האדמו"ר הזקן - ליקוטי תורה - המשמעות הפנימית של תשובה השייכת גם בשומר תורה ומצוות :
עניין התשובה של עשרת ימי תשובה והכפרה ביום הכיפורים אינם תשובה וסליחה במובנם הפשוט בלבד -
{ שהאדם מתחרט על עוונות שעשה ושוב מקבל עליו עול מלכותו יתברך והקב"ה מוחל לו את העונש.}
שהרי עניין זה ישנו תמיד. אלא עניין עמוק ופנימי יותר :
תוכן עניין התשובה הוא שהאדם יהיה בבחינת "פנים בפנים" עם הקב"ה.
המילה 'תשובה' היא מלשון שיבה. שהאדם צריך לשוב ולחזור , להתקרב אל ה'.
והנה זה פשוט שקירוב וריחוק אצל הקב"ה אין משמעם במובן מקום גשמי, שהרי הוא יתברך נמצא בכל מקום
ואם כן תמיד נמצאים בקירוב מקום אליו, ואי אפשר להתרחק ממנו !!!???
אלא עניין ה'ריחוק' למעלה הוא כמשל אדם העומד בקירוב מקום לחברו אלא שהופך עורפו אליו. אכן אין כאן ריחוק גשמי אלא קירוב פיזי אך - זה ריחוק נפשי עצום.
כשאדם חוטא נגד ה' - ה' כביכול מחזיר את פניו ממנו { לא מסתכל עליו }
גם למעלה יש הארת פנים ויש בחינת עורף ואחוריים.
וכמו שכתוב "יאר ה' פניו אליך ויחונך" ועניין הארת פנים של מעלה הוא כמשל אדם הנותן מתנה לאוהבו מתוך הארת פנים המורה על חפצו וחשקו הפנימי - הנקרא "פנימיות הרצון"
לתת מתנה זו לאוהבו וכך כשהקב'ה משפיע שפע חיות לישראל הרי זה מתוך "הארת פנים".
עליי לספר לכם סיפור אישי כאן - לפני שחזרתי בתשובה, וגרתי בדירה של סבי וסבתי ע'ה לבד ובאותו זמן למדתי באוניברסיטת בר - אילן.
חלמתי עליהם בלילה שאני רואה אותם, לא ראיתי את עצמי אלא אני מרגישה את עצמי עומדת מולם כולי עטופה בהרגשת אושר עילאי שלא מן העולם הזה, וסבי ע'ה עומד ומסתכל אליי ומחייך ולעומת זאת סבתי ע'ה ישבה על כסא כאשר צידה כלפיי כלומר, היא לא הסתכלה עליי בכלל.
וזהו זה היה כל החלום. למחרת כשהתעוררתי זכרתי את החלום בבירור ומאוד שמחתי שפגשתי את סבי וסבתי ע'ה בעולם האמת, אבל.... היתה לי הרגשה מאוד לא טובה מזה שסבתי לא היישירה פניה אליי ולא הביטה בי. התחושה הזו מאוד הפריעה לי הרבה זמן אחרי. אבל 'עולם כמנהגו נוהג' וכמובן השיגרה ממשיכה ובבוקר קמתי ונסעתי לאוניב'. אח'כ כשחזרתי בתשובה כבר הבנתי את החלום שהם אומרים לי אנחנו אוהבים אותך אבל צורת החיים שלך ומעשייך אינם טובים { אורח החיים החילוני }.
והאדמו'ר הזקן ממשיך ומסביר על אומות העולם : מה שאין כן אומות העולם, אשר שנא ה' על דרך מה שנאמר על עמלק "מחה אמחה " וכו' 'את זכר עמלק'. כי עמלק ציערו והתאכזרו מאוד לעם ישראל ועמלק הם ראשית גויים. הם ה'קליפה' הכי טמאה שצריך ל'שבר' אותה.
ישנם אומות העולם שהם לא מקליפות הטמאות לגמרי, אלא קליפת נגה שהיא ערבוב של טוב ורע ויש לה תקנה לעתיד לבוא כשתהיה הגאולה השלימה. וישנם רוב הגויים שיצטרכו רק לשמור 7 מצוות בני נוח.
אך באופן הכללי הגויים לא קרויים 'בנים' לה'.
