חלק  ב'  -  בדרך  של  אור  חוזר  :::

 

מבואר  בקבלה  וחסידות  שהאור  האלוקי   העליון   בא   ופועל   בעולם   בשני   אופנים :::

 

1.    'אור   ישר'   הבא  מלמעלה  למטה,  בצורה  הדרגתית.

 

2.     'אור  חוזר'  שבא   מלמטה   מתוך   העולמות   והנבראים,   ועולה   למעלה,  [ לאחר  שהודות

 

לעבודת   האדם   הם   התעלו   ואינם   מסתירים   כ'כ    על    האור   האלוקי ]

 

 

 

 

 

 

 

 ובעוד  שבאור  ישר - יש מעלה    כי   הוא   בא   ממקור    עליון   יותר,  'באור  חוזר'   יש   מעלה  בכך

 

שהוא   בא   מתוך  העולמות    והנבראים    התחתונים.,   ויש  בו   עוצמה    גדולה  יותר.

 

כמשל - דמות  המשתקפת   ממראה     או  דבר   הנתקל  בקיר  וחוזר  בעוצמה.

 

 

 

 

מתוך    המרירות   והדוחק    והצער   הרי   הוא מגיע    בכוח  השכל   ההיולי   העצמי   ומצליח

 

לעורר   ולהפעיל  כוחות - שכל  נעלמים   בעצם  הנפש   שבד'כ   אינם    פועלים.

 

ומצד   המשכה  זו של   כוחות  נעלים   במיוחד   ,הנה  גם   כדי    לעמוד     על     עומק     הדברים

 

יש    צורך    בכוחות   עוצמתיים   במיוחד, יגיע   סופסוף    לאמת  של   השכל,  ויבין  את

 

הרעיון   השיכלי   לאשורו.

 

 

 באותה מידה,  כשאדם אפילו    חלש, יצטרך     להזיז   משא   כבד,  כי  הדבר  'יגע   לו  מאוד'

 

ויזדקק  לכך כמו  בשעת חירום -   יעורר    ע'י  זה  שיומשך  בו  ,יתגלה בו  מכוחות  ההיוליים

 

העצמיים  שעל  ידם  יהיה   גיבור   בכל  ענייניו  ובכל  פעולותיו   שיוכל   לדלג, לקפוץ  ולא  רק

 

ללכת  הליכה  רגילה,  ויוכל  אף   להזיז   משא    כבד.

 

 

 

על   דרך   הסיפור    שסיפר   האדמו'ר   הריי'צ,  על  מאורע  לא  שיגרתי  בו   אדם   נדרש  לגלות

 

בעצמו  כוחות  בלתי   רגילים.

 

הסיפור  הוא  על   'אחד שרחמנא   ליצלן  היה   בסכנה גדולה   מגזלנים   רוצחי  נפש,   ונחבא

 

במקום  אשר לא  היה    אפשרי   אחרי כן   להוציאו  משם,   כי  אם   רק   ע'י    הריסת   והרחבת

 

מקום  כניסתו.

 

 רחמנא  ליצלן   ניחר   גרונו ולא   היה  יכול   להשמיע  שום   קול,  ואחר    כך,    נתרפא.

 

הרבי   הריי'צ    מוסיף וכותב    על   משמעות    הדברים :

 

בעת  שהרגיש   האיש  בסכנת   נפשו,   הנה    התגלה  ע צ ם   כוח   הרצון  שרוצה   לחיות

 

ולא   למות.

 

ובעומדו   במקום   צר  נכנס  שם   בלי   דעת  באיזה   אופן, ובפחדו  שמא   ירגישו   בו  הרוצחים

 

הנה  ניחר   גרונו  מעצמו    שלא יתגלה   מקום מחבואו............'