בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

 

תוכי

 האתר הגדול במדינה על תוכים
   דף הבית    תמונות של תוכים    גזיזת נוצות    מידע על התוכי    צרו איתי קשר    פורום
 
    דף הבית
    תמונות של תוכים
    מהוא התוכי הגדול בעולם?
    תוכון
    ארה יקינטונית
    קונור
    האם גידול תוכים מסכן את בריאותנו?
    מזמר
    ציפורי אהבה
    טורקיזן
    אקלקטוס
    פסיפיק פרוטלט
    לורי דוּבֶנבּוד
    קאקיריקי כחיית מחמד
    ג'קו
    דררות
    קוקוטיל
    רוזלה מזרחית
    תיקון התנהגות ציפורים נושכות.
    האם כדאי לגזור את נוצות הכנפיים של התוכי או להשאירן במצבן הטבעי?
    מריטת נוצות
    גזיזת נוצות
    תור יהלום
    פינק זברה
    פינקים
    מידע על התוכי
    קקדו קורלה
    להבין כיצד ציפורים מתרבות
    מביצה לגוזל
    למד את התוכי שלך לדבר
    אילוף התוכי - טיפים ותריכים
    צרו איתי קשר
    פורום
להבין כיצד ציפורים מתרבות
 
 
כל מגדל ציפורים רוצה לחוות עונת רבייה מוצלחת, עם הרבה גוזלים בריאים וחזקים. אולם, כמה אנשים מבינים באמת מה גורם לציפורים שלהם לחבור לזוגות, לחזר, להזדווג, לקנן ולגדל גוזלים ? בעשרים השנים האחרונות הגעתי למסקנה שהמגדלים המוצלחים ביותר הם אלו המשקיעים את כל מרצם בגידול, אלו המכירים את צרכי הציפורים שלהם ועושים ככל יכולתם בכדי לענות עליהם.

במאמר זה נתבונן בצד המדעי שמאחורי רביית ציפורים, מה מעורר ציפורים להתרבות כיצד נוצרת הביצה ומה מניע את הרצון לקנן. עם הבנה טובה של כל אלו נוכל (מגדלים) לבדוק ולבקר את צעדינו ולהבין היכן אנו פועלים נכון והיכן לא וכך לתקן את דרך פעולתינו טרם עונת הרבייה.

אנטומיה

אחד הבדלים הבולטים ביותר בין ציפורים ליונקים הוא ששום חלק ממערכת הרבייה של הציפורים אינו נמצא מחוץ לגוף. אברי המין בעופות (אשכים ושחלות) ממוקמים לאורך הגב בין הכליות והריאות. לנקבות שחלה אחת (פרט לקיווי ולמספר עופות טרף) ולזכרים שני אשכים. השחלות ממוקמות בצד השמאלי של גוף הנקבהודומות לאשכול ענבים. לקראת עונת הרבייה השחלות גדלות ומבשילות. מערכת הרבייה של הנקבה הנקראת גם- צינור השחלה מורכבת מחמישה חלקים:

Infudibulum איבר בצורת משפך בו נעשית ההפריה.
Magnum המקום בו נוצר חלבון הביצה.
Isthmus המקום ב ומתווספות ממברנות הביצה.
Shell gland/uterus בלוטת הקליפה- כאן מוספים מים אל החלבון והקליפה של הביצה מתחברת ונסגרת.
Vagina נרתיק, מחבר בין צינור השחלה לעולם החיצון. הנרתיק נפתח אל הביב (cloaca) הפתח המשותף לצינור המעיים, השתן והשחלה. דרכו יוצאת הצואה, שתן והטלת הביצה.

במערכת הרבייה של הזכר לכל אשך צינור זרע- אשר נושא זרע מהאשךלביב. כאשר הציפור אינה בעונת הרבייה חלקים אלו (האשך וצינור הזרע) קטנים ואינם פעילים. לקראת עונת הרבייה גדלים אברי הרבייה הזכריים כאשר האשך יכול להגיע עד פי 40 מגודלו מחוץ לעונת הרבייה כאשר אברי המין הזכריים מנוונים.

כיצד נשלטת הרבייה

הגורם הקובע הראשון הוא הציפור עצמה, בריאותה ומאפייניה הגנטיים. זנים שונים מגיעים לבגרות מינית בגילאים שונים ואין כמעט דבר שהמגדל יכול לעשות בכדי לשנות זאת. בחירה של ציפורים בעלי ייחוס של בשלות מינית מוקדמת יכולה להשפיע למשך מספר דורות אולם בחירה מסוג זה איננה בהישג ידם של רוב המגדלים לעומת זאת בריאות הציפור התלויה בדיאטה, אחזקה, חשיפה למחלות ורמת הלחץ בה היא נמצאת הינם ללא ספק בידיו ובשליטתו של המגדל,

בהנחה שהציפור בוגרת מספיק ובריאה מספיק להתרבות הדבר המכריע הבא הוא עונת הרבייה, ישנם זנים שמתרבים כל השנה ואחרים בעלי קיבעון גנטי לעונת רבייה קבועה מראש, זנים אלו יישארו עונתיים אפילו גם כאשר יוחזקו בסביבה מלאכותית בה נשלטת כמות ורמת האור, המזון, לחות והמטרה וכן הלאה.. מה שמוכיח שלמנגנון הגנטי שליטה חזקה יותר מאשר לחשיפה לשמש, גשמים ואוכל זמין. מנגנון בקרה זה עדיין לא מובן במלואו.

