ז ע ק ת ה מ ע י י ן ז ע ק ת ה מ ע י י ן .
הבעל שם-טוב אמר פעם לאחד מתלמידיו :
מאז ברא הקדוש ברוך הוא את המים
והבדיל בין מים למים
מים תחתונים בוכים
אנן בעינן למהווי
קדם מלכא קדישא = רוצים אנו להיות לפני המלך הקדוש.
שיעשו בנו ועל ידינו
דבר שבקדושה.
רחיצת ידיים לתפילה,
טבילה לתפילה ולתורה,
נטילת ידיים בברכה
שתיית מים בברכה,
לפניה ולאחריה.
בכיה זו יכולה להימשך
אלפי שנים
עד שיהודי יעבור לידם
ירחץ ידיו
ויברך " על נטילת ידיים "
או ישתה לצמאו
ויברך תחילה וסוף
ביער מסביב לעירך
נמצא מעיין
שכבר ה' אלפים חמש מאות ותשע עשרה שנה
הוא בוכה
מדוע נגרע חלקי
מכל המעיינות ?
מאז ברא אותי הקדוש ברוך הוא
איש לא בירך על מימיי
ולא השתמשו בהם
לקדושה וטהרה !
דע לך,
תלמידי היקר
באותו יום ששתית ממימיו
ורחצת ידיך מהם לתפילת מנחה
נושע המעיין ההוא
זהו עניין ההשגחה הפרטית.
כל נברא יש לו זמן
מתי יתעלה
ועל ידי מי יתעלה.
וכל נשמה יש לה תכלית
מה עליה לתקן
ובאיזה מקום עליה לתקן. { ליקוטי דיבורים }
|