בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
 
בס"ד
א מ ו נ ה
האתר שלך לחיזוק האמונה  
                 
אני מאמין באמונה שלמה
 
   
 
   אמונה ודעת    אהבת הי    חידושי תורה    פרשת השבוע    חכמת האמת    אהבת ישראל    עת הגאולה    פינת ההלכה    תוכנות להורדה

בס"ד

בביאור החילוק בין מילה תוך שמונה למילה בלילה

א. ברמ"א [בשו"ע רס"ב] פסק דאם מל בתוך ח' יצד"ח ואין צריך הטפת ד"ב לאחר ח' אולם אם מל בלילה לא יצד"ח וצריך הטפת ד"ב וידועה התמיה מה שונה דין דתוך ח' ללילה מאחר ושניהם לא הוי זמן מילה והנה הש"ך הוסיף להק' מסוגיא דמנחות עב. דדעת ראב"ש דאם נקצר ביום פסול דאי נקצר ביום כשר הא אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה בע"ש לא דוחה שבת ואם גם מילה תוך זמנה כשרה מדוע דוחה שבת והנה הק"נ יישב קו' הש"ך דהתוס' שם ביארו להדיא דהדין דאפשר לעשות בע"ש זה רק בקצירת העומר דומיא דקרבן דמותר רק משום דא"א לעשות בע"ש ומוכח שבשאר מצוות כגון מילה שיש בה דין מיוחד של דחיה אפי' שאפשר לעשות בע"ש שרי אך נראה דהש"ך דייק במה שכתב רש"י דהכלל דר"ע מיירי גבי מילה ומוכח דמילה דוחה שבת משום דא"א לעשותה בע"ש אולם ניתן ליישב קו' הש"ך עפ"י מה שכתב השפ"א [שם] דהרמב"ם דס"ל דנקצר ביום כשר ומ"מ ס"ל דקציר העומר דוחה השבת לית ליה להלכה הגמ' הנ"ל משום דמ"מ נאמר דין דחיה דקצירת העומר וה"ה להכא

ב. והנה מקור דברי הרמ"א הם מהגהות מימוניות שכתב דמילה בלילה צריכה הטפת דם ברית ולעומת זאת הרא"ש כתב בשם הר"ש דאם מל ביום תוך ח' יד"ח וכתב הק"נ שהראיה של ההגהות מימוניות היא מהמשנה דמגילה דלא מלין ולא מזין וכו' אלא ביום וכולן שעשאן משעלה עה"ש יצא ומשמע דקודם עה"ש לא יצד"ח וע"כ שגם הר"ש לא יחלוק על ראיה זו ומוכרח שיש לחלק בין מילה תוך זמנו ביום שעכ"פ הותר מכללו לאחר ח' לבין מילה בלילה שלא הוי זמן מילה אפי' לאחר זמנו והנה עצם הסברא בזה צ"ב דמ"ל דהותר מכללו מ"מ תיפו"ל שלא קיים המצווה בזמנה אך יש עוד להק' על עצם הבנה זו מדברי הר"ש גופא שכ' דגר שנתגייר כשהוא מהול צריך הטפת ד"ב והק' דמ"ש מנימול כשהוא קטן שאין צריך הטפת ד"ב ועי"ש שתי' דאיכא גזה"כ גבי גר שלא נאמרה גבי קטן ולדברי הק"נ קשה טובא דודאי מילת גוי חשיבא שלב"ז יותר ממילה בלילה דבשעה שעשה המילה לא היה מחוייב כלל משא"כ במל בלילה דמ"מ מחוייב במילה רק שלא הוי זמן מילה ובאמת הב"י כתב דמדברי הרא"ש הנ"ל משמע דה"ה למל בלילה אין יד"ח והמשנה דכולן שעשו משעלה עה"ש לא קאי אמילה עיי"ש

ג. כשנתבונן קצת בסוגיא דנולד כשהוא מהול לגר שנתגייר בגיותו נמצא דישנם בזה דעות הפוכות דהנה בגמ' שבת קלה. פליגי ב"ש וב"ה בנולד כשהוא מהול ב"ש אומרים צריך הטפת ד"ב וב"ה אומרים דאין צריך ודעת ראב"ש ס"ל דלא נחלקו בנולד כשהוא מהול דלכו"ע צריך הטפת ד"ב אלא בגר שנתגייר מהול ומוכיח ר"י מכאן דיותר צריך הטפה לנולד מהול מאשר לנתגייר מהול וא"כ מאחר ופסקינן [בגמ'] כת"ק דנולד מהול אין צריך הטפה כ"ש בנתגייר שא"צ הטפה אולם דעת ה"ג הפוך דקטן לא צריך וגר צריך וביאר הרא"ש דבקטן סמיך אמה דפסקינן בגמ' של"צ אך בגר סמך אסוגיא דיבמות [מו:] דבבא לפנינו ואמר מלתי וטבלתי דאיכא פלוגתא אי מטבלינן ליה ומאי פלוגתא לא יהא אלא שמל בגיותו מוכח דלא מהני וכן מוכח מהסוגיא דיבמות עב. דפליגי בגר מהול אי מלין ביום או בלילה ומוכח דלכו"ע צריך הטפה וע"כ אומר הרא"ש דלבה"ג צריך לחלק בין נולד כשהוא מהול של"צ הטפה מאחר ומעולם לא היתה לו ערלה משא"כ בגר שהיתה לו ערלה צריך הטפה אומנם הביא לא"מ דעת הר"ש שהק' על זה דמ"ש בנימול תוך ח' שאין צריך הטפה מדלא ניתנה שבת לידחות ובנוסף לכך הק' דא"כ גר שנולד כשהוא מהול לא יהיה צריך הטפה ולכן נוקט הר"ש דבקטן שנולד מהול גלי רחמנא דאין צריך הטפה מערלתו ובגר דלא גלי לא גלי [ויש להסתפק אם דעת הר"ש על גר מהול או על גר שנולד מהול] ונמצא דישנם בזה ג' שיטות [לא להלכה] דעת ר"י דקטן לא צריך הטפה וכ"ש גר ודעת ה"ג הפוך מזה ודעת הר"ש דשניהם צריכין מסברא רק דגבי קטן דגלי גלי

