"שלח לך"-לדעתך אני איני מצוה אותך( רש"י)

הקשה בעל האור החיים הקדוש זצוק"ל ,לכאורה לא מובן הטעם של שליחות זאת  ממה נפשך,אם השליחות טובה למה אמרו רבותינו ז"ל שלך לך-לדעתך ואני איני מצוך,אדרבא היה צריך הקב"ה לצוות על משה?ואילו השליחות לא טובה למה הקב"ה לא מנע את הרעה.

ומבאר,שיש לחקור מצד מה נחשב שליחת המרגלים כדבר רע אם נאמר מצד המעשה הרי אין בו כל רע,כי כן מצינו  שיהושע שלח שני מרגלים בכניסה לארץ את כלב ואת פינחס,ואם מצד האנשים הרי הכתוב אומר כלם אנשים מגיד שהיו צדיקים.

אלא יובן ע"פ מאמר רבותינו,בתחילה באו המרגלים למשה ואמרו לו שלח  אנשים ולא רצה,ואמר להם כבר הבטיחנו ה',אמרו לו כי העמים יודעים שאנו באים לרשת אותם והם מטמינים את כל הכסף והזהב,וכשנגיע לארץ לא נמצא כלום,ויהיו דברי ה' בטלים ח"ו ,ויטב הדבר בעיני משה מה שאמרו לחפור את הארץ פירוש לראות את החפירות שהם חופרים להטמין את הממון,כיון ששמע משה נלכד בידם.

והנה מסוף דבריהם משמע שנלכד בידם וצריך לדעת באיזה מרמה שדברו נלכד בדבריהם?

אכן יש שני מיני ריגולים האחד-לדעת דרך שיעלו בה,וכן האם להטריח כל האנשים לעלות או שרק חלקם.

והשני –ריגול כללי לדעת את טיב הארץ,והאם אפשר לכבוש אותה או לא,דבריהם אלו וכיוצא בהם נובעים מחוסר ביטחון בה',וסוג ריגול זה אינו רצוי לה'.

וע"פ זה נבאר מאמר חז"ל שבתחילה שבאור המרגלים למשה ,חשב משה שהם רוצים לרגל בסוג הריגול השני,ולכן אמר להם שהקב"ה כבר הבטיח לנו ואסור לנסות את דבריו.אבל אחר כך התחכמו המרגלים לומר שמטרתם טובה ,שהם רוצים לחפש אחר המטמונים שחפורו יושבי הארץ,ומשה רבינו שראה כל זה קיבל דבריהם כצודקים.

ועל זה יובן הפסוק בנכון-אומר הקב"ה למשה שלח לך אנשים כלומר לפי המטרה שאתה חושב שהם הולכים לחפור את הארץ אז תשלח,אבל באמת אני איני רוצה בשליחות זאת כיון שאני יודע את רצונם האמיתי של המרגלים.

יש לכאורה לשאול על המרגלים איך נכשלו בעוון זה של לשון הרע,והרי היו צדיקים נשיאי השבטים בישראל,אלא אמרו רבותינו שלשה דברים מוצאים את האדם מן העולם ואחד מהם הוא הכבוד,שידעו המרגלים שאם ישראל יכנסו לארץ אז הם יאבדו את תפקידם ומשה ימנה נשיאים חדשים,אולם ארץ ישראל אינה יכולה לסבול אנשים שמחפשים כבוד ולכן שמה נקרא כנען מלשון כנועה.אבל משה רבינו אינו כן שהיה שונא כבוד בתכלית ,ולזה אמר לו הקב"ה שלח לך כלומר תשלח את יהושוע ואת כלב בן יפונה בלבד שהם כמוך ואין הם יוציאו דיבה ,כי הם לא מחפשים כבוד.ואמרו רבותינו שעונשו של מי שיודע חומרת העונש היא יותר ממי שחטא ולא הקדים אותו אחד לפניו בחטא,שהרי המרגלים ראו מעשה מרים הנביאה ולא למדו לקח.ומזה נלמד להתרחק כמה שיותר מדיבר לשון הרע שאין רעה יותר גדולה ממנו,והוא שורש לכל הרעות הנסבבות עד עתה שאילו לא היו מדברים לשון הרע לא היה נחרב בית המקדש ועם ישראל היה בארץ ישראל לעולם,אבל כיון שחטאו הקב"ה אומר אתם בכיתם בכיה לחינם ,עוד תבכו בכיה לדורות,וכן לכל כל אורך ההיסטוריה כל רודפיה הישיגוה בין המצרים.