כוחה    של     ברית      המילה.

 

 

 

 

הקב"ה  נתגלה  לאברהם  אבינו  פעמים  רבות  גם  קודם  שנימול,  אולם  ההתגלות  שבה

 

נפתחת  פרשתינו  - "וירא  אליו  ה'  ".  -  היה  בה  יתרון  גדול  על  ההתגלויות  שקדמו  לה.

 

 

אחד  החידושים  של  התגלות  זו  מרומז  במילים  "והוא  יושב  פתח  האוהל".  

 

בפרשה  הקודמת  נאמר  "ויפול  אברהם  על  פניו"   ומפרש  רש"י  -  ממורא  השכינה 

 

שעד  שלא  מל,  לא  היה  בו  כוח  לעמוד.

 

אולם  לאחר  שנימול,  היה  בכוחו  לקבל  את  התגלות  השכינה  גם  כשהוא  יושב.  כפי 

 

שנאמר  במדרש  :   [ילקוט  שמעוני ]  שהקב"ה  אמר  עכשיו  שנימול,  הוא  יושב  ואני  עומד.

 

 

                                               

 

 

 

ההבדל  בין  התגלות  שגורמת  לאדם  'ליפול  על  פניו'  לבין  התגלות  שבה  הוא  נשאר  'יושב'

 

הוא  שההתגלות  הראשונה  היא  למעלה  מיכולת  הקיבול  של  הגוף,  ולכן  הגוף  מאבד  את

 

כוחו  ואת  גדרי  מציאותו,  ואילו  בהתגלות  השניה  יש  לגוף  כוח  לקבלה  בכליו  ולהישאר

 

במציאותו.

 

 

 

זו  היתה  פעולתה  של  ברית  המילה.  שעל  ידה  יכול  היה  גופו  של  אברהם  אבינו  לקבל  את

 

הגילוי  האלוקי  באופן  של  'התיישבות'.

 

'אור  החיים'  הקדוש  מדייק  בלשונו  על  סוג  הגלוי  -  יש  הבדל  בין  'וירא  אליו  ה''.  לבין 

 

'וירא  ה'  אליו'.  =  הגלוי  עתה  היה  של  כל  דרגת  האלוקות  המרומזת  בשם  ה'

 

ולא  של  חלק  ממנה  בלבד,  כפי  שהיה  בהתגלויות  הקודמות.

 

 

 

לפנינו  אפוא  יתרון  כפול -  הן  מבחינת  הקב"ה  שכאן  נתגלתה  דרגה  אלוקית  עליונה  ביותר

 

והן  מבחינתו  של  אברהם  שעכשיו  נתקבלה  ההתגלות  בכלי  גופו  הגשמי.

 

דבר  זה  נעשה  ע'י  המילה,  שבה  קיימים  שני  הקצוות  הללו  :

 

מצד  אחד,  היא  למעלה  מכל  מצוות  התורה.

 

מצד  שני  היא  המצווה  היחידה  שחודרת  לתוך  הגוף  הגשמי  ממש  -  "והיתה  בריתי

 

ב ב ש ר כ ם   לברית  עולם".

 

                                                

 

 

כוח  זה  של  התחברות  בין  דרגת  הקדושה  העליונה  ביותר  לבין  הגוף  הגשמי,  עובר  בירושה

 

מאברהם  אבינו  לכל  יהודי.  כאשר  ילד  יהודי  נכנס  בבריתו  של  אברהם  אבינו  נכנסת

 

לקירבו  הנפש  הקדושה   "חלק  א-לוה  ממעל  ממש"  ועל  ידה  ניתנת  לו  האפשרות  של  הכרה

 

באלוקות  עד  שהיא  חודרת  גם  לתוך  חייו  הגשמיים.

 

 

 

צריך  רק  שתהיה  ליהודי  תשוקה  לראות  את  ההתגלות  הזאת  לא  רק  בתחושה  הפנימית  של

 

נפשו  אלא  גם  בעיניו  הגשמיות.        עצם  התשוקה  הזאת  ממהרת  ומזרזת  את  בואו  של

 

משיח  צדקנו  שיביא  את  הגאולה  האמיתית  והשלימה  שבה  יתקיים  היעוד  "וראו  כל  בשר...

 

 

...כי  פי  ה'  דיבר"     [ישעיה ]   -  שהבשר  הגשמי  יראה  את  הגילוי  האלוקי  שקיים  בכל

 

הבריאה  ובקרוב  ממ'ש.

 

 

 

***********  ספר  השיחות  תשנ'ב  כרך  א'  עמ'  85.