בניית אתרים בחינם
 
    בית
    מי אני ולמה אני
    עבודות עם אמנים
    דיסקוגרפיה
    קליפים שאהבתי
    עיבודים והפקות
    תמונות
    עיתונות
    פורום
    הגיטרות שלי
    סיפורים מהדרך
    צור קשר
    קישורים
 
 בשלהי שנת 1965, בחופש הגדול שבין
שביעית לשמינית, עבדתי כפקח במדרגות הנעות שבכיכר המושבות בתל-אביב.
 (פרוטקציה של הדוד, אלא מה?) אני זוכר שעברו שם שני אנשים, הביטו בי ואחד אמר- "הוא אבוד לכל החיים". (הוא לא תאר לעצמו עד כמה הוא צדק.) את 500 הלירות שהרווחתי, השקעתי בגיטרה הופנר אדומה וזו נהיתה לגיטרתי הראשונה. איזה אושר.
 
 
אחרי כשנתיים הגיעה לארץ גיטרה רבע-נפח, שבדית, שנראתה כמו ששבדית צריכה להראות. גם נוחיות הנגינה עליה היתה נהדרת, והיא נענתה לי כמו שרק שבדית יודעת.
קראו לה- HAGSTROM. כל כך התחברתי אליה שכולם קראו לי
גרי הגסטרום.
וככה חגגתי עליה מספר שנים עד אמצע 1970.
אז רכשתי גיטרה יפנית בשם DIA שהיתה מעץ מלא
והתאימה לרוקנרול, אבל החזיקה מעמד חצי שנה בלבד.
בסוף 1970 נסעתי לגרמניה עם להקת "הנסיכים", שם שינינו את שם הלהקה ל- "PHOENIX" והרגשתי שאני צריך משהו אחר.
החברה המליצו על TELECASTER. טוב, קניתי טלקסטר רבע-נפח
שעשתה לי הרבה פידבקים עד שנמאס לי.
היא החזיקה מעמד שבועיים בלבד.
 חזרתי לחנות בפרנקפורט עם הטלקסטר שבינתיים קיבלה סימני חריכה מסיגריות בקצה הצוואר ואמרתי לאיש-
"הגיבסון SG שבחלון הראווה, תביא אותה מיד".
"ומה עם הסימנים של הסיגריות על הטלקסטר?" שאל האיש, "הרי אני מכיר אתכם הגיטריסטים ששמים את הסיגריה בקצה ושוכחים ממנה!"  למזלי הוא ויתר לי על הפשלה ונתן לי את ה- SG.
באותו ערב הגעתי למועדון, חיברתי את הגיטרה ל MARSHALL 100 WATTS שלי-
וזהו זה. נכבשתי. איזה קסח!
וכך התחיל רומן שנמשך שנים ארוכות.
 אחד מבעלי המועדונים, יהודי שאהב אותנו במיוחד,
נתן לנו יום אחד 500 מרק, ואמר- "אני רוצה שבזה תקנו לכם כלי נגינה".
מה שהיה חסר לנו אז היתה גיטרה אקוסטית 12 מיתרים.    
יצאנו לציד ומיד מצאנו גיטרה EKO שצלצלה פגז
וגם היתה נוחה לנגינה.
בהיותי הגיטריסט, הגיטרה כבר נשארה אצלי.
יותר מאוחר הפכתי אותה לגיטרה בת 6 מיתרים
והייתי מרוצה לאללה.
יום אחד מישהו (שמן מאד) התיישב בטעות על
הגיטרה ובזאת הקיץ הקץ על סיפור האהבה הזה.
 חזרתי לארץ אחרי 3 שנים כשפרצה כאן מלחמת יום כיפור. התחברתי ללהקה והמשכתי עם ה SG.
ב- 1975 התחלתי להקליט את החומרים שלי.
בתקופה זו הגיע אלי חבר ואיתו GIBSON LES PAUL DELUXE. זה למכירה, אמר.
נו, מי אני שאעמוד בפיתוי. הגיטרה שקלה איזה 12 טון, אבל איזה סאונד, איזה כיף, חבל על הזמן.
אפשר לשמוע אותה ב "גבר הולך לאיבוד" של שלמה ארצי, ובהרבה הקלטות נוספות.
הענין שלא יכולתי לשאת את המשקל הזה.
אז בהופעות המשכתי עם ה- SG ובהקלטות השתמשתי גם בלס פול, בישיבה בלבד.
עד היום יש לי שקע ברגל מהגיטרה הזאת.
יום אחד מתקשרים אלי מ"כלי זמר" מפיצי ימהה בארץ, ורוצים שאפרסם בעיתון מבצע
