חודש ניסן עניינו - המשכת הברכה שלמעלה מטבע העולם. חודש ניסן = חודש הגאולה.
היינו גאולה מכל המי-צרים והגבולים שלנו.
עניינו של ניסן מרומז בשמו. הוא בעל שני נ'. מורה על 'ניסי ניסים'. הוא המקור השורש
והתמצית לכל הניסים שיקרו במשך כ ל השנה.
נ ס = מורה על הנהגה מעל לטבע, שהרי נס הוא מלשון הרמה, כמו 'ארים ניסי'.
או 'נס על ההרים' = מדלג, פוסח. במהירות.
וכמו 'נס להתנוסס' הרמת דגל . שוב מלשון הרמה .
אודות זמן הגאולה אמרו חז'ל "כיוון שהגיע הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין".
והחידוש בזה עפ'י ביאור האדמו'ר הריי'צ :::
בפירושו על מאמר ההגדה, "ברוך הוא שהקב'ה חישב את הקץ לעשות " לכאורה
על מ ה העילוי והשבח בקיום ההבטחה לגאול את ישראל ???
והביאור - הרי ידוע לנו 'שנתאווה הקב'ה להיות לו דירה בתחתונים'
כלומר ע'י עבודת הבירורים של התחתונים, שלנו. יש ל ו כביכול תענוג גדול בעבודתינו
ואם כן הרי ח'ו היה יכול לרצות להמשיך תענוג זה ולהשאיר אותנו בגלות.......
על כן בא כאן השבח וההילול "ברוך הוא שהקב'ה חישב את הקץ לעשות" =
שיהיה קץ וגבול לעבודת הבירורים שבדרך מלחמה, בגלות ובשיעבוד.
כתוב בכתבי האריז'ל שבגלות מצרים ביררו ישראל ר'ב ניצוצים מ- רפ'ח ניצוצים
שנפלו בשבירת הכלים, וזהו מה שכתוב "וגם ערב רב עלה איתם".
ר'ב ניצוצים ולא נשאר לברר כי אם פ'ו ניצוצים שזה בגימטריא 'אלוקים'.
העבודה של בירור הניצוצות שנפלו בשבירת הכלים של עולם התוהו היא - תכלית
ומטרת בריאת סדר ההשתלשלות של עולם התיקון.
ובגלות מצרים פעלו ישראל את עיקרה ורובה של עבו' זו - ר'ב ניצוצים מתוך רפ'ח
ניצוצים.
ואילו היה הקב'ה מ ע כ ב את ישראל בגלות מצרים, עוד משך זמן, היו משלימים את
בירור כל רפ'ח הניצוצים של עולם התוהו ועי'ז היתה נשלמת תכלית ומטרת הבריאה.
ואף על פי כן, "כיוון שהגיע הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין" ----
= בהתאם לרצונם של ישראל.
אז גם עתה הקב'ה יפעל ויזרז את הגאולה עפ'י רצוננו. ושכל בנ'י ירצו ממש ובחוזקה
את הגאולה [ שלא תבוא בכפיה ] ואת מלכותו של הרבי מלך המשיח על מנת
שכשזה יקרה בפועל, זה יהיה לנו כמתנה אמיתית.
מתנה שהצד המקבל יידע להעריך ולשמוח שמחה ניצחית.
