פרשת תזריע מצורע    

דרשו בתלמוד ,שאלו תלמידיו את רבי שמעון,מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן?אמר להם שבשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה (שלא תביא עוד ילדים),לכן אמרה תורה  תביא קורבן,והקורבן הוא קורבן עולה שכנגד הרהור הלב.

ומפני מה אמרה תורה זכר לשבעה נקבה לארבעה עשר?

נקבה שהכל עצבים בה מתחרטת האשה על שבועתה לארבעה עשר יום,זכר שכולם שמחים בו מתחרטת לשבעה ימים.

ומפני מה אמרה תורה מילה בשמיני?שלא יהיו כל העולם שמחים ואביו ואימו עצבים.

היה רבי מאיר אומר,מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה?מפני שרגיל בה קץ בה.אמרה תורה תהא נידה לשבעה,כדי שתהיה חביבה על בעלה כיום שנכנסה לחופה.

בעון לשון הרע נגעים באים

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת"

דרשו בגמרא (ערכין טו):תניא אמר רבי אלעזר בן פרטא,בא וראה כמה גדול כוחו של לשון הרע,ממרגלים.ומה מרגלים שהוציאו לשון הרע על עצים ואבנים –כך.המוציא לשון על אחת כמה וכמה! דכתיב ומתו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה" על דיבת הארץ שהוציאו.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא:מאי דכתיב מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה? – אמר הקב"ה ללשון:כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד שהקפתי לך שתי חומות,אחת של עצם –שיניים,ואחת של בשר-מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה?

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא,כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו שנאמר "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית".

אמר רב חסדא אמר עולא, כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבנים כתיב הכא "אותו אצמית" וכתיב התם "צימתו בבור חיי וידו אבן בי".

אמר רב חסדא אמר רב עוקבא כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמים,שנאמר "שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך ארץ"

רב אחא אמר סיפר לשון הרע אין לו תקנה שכבר כרתו בלשון דוד ברוח הקודש,שנאמר,"יכרת ה' כל שפתי חלקות  לשון מדברת גדולות",אלא מה תקנתו? אם הוא תלמיד חכם יעסוק בתורה,שנאמר "מרפא לשון עץ חיים",ואם עם הארץ ישפיל עצמו שנאמר "וסלף בה ושבר בה ברוח".

הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א סיפר פעם ששאל את הבבא סאלי,מפני מה זכיתי להיות כזה צדיק וגדול בתורה?

אמר לו הבבא סאלי זכר צדיק לברכה שבזכות אבותיו הקדושים ובראשם הרב אביר יעקב רבי יעקב אביחצירא,זכה והגיע למעלות הקודש.הג"מ אליהו לא הסתפק בכך ושאלו :אבל גם אני באתי ממשפחה מיוחסת  ,אז איך בכל זאת קנית השגות נפלאות?

אמר לו הבבא סאלי בזכות ששמרתי לשוני ועיני,לשוני מלדבר מרמה ורעה ומלהכניס דברים טמאים ובזכות שמירת העניים.

רואים במעה זה שבאמת שמירת הלשון היא קובעת את קדושתו של האדם ובה הכל תלוי כמו שנאמר "החיים והמוות ביד הלשון".אין אדם ניכר אלא בידבורו.

מספר שנים התגורר הבבא סאלי בעיר יבנה,בתחילה אצל חותנו רבי אברהם אביחצירא ,בן אחיו רבי יצחק אביחצירא זצ"ל.רבי אברהם רצה בכל כוחו להנעים את שהותו של הרב בבא סאלי,לאחר התאקלמותו כיהן הבבא סאלי כרב ראשי בעירה יבנה.

רבי אברהם היה חבירו של הבבא מאיר בן לאדמו"ר ,יחד למדו בישיבה בבודניב ואחר כך בארפוד.רבי אברהם היה צדיק גדול ,ענו במעשיו ותלמיד חכם מופלג,פעם אמר עליו הבבא סאלי שהוא צדיק נסתר ששומר ברית.

רבי ישראל מצא ביבנה קהילה שומרת תורה ומצוות שרובה היתה מיוצאי מרוקו שהשתקעו במקום והושפעו מאוד מעצם היותם קרובים לקדוש.הרב גם מסר שיעורים רבים במקום והרבה לרוות את צימאונם לתורה .

אולם ימי שיבתו של הבבא סאלי לא ארכו זמן רב.עקב מקרה שקרה ועזב הרב את העירה ועבר לגור בעיר אשקלון.

ומעשה שהיה כך היה:ביבנה היה כולל בו למדו אברכים תלמידי חכמים גדולים,ראש הכולל שהיה רב גדול,בא לעיתים קרובות לקבל את ברכתו של הבבא סאלי ולשאול בעצתו דבר.ויהי באחד מן הימים כשבא לבקרו גלשה השיחה עימו לנושא של לימוד ההלכה למעשה.בין שיטת הלימוד של הגר"א לבין הלימוד של הבעל שם טוב,כי הגר"א ירד לעומקם של דברים בכל חלקי התורה כפי שבא לביטוי בספרו ובביאורו לשולחן ערוך,ומצד שני הבעל שם טוב לא ירד לעומק ההלכה ולמכמני התורה.

כששמע הבבא סאלי את דברי הרב,נזדעזע כל גופו.הוא מחה בו נימרצות על הפגיעה בקודש הקודשים הבעל שם טוב.וכאשר יצא ראש הכולל מביתו.אמר הרב לאנשי ביתו :"בעיר שכך מדברים על רבינו הבעל שם טוב זכותו תגן עלינו,אסור לדור בה.

הבבא סאלי בצירותו זצ"ל