לגיטרות פלוס מגבר לילדים.
תמורת שתי תמונות בעיתון, לקחתי לי ימהה
אקוסטית נהדרת, והיא איתי עד היום.
ערב אחד, אחרי הופעה, ניגש אלי מישהו ואומר לי-" GIBSON ES 345 כמו חדשה" מיותר לציין שלמחרת הגיטרה היתה שלי. וזה באמת כבר היה סטרדיבריוס.
הכלי הכי טוב שהחזקתי בימי.
אני מתפרע עליה בעיקר ב "דרך המשי" של יהודית רביץ ואיפה לא?
כמובן ששילבתי את הגיטרות בהקלטות, פעם זו ופעם זו, תלוי איזה
סאונד הייתי צריך.
הייתי מבקר תמיד ב"כלי זמר" לראות מה חדש, לדבר עם החברה שם, ובכלל להרוג
זמן.
יום אחד אני קולט בצד גיטרה יפה, ספרדית.
השם שלה היה "לורקה", היא צלצלה נהדר והמחיר היה בסדר גמור גם אחרי ההנחה.
היתה לי קלאסית אחת שנשברה בהולנד,
והיתה חסרה לי מאד, וזאת מילאה את מקומה בצורה יפה ומכובדת.
 שנות השמונים העליזות, כולנו מסונטזים בקריזה, גיטרות סינטי מתחילות לצאת והלב נחמץ. לא ייתכן שלא תהייה לי אחת כזאת! הגיטרה G707 של ROLAND מגיעה עם יחידת הסינטי GR700 ואני בשמיים. חלום שהתגשם. סטרינגס, חלילים, חצוצרות, אפקטים ומה לא? פיתחתי טכניקה מיוחדת להמנע מהגליצ'ים של הסינטי. (מה לעשות, מושלם זה עדיין לא) אבל הוצאתי ממנה דברים יפים מאוד. עם השנים דעך השימוש בסינטי ונשארה הגיטרה (כגיטרה) שהיא כלי נהדר, סאונד מגניב, הגיטרה המרכזית שלי בהקלטות גם כיום.  אחת ההפתעות הנעימות בחיי גיטריסט. 
רצית סינטי וקיבלת גיטרה אחול מניוקי.
 אני עובד כסאונדמן עם שלמה יידוב, יצחק קלפטר, עמוס הדני, בודגוב וכולם עם סטראט.
אני מרגיש שמשהו מתחיל לגרד לי.
לא החזקתי מעמד. טסתי לחלילית ואמרתי לו-
"תראה לי את כל הסטראטו שיש לך"
מבין 3 גיטרות ששכבו על הרצפה אני בוחר את הלבנה ואומר לו- "תארוז לי אותה, אני אוכל את זה בבית". שרי מחלילית מסתודד עם העובדים ומביא לי מחיר... מה אגיד? הנרתיק עלה לי יותר מהכלי. 
אח... הסאונד המתוק של הסטראט. איך הסתדרתי בלי זה עד עכשיו?
יותר מאוחר אני שם האמבקר כמו בתמונה
והיא הופכת למפלצת. הכלי שלי להופעות עד היום.
 בא לי יום אחד שיהיה לי כלי שמצרף את הסאונד של ה-
HUMBUCKER וגם את המתיקות של ה- SINGLE COIL.
קפיצה קלה לכלי זמר, מסביר להם את מבוקשי.
מביאים לי- ימהה, איבנז ו GIBSON M3 שלוקחת בגדול.
(גם במחיר). סאונד פנטסטי, יש בה הכל, אני מבסוט.
  
 
 
  לא מזמן "ביליתי" כחודש בשיקום  אחרי ארוע קל שעברתי וסיפרתי
למשפחה שברצוני לקנות גיטרה בס  לא יקרה. יום אחד נכנס אחי כשחיוך מרוח על פניו ועל כתפו פנדר ג'אז בס מפוארת. לזה אני
קורא ארוע!
 

יום אחד  נודע לי על גיטרה חדשה  מבית LINE6 שנקראת VARIAX שבעצם מנגנת 25 גיטרות שונות הדגומות בתוכה בטכנולוגיה הנקראת "מודלינג"
חיכיתי לתגובות הראשונות והנלהבות שיגיעו והופ יש! פיצוץ!
 

   בית    מי אני ולמה אני    עבודות עם אמנים    דיסקוגרפיה    קליפים שאהבתי    עיבודים והפקות    תמונות
   עיתונות    פורום    הגיטרות שלי    סיפורים מהדרך    צור קשר    קישורים