הרבה  פעמים  אנשים  שואלים  מדוע  חסידי  חב"ד  טוענים  שהרבי  הוא  המשיח .???    הרוב  בטח  חושבים  שלפתע

ייפול  עלינו  איזה  משיח  משמיים  ויגיד  -  היי  הגעתי !

אם  אנו  לא  מכירים  אותו  בכלל  כיצד  נדע  שזה  משיח  אמת  ולא  שקר  ?  הרי  כתוב  שמשיח  לא  יעשה  לנו  ניסים

ונפלאות  כשיתגלה.  אז  איך  נדע  ?

אני  מביאה  לכם  כאן  ציטוטים  מה -שיחות  של  הרבי  -  כך  שמי  שלא  מאמין  יכול  לחפש  בעצמו  בספרי  השיחות  ולראות  במו  עיניו.

דבר  שני  שחשוב  לי  להזכיר  שהפואנטה  באתר  שלי  זה  לא  להוכיח  את  זהותו  של  המשיח.  אלא  לעורר  אנשים  ללמוד  את  פנימיות  התורה  את  ספר  התניא.  כי  איתו  נצעד  ברחמים  החוצה  מן  הגלות  הזאת  בה  אנו  נמצאים.

וכי  למה  ???  מפני  שבבוא  המשיח  הוא  ילמד  את  כל  העם  תורה  .  כתוב  "תורה  חדשה  מאיתי  תצא "  כלומר,  השפה  של  פנימיות  התורה  שכתובה  בספר  התניא  -  זו  השפה  שהמשיח  ידבר  בה.

לכן  עלינו  להתכונן  לקראתו  ע"י  שנלמד  את  התניא,  כי  היא  ה - א"ב   של  ה"תורה  חדשה  מאיתי  תצא".    גם  כשאתם  רואים  סרט  שבו  הרבי  מדבר  הוא  מדבר  בשפת  התורה,  לא  שפת  הרחוב  שלנו  ולפעמים  קשה  להבינו,  גם  בשיחות  שלו  הוא  מדבר  בשפה  זו  לכן  זה  נקרא  דברי  דא"ח  =  דברי  אלוקים  חיים  . אלו  דברי  אלוקים  חיים  שמעביר  אותם  משה  רבינו  של  הדור  אלינו -  לבני  הדור.

לאחר  שהסברתי  את  עצמי,  אצטט  לכם  משיחותיו  של  הרבי  בקשר  ל-מיהו  המשיח ?

   והמבין   יבין  ...........

    בספר  הזוהר  הקדוש  כתוב  " אתפשטותא  דמשה  רבינו  בכל  דרא  ודרא "  =  בכל  דור  ודור  ישנו  אחד  שהוא  נשמה  כללית  אליו  כולם  קשורים,  גם  אם  אנו  לא  יודעים  את  זה,  כי  אנו  בעולם  ההעלם  בגלות,  לכן  יש  הסתרים  ואנו  לא  רואים  אלוקות  במוחש  { שהרי  אם  היינו  רואים  במוחש  לא  היה  צורך  בהסברים  בכלל....  היינו  פשוט  רואים  בגלוי }  בכל  דור  ודור  ישנו  משה  רבינו  של  אותו  דור.  בדיוק  כפי  שהרבי  =  ראש  בני  ישראל,  ישב  בארה"ב  ב-770  שהיה  ברח' president  =  נשיא,  {  אין  מקרה  בעולם },  והוא  ישב  בגלות  עם  היהודים  בגלות  כיוון  שעדיין  לא  ניתנה  למשה  רבינו  הרשות  להיכנס  לארץ- ישראל.  מכיוון  שהרשות  תינתן  רק  כאשר  ייבקעו  חומות  הגלות  שלנו  ויהיה  אישור  למשיח  להתגלות  ולגאול  את  בני  ישראל. 

 

בשיחת  שבת  בראשית  התשי'ג  אומר  הרבי  כך  ::::::::

 

על  הפסוק  'כוס  ישועות  אשא'  מתהילים,  'כוס'  -  אף  שעניינו  העלם  מלשון  כיסוי,  מכל  מקום  הספר  של  דוד  המלך

מגביה  למעלה  וממשיך  [ את  השפע ]  למטה.

 

וזה  הטעם [ הסיבה ]  שאומר  האדמו'ר  הריי'צ  על  עצמו  שראשי  התיבות  שלו  הן  'כוס'  להראות  שהמוסד  שלו  הוא  כוס  והכוונה  לכוסו  של  דוד  המלך.

רבותינו  נשיאינו  שייכים  לדוד  המלך,  הן  מצד  הנשיאות  ששייך  לדוד  המלך  והן  מצד  זה  שהאדמו'ר  הזקן

הוא  מזרע  דוד  המלך  ולכן  יש  לרבותינו  נשיאינו  ניצוץ  של  דוד  המלך  והם  ממלאי  מקומו.