על כן אין הקב'ה משפיע להם שפע וחיות מתוך אהבה וחשק - בהארת פנים אלא כמו אדם שמוכרח לתת דבר לשונאו שלא ברצונו ומשליכו אליו מאחוריו, וזהו הנקרא 'בחינת אחוריים דקדושה'.
כלומר אין הקב'ה משפיע להם חיות מצד 'רצונו הפנימי' היינו שרוצה בזה מצד עצמו, לפי שזהו תענוגו.
אלא רק בבחינת 'חיצוניות הרצון' פירוש - שמחוייב לעשות זאת להשפיע לגויים שפע רק בתור 'אמצעי' כדי להשיג מטרה אחרת - כדי שתהיה לישראל בחירה חופשית בין טוב לרע.
בחירה האם להידמות לגויים או להידמות לאברהם אבינו ולאימותינו הקדושות שהיו יפות צנועות חכמות עם רוח הקודש ניתנה להם בינה יתירה {יותר מלגבר } אך על מעלותיה של האישה אכתוב לכם בשיעור אחר ב'ה.
לשם כך ברא ה' גם דברים בלתי רצויים ועניינים שהם מנוגדים לקדושה { שהם בעצמם מתנהגים היפך רצון ה' } ולמרות זאת ה' מחייה אותם . כדי שליהודי תהיה בחירה האם לבחור בלימוד תורה { שנראה לא אופנתי ולא מושך כ'כ ] או להמשיך עם תרבות הגויים והעבודה על הגוף ללא הפסק. עם כל התאוות והחשקים של הגוף. ונמצא שאין הדברים המנוגדים לקדושה מטרה בפני עצמם, אלא אמצעי להשיג את המטרה ----
שבני ישראל יעבדו את ה' בבחירתם החופשית ובמילא יקבלו שכר על בחירתם.
לכן כאשר תבוא הגאולה וכבר לא תהיה בחירה חופשית, הרי שכל מציאות המנגדים תתבטל כי לא יהיה צורך בהם יותר בבריאה.
כשם שעניין ה'עורף' למעלה אינו גדר של 'סילוק' אלא השפעה מצד 'חיצוניות הרצון' { בלי תענוג וחשק }
אלא רק מצד ההכרח. כך הוא בעבודת האדם לה' שמדובר באדם שלומד תורה ומקיים מצוות
אבל עיסוקו בכך לא מתוך חשק ותענוג אלא כאדם שנושא בעול מאוס וכבד אבל אין לו ברירה.
וסוג עבודה כזו מאוסה על הקב'ה והוא לא חפץ בה. כתוב בזוהר :
" רחמנא דליבא בעי" = הרחמן מחפש ורוצה את הלב. !!!!
הרי אם היינו מקיימים הלכות כמו רובוטים היינו משמיעים לקב'ה טייפ עם קלטות שמנגנות את עצמינו מתפללים וזהו. אבל ה' לא רוצה עבודה טכנית מזוייפת וסינטטית.
ה' רוצה בליבנו האמיתי שנעבוד בשמחה את ה' ולאחר שהכרתי הרבה זרמים ביהדות מניסיוני האישי מבטיחה לכם שרק מי שלומד חסידות זו פנימיות התורה - מגיע אכן להרגשת אהבה ויראה נכונות אל ה'
ועובד אותו בשמחה וכולו אור זוהר - אור שמסלק הרבה מן החושך.
" את החושך לא מגרשים במקל" אמר האדמו'ר הריי'צ של חב'ד.
ונמצא שעניין התשובה במשמעותו הפנימית שייך גם במי שמקיים תורה ומצוות. ולא כפי שה'עולם' חושב שמדובר רק באנשים פחותי ערך ובעלי עבירות.
עניין התשובה = שעבודת ה' תהיה בבחינת 'פנים אל פנים' בכל פנימיות רצונו.
עם כל הרצון { = אותיות צינור - להמשכת השפע מלמעלה. } עם הרצון וחשק וכל הכוחות שניתנו לו מה'
שנזכה לשנה טובה ומתוקה ונהיה כולנו בבחינת 'פנים בפנים' עם הקב'ה.
שאנחנו נסתכל עליו וגם ה' יסתכל עלינו ויישיר מבט אלינו באהבה כאבא הגאה בבנו.
|