הבולטות ביותר היה ד"ר יהושע טהון, שבשנים 1919-1935 היה ציר ב'סים' (פרלמנט) הפולני -  מקביל לח"כ ובמשך 16 שנים ברציפות.

בקרקוב יצר המשורר מרדכי *גבירטיג.


אם בשנת 1540 ישבו בקרקוב 2,100 יהודים בלבד, בשנת 1900 ישבו בה כ- 25,000 יהודים (שהיוו כשליש מכלל אוכלוסיית העיר), ערב פרוץ מלחמת-העולם השנייה היו בקרקוב כ-60,000 יהודים מכלל כרבע מיליון תושביה.

 

תחילת הכיבוש הנאצי


ב-6 בספטמבר 1939 כבש הצבא הגרמני את קרקוב ומיד החל גל רדיפות היהודים, בפיקודו של מקס גרוסקופף.  כחודש וחצי לאחר הכיבוש הגרמני, באוקטובר 1939 הכריזו שלטונות הכיבוש על קרקוב כבירת מחוז הגנרלגוברנמן (בתרגום העברי "הממשל הכללי"), זה היה השם שנתנו הנאצים לשטחי פולין שלא סופחו לגרמניה. שטחים נרחבים מפולין סופחו ל"רייך", ואילו חלק ניכר מפולין , ארבעה מחוזות – ורשה, לובלין, ראדום וקרקוב הוכרזו כ"ממשל כללי" ולמעשה לא סופחו לגרמניה.  בראש הממשל הכללי הוצב הנס פרנק.

 

הדבר גרם להגברת ההתעללויות ביהודים. בקרקוב' הונהגו כל הצווים האנטי-יהודיים שפירסמו שלטונות הממשל הכללי.
בראשית הכיבוש התארגן הוועד היהודי, ובנובמבר 1939 הוכרז ליודנרט. יושב-ראש היודנרט היה ד"ר מרק *ביברשטין וסגנו היה ד"ר וילהם גולדבלאט.

 

בימים 5-6 בדצמבר 1939 ניהלו הגרמנים מיבצע טרור מקיף בשכונות היהודיות, בעיקר במטרה לגזול רכוש יהודים בהיקף גדול. באותם ימים הועלו באש גם מספר בתי-כנסת. ביום 1 במאי 1940 פורסם צו האוסר על היהודים להופיע בשדרות ובכיכרות המרכזיות של העיר. באותו חודש החל גירוש יהודי ק' לעיירות הסביבה.

 

בקיץ 1940 נאסרו יושבי-ראש היודנרט בידי הגסטפו וליושב-ראש היודנרט מונה ד"ר ארטור רוזנצווייג

עד מרס 1941 גורשו כ-40,000 יהודים, ובעיר נשארו כ-11,000 יהודים בלבד. בעת הגירוש נשדד כול רכושם של המגורשים.

 

הגטו


ב-3 במרס 1941 הוציא מושל מחוז קרקוב אוטו וכטר, צו בדבר הקמת הגטו, והוא הוקם בשכונה הדרומית של העיר פודגוז'ה (
Podgorze) וזה המקום בו אתם נמצאים כרגע.

איזור זה היה האיזור העני ביותר בקרקוב ויהודים משכונת קאז'ימייש היו אמורים לעבור לגור בו ולכן חלק מהם החליפו דירות עם העניים שגרו פה.

 ב-20 במרס 1941 נסגר הגטו, מוקף חומה ששרידים ממנה תוכלו לראות בהמשך הסיור , וגדר תיל. שטח הגטו היה  מחולק לשניים על-ידי הרחוב לימאנובסקיגו
(
Limanowskiego).

נוסף ליהודים שנשארו בקרקוב גורשו לגטו גם כמה אלפי יהודים מן הקהילות הסמוכות, בעיקר מסקווינה (Skawina) וייליצ'קה (Wieliczka) וראבקה (Rabka). ובסוף 1941 היה מספר הכלואים בגטו, ובכללם המגורשים מן הסביבה, כ-18,000 נפש.