 

ובמילא  יהיה  זה  באופן  של  'כוס  ישועות  אשא'  שע'י  זה  תומשך  ברכה  בלי  גבול  הן  ברוחניות  והן  בגשמיות

כלומר  שגם  ההמשכה  בגשמיות  היא  בלי  גבול  כמבואר  בחסידות  .  כוס  -  בהיותו  כלי  ריק  הוא  מחזיק.

בהיותו  מלא  אינו  מחזיק.

 

 

 

 

 

 

 

השיחה  שבת  -  פרשת  חוקת - בלק,  י"ב  תמוז  התשכ"ט.

פיסקה  י"א :

 

"... וצריך  ביאור  דהעילוי  שנעשה  בגילויים  למעלה  ע"י  עבודת  האדם  הוא  כשההמשכה  והגילוי  שלהם  היא  ע"י  עבודת  האדם  וכיוון  דזה  שע"י  תפילת  משה  היתה  ההמשכה  והגילוי  הוא  רק  בנוגע  כנסת  ישראל  { כנסת  ישראל  כפשוטו  וגם  ספירת  המלכות }  אבל  בנוגע  למשה  אין  שייך  לכאורה  לומר  שההמשכה  והגילוי  היתה  ע"י  תפילתו  שהרי  משה  הוא  עשיר,  דעניין  העשיר  הוא  שמאירים  אצלו  בגילוי  כל  הגילויים  ואפילו  הגילוי  דעצמות  אוא"ס =  אור  אינסוף  = שם  של  הקב"ה.    שלמעלה  משייכות  לעולמות,  ועל  פי  זה  העלייה  וההוספה  שנעשית  בהאור  ע"י  תפילת  משה  היא  לכאורה  רק  לגבי  אחרים  ולא  לגבי  משה  עצמו.

 

ויש  לומר הביאור  בזה,  דכיוון  שמשה  הוא  רוען  של  ישראל  לכן,  כשחסר  איזה  עניין  בכנסת  ישראל,  הוא  כמו  שחסר  העניין  גם  אצלו,  דנוסף  לזה  שהצער  שלו  על  זה  שחסר  לישראל,  היה  צער  גדול  ביותר  כאילו  שהוא  עצמו  היה  חסר.

הנה  גם  החיסרון  דישראל  היה  החיסרון  שלו  כי  משה  וישראל  הם  חד {אחד}   ובלשון  רש"י  בפרשת  חוקת  כ'א  -  שמשה  הוא  ישראל  וישראל  הם  משה.    לכן,  הגם  שמשה  היה  עשיר  והאירו  בו  כל  הגילויים  ,מ"מ  כיוון  שישראל  היו  חסרים  הגילוי  ורק  ע"י  עבודה  =  תפילתו  של  משה,  נתחדש  הגילוי  לגבם.

גם  לגבי  משה  נתחדש  הגילוי  ע"י  תפילתו  .  ולהוסיף,  דזה  שמשה  הוא  רוען  של  ישראל,  זהו  עניינו  העיקרי.

וכל  המעלות  שלו  כולל  זה  שהיה  עשיר  גם  ברוחניות,  בחינת  דעת  עליון  שמקבל  מעתיק,  הם  טפלים  בחינת  חיצוניות  לגבי  זה  שהיה  רוען  של  ישראל,  ועפ"יז  יובן  יותר  שגם  לגבי  משה  נתחדש  הגילוי  ע"י  תפילה,  הגם  שמצד  העשירות  שלו  { בחינת  דעת  עליון}   האירו  אצלו  גם  לפני  זה  כל  הגילויים,  כי  זה  שהאירו  אצלו  כל  הגילויים  גם  לפני  זה  מצד  העשירות  שלו  הוא  בחינת  החיצוניות  שבו.

 

אבל  בנוגע  לפנימיות  שלו  זה  שהוא  רוען  של  ישראל,  נתחדש  הגילוי  ע"י  תפילה.  ולכן  העילוי  שנעשה  בגילויים  דלמעלה  ע"י  שנמשכו  ע"י  עבודה  {תפילה},  הוא  גם  בנוגע  משה.

 

  וכמו  כן   הוא  בהתפשטות    דמשה  שבכל  דור,  עד  לכ"ק  מו"ח  אדמו"ר   בעל  הגאולה  {  הכוונה  לחמו,  האדמו"ר  הקודם  רבי  יוסף-יצחק  שניאורסון  הרבי  הריי"צ.                    שעניינו  העיקרי  והפנימי  הוא  זה  שהוא  רוען  של  ישראל  והעניינים  דישראל  הם  עניינו  דהנשיא.    ועפ"ז  יש  לבאר  העילוי  שנתחדש  בגאולה  די"ט  כסלו  ובגאולה  די"ב  תמוז  ע"י  המאסר.  שהוא  כיתרון  האור  מן  החושך.   דלכאורה,  כיוון  שבנוגע  לנשיאים  לא  שייך  לומר  שבהיותם  במאסר  היה  לגבם  איזה  עניין  של  חושך.  לגבם  ההעלמות  וההסתרים  דהמאסר  הם  רק  בחיצוניות.

