<<<<<<<<<<<  פרשת   חוקת  >>>>>>>>>>>>>

 

 

" זאת  חוקת  התורה  אשר  ציווה  ה'  לאמור ".   [ במדבר  י'ט,  ב' ]

 

במילים  אלה  נפתחת  פרשת  הפרה  האדומה,  אשר  אפרה  היה  מטהר  את  מי  שנטמא

 

ע'י  מת.

 

מצווה  זו  היא  סמל  למצוות  שאינן  ניתנות  להבנה,  והיא  גם  מכילה  בקרבה  ניגודים  :

 

מצד  אחד  הפרה  האדומה  מטהרת  את  הטמאים,  ומצד  שני  היא  מטמאת  את  הטהורים......!!!!!

 

משום  כך  מופיעה  בראש  הפרשה  ההרגשה  שזו  'חוקה'.

 

לאמור  "חוקה  חקקתי  גזירה  גזרתי,  אין  לך  רשות  להרהר  אחריה ".

 

 

 

 

 

 כידוע  מתחלקות  המצוות  לשלושה  סוגים  כלליים  ::::::::

 

1.  משפטים.  =   מצוות  שהשכל  האנושי  מחייב  לקיימן  כגון  :  כיבוד  אב  ואם,  איסור  גזל  וגניבה  וכו'

 

2.  עדות.    =   מצוות  שאולי  לא  היינו  מגיעים  אליהן  בכוחות  עצמנו,  אך  לאחר  שניתנו  מאת  הקב'ה 

 

      ביכולתנו  להבינן  [  אכילת  מצה  בפסח,  זכר  ליציאת  מצרים  וכו'.  ]

 

3.  חוקים   =    מצוות  שאין  להן  שום  אחיזה  בשכל  האנושי,  כמו  -  מצוות  הפרה  האדומה.

 

                                              

 

 

 

אף  על  פי  שמטבע  הדברים  נוטה  האדם  לקיים  ביתר   שמחה,   מצוות  שהוא  מצליח  להבינן  ולרדת

 

למשמעותן  ולמטרתן,  הרי  ל'חוקים'  יש  מעלה  גדולה  מכיוון  אחר  :

 

כשיהודי  מקיים  מצווה  שמוגדרת  'חוקה'  על  שיכלית  ,הוא  מקיים  אותה  רק  משום  שהקב'ה  ציווה

 

לעשותה.  והוא  חש  במלוא  העוצמה  את  הקשר  שלו  עם  הקב'ה.

 

 

במצוות  אחרות  אין  הדבר  הזה  בא  לידי  ביטוי  מובלט.  כשיהודי  מקיים  למשל  את  מצוות  כיבוד

 

אב  ואם,  הוא  עלול  שלא  לחשוב  כלל  על  הקב'ה.  אלא  על  חובתו  האישית  כלפי  הוריו.  הואיל

 

ומצווה  זו  היא  שיכלית  והגיונית.  הוא  עלול  לקיימה  ממניעים  הומניים -  אנושיים  גרידא.

 

והוא  מאבד  את  ההרגשה  ש ז ו   מצוות  ה'.

 

 

לעומת  זאת,  במצווה  על -  שיכלית  אין  לו  שום  אפשרות  לשכוח  את  הקב'ה,  מאחר  שאין 

 

שום  סיבה  אחרת  לקיים  את  המצווה.

 

                             

 

 

                                      *  התבטלות  ל-ה'   *

 

זהו  ההסבר  לכך  ,שכאשר  התורה  באה  לצוותינו  על  מצוות  פרה  אדומה,  אין  היא  אומרת  "זאת

 

חוקת  ה-פרה "  [כמו  'זאת  חוקת  הפסח'  וכו' ]  אלא   "זאת  חוקת  ה ת ו ר ה ".

 

בזאת  רומזת  לנו  התורה  שעלינו  ללמוד  ממצוות  פרה  אדומה  כיצד  ל ק י י ם  את  כל  מצוות  התורה:

 

 

 

כשם  שאנו  מקיימים  מצווה  זו  מתוך  התבטלות  מוחלטת  לקב'ה, 

 

התבטלות  =  שאני  שמה  בצד  לגמרי  את  ה'אני'  שלי  ואת  חשקיי  ורצונותיי  ומתמקדת  אך  ורק 

 

ברצון  ה'.

 

מבלי  לערב  בה  שיקולים  שכליים  ומניעים  אחרים,  =  כך  עלינו  לקיים  את  כל  המצוות.  גם  את 

 

אלה  המובנות  לנו.

 

מתוך  הרגשת  העובדה  שהן  מצוות  שניתנו  לנו  ע'י  הקב'ה.