הבעיה החמורה ביותר היתה הצפיפות (כ- ארבע-חמש נפשות בחדר מגורים אחד לפי חישוב תיאורטי), וכתוצאה מכך שררו בגטו תנאים סניטריים ירודים.
בגטו פעלו מספר מוסדות שניסו להקל את מצוקתם של הכלואים בו. החשובים ביניהם היו הארגון לעזרה הדדית; והארגון לעזרת הילדים 'צנטוס'
הגרמנים הקימו בגטו מספר מפעלים במטרה לנצל את כוח העבודה הזול של הכלואים בו. כמה מאות יהודים עבדו גם במפעלים מחוץ לגטו ויום יום היו יוצאים וחוזרים בליווי המשמר ביניהם המפעל של אוסקר שינדלר שגם אליו תגיעו בהמשך הסיור.
ב-19 במרס 1942 ניהלו הגרמנים פעולת טרור בתוך הגטו שכונתה 'האקציה נגד אנשי הרוח', (
Intelligenz Aktion). במיבצע זה הוציאו מן הגטו כ-50 אנשים ידועי שם בולטים בגטו, הם הובאו ל*אושוויץ ושם נרצחו.

 

השילוחים


כשנה לאחר הקמת הגטו , בסוף מאי 1942 , פתחו השלטונות הגרמניים בשילוחים מגטו קרקוב למחנות השמדה. ב-28 במאי 1942 נסגר הגטו באופן הרמטי והחלה האקציה. נטלו בה חלק כוחות מיוחדים של הגסטפו, ויחידה של ס"ס.  האקציה נמשכה כ- 10 ימים עד 8 ביוני 1942 ובסיומה הוצאו למחנה ההשמדה ב*בלז'ץ כ-6,000 יהודים, וכ-300 נורו במקום.

 

מכיכר השילוחים, שאליה הובאו כל תושבי הגטו המגורשים נשלחו למחנות השונים. כיסאות הברזל המפוזרים ברחבה הם למעשה אנדרטה שהוקמה לפני מספר שנים ע"י עיריית קרקוב. אנדרטה זו באה לסמל את האנשים החסרים שאינם עוד איתנו. כמו כן הוסף שמה של הכיכר לכיכר גיבורי הגטו.

 

בין הקורבנות באקציה זו היו בין היתר גם  המשורר מרדכי גבירטיג ויושב-ראש היודנרט ארטור רוזנצוויג, שסירב לציית להוראות הגרמנים. היודנרט חוסל, ובמקומו הקימו השלטונות הגרמניים את הקומיסאריאט ששימש כמינהל הגטו ובראשו דוד גוטר. בין אותם אלה שנורו למוות בתוך הגטו היה הצייר הידוע אברהם נוימן. אחרי האקציה צומצם שטח הגטו למחציתו. עדיין נשארו בגטו כ-12,000 נפש.

 

כ- 4 חודשים לאחר האקציה הראשונה , באמצע אוקטובר 1942 נדרש הקומיסאריאט היהודי לערוך רשימה של 4,000 תושבי הגטו לעוד גירוש. כאשר לא נענתה דרישתם, פתחו הגרמנים ב-27-28 באוקטובר 1942 באקציה שנייה בשיטות טרור המקובלות בעת השילוחים, והוציאו כ-7,000 יהודים מן הגטו דרך כיכר השילוחים שאתם נמצאים בה כרגע,  וכ-600 נורו במקום. רוב המוצאים מן הגטו הובאו מכיכר זו למחנה ההשמדה בלז'ץ וחלקם לאושוויץ. בעת האקציה הזו חוסלו בית-החולים, בית-הזקנים ובית-היתומים שהיו בגטו. אחרי האקציה שוב צומצם שטח הגטו והפעם הוא חולק לשניים: בחלק A היו העובדים ובחלק B שאר הכלואים בגטו שאינם מתאימים לעבודה כמו זקנים, נשים וילדים וכך הופרדו המשפחות .
כחמישה חודשים לאחר ההפרדה , ב-13 במרס 1943,  הועברו יושבי גטו
A, המיועדים לעבודה,  כ-2,000 במספר, למחנה *פלשוב. למחרת היום,ב- 14 במרס, התקיימה אקציה לחיסול גטו B. כ-2,300 יהודים הובאו לכיכר זו וממנה נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושם נרצחו בתאי הגזים וכ-700 נורו במקום. מבין אותם שנשלחו לפלשוב שרדו כמה מאות בלבד.

 

תנועת ההתנגדות


באוקטובר 1942, לאחר האקציה השניה ,  הוקם ארגון מאוחד שנקרא ה*'ארגון היהודי הלוחם'  שהיה במתכונת המחתרת בוורשה, אשר שם לו למטרה מאבק חמוש עם הכובש הנאצי. בראש הארגון עמדו- (צבי) *באומינגר, אהרן *ליבסקינד, גולה מירה, שמשון *דרנגר וטובה *דרנגר (דוידסון).

'הארגון היהודי הלוחם' החליט שלא לעסוק בהכנות למרד בתוך הגטו, בהערכה כי בשטח המצומצם של הגטו אין סיכויים כלשהם למאבק חמוש. לעומת זאת הוחלט להעביר את הלחימה לצד ה'ארי' של העיר. בהתאם לכך נעשו כעשר פעולות קרב מחוץ לגטו. המפורסמת ביותר היתה ההתקפה ביום 22 בדצמבר 1942 – כחודשיים לאחר הקמת המחתרת,  על בית-הקפה 'ציגאנריה' (Cyganeria) במרכז העיר, שהיה מקום מפגש של קצינים גרמנים. בפעולה הזו נהרגו 11 גרמנים ו-13 נפצעו.


נעשו גם נסיונות לפתח פעילות פרטיזנים בסביבה, אך הם נתקלו בקשיים עקב בדידותו של ה'ארגון היהודי הלוחם' )לאחר אבידות כבדות החליטו אפוא שרידי הארגון בסתיו 1944 לחצות את הגבול לסלובקיה ומשם להונגריה. הניסיון הצליח ולוחמי ה'ארגון היהודי הלוחם' מקרקוב המשיכו בבודפשט את הפעילות המחתרתית במסגרת הארגון של 'הנוער הציוני'.


בצד ה'ארי' שבעיר קרקוב פעל מאביב 1943 סניף של המועצה להצלת היהודים *ז'גוטה', שהוקם ע"י הפולנים, בהנחיית הממשלה הגולה בלונדון, אשר בראשו עמד העסקן של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית סטניסלב דוברובולסקי. הסניף עזר לכמה מאות יהודים שהצליחו להימלט מן הגטו,. הארגון מצויין בוורשה במסלול הגבורה ליד אנדרטת השואה המרכזית ועל האבן רשום שארגון פולני זה הציל בפולין (בעיקר בוורשה) כ- 20,000 יהודים.

 

אחרי המלחמה


אחרי המלחמה התיישבו לתקופה קצרה בקרקוב כ-4,000 ניצולי הגטאות והמחנות, רובם מקרקוב. בשנת 1946 השתקעו בה אלפים מבין החוזרים מברית-המועצות, שאליה נמלטו בתחילת המלחמה, ומספר היהודים בקרקוב גדל לכ-10,000.

בקרקוב הוקמו מספר מוסדות יהודיים, ובין החשובים בהם היה סניף של הוועדה ההיסטורית היהודית .
בשנים 1947-1951 היגרו רוב היהודים לישראל. אחרי שנת 1968 נשארו בקרקוב כמה עשרות יהודים בלבד.

 

בשנים האחרונות, יהודים רבים שבו לקרקוב. חלקם באו לצורך עסקים וחלקם כדי לעזור ליהודים השוהים שם לעת-עתה.

 

לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בסוף המאה ה-20 השקיעו פרנסי העיר משאבים רבים בשיחזור ושימור הרובע היהודי של העיר - קאזימייז', תוך הנצחת מורשתו היהודית. בתי הכנסת במקום שופצו ומהווים אתרי תיירות פופולריים, ובשכונה נפתחו מסעדות, בתי קפה וחנויות בעלי גוון יהודי.

 

 

 

 

 


איזור זה באתר מגיש לכם מידע אודות פולין כגון באתר זה תוכלו לנוחיותכם למצוא מידע רלוונטי למטייל בפולין, להיעזר בשירותינו לחיפוש ואיתור תעודות שורשים, להזמין דרכנו מקומות לינה בבתי מלון, לקבל הצעות לסיורים במהלך טיולכם בפולין, או להזמין טיול אשר יותאם לכם  באופן אישי ובו אנו נדאג לתכנון מושלם, איכותי וקפדני. הטיולים שלנו יזכו לליווי משלב התכנון הראשוני ועד לשלב הביצוע בפולין תוך הקפדה על רמת שירות ומחירים תחרותיים. מאמץ רב מושקע בבניית תוכנית הסיורים על סמך נסיון עשיר עם קהל המטיילים שלנו. אנו מקווים כי תפיקו תועלת ממאמצינו ומאחלים לכם טיול מוצלח במיוחד. וביצוע טיולים ליחידים טיולים ליחידים ולקבוצות שרותי תיירות והסעות תכנון וביצוע טיולים תיירות והסעות תכנון ליחידים ולקבוצות פולין הסעות פולין טיול פולין פולין הזמנת מלון טיול מאורגן פולין טיולים לפולין טיסות לפולין מאורגן אישי טיול שורשים לפולין טיולים לפולין סיור מאורגן לפולין

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים