קונטראינדיקציה משתנים – DIURETICS

המשתנים שפעילותם על הכליות, עוזרים לגופינו להפריש עודפי נוזלים, כך חלה הקלה ב:

א. ירידה בנפח הנוזלים (כך נמנעת בצקת).

ב. שיפור פעילות הלב – בשל נפח דם קטן יותר במחזור הדם. המשתנים בשימוש ל יל"ד ולאי ספיקת לב.

המשתנים מתחלקים לשלושה קבוצות עיקריות:

1. משתנים משמרי אשלגן (ספירונולקטין, אמילוריל).

2. משתני לולאה (פורוסמיד ולסיקס).

3. משתנים תיאזידים (כלורתאלידון, מטולאזון והידרוכלורתיאזד) המשתנים מפרישים ויטמינים ומינרלים, כמו ויטמיני B – קומפלקס, ויטמין C, קלציום (סידן), פוטסיום (נבדלים הם משמרי אשלגן), מגנזיום, אבץ, פוספאט ועוד.

שימושים רפואיים בתרופות משתנות

1. יתר לחץ דם.

2. אי ספיקת לב.

3. מחלות כליות הגורמות לבצקות.

4. שחמת הכבד (צירוזיס).

5. תסמונת טרום מחזור - PMS הגורם לבצקות (הפרעות הורמונאליות).

6. גלאוקומה – לחץ תוך עיני מוגבר.

7. מחלת מנייר.

אמילוריד - AMILORIDE

המילוריד מונעת את איבוד הפוטסיום (משתן משמר אשלגן). התרופה יכולה לגרום לעליה ברמות הפוטסיום בדם עד כדי הרעלה.

- פוטסיום יכולה להיווצר הרעלה.

- סודיום – האמילוריד מסלקת סודיום ומים דרך השתן ע"י כך מורידה את לחץ הדם, לכן יש להיזהר עם צריכה מוגברת של סודיום.

טריאמטרן (דירניום) – TRIAMTERENE (DYRENIUM), טריאמטרן הידרוכלורוטלאזיד (מאקסזיד דיאזיד) - TRIAMTRENE/HYDROCHLOROTHILAZIDE (MAXZIDE DYAZIDE)

טרימטן הינה תרופה משתנת משמרת אשלגן.

התרופה גורמת לאיבוד נוזלים, דרך השתן וכך מורידה את לחץ הדם.

- קלציום (סידן)

הטרימטן לפי מחקרים יכולה להגביר את איבוד הקלציום בשתן.

- חומצה פולית הטרימטן הינה אנטיגוטניסטית לחומצה פולית, לכן אנשים המטופלים בתרופה הינם בעלי נטייה מוגברת ללקות בחסר ברכיב תזונתי חשוב זה. על כן נודעת חשיבות לצריכת חומצה פולית למצב הנ"ל.

- פוטסיום (אשלגן) – התרופה מפחיתה את איבוד האשלגן בשתן, כל ישנה עליה ברמות האשלגן בדם, לכן צריך להימנע או לצמצם את צריכת האשלגן.

- מזון – את התרופה רצוי ליטול לאחר הארוחה בכדי שלא לגרות את הקיבה.

- נתרן – התרופה מגבירה את איבוד הנתרן בשתן, לכן יש צורך לשמור על צריכה קבועה ומתונה של נתרן.

ספירונולקטון (אלדקטון) – (SPIRONOLACTONE (ALDACTONE

ספירונולקטון הינה תרופה משתנת קלה המשמרת אשלגן.

- פוטסיום (אשלגן) הספירונולקטון הינה תרופה משתנת משמרת אשלגן ובשל תגובה זו, גורמת להפחתת איבוד האשלגן בשתן, הדבר עלול להוביל לעליה ברמות האשלגן בדם (היפרקלמיה). לכן לאנשים המטופלים בתרופה ספירונולקטון אסור ליטול תוספת אשלגן (פוטסיום, קליום).

- מזון – המזון יכול להגביר את ספיגת הספירונולקטון ממערכת העיכול.

- סודיום (נתרן) – הספירונולקטון גורם לאיבוד נתרן ומים בשתן וכ"י כך גורם לירידה בלחץ הדם. צריכה מוגברת של נתרן, יכולה להעלות את לחץ הדם!

משתני לולאה loop diuretics

התרופות ממשפחת משתני הלולאה, כוללים את BUMETANIDE, FUROSEMIDE, ETHACRYNIC משתני הלולאה הינם תרופות, המשתנים הכי פוטנטים (חזקים), הם גורמים לאיבוד של מים בדרך השתן, נתרן, מגנזיום ואשלגן.

- פוטסיום ומגנזיום – תרופות משתנות שאינן משמרות אשלגן, גורמות לאיבוד אשלגן וכל התרופות המשתנות גורמות לאיבוד מגנזיום. לכן, מומלץ לצרוך תוספת של מגנזיום במינון יומי הנע בטווח של 300-400 מ"ג ליום.

- תיאמין – ויטמין B1, אנשים הסובלים מאי ספיקת ל Congestive heart failure ומטופלים במשתנים לולאה (כמו: הפורוסמיד), יכולים לסבול ממחסור בתיאמין, דבר שיכול להחריף את ההפרעה הלבבית מעבר , יכולים לסבול ממחסור בתיאמין, דבר שיכול להחריף את ההפרעה הלבבית מעבר למצב הקרדיולוגי הקיים.

גם אנשים הנוטלים פרוסמיד כטיפול ארוך טווח הינם בעלי פוטניצאל לחסר בתיאמין.

- ליקוריץ – הליקוריץ יכול להיות פוטנציאל להגברת תופעות הלוואי של חסר באשלגן, לכן השילוב שלהם יחד צריך להיות תחת השגחה רפואית.

- מזון – את הפרוסמיד (פוסיד) רצוי ליטול לאחר המזון בכדי שלא לגרות את הקיבה. פרוסמיד יכול להינטל לאחר או לפני האוכל.

- סודיום (נתרן) – משתנים בכלל מגבירים את איבוד הנתרן בשתן.

תרופות משתנות

תרופות משתנות גורמות לאיבוד ויטמינים ומינרלים בשתן.

תרופות משמרות אשלגן:
1. אמילוריד: מגבירה את רמות האשלגן בדם, ויש להיזהר מצריכה עודפת של נתרן המזון.
2. ספירונולקטון: מגביר את רמות האשלגן בדם, המזון מגביר את ספיגת התרופה. 3. טריאמטרן: גורם לאיבוד סידן בשתן, וחומצה פולית משמשת כרכיב תזונתי אנטגוניסטי (מחזק פעילות).

משתני לולאה:
1. פוסיד: מפחית רמות של אשלגן, מגנזיום, וויטמין B1 (תיאמין) בדם הפרשתם בשתן, הצמח ליקוריץ מגביר תופעות לוואי עקב צבירת נתרן...