תופעות לוואי של סטרואידים גלוקוקורטיקוסטרואידים – קורטיזון

תרופות ממשפחת הגלוקוקורטיקוסטרואידים (glucocorticoid) בשימוש ארוך טווח עשויים לגרום לתופעות לוואי קשות, כך שבטווח הארוך הם עלולים לפגוע בתהליכים אנבוליים נורמאלים.

ספר מומלץ לקריאה בתחום: סטרואידים - כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאול!

· דיכוי המערכת חיסונית, עקב כך נטייה מוגברת לפתח מחלות זיהומיות (חיידקים, וירוסים, פיטריות) ומחלות אחרות.

· היפרגליקמיה עקב השימוש מוגבר בתרופות גלוקוקורטיקוסטרואידיות (gluconeogenesis), עמידות להורמון לאינסולין, ואי-סבילות לגלוקוזה (המכונה גם: "סוכרת סטרואידים"), על כן, יש לשמור על איזון בעיקר אצל חולי סוכרת.

· העור - שבריריות מוגברת, קל לפציעות ונטייה מוגברת לסימני מתיחה.

· מאזן סידן שלילי בשל ספיגת הסידן ירודה במעי ונטייה מוגברת לפירוק רקמת העצם, כך ישנה ירידה בצפיפות העצמות, עד כדי התפתחות מחלת האוסטיאופורוזיס. כתוצאה מכך גדלה הנטייה לשברים בעצמות והאטה באיחוי וריפוי רקמת העצם.

· משקל-יתר עקב העדפה בצבירת שומן באזור הבטן (השמנה מרכזית) וכמו כן, עלייה גירוי התיאבון.

· ירידה בתפקוד בלוטות האדרנלים, בעת בשימוש ממושך ישנה ירידה בתפקוד בלוטות האדרנל).

· פירוק רקמת שריר (proteolysis) – תהליך קטבולי ברקמת השריר, כך נחוש חולשה, ירידה במסת השריר וירידה תיקון השרירים.

· התרחבות רפידות שומן הלחיים, עלייה והתרחבות של כלי דם קטנים בעור (נימים).

· אי-סדירות הווסת באישה.

· ירידה ועיכוב הצמיחה לגובהה, בשימוש כרוני נצפה בקומה נמוכה אצל ילדים.

· עלייה בפלזמת חומצות האמינו, כך גדלה היווצרות האוריאה (שינן) ומאזן חנקן שלילי – כלומר תהליך קטבילי (פירוק) שרירים.

· השפעת הגירוי על מערכת העצבים המרכזית (פסיכוזה אופוריה).

· בשל לחץ גולגולתי מוגבר גלאוקומה.

· קטרקט (ירוד).

· במינונים גבוהים, הידרוקורטיזון (קורטיזול) וגלוקוקורטיקוסטרואידים עם עוצמה ניכרת מינרלוקורטיקוסטרואידים (mineralocorticoids) עשוי לגרום לצבירת נוזלים – בצקות (מלח ומים). כך להתפתחות יתר לחץ דם, דלדול רמת האשלגן, ובססת מטבולית.

· שילוב בעיות קליניות המיוצרות ע"י ההורמונים גלוקוקורטיקוסטרואידים בשימוש ממושך וברמה עודפת, נקראת תסמונת קושינג.

חשוב לציין, כשחולים אשר נוטלים מינונים גבוהים של קורטיזונים, ישנו המוצרך להפחית את המינונים באופן הדרגתי, כל 5 ימים בקירוב, כך נמנע את הסטרס לבלוטות האדרנל.

כשמדובר על מינונים פרמקולוגיים גבוהים יותר יש להפחית את המינון בכל 6-10 ימים, להפחית את מינון החלפה מיידית להתחדד מעל 4 ימים נוספים. ההתאוששות הכליה ניתן להניח להתרחש תוך 2-4 שבועות.

במינונים מגה-דוזות יש להפחית את המינון בכל 11-30 ימים, ולאחר מכן ב 25% בכל 4 ימים. להפסיק לחלוטין כאשר המינון הוא פחות ממחצית תחליף. התאוששות מלאה הכליה אמורה להתרחש בתוך 1-3 חודשים של השלמת הנסיגה.

אם במינונים גבוהים שימשו יותר מ- 30 יום, במינון לחתוך מיד החלפת פעמיים, ולהפחית 25% בכל שבוע עד ההחלפה הוא הגיע.