אתר סוסי הקווטר (:, פינת הכלבים

כלב הוא שמו העממי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים. הכלבים התפתחו מהזאבים. תוחלת החיים שלהם בדרך כלל היא 10-12 שנים אך כלבי צייד ולברדורים מסוגלים לחיות גם כ18-22 שנים.

הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. נטען, כי כלבים בויתו על ידי האדם לפני 12,000 שנים, אבל ייתכן שביות הכלבים עתיק עוד יותר, ועל-פי ממצאים גנטיים, ייתכן ומדובר ב-150,000 שנים. במהלך