פרשת  ב ל ק.

 

הפס'  במשלי  אומר  "שם  רשעים  ירקב".  הורו  חז'ל  שאדם  לא  יקרא  לבניו  על  שם  של 

 

רשע.  זאת,  כדי  לא  להנציח  שם  של  רשע.  לאור  זאת  מתעוררת  תמיהה  גדולה  בפרשתינו

 

כיצד  פרשה  בתורה  נקראת  על  שם  בלק  רשע  שהיה  שונא  גדול  יותר  מכולם  של  ישראל  ???

 

 

 

אכן,  גם  פרשת  קורח  קרויה  על  שם  חוטא,  אך  אי  אפשר  כלל  להשוות  בין  קורח  היהודי 

 

שבניו  חזרו  בתשובה  -ככתוב  "בני  קורח  לא  מתו"  [במדבר  כ'ו ]

 

ובסופו  של  דבר,  אף  קורח  חזר  בתשובה.

 

         

 

 

לעומת  זאת,  בלק  היה  גוי  רשע  שונא  ישראל,  "יותר  מכל  שונאים"  כדברי  המדרש.

 

איך  ייתכן  אפוא,  שפרשה  שלימה  בתורה  נקראת  על  שמו  של  רשע  זה  ?

 

בלק  מסמל  כריתה  וניתוק  מהקדושה,  השם  בלק  הוא  מלשון  'בולקה'  [ישעיה  כ'ד]

 

שמשמעותו  -  כריתה  ומוות.  מצד  שני,  השל"ה   אומר  שבלק  היה  חכם  גדול  [יותר

 

מבלעם ]  וידע  את  שלשלת  היחס  של  מלכות  ישראל.

 

כלומר  "שהוא  מלכות  בית  דוד  ומשיח,  וידע  כי  זה  העצום  יבוא  ממנו".  ואכן  רות

 

המואביה  שממנה  יצא  דוד  המלך,  ושמזרעה  יהיה  המשיח,  היתה  מצאצאיו  של  בלק.

 

 

 

 

מתוך  כך  נראה  שבלק  מציין  סוג  מיוחד  של  אור  הקדושה,  =  קדושה  שנובעת  מהפיכת

 

הרע  לטוב,  והמר  -  למתוק.   בראשיתו  היה  בלק  ניגודה  של  הקדושה  וסימל  את  הכריתה

 

והניתוק  ממנה,  אך  בסופו  של  דבר  יצאה  דווקא  ממנו  הקדושה  העליונה  ביותר

 

דוד  המלך  ומשיח  צידקנו.

 

 

 

 

עבודת  ה'  מתחלקת  לשני  סוגים  :  עשיית  טוב  -  לימוד  תור  וקיום  מצוות.

 

וסוג  שני,  כאשר  יהודי  נלחם  עם  הרע,  עד  שהוא  הופך  אותו  לטוב,  יש  ממנו  נחת  רוח

 

רבה  למעלה.

 

 

כזו  היא  למשל,  עבודת  התשובה  שהופכת  זדונות  לזכויות  ומרוממת  את  בעל  התשובה 

 

לדרגה  כה  עליונה,   שאפילו  צדיקים  גמורים  אינם  יכולים  לעמוד  שם.

 

לסוג  זה  של  עבודת  ה'  רומזת  התורה  כאשר  היא  קוראת  פרשה  בתורה  על  שמו  של  בלק.

 

בלק  של  התורה  אינו  אותו  רשע  כבתחילה  אלא  זה  שנתברר  וניתקן,  עד  שממנו  יוצאת

 

מלכות  דוד  ומלכות  המשיח,  בלק  מסמל  אפוא  את  הפיכת  הרע  לטוב,   עד  לשיא  הטוב.

 

 

 

 

כאשר  צריכה  לרדת  נשמה  גבוהה  מאוד  ,יש  קיטרוג  של  מידת  הדין  בשמיים,  ולכן  ה קב'ה

 

מוריד  נשמה  גדולה  זו,  דווקא  בתוך  קליפה,  כמו  כ אן  -  קליפה  של  גוי  רשע  ושונא  ישראל.

 

אך  בסופו  של  דבר  הקב'ה  מסובב  את  כל  העניינים  על  מנת  שהכוונה  העליונה  שלו  תנצח.

 

 

ובסוף  אותה  קליפה  הפכה  מרע  גמור  לטוב  גמור  !  הרמב'ם  אומר  -  נמצא  שבלק  מורה  על

 

העניין  'דאתהפכא  חשוכא  לנהורה  ומרירו  למיתקא  בתכלית  העילוי'.  היינו  שמהפכים  את 

 

עניינו  של  'בלק  מלך  מואב'  שממנו  תצא  'מלכות  בית  דוד  ומשיח'.

 

                                              

 

                                          

 

על  מנת  להשתיק  את  מידת  הדין  הקב'ה  מוריד  את  הנשמה  הגדולה  הזו  דרך  'זולל' 

 

דרך  גוי,  רשע  שאין  סיכוי  שממנו  תתפתח  צדיק  יהודי.

 

ובכל  זאת  הקב'ה  מנהל  את  העניינים  ממש  כפי  רצונו.  ומהפך  לבסוף  את  הרע  לגמרי.

 

שנזכה  לראות  את  הרבי  מה'מ  בגילוי  לכל  עין.  כבר  עכשיו  ממ'ש  !!!!  אכי'ר.

 

 

 

*************  ליקוטי  שיחות  כרך  כ'ח  עמ'  157  .