פרשת  השבוע  נקראת  'קורח'  על  שם  קורח,  שפתח  במחלוקת  נגד  משה  ואהרון.

דבר  זה  מעורר  תמיהה  :::::    הלא  מהפסוק         [משלי  י,  ז.]    -   "ושם  רשעים  ירקב ".   

לומדת  הגמרא  [ יומא  ל'ח  ב' ]   ---  שאין  להזכיר  שמו  של  רשע.

ופה,  לא  רק  שמזכירים  שמו  של  רשע  אלא  אפילו...................קוראים  על  הפרשה  על  ש מ ו  ????????

מוזר  מאוד...................

יש  לומר  שגם  במחלוקת  קורח  ועדתו  טמונה  בסופו  של  דבר,  נקודה  חיובית.

ולכן  נקראת  הפרשה  על  שמו.  כדי  להבין  זאת,  יש  להתעמק  בתוכנה  ובמהותה  של  המחלוקת  שניהל.

טענותיו  של  קורח  נראות  לכאורה  מוזרות.

הוא  טוען  :::::   כל  העדה  קדושים  ובתוכם  ה'  ומדוע  תתנשאו  על  קהל  ה'  ?

כלומר  הוא  מטיף  לשוויון  ולביטול  פער  מעמדות.

מצד  שני  קורח  ועדתו  מבקשים  בעצמם  להיות  כוהנים  [כפי  שמשה  עונה  להם  "וביקשתם

גם  כהונה"]  מזה  נראה  שקורח  לא  חלק  על  עצם  מושג  הכהונה  אלא  על  אופיה.

             

ואכן  קורח  הכיר  בייחודם  של  הכוהנים.   הוא  ידע  שכל  ישראל  עסוקים  בענייני  עולם.  בענייני

עשיה  גשמיים.    לעומת  הכוהנים  המובדלים  מהוויות  העולם,  ועסוקים  רק  בענייני  קודש.

ובפרט  הכוהן  הגדול  שעליו  נאמר  "ומן  המקדש  לא  ייצא"   [ויקרא  כ'א  ]  על  כך  לא  חלק  קורח.

אבל  הוא  רצה  הפרדה  מוחלטת  בין  הכוהנים  ובין  העם.  הפריעה  לו  העובדה  שהכוהן  משפיע  על

העם  ומנסה  להעלות  את  העם  למעלה.

מחלוקת  קורח  היתה  על  הזיקה  שיש  בין  הכוהנים  לבין  העם.    הוא  רצה  בכהונה  שמופרדת  מחיי  העם.

קודש  לחוד  וחולין  לחוד.  [כפי  שבימינו  יש  הטוענים  להפרדה  בין  הדת  לבין  המדינה. ]............

טענתו  היתה  שענייני  החולין  הם  מטרה  בפני  עצמה,  ואין  הכרח  שיתחברו  עם  קדושה  -  שמיוצגת  ע'י

הכוהנים.

לכן  טענת  קורח  ועדתו,  "ומדוע  תתנשאו"  לא  סתרה  את  תשובתו  של  משה  רבינו.  "וביקשתם  גם  כהונה".

כי  הם  רצו  סוג  של  כהונה  שאין  לה  חיבור  וקשר  עם  'כל  העדה'.

אך  בכך  פעל  קורח  נגד  רצון  ה'  -  הקב'ה  רוצה  דווקא  ב ח י ב ו ר  בין  הקודש  לבין  החול  !!!!

רצון  ה'  הוא,  שהכוהנים  יקרינו  מ-אור  הקדושה  של  המקדש  -  על  העם.

וכך  העם  יתרומם  לענייני  קדושה.     ע'י  הקדשת  שעות  אחדות  מהיום  ללימוד  תורה.   לכן  נתן  הקב'ה  

לכוהנים  אחרי  מחלוקת  קורח,  את  עשרים  וארבע  מתנות  הכהונה.

כדי  להדגיש  את  הזיקה  ההדדית  בין  הכוהנים  לבין  העם.

כך  קרה,  שדווקא  מחלוקת  קורח   ח י ז ק ה   את  מעמד  הכהונה  וביססה  את  הקשר  שצריך  להיות  בין

הכוהנים  לבין  העם.  וזו  הסיבה  שהפרשה    נקראת  על  שמו  של  קורח,  כי  בסופו  של  דבר  צמח  - גם  מקורח

דבר  חיובי  ודווקא  על  ידו  התבסס  עניין  הכהונה.

כשיש  היפוך  של  חושך  לאור  -  אז  האור  נעלה  יותר.  מאשר  אם  היה  סתם  אור  מלכתחילה.

דווקא  הקליפה  שמבררים  אותה  והיא  נהפכת  לקדושה  -  מזה  יש   נחת  רוח  לה'  

מזה  אנו  יכולים  ללמוד ,

שהפרעות  שונות  לקיום  התורה  והמצוות  בסופו  של  דבר  אין  בהן  ממש.

זהו  נ ס י ו ן  בלבד.   אפילו  דבר  שלילי  כמו  מחלוקת  קורח  הביא  בסופו  של  דבר  לתוצאה  חיובית.

ומכאן  שאין  להירתע  מפני  כל  קושי.  כי  גם  הקושי  מטרתו  להוביל  לקיום  רצון  ה'

ולחזק  את  האדם  בעבודת  ה'.  -בעבודה  שהוטלה  עליו  אישית  לברר  ולזכך.

*************ליקוטי  שיחות  כרך  ח'  עמ'  115.