ד. הרא"ש לא ביאר מה היא סברת ר"י כמו שביאר דברי הבה"ג ונראה דביאור דעתו של ר"י בפשטות דנולד כשהוא מהול צריך הטפה משום דלא נפק ממצות מילה ונהי דאין לו ערלה מ"מ הצורה שבו תתקיים מצוות מילה זה ע"י הטפת ד"ב אך כשיש לו ערלה צורת מצוות מילה מתקיימת אצלו ע"י הסרת הערלה ולא ע"י הטפת ד"ב ולכן היה פשוט בסוגיין דאם נולד מהול א"צ הטפה והיינו שאפי' שמעולם לא נתקיים בו מעשה מילה מ"מ אין לו תקנה בהטפה ק"ו דאם נתקיים בו מעשה הסרת הערלה לא יצטרכו הטפה אך דעת ה"ג מבוארת ברא"ש דיותר גרע נתגייר בגיותו שהיתה לו ערלה מנולד כשהוא מהול שלא היתה לו מעולם ערלה וביאור הסברא בזה נראה דדין הטפת ד"ב הוא לא דין מחודש בפרשת מילה דמי דאין לו ערלה צריך הטפת ד"ב אלא כל דין מילה מתחיל בעצמו בהסרת הערלה וערל או הבא להתגייר כשיש לו ערלה חל בו דין מילה שההכ"ת לקיימה הוא ע"י הסרת הערלה וא"כ באופן שהוסרה הערלה שלא כדין נמצא שלא קיים מצוות מילה כמו שצריך וישנה אפשרות ע"י הטפת ד"ב לקיים בו דין מילה והנה הר"ש הק' ע"ז דא"כ מ"ש מנימול תןך ח' שא"צ הטפת ד"ב מאחר והיתה לו ערלה קודם לכן למד דהסברא נותנת ששניהם יצטרכו הטפה רק שבקטן גלי רחמנא שלא צריך וכאן הבן שואל מדוע לא נלמד דין גר מדין קטן הא הוי במה מצינו שכמו שבקטן מהניא מילה קודם זמנה ה"ה מהני בגר

ה. ולכאורה צ"ל שדין מילה האמורה בגוי למילה ביהודי הם שני הלכות שונות דגוי המילה היא חלק מהגירות שלו וכפי המבואר בגמ' יבמות דר"י דמצריך הטפה בגוי תרתי בעי ומאן דפליג עליה לא בעי אלא חדא ואפי' אם נאמר שמצד הסרת הערלה הוא כמו קטן מ"מ כשהסיר את הערלה לא היה איזשהו חלק ממעשה גירות וכחלק ממעשה הגירות הוא מוכרח לעשות מעשה מילה לשם מצוות מילה מה שלא עשה בגיותו משא"כ במצוות מילה הרי שהמילה היא לא הכ"ת אלא הוא דין קיום מצוות מילה שהיא הסרת הערלה והנה א"כ הסיבה היחידה שמילה בכה"ג תיפסל הוא כשלא יעשה כהלכות מילה והיינו שיהיה פסול בעצם המעשה וא"כ שפיר יש לחלק בין מילה תוך זמנה למילה בלילה דהנה בהלכות מילה היום הוא זמן מילה ונמצא שבמל תוך זמנה מקיים הלכות מילה אלא שמקיים המצווה קודם זמנה והוי כאינו מצווה ועושה דשפיר יש על מעשהו שם מצוות מילה אך במל בלילה החסרון הוא מצד דהוי פסול בהלכות מילה דאין זה שאין עליו ציווי למול אלא דהוא פסול בעצם מעשה המילה וא"כ יש מקום לחלק בין קצירת העומר לבין מילה דקצירת העומר המצווה היא לשם תכלית הבאת הקרבן מתרומה חדשה ומכשיריה היא ונהי דאם מצא קצור קוצר כתב רש"י במכות [ח:] זה משום דבעינן לשמה ולא כתב משום שצריך מעשה קצירה משא"כ במילה וא"כ אם נאמר דכשר קודם זמנה נמצא דלא חסר במצווה דמעשה קצירה דתכלית המצווה מתקיים שפיר גם קודם זמנה אלא שמ"מ עדיף לקיים המצווה בזמנה דעדיפא טפי משא"כ במילה דין המצווה זה החפצא של הסרת הערלה דזה הוא גופא דהמצווה וכשעושה קודם מה שיד"ח אין זה משום דקיים תכלית המצווה של העתיד אלא שקיים כאינו מצווה ועושה ובחלק הזה שפיר דמי למכשירי מילה שאינם מצווה רק בתכליתם ודו"ק.

  ערך וליקט בעזהי"ת   דוד אטלי