קורטיזול כהורמון אנטי דלקתי לא כל השפעות הקורטיזול שליליות, וחלקן עוזרות למפתחי הגוף. אימונים במשקולות גורמים לדרגות שונות של טראומה בסיבי השריר והנזק מעורר תגובות דלקתיות. ככל שהטראומה חמורה יותר, כך מחמירה הדלקת, הגורמת לגוף לייצר יותר חומרים מזיקים כגון גורם נמק-שאת. בשרירים ישנם קולטני tnf וכאשר מולקולת tnf מפעילה קולטן, היא מפעילה את המסלול הקטבולי במילים אחרות, ל-tnf בגלל דלקת, ופירוש הדבר שלקורטיזול ישנן תכונות קטבוליות ואנטי קטבוליות. גופך ייצר יותר tnf, ולא תהיה התנגדות להשפעה הקטבולית של הקורטיזול. פיקוח על הפרשת הקורטיזול המטרה שלך אינה לעכב הפרשה נורמלית של קורטיזול, אלא לפקח על ההפרשה ועל השפעותיה. מספר משתמשים בסמים מצאו דרך רדיקלית לפקח על הפרשת הקוטיזול, הם לוקחים קוריטזול סינתטי והגלוקוקורטקואיד האקסוגני (ממקור חיצוני) מעכב מאוד את הפרשת הקורטיזול הטבעי שלהם. במקום רמות קורטיזול עולות ויורדות, הם קובעים קו בסיס מלאכותי. הדבר מסובך, אך יש אנשים שהעלו את מסת השריר בשיטה זו. כמובן שאם תטעה במינון, אל תצפה לעליית מסת השריר. טכניקה זו אינה עובדת אצל מפתח גוף טבעי. משתמשים בסמים יכולים לעשות זאת. אנו מוגבלים לשיטות של בקרת קורטיזול טבעיות אך לא מדוייקות. אם משתמשים במגביר טסטוסטרון לפני האימון, ניתן להפחית את תגובת הקורטיזול לאימון. טסטוסטרון אינו יכול למנוע לחלוטין את השפעות הקורטיזול, אך הוא יכול להפחית את תגובתו לסטרס. מגבירי הורמון גדילה הם בעלי תכונה דומה. הורמון גדילה יכול לעצור עלייה גדולה של קורטיזול. כך יכול גם הפוספטידילסרין (ps). אף אחד מהתוספים האלה אינו מבטל את עליית הקורטיזול כתוצאה מסטרס, אלא הם שומרים אותו בגבולות סבירים. מצד שני, הם אינם עוצרים שחרור קורטיזול בזלי (בסיסי), כך שאינם יוצרים בעיות. מלבד סטרס, ישנן דרכים אחרות בהן האימונים מעלים את הקורטיזול. כאשר האימון ארוך, רמת הגלוקוזה בדם עלולה לרדת ולגרום להיפוגליקמיה (תת סוכר בדם), הגורמת להפרשת קורטיזול. אם שותים משקה הכולל פחמימות במהלך האימון, ניתן להימנע מירידת הגלוקוזה בדם, ולנגד את ההיפוגליקמיה. הדבר ישמור על רמה גבוהה של אינסולין ויש לזה חשיבות רבה, כפי שיתברר להלן. אם בחרת להילחם בעליית הקורטיזול כתוצאה מתרגול, אני ממליץ על שימוש בתוספת אנטי דלקתית טבעית, כגון אומגה 3s, קבוצה של חומצות שומניות נחוצות המופקות משמן דגים. מצאו כי החומצות השומניות אומגה 3 עכבו את עליית החומרים הקטבוליים כגון tnf שנגרם מדלקת. פיקוח על השפעות הקורטיזול לשימוש המעורר הורמון גדילה ומעורר טסטוסטרון ישנו יתרון נוסף. כפי שצוין לעיל, הקורטיזול נוטה לדכא הפרשות הורמון גדילה - gh הורמון גדילה, ו- igf-1 וטסטוסטרון, אך המעוררים הטבעיים נלחמים בהשפעות אלה. עליית האינסולין כתוצאה משתיית משקה פחמימות גם היא מקלה על כמה השפעות מזיקות של קורטיזול. למשל, האינסולין הוא אחד ההורמונים המעטים היכולים להילחם בעליית מסלול פרוטאוליטי (פירוק חלבון) של ubiqitin/proteasome. נוסף לכך, הקורטיזול מעורר את יצירת הגליטמין ושחרורו, המרוקנים את מלאי הגלוטמין בשריר. ניתן ליצור גלוטמין מחומצות אמינו אחרות של השריר הודות לאנזים הנקרא גלוטמין סינתטאז. כאשר פעילות האנזים מתעוררת, השרירים מתחילים לאבד את חומצות האמינו שלהם. בשורה התחתונה- כאשר רמות הגלוטמין בשריר נמוכות, האנבוליזם מופחת. הקורטיזול מגביר את ביטוי הגלוטמין סינתטאז מהשרירים. ע"י לקיחת גלוטמין באופן אורלי, אתה מקהה את ההשפעה, כי הגלוטמין מדכא את פעילות האנזים. יש להדגיש את חשיבות הגלוטמין. כאשר הגלוטמין בשריר נמוך למשל בשל קורטיזול גבוה פעילות הגלוטמין סינתטאז מופעלת וזה מוביל למעגל קסמים. הקורטיזול מפחית במעט את הגלוטמין בשריר, אך רמה נמוכה של גלוטמין בשריר מעוררת באופן אוטומטי ביטוי גבוה יותר של גלוטמין סינתטאז, שבתורו מקטין עוד יותר את רמות הגלוטמין בשריר. כמובן, לטווח קצר הגלוטמין סינתטאז מגביר את רמות גלוטמין בשריר. מכל מקום, הגלוטמין החדש יוצא במהירות מהשרירים. בתיאוריה, גלוטמין הוא מאוד אפקטיבי לעצירת מעגל הקסמים. אך למעשה, חדירת הגלוטמין מהדם לשריר אינה חשובה כפי שניתן היה לקוות. כתוצאה מכך, בליעת גלוטמין רק מפחיתה חלק מההשפעות המזיקות של קוריטזול, למרות שבתיאוריה היא יכולה להקהות אותן לחלוטין. המלאי של חומצת אמינו מסועפות שרשרת בשריר (bcaa) גם הוא מושפע שלילית מקוריזול , המגביר את פעילות של אנזים שריר אחר הנקרא שרשרת מסועפת קטו דהידרוגנאז.