 

 

                                   

 

 

 

מוסבר  בתורת  החסידות,  שהביטוי  'חוקה'  מתקשר  עם  'חקיקה'.  ----  יש  שתי  צורות  של 

 

כתיבה  ::::

 

 

1.  כתיבה  בדיו  על  הקלף  .                          2.  חקיקה  על  האבן.

 

ההבדל  ביניהן  הוא  -  שכאשר  אנו  כותבים  בדיו  יש  כאן  התחברות  של  שני  דברים  זרים,  -  דיו

 

וקלף  או  נייר. 

 

לעומת  זאת,  כשאנו  חוקקים  אותיות  בתוך  האבן,  אין  האותיות  דבר  זר  ונפרד  מהאבן,  אלא  הן

 

חלק  ממנה.   החקיקה  מסמלת  אפוא  הבעה  טהורה  ונקיה  מכל  תוספות  ותערובות.

 

כך  המצוות  שמוגדרות  'חוקים'  מבטאות  את  הקשר  הטהור  של  יהודי  עם  הקב'ה,  קשר  שאינו

 

מבוסס  על  שכל  ורגש  או  כל  מניע  אנושי  אחר,  הקב'ה  ציווה  -  והאדם  מקיים  בשמחה.

 

 

 

בזאת  מוסר  היהודי  את  עצמו  ללא  תנאי  אל  הקב'ה,  כשהוא  מוכן  מראש  לקיים  את  כל  אשר

 

יצווה.  השכל  וההבנה  באים  בשלב  שני,  ואילו  הבסיס  הוא  הרצון  העליון  והשמחה  על  עצם

 

הזכות  למלא  את  רצון  ה'  ולהתקשר  עימו.

 

 

.........  מה  יהיה  לעתיד  לבוא  ???

 

 

במצוות  פרה  אדומה  אנו  מוצאים  קשר  מיוחד  למשה  רבינו,  הוא  שהכין  את  הפרה הראשונה 

 

והקב'ה  גם  ציווה  שיקחו  אל  משה  פרה  אדומה.  מהמילה  הזו  'אליך'  לומדים  חז'ל  שני  עניינים:

 

1.  שכל  הפרות  בטלות  ושלך  קיימת.   כלומר  רק  מהפרה  שעשה  משה,  נשתמר  אפר  והכוהנים

 

שהכינו  את  הפרות  האחרות  היו  צריכים  להתקדש  מאפר  הפרה  שעשה  משה  רבינו.

 

 

 

2.  בעניין  הבנת  המצווה -  אף  שמצווה  זו  מכונה  'חוק'  -  כי  טעמה  לא  נודע  אף  לא  לשלמה 

 

המלך.-    הרי  למשה  רבינו  אמר  הקב'ה  "לך  אני  מגלה  טעם  פרה ".

 

 

 

מהותה  של  מצווה  זו  ,אומרים  חז'ל  שהפרה  האדומה  נועדה  ל כ פ ר    על  חטא  העגל  [עגל  הזהב

 

במדבר ]   ולמה  ?  

 

הפרה  [האמא ]  צריכה  לבוא  ולקנח  [לנקות ]  את  הליכלוך  שיצר,  עשה  העגל  =  [הבן  שלה ].

 

 

 

 

אולם  התיקון  של  הפרה  האדומה  חלקי  בלבד,  הוא  מטהר  רק  מטומאת  המת.

 

 אך  אינו  מסלק  את  עצם  המוות  מן  העולם.  תיקון  זה  יהיה  בפרה  ה----עשירית.   שאותה  יעשה

 

מלך  המשיח  [  בקרוב.....................]

 

אז  יתוקן  בשלימות  חטא  עץ  הדעת,  וממילא  יסולק  המוות  שבא  בגללו  כדברי  הנביא  ישעיה  -

 

" בילע  המוות  לנצח ".

 

 

כוחו  זה  של  משה  רבינו  מסייע  לעם  ישראל,  במשך  כל  הדורות  לגבור  על  עניין  המוות  -שמסמל

 

את  ההתנתקות  מהקדושה.   גם  מי  שהתרחק  מהקירבה  אל  ה',  יכול  לעורר  בנפשו  את  'ניצוץ  משה'

 

שבקרבו.  את  נקודת  מסירות  הנפש  הפנימית,    ואז   יוכל  לגבור  על  כל  פיתויי  היצר  ולהגיע  לדבקות

 

בה'  וממילא  לחיים.  כפי  שנאמר  [דברים  ד' ]-

 

" ואתם  הדבקים  בה'  אלוקיכם  ,חיים  כולכם  היום ".

 

 

 

 

 

********   [ ליקוטי  שיחות  כרך  ד'    וכרך  ל'ג  ].