עשה לנו אלוקים אחרים אשר ילכו לפנינו.כי זה משה האיש אשר העלנו ממצרים לא ידענו מה היה לו.

בשביעי לחודש סיון,כשעלה משה רבנו להר סיני לקבל את הלוחות הברית,אמר להם לישראל:דעו שאני עולה למרום להביא לכם את הלוחות הברית ואני עתיד להתעכב שם ארבעים יום ולא יותר .ובסוף ארבעים יום בתוך שש שעות של יום אחזור אליכם עם לוחות הברית.וחשבו ישראל שיום ז' בסיון הוא יום עליתו בכלל החשבון ההוא והם צריכים  להתחיל במנין ארבעים הימים מאותו יום ועל ידי כך יגמר המנין בט"ז תמוז.אבל הם טעו בחשבון.וכאשר משה לא ירד על פי חישוביהם,חשבו שהוא נפטר.ואומר הכתוב שהשטן השתדל לבלבל דעתם לעשות העגל. שאילו ישראל היו מקבלים שני הלוחות שוב מלאך המות לא היה שולט בעולם והיה מתבטל המות מישראל.השטן לא הסתפק בכך והראה לך חושך ואפילה שיורדת בעןולם ודמות ארונו של משה פורח באויר.באותה שעה קמו יחד כל הערב רב שמנו ארבעים אלף נפש.בניהם היו שני מכשפים גדולים  בניהם של בלעם הרשע ובאו ל אהרון בכוונות רעות.

יש אומרים,כי כל בני ישראל קמו יחד עם הערב רב והלכו תחילה אל שבעים הזקנים ואמרו להם:דעו שבשעה שעלה משה למרום לקבל התורה,אמר לנו שיחזור כעבור ארבעים יום והוא אינו חזר.עכשיו קומו ועשו לנו אלוקים אחרים אשר ילכו לפנינו וירו לנו הדרך אשר נלך.אמרו להם הזקנים כיצד אתם מעיזים לעשות כדבר הזה לכפור בה' ובתורת משה?אחרי כל הנסים והנפלאות שעשה ה' עמכם עד כה  מפנים אתם עורף.משראו שאין מטים הזקנים לדבריהם מיד קמו והרגו את כולםקם חור בן מרים ואמר להם כדברי הזקנים ויקומו עליו ויהרגו אתו.הלכו אצל אהרון הכהן ויאמרו לו שמע אהרון עשה לנו אלוקים ואם לא נהרוג אותך כמו שהרגנו  את אלה המוטלים לפניך.אהרון היה מוכן למסור עצמו למיתה ולא לעשות רצנום אך בכל זאת חשב והחליט שעדיף לעשות ריצונם מכמה נימוקים:שאם יהרגו אותו לא ישאר כהן שיכפר על עוונותיהם ואז יגדל פשעם אצל הקב"ה ביותר. מוטב יעשו העגל שיש לו תקנה מאשר שישפכו דמים שאין לו תקנה.ועוד טעם שרצה לעכב את העם כי ידע שבנתיים משה יבוא.אמר להם המתינו ואני יעשה לכם מזבח ואריב קורבן .אמר הקב"ה:אנכי יודע מה היתה  כוונתך,שביקשת לעכבם שלא יעבדו עבודה זרה,חייך שאתה תהיה ממונה על ארמוני.שאתה תהיה כהן ותקריב קורבנות בבית המקדש.

אמר להם:פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשכים,בניכם ובנותיכם והביאו אלי.אמרו להם נשותיהם:חלילה וחס,לא ניתן לכם,אחרי כל הטובה שה' עשה לנו בהעלותינו מצרים.ובגלל אותו מעשה זה פרע להם הקב"ה שכר שיש להם מועד שאין לנשים והוא ראש חודש שהן שומרות וגם יהיה להם שכר בעוה"ב.

מעשה בימי שלמה המלך שאמר ברוה"ק :אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי.כששמעו העם והסנהדרין דבר זה תמהו.אמר להם שלמה:אם תרצו אראה לכם.אמר להם:ביקשו לי אשה אחת מטובי העיר כבודה וצנועה.והאיש בעלה גם כן שיהיה טוב מכולם.בדקו ומצאו אשה חסודה וטובת מראה ויביהילוה למלך.שלח המלך לקרוא לבעלה ויאמר לו דע,שאני מבקש לתת לך כבוד ולעשותך שר פלטרין שלי.ויאמר לו האיש אני עבדך והעשה כדבריך מלכי,ויען המלך אם כן שמע לי והרוג את אשתך והבא לי את ראשה.הלך לביתו וימצא את אשתו ולבו נכנס כולו אהבה אליה ותאמר לו מדוע פניך זועמות?ויאמר להם הניחי לי כעת.ויאמר בליבו האיך אהרוג את אשתי ובניה יהיו יתומים מושלכים לפני ויראה את אשתו ישנה על המטה,ויתגר בו היצר ויסיתו להרוג אותה,וישלוף סכין ויקרב אליה ,והנה הוא רואה את בנו הקטן שיושן תחת חיקה ויתמלא רחמים,מיד השיב חרבו ויאמר לשטן יגער בך השטן.

למחרת,באו אליו שלוחי המלך והוליכהו למלך ויאמר לו המלך"קיימת מה שאמרתי?אמר לו מחילה מכבודה כי לא יכלתי לעשות כן ויאמר שלמה ישר כך  הרי אדם מאף מצאתי.וחרי כן וישלח המלך לפני שאתו ויאמר לה אני אלבישך בגדי מלכות ואמליך אותך לאשה ,אך מה נעשה כי אשת איש את ,אמר לה הירגי את בעלך,ותאמר לו כן מלכי,ותקח הסייף מהמלך ותנח תחת בגדיה.כשבא בעלה חיבקה ונישקה אותו ותכן לו סעודת מלכים ותשקהו בשכר ,שאל אותה בעלה מפני מה כל הכבוד הגדול הזה ,אמרה לו אבקש לשמוח עמך הלילה ולראות אותך שיכור,ובאמת הוא השתכר מיד שלפה הסכין והתחילה לחתוך את עור צוארו,אך היא לא הצליחה כי שלמה ידע שכוונת להרוג את בעלה לכן הכין לה סייף מבדיל,כשחש הבעל את הסייף על בשרו קם מיד ואמר לאשתו הגידי מי הוא זה אשר ביקש ממך להרוג אותי,והיא מתוך אימתו עליה אמר לו המלך המלך שלמה.למחרת הביאו את הבעל לבית המלך והוא סיפר את המעשה שהיה  בלילה ואמר למלך אני ריחמתי עליה והיא לא ריחמתי,אמר שלמה אני יודע שאין רחמנות בנשים לפיכך נתתי לה סייף מבדיל.כששמעו הסהנדרין כך  אמרו אמת מה שאמר שלמה החכם –אדם אחד מצאתי מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי.