ס פ י ר ת ה ע ו מ ר
ל ה ת ע ל ו ת בכוח עצמנו :::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::
יש קשר פנימי עמוק בין ימי ספירת העומר לבין תקופת הגלות. הימים האלה הם שלב - הביניים בין חג הפסח לבין
חג השבועות.
וגם תקופת הגלות הי א שלב מעבר בין ימי הבית ל- זמן הגאולה.
בחג הפסח היתה יציאת מצרים - הקב'ה נגלה לבני ישראל והוציא אותם ממצרים. שעה שהם היו שקועים בטומאת מצרים.
ולכן היציאה משם היתה בדרך של בריחה - 'כי ברח העם' . = בריחה מפני הרע.
בשפת תורת החסידות נקרא הדבר אתערותא דלעילא = התעוררות מלמעלה. יתרונה של התגלות כזו שבאה מלמעלה
מהקב'ה, שהיא גבוהה מאוד ומרימה בבת אחת את האדם לדרגות עליונות ביותר.
אולם התעלות זו אינה באה מהאדם עצמו אלא בכוחו של הקב'ה.
לכן דרושה מיד לאחר ה'אתערותא דלעילא' עבודתו העצמית של האדם על עצמו !!!!
עבודה זו נקראת 'אתערותא דלתתא'. = עבודה מלמטה. = התעוררות שבאה מהאדם עצמו.
זוהי מהותם של ימי ס פ י ר ת - ה ע ו מ ר.
שבהם היהודי מתעלה בכוחות עצמו דרגה אחר דרגה, יום אחר יום, הדבר רמוז גם בפסוק " משכני אחריך נרוצה"
משכני = יציאת מצרים, הקב'ה משך אותי ואותנו ממצרים. הוא בעצמו הוציאנו החוצה. הקב'ה בא מלמעלה ומשך אליו
את בני ישראל.
אחריך נרוצה = ימי ספירת העומר = ימים בהם אנו עושים את העבודה ורצים לקראת הקב'ה.
העבודה העצמית של האדם עם עצמו עם מידותיו שבנפש.
*** לקוח מדבריו של הרב מנחם ברוד.
|