 

אני  רק  אסביר  שהאדמו"ר  הזקן  שכתב  את  ספר  התניא,  נאסר  וישב  בכלא  הסובייטי,  נ"ב  ימים  =  כמספר  הפרקים  של  ספרו.

גם  האדמו"ר  הריי"צ  נכלא  ונרדף  תמיד  מהשלטון  הרוסי  עקב  פעילות  של  הפצת  היהדות  והפצת  התורה  ברוסיה.

תמיד  רדפו  את  היהודים  ואת  האדמו"רים    עקב  פישעם  הגדול  =  והוא  שמירת  היהדות  והמשך  הלימוד  במחתרת  מבלי  לפחד  מהמשטר  ולהמשיך  במסירות  נפש  בלתי- נלאית  ובאיום  של  מוות  יומיומי.

רק  אחרי  "נפילת  החומות"  וקריסת  המשטר  הדיקטטורי  ,רק  אז  יכלו  יהודים  לצאת  משם  ולעלות  ארצה.

אחרי  עבודת  הנשיאים  ומשה  רבינו  של  הדור  ברוסיה,  אחרי  שהצליחו  לשבור  ולמגר  את  הקליפה  הזו  שנקראת  "רוסיה",  ה'  הביאם  לארה"ב  -  כדי  לטפל  בחלק  חדש  של  העולם  ושם  ל"חמם"  ולהכניס  חום  חסידותי  ליבשת  הזו.  כיוון  שהקב"ה  רוצה  שנכניס  קדושה  ואלוקות  לכל  מקום  ומקום  בעולם.  לכן  העבודה  העיקרית  והקשה  עם  אומות  העולם  היתה  ונעשתה  ע"י  האדמו"רים  כל  אחד  בזמנו  וכל  אחד  עם  עבודתו  הייחודית  לדור  שבה  פעל. כי  אנו  צריכים  להוריד  את  אותה  קדושה  שעלתה  לעליונים  כאשר  האדם  הראשון  חטא  בעץ  הדעת,  בגלל  חטא  זה  אנו  בגלות  ואנו  צריכים  לעשות  מעשים  מסויימים  -  כיצד  נדע  מה  לעשות  ?  בגלל  זה  אנו  מקשיבים  לנשיא  דורינו  והוא  מורה  לכל  אחד  ואחד  את  תפקידו  הייחודי  .   

וזהו  משה  רבינו  של  כל  דור  שפעל  באותו  דור.

עד  לאדמו"ר  השביעי  שזה  הרבי  מליובאוויטש  של  דורינו  שהוא  המשיך  את  עבודת  קודמיו-  והמשיך  אור  וקדושה  לא  רק  בארה"ב  אלא  בכל  העולם  כולו !!!  ועד  היום  אנו  רואים  שפעולותיו  ממשיכות  ביתר  שאת  ויתר  עוז  בכל  מקום,  פינה  ו"חור"  בעולם  שם  אנו  מוצאים  את  שליחי  חב"ד  שהרבי  דאג  לשלוח,  כדי  להמשיך  את  שרשרת  האור  של  הפצת  היהדות  ועזרה  לכל  יהודי  באשר  הוא.  ואף  לגויים.                                                                            

הרבי  הטיל  עלינו  את  המשך  הפעילות  להפיץ  עוד  ועוד  אור  בכל  מקום  שאנו  גרים  או  מגיעים  אליו.  כי  כל  חסיד  הוא  "אור  מהלך"  והאור  הרי  דוחה  את  כל  החושך !!!                                                                                                   

 

לעיתים  קרובות  נהג  הרבי  לספר  סיפור  על  חותנו,  הרבי  הריי"צ,  הרבי  הקודם  של  חב"ד.

בשנת  1927  נקרא  הרבי   הריי"צ  לבוא  אל  השלטונות  הקומוניסטים  במוסקבה.   כאשר  סירב  לשתף  פעולה  הרים  אחד  החיילים,  אקדח  וכיוון  אותו  אליו-  לרבי,  ואמר  לו  " הצעצוע  הזה  גורם  לאנשים  לשתף  פעולה ,  הפחד  מפניו  פתח  פיות  רבים ".

ענה  לו  הרבי  " הצעצוע  הזה  מפחיד  רק  את  מי  שיש  לו  עולם  אחד  והרבה  אלילים.

אך  לא  את  מי  שיש  לו  רק  אלוקים  אחד  ושני  עולמות  ".