עקביא  בן  מהללאל  אומר  הסתכל  בשלושה  דברים  ואין  אתה  בא  לידי  עבירה.  דע,  מאין  באת  ולאן  אתה  הולך  ולפני  מי  אתה  עתיד  ליתן  דין  וחשבון  .

מאין  באת -  מטיפה  סרוחה.    ולאן  אתה  הולך -  למקום  עפר  רימה  ותולעה.    ולפני  מי  אתה  עתיד  ליתן  דין  וחשבון -  לפני  מלך  המלכים  הקדוש ברוך הוא.

 

       מבוסס  מספר  השיחות  התשמ"ט:          ומספר  השיחות  התנש"א  כרך  ב'. :

 

המשנה  אומרת  "הסתכל  בשלושה  דברים"   מה  הם  השלושה ?

ההתבוננות  הראשונה  צריכה  להיות  במאמר  רז"ל  "אני  נבראתי  לשמש  את  קוני" {מסכת  קידושין  פב' ב' ].   בשלב  ראשון  אנו  רואים  רק  2  דברים :

1.  אני  2. הקב"ה = קוני.   אומרת  המשנה  כי  ישנו  גם  דבר  שלישי -  העולם.  עלינו  להסתכל  במציאות  העולם  אשר  נברא  ע"י  הקב"ה  כדי  שבו  ועל ידו  יעבוד  האדם  את  הקב"ה.

תכלית  בריאת  העולם  וירידת  הנשמה  למטה  בעולם  הזה  התחתון,  היא  להשלים  את  ה כוונה  האלוקית  כפי  שכתוב  בתניא : "נתאווה  הקב"ה  להיות  לו  יתברך  דירה  בתחתונים"-  היהודי  בעבודתו  מזכך  את  הגוף  והנפש  הבהמית  שלו  וגם  את  חומריות  העולם.  ע"י  זה  הוא  עושה  ד י ר ה  לקב"ה.

 

על כן  נחוצה  הסתכלות  ב-3  דברים  .לא  מספיק  שהאדם  עושה  את  גופו  הגשמי  [ אני ]  דירה  לקב"ה  עליו  לעשות  גם  מהעולם  הזה  דירה  לה'.

ומכך  שלמען  מטרה  זו  היתה  כדאית  ירידת  הנשמה  למטה  ,אנו  לומדים  את  גודל  המעלה  שבירידה  זו  עד  כדי  כך,  שגם  הנשמה  עצמה  מתעלית  ע"י  גילוי  עצמותו  של  הקב"ה.  ועלייה  זו  מונעת  ממנה  את  האפשרות  של  עשיית  חטא  -  "אין  אתה  בא  לידי  עבירה,"

                                                    

דרך  נוספת  עפ"י  חסידות  לבאר  פיסקה  זו :

 

בהסבר  המושג  ע ב י ר ה    מבואר  בחסידות  שזהו  אותו  דבר  כמו   ה ע ב ר ה     מרשות  לרשות.    כשאדם  ע ו ב ר   על   רצון  ה'  הרי  הוא  מ ע ב י ר   את  מה  שהיה  קודם  לכן  ברשות  הקדושה  = רשות  היחיד  -  "יחידו  של  עולם" =  הקב"ה.  מעבירה  אותו  לרשות  של  הסיטרא אחרא  = רשות  הרבים,  כי  הסט"א  היא  רשות  הרבים  והפירוד  ןריבוי.   כמו  במצב  של  מחלוקת - יש  ריבוי  דיעות  וגם  פירוד  הלבבות  כי  אין  הסכמה  בין  האנשים  וכל  אחד  מבוצר  בעמדתו  וחש  פירוד  וריחוק  מהזולת.

 

כדי  למנוע  אפשרות  של  עבירה  כזו  על  האדם  להיות  חדור  בעניין  "אחדות ה'"  - שאין  עוד  רשות  מלבד  רשותו  של  הקב"ה  - אין  עוד  מלבדו.

 

המושג  א ח ד ו ת    ייתכן  רק  כאשר  יש  שלושה  אנשים  לדוגמא :   המס'  1  -  הוא  יחיד  לבד,  לא  יכולה  להיות  אחדות  עם  אף  אחד  כי  הוא  לבד.

במס'  2  -  אם  שניהם  אינם  מסכימים  ודיעותיהם  שונות  הרי  שאין  אחדות.

במס'  3  -  נמצא  כי  דווקא  המס'  3  מבטא  אחדות  באופן  השלם  ביותר.אנו  מוצאים  שיש  שניים  המכחישים  זה  את  זה  עד  שיבוא  השלישי  ויכריע  ביניהם.כלומר,  ההכרעה  בין  שני  כתובים  נפעלת  ע"י  כתוב  שלישי  המכריע  ביניהם.

 

כך  גם  לגבי  בריאת  העולם  -  ביום  הראשון  נאמר  "יום  אחד"  שכן  אז  היה  הקב"ה  "יחיד  בעולמו"

ביום  השני  לא  נאמר  בו  "כי  טוב"  כי  בו  נבראה  המחלוקת  -  שני  דברים  הנפרדים  זה  מזה  -  השמיים  למעלה  והארץ  למטה.

דווקא  ביום  השלישי  נאמר   פעמיים  "כי  טוב"  כי  המס'  3  שולל  מחלוקת  ופועל  אחדות.

 

זאת  אפוא  כוונת  המשנה,  "הסתכל  בשלושה  דברים"  -  כאשר  מתבוננים  בשלושת  הדברים  י ח ד   רואים  ומבינים  כי  מציאות  העולם  איננה  סותרת  למציאות  ה'  אלא  להיפך,  כאשר  מכניסים  לארץ  למטה  את  "אין  עוד  מלבדו"  - מקדשים  את  חומריות  העולם  א ז  "  אין  אתה  בא  לידי  עבירה  ".