|
הרבה לפני שנסעתי לי"ם - יש לי עוד סיפור קטן :
יום אחד אבא שלי דיבר איתי על כך שחבל שאני לא מסיימת את התואר באוני'ב כי זה עלה הרבה כסף וגם סיימתי כבר את כל המבחנים ואת כל החובות הלימודיים, למעט 2 עבודות שהייתי צריכה להגיש. בגלל שבאותו זמן הייתי כל הזמן עסוקה בספרי הקודש שלי וחזרתי בתשובה היתה בהתחלה מאוד קיצונית - מקצה אל קצה. רק אחרי מס' שנים מגיעים אל האמצע. אך בהתחלה הייתי נגד כל דבר שקשור לעולם החילוני .
בשבילי אוניב' בר-אילן כבר לא היתה מספיק חרדית ולכן לא רציתי בכלל ללכת לשם.
בכל אופן אבא שלי שרצה בטובתי, אמר לי אני מוכן לדבר עם איזה רב שאת רוצה, כדי שתסיימי את התואר הזה.
אמרתי לו : אין בעיה, ניסע לבני-ברק לרב קנייבסקי { באותו זמן עדיין לא הכרתי בכלל את חב"ד, זה היה בראשית הדרך}
ובכן....נסענו.
היתה שעת צהריים ,דפקתי בדלת, הרבנית פתחה לנו. היא אמרה לנו שעכשיו הרב יושב עם כמה אנשים ושאלה אותי במה מדובר ?
הסברתי לה שאני חוזרת בתשובה. ושאבי רוצה שאני אסיים את התעודה באוניב' ואני לא רוצה כיוון שאני לא חושבת שצריכים ת ו א ר אלא מה שכן חשוב זה ה ט ו ה ר . הרבנית כ"כ צחקה ונהנתה ממשחק המילים עד שקמה ממקומה, ניגשה לחדר של הרב, הוציאה את האנשים שהיו שם והכניסה את אבי לבפנים.
אבא שלי מספר שהרב כמובן שמע לו והסביר לו כמה שהתורה חשובה וכו'. {רק שתדעו שאם לרגע אחד לא יהיה לימוד תורה בעולם- העולם לא יתקיים. לכן עשה הקב"ה את החלוקה הזאת של חצי כדור הארץ העליון וחצי כדור הארץ התחתון- בזמן שבחצי הכדור העליון ישנים בלילה - אז בחצי הכדור התחתון ערים ולומדים תורה }
בזמן שהרב דיבר עם אבי בחדר, הרבנית כיבדה את אבי בכוס תה חם - אבא שלי מספר לי שהיה לזה טעם כמו של פעם, שהוא שתה כשהיה ילד קטן בבית שהיה בו אידישקייט { דרך אגב סבו וסבתו של אבי היו חרדים ברומניה, הסבא היה שוחט עם זקן ארוך והסבתא עם מטפחת לראשה
כל השושלת שלהם אחורה היו חסידים. הרבי הסביר לי שאני מצאצאי - צאצאיו של הבעל שם-טוב ושאנו מגזע ברסלב } אבא שלי תמיד זוכר בערגה את החזנים שהיו להם בבית-כנסת שם ברומניה, ואת הקולות האדירים והמרעידים שהיו להם. }
טוב, אז התה של הרבנית הזכיר לאבי את ילדותו והוא קרא לזה "תה עם נשמה".
בכל מקרה אני זוכרת את הרב קנייבסקי ואשתו רק לטובה אפילו שלא בחרתי בדרך החיים הליטאית.
טוב, נחזור עכשיו לזמן שבו עזבתי את הישיבה בי"ם וחזרתי הביתה. הייתי כבר חבדניק"ית מוצהרת הייתי בקשר עם בית חב"ד בעירי, הלכתי לשיעורים כל ערב. באותו זמן שעזבתי אבי לא הרגיש טוב והתאשפז בבית-רפואה כנראה שהדאגות קצת השפיעו עליו.
{הרבי לימד אותנו להשתמש בשפה נקייה וחיובית- מה הכוונה ? במקום לומר בית-חולים המילה חולים- היא שלילית. אז הוא קרא לזה בית-רפואה }
אני הייתי מאוד מבוהלת, מודאגת, בכיתי, התפללתי לשלום אבי, שאלתי באגרות-קודש את הרבי : "מה לעשות" ?
קיבלתי תשובה לשלוח צדקה לישיבה של רבי מאיר בעל-הנס בטבריה. לא ידעתי איפה אני אמצא ישיבה כזאת, לא הכרתי ומשום מה לא שאלתי אף אחד. עזבתי את הנושא.
לאחר כשבוע הגיע אליי מכתב מישיבת רבי מאיר בעל-הנס בטבריה. כ"כ שמחתי והודיתי לה' ולרבי שעזרו לי, כמובן שמיהרתי לשלוח תרומה .
המסקנה : כשהרבי אומר שצריכים לעשות משהו - זה תמיד מתקיים . גם אם לא נרדוף אחרי זה - זה ירדוף אחרינו !
לילה אחד אחרי חצות למדתי שיחה של הרבי, קראתי את שיר השירים ותהילים כדי שאבי יבריא. באמצע כמו all human beings - הייתי צריכה ללכת למקום חשוב - כשיצאתי נטלתי ידיים ואמרתי את ברכת " אשר יצר" והסתכלתי בחלון שבמטבח בחוץ היה חושך,לילה. במטבח היה אור לכן זכוכית החלון היתה כמו ראי ויכולתי לראות את עצמי - לפתע ראיתי בשני עיניי, שתי שלהבות אש מרצדות . לא האמנתי למראה עיניי- הזזתי את הראש ימינה-שמאלה אך אכן השלהבות הללו היו בתוך עיניי.
הלכתי מיד לאגרות-קודש לשאול את הרבי "מה זה" ? הוא ענה לי שזהו " אש התורה " כאשר לומדים תורה.
באחד הימים חבדנ"יק אחד נתן לי טל' של שדכן חבד"י ואמר לי שכדאי לי להתקשר אליו.
אכן התקשרתי הוא רשם את הפרטים שלי ונפרדנו לשלום.
אח"כ פתחתי את האגרות-קודש ואז קיבלתי מהרבי ברכה על הקמת בית יהודי על אדני התורה והמצוות. ואז התפלאתי איך זה שרק עכשיו אני מקבלת את הברכה מהרבי ? הרי כבר הייתי 3 שנים בקשר עם שדכניות .לכן הבנתי שכנראה השדכן הספיציפי הזה הוא השליח שדרכו אני אכיר את בעלי לעתיד. ובאמת כך היה, ההיכרות עם בעלי היתה ע"י השדכן הזה.
המשך בעמ' 6... -"לימודיי בסמינר...."
| 
