דרוש לפרשת צו בשנת תשכ"ט שאמר הרב משאש זצ"ל על אביו של הרב שמעון סוויסא הי"ו (מתוך ספר חם השמ"ש)

בפרשתנו צו את אהרון וכו' פירש רש"י מתורת כהנים.אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות,אמר רבי שמעון ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס ע"כ,ובעל העקידה מאריך בזה,בענין מיד ולדורות הנאמר בקורבנות,דהלא בעוונותינו הרבים אין לנו מקדש וכהן,ומאי שייך לדורות,ומיישב דזהו מוסב על התפילה ,שהיא במקום קורבן,ונשלמה פרים שפתינו,כמ"ש ז"ל,זאת התורה לעולה למנחה וכו',והיא לעולם קיימת,ובזה מפרש ה' שפתי תפתחוכו' כי לא תחפוץ זבחי אלוהים וכו' ,ואומר אשר כי לא תחפוץ,הוא כמו כי יקרא,כי תשא וכו',שפירושם כאשר,ולכן גם כאן הפירוש,ה' שפתי תפתח,וזהו עולה במקום קורבן,ומפרש ואזיל הטעם,שהרי זבחי אלוקים עיקרם הוא רוח נשברה,שבירת הלב והוידוי שעם הקורבן,וא"כ הדין נותן,שבכל זמן שלב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה,ןלפי זה בא סיום המדרש על נכון,אמר רבי שמעון,ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס,היינו במקום שכל חיי האם תלויים בו,על דרך שאמרו,אין תפילתו של אדם נשמעת אחא אם כן משים נפשו בכפו,זאת אומרת שימסור את נפשו ואת חייו ביד השי"ת,ואין לו חסרון כיס גדול מזה,על כן בא הכתוב לזרז שיהיה בכוונת הלב,וכן מפרשים המתפלל צריך שיכוון רגליו רצה לומר שיכון כל סיבותיו למסבב כל הסיבות,והיינו לבטל כל מחשבותיו ותחבולותיו להשי"ת,וכן מפרשים,ואולי בעל העקידה עצמו כתבן,כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו,דמלבד הפשט,ר"ל מקום מוסב על המקום ברוך הוא,שהוא מקומו של עולם,אותו יתעלה הוא קובע בתפילתו,אז אלהי אברהם בעזרו,שגם הוא אמר,הרימותי ידי אל ה' אל עליון,וגם בדרך מליצי,יש לומר במקום שיש חסרון כיס,שנדמה להם שיש חסרון כיס על ידי בטלת  זמן התפילה,מן העסקים והמסחר,וזה עומד לשטן ולמפריע,וע"כ צריך ביותר הכתוב לזרז על זה.