פרק  א'  משנה  ב' :  "שמעון  הצדיק  היה  משיירי  כנסת  הגדולה  הוא  היה  אומר :  על  שלושה  דברים  עומד  העולם  על  התורה,  על  העבודה  ועל  גמילות  חסדים"

 

 

 

מפרשי  המשנה  האריכו  בתוכן  החלוקה  למספר  שלושה  דווקא.  הביאור  עפ"י  חסידות  הוא :

 

"העולם"  שבמשנתינו  אינו  דווקא  העולם  הזה  הגשמי  אלא  הוא  כולל  גם  את  כל  העולמות  הרוחניים :  בריאה,  יצירה,  עשייה.  המרומזים  בפסוק  { ישעיה  מג' ז' }  " כל  הנקרא  בשמי  ולכבודי  בראתיו  יצרתיו  אף  עשיתיו "   את  התוכן  של  שלושת  העולמות  ביאר  הרמב"ן 

בתחילת  פירושו  על  התורה :

 

"בריאה"  -  פירושה  הוצאת  היש  מאין  - והוא  החומר  הראשוני  הנקרא  היולי.

"יצירה,  -  הוא  מה  שממנו  המציא  הכל  והלביש  הצורות.

"עשייה"  -  הוא  מה  שתיקן  אותם.

 

בזוהר  חלק  ב' - קסא' :  כתוב  "אסתכל  באורייתא  וברא  עלמא".  מובן  ששלוש  הדרגות  הללו  קיימות  בתורה  וממנה  הן  השתלשלו  בעולם.

שלושת  עניינים  אלו  בתורה,  הם : תורה,  עבודה  וגמילות  חסדים.

"עבודה"  זו  התפילה =  עבודת  ה'.  מרמזת  על  מחשבת  האדם.  שהרי  בקורבנות  נפסל  הקורבן  אפילו  במחשבה  בלבד.

" תורה " -  עיקר  המצווה  היא  בדיבור  שהרי  על  הרהור  בדברי  תורה  אין  מברכים  ברכות  התורה  אך  על  קריאת  התורה  כן  מברכים.

גמ"ח = גמילות חסדים  -  עיקרה  במעשה.  לגמול  חסד  עם  הזולת.

 

שלושת  עניינים  אלו  -  מחשבה  דיבור  ומעשה  -  הם  כנגד  שלושת  העולמות  ===  בריאה,  יצירה  עשייה.  

מחשבה -  הוא  על  דרך  הבריאה  יש  מאין.

כי  אותיות  המחשבה  לא  היו  במציאות  נרגשת  לפני  ירידתם  לכוח  המחשבה  לכן  מחשבה  היא  כנגד  עולם  הבריאה.

דיבור  -  הוא  שהאותיות  שהיו  כבר  מוקדם  במחשבה  קיבלו  עכשיו  צורה  בצאתם  ב-5  חמשת  מוצאות  הפה,  לכן  דיבור  הוא  כנגד  עולם  היצירה.

מעשה  -  הוא  כנגד  עולם  העשייה.

 

אם  כן,  משלושת  בחינות  אלו  שבתורה  [ מחשבה  דיבור  ומעשה ],  השתלשלו  שלושת  העולמות  . מכיוון  שהכל  תלוי  בעבודת  האדם.  לכן  צריך  לעסוק  בשלושת  העמודים  של  תורה  עבודה  וגמ"ח.   כדי  לקיים  את  שלושת  העולמות  -  בריאה  יצירה  ועשייה.

                                                              

האדמו"ר  הזקן  מבאר  בספרו  "ליקוטי  תורה"  ששלושת  העמודים  הם  כנגד  שלושת  האבות.

1.  גמילות  חסדים  -  כנגד  אברהם  אבינו  שהיה  גומל  חסדים  כדכתיב : "ויטע  אשל  בבאר  שבע" [ וירא  כא']

ופירשו  רז"ל  ש"אשל"  -  ראשי  תיבות  א - כילה    ש -  תיה     ל - ינה.  שסיפק  לעוברי  אורח  ובלשון  האורחות  צדיקים  שאברהם  היה  נדיב  בנפשו  בגופו  ובממונו.

 

2.  עבודה  -  עבודת  התפילה  שהיא  עבודת  הקורבנות  "תפילות  כנגד  תמידין  תיקנום" [ מסכת  ברכות  כו' ב' ].     כנגד יצחק  אבינו  שהיה  "עולה  תמימה".

 

3.  תורה  -  כנגד  יעקב  אבינו  שעניינו  תורה  כמו  שנאמר  "ויקם  עדות  ביעקב  ותורה  שם  בישראל".  -[ תהילים  ע'ה ]

 

אלא  שלכאורה  לפי  זה  צריכה  היתה  המשנה  למנות  את  שלושת  הדברים  שעליהם  העולם  עומד,  בסדר  הפוך  -  גמילות  חסדים  עבודה  ורק  לבסוף  תורה.  -  כפי  סדר  האבות ???

 

ויש  להוסיף  ולחזק  את  השאלה :  גם  סדר  עבודתו  הפרטי  של  כל  יהודי  בכל  יום  ויום  כולל  את  שלושת  העמודים  האלה  וגם  שם  הסדר  הוא  הפוך  מהמפורט  במשנה  -  תחילה  גמילות  חסדים  שהרי  לפני  התפילה  יש  לתת  צדקה  לעני   כמאמר  רז"ל  בבא  בתרא  י' "רבי  אליעזר  יהיב  פרוטה  לעני  והדר  מצלי".

לאחר  מכן  התפילה  עצמה  "עבודה"  ורק  אח"כ  בא  שלב  התורה  כמאמר  רז"ל  בברכות  סד'  "מבית  הכנסת  לבית  המדרש"

 

ויש  לומר  שסדר  הדברים  במשנתינו  נובע  מכך  שמדובר  על  פעולתם  בעולם  -  "העולם  עומד".  לכן  מונה  המשנה  תחילה  את  עמוד  התורה  משום  שבו  מודגש  עיקר  הפעולה  בעולם :

התורה  למרות  היותה  " בלי  גבול "  בעצם,  עם  כל  זה  היא  נקלטת  ומתלבשת  בשכל  האדם.  לא  זו  בלבד,  אלא  שבכוחה  של  התורה  אף  לשנות  בפועל  את  המציאות  בעולם,  כדרשת  רז"ל  על  הפסוק  "לא-ל  גומר  עליי"[ תלמוד  ירושלמי  כתובות ]

זו  הסיבה  שמשנתינו  מתחילה  בעמוד  התורה.

 

מתוך  "ספר  השיחות  תש'נ  כרך  ב'"..