מגדל הציפורים לא יכול לעשות הרבה פרט לרבייה סלקטיבית במשך מספר דורות על מנת להשפיע על העונתיות של רביית הציפורים. אולם, ישם גורמים נוספים פרט להרכב הגנטי אשר משפיעים על רצון הציפור להיכנס למעגל רבייה. כעיקרון, ציפורים יבחרו להתרבות כאשר מצויים תנאים אופטימאליים לגידול צאצאיהם. שילוב של תנאים סביבתיים וסוציאליים נותנים לציפור לחוש כי ניתן יהיה להשלים מעגל רבייה מוצלח.

גורם מכריע בהתפתחות אברי הרבייה לקראת עונת הרבייה הוא זמן שמש, כלומר כמות אור היום שהציפור מקבלת כל יום. לגורם זה השפעה פחותה על ציפורים שמוצאן מאזור קוו המשווה (אזור בוא כמות האור נשארת קבועה לאורך רוב ימות השנה) אבל בעל השפעה בולטת על ציפורים מאזורים בהם האקלים מחזורי וכמות האור משתנה בהתאם לעונות השנה. הגדלת כמות האור שהציפורים שלנו מקבלות כל יום יכולה לעודד פעילות רבייה. בעופות , האפקט המקסימאלי מגירוי האור קורה כאשר מספקים לציפור בין 14-12 שעות של אור כל יום. אור השמש אינו נחוץ בהכרח, נורת הפלורוסנט או מנורת חום מספקות כיסוי ספקטראלי מספק וניתן לעשות בהן שימוש כאשר מגדלים ציפורים במבנים סגורים. יש לקחת בחשבון כי שימוש מוגזם באור מלאכותי לאורך זמן עלול להפוך את הציפורים לאדישות לאור כגורם מעודד לקראת רבייה.

פרט ל"זמן שמש" ישנם גורמים נוספים המשפיעים על מחזור הרבייה כגון אותות חברתיים, תנאים סביבתיים ודיאטה. רוב סוגי הציפורים משירות נוצות לפני תקופת הרבייה השרת נוצות אלו יכול להביא לתוצאה של הפגנה קיצונית בחלק מהזנים אך בשורה התחתונה זה מבטיח ששני המינים "יראו הטוב ביותר" לקראת פגישתם עם בן או הבת הזוג, נוכחות הבן זוג וטקסי החיזור משמשים כמגרים חזקים מאוד לרבייה. נוכחות אזור קינון והתנהגות טריטוריאלית (בדרך כלל) של הזכר בהגנה על אזור הקן גם הם רמזים חברתיים חשובים מאוד. עבור תוכיים מומלץ לספק בעונה זאת חומר לעיסה (עץ) רב ולדפן את קירותיו הפנימיים של תא ההטלה בקליפות עצים יבשות או קרטון ביצוע אותם יכתשו הציפורים לרפד עבור תא ההטלה.

גשם רב משמעותו זמינות אוכל רב וטוב יותר שמסמן עליית הסיכוי להישרדותם של הגוזלים. לכן ירידת גשמים גם היא גירוי המעודד מעגל רבייה. בשבי ניתן לדמות ירידת גשמים והגברת הלחות באוויר על ידי המטרה סדירה מספר פעמים ביום.

שומנים וסוכרים מתפקדים בדומה לסמים מעוררי תשוקה אצל מיני ציפורים רבים ואצל תוכיים בפרט. עלייה בחומר מזין זה וכן בחומצות שומן חיוניות, סידן וחלבונים בדיאטת הציפור מעודדים את התפתחות מערכת הרבייה. אולם, האכלה של זוג ציפורים מתרבה בדיאטה עשירה בשומן (זרעים) ובסוכר לאורך כל השנה מאבדת את האפקט יקר ערך של שינוי התזונה כמאיץ לקראת עונת הרבייה. כלל מומלץ להחזיק את הציפורים במצב של עקה (מחסור) למשך חודשיים שלושה טרם עונת הרבייה. כך, השינוי הצפוי בדיאטת הציפור לקראת עונת הרבייה יגרום לתמורות הרצויות.



התקיים מכלול התנאים הסביבתיים, מזון, לחות, טמפרטורה, אור וכו'... אינטראקציה חברתית בין זוג ציפורים וסנכרון מתמשך של התנהגות חיזור תוביל הזדווגות, בשלב זה רק הפרעה כגון איבוד בן זוג, נוכחותם של ציפורים יריבות והפרעה באזור הקינון ימנעו רבייה. למעשה כיצד מקרים אלו משפיעים על מוח הציפור עדיין לא מובן לגמרי .בעבר חשבו שקרני האור שחודרות לעיני הציפור ומעוררות את בלוטת הפיניאלי. אך כיום סברה זו לא נחשבת להגיונית. מה שכן שידוע בוודאות הוא, שבלוטת ייתרת המוח ההיפופיזה (בלוטה שאחראית על הורמוני המין בזכר ובנקבה), גורמת לייצור של 2 הורמונים- הורמון מעורר זקיק (FSH) והורמון ה-LH. הורמון ה-FSH משפיע השחלות בנקבה ועל האשכים בזכר, וגורם להגדלתם ולבשילותם. הורמון ה-LH מעורר ביוץ וייצור זרע, תחת השפעתו של אסטרוגן (מהשחלות) או טוסטסטרון (מהאשכים). שילוב אינטראקצי של הורמונים אלו, מביא לתוצאות סופיות של התנהגות החיזור, הרבייה, הביוץ וייצור הזרע. ההליך הפיזי של הטלת הביצה מעורר גם הוא ייצור הורמון הדואג להפסקת השפעתם של הורמוני הסקס, בזמן שרמת הפרולקטין עולה עלייה חדה. דבר זה מתרחש בשני המינים. פרולקטין מגרה דגירה ומעודד את שני המינים הנקבה והזכר לדגור על הביצים.

סידן ורבייה

למרות שסידן נחוץ להיווצרות קליפת הביצה, הציפור זקוקה לו גם למבנה וחוזק העצמותיה וכחלק מהמחזור הכימי המעורב בהתכווצות שרירי הציפור. שבועיים שלושה לפני הטלת הביצה מתחיל איתות הורמונאלי הגורם לריכוז גבוה של סידן בעצמות הציפור, כאשר קליפת הביצה נוצרת בבלוטת הקליפה איתות הורמונאלי נוסף גורם לסידן לצאת אל זרם הדם והפוך אותו לזמין לייצור קליפת הביצה. אם אותו ריכוז גבוה של סידן איננו זמין בגוף הציפור, הגוף יצרך אותו על כל מקרה מהעצמות, יחליש אותן ויגרום לשברים פתולוגיים. העצמות פשוט ישברו או יתעקמו תחת נטל משקל הגוף. פרט לפגיעה בחוזק ובשלמות עצמות הציפור מחסור בסידן יגרום לשרירים מסביב לשחלה להיחלש, קליפת הביצה תהייה דקה (קליפת ביצה רכה). לכן, מאוד חשוב לספק סידן בדיאטת הציפורים. (זה כמעט מאוחר מדי אם הציפור כבר התחילה בתהליך הטלת הביצים) כאשר מספקים סידן חשוב מאוד לשים לב לרמת ה- phosphorous "זרחן" בדיאטה. מאכלים מסוימים (כגון אגוזים וזרעים) בעוד שהם עשירים בסידן הם גם עשירים בזרחן (זה ושומן צמחי) ומונעים ספיגה אפקטיבית של סידן בדם ועצמות הציפור. ניתן להוסיף סידן לדיאטת הציפור כאבקה או סירופ לאפקט מיריבי. עצמות דיונון מאוד אפקטיביות בזנים הקטנים, אך אינן בזנים הגדולים ההורסים אותן במקום לאכול את העצם דיונון.

אז מה כל זה אומר לך מגדל ציפורים

על מנת שתקבל את התוצאות הכי טובות בעונת הרבייה הבאה אלייך להשלים ולבדוק כי ענית על הרשימה הבאה המוצגת מתחת:

האם הציפורים שברשותי בוגרים מספיק להתרבות?
האם הם זוג אמיתי?
האם הן בריאות?
האם נוח להן?
האם אני יכול לספק להן את כמות האור הדרושה להן?
האם במשך החורף האכלתי אותן בדיאטת דלת שומן, כדי שעכשיו כאשר אעשיר את מזונם בשומנים, סוכרים ופרוטאינים (חלבון) אקבל את האפקט המלא הדרוש?
האם סיפקתי סידן לדיאטה שלהן לפני שתהליך הטלת הביצה מתחיל?
האם דאגתי לסלק כל מני הפרעות למיניהן מהסביבה הקרובה להן?
האם סיפקתי מקום יציב לקנן ואפשרתי לציפורים לבחור אותו?
אם אין ירידה של גשם באופן טבעי האם בניתי מערכת ממטרות לדמות ירידה גשמים בכלוב?
האתר שיך לאורי לבאן ואין להעתיק ממנו כלום כל הזכויות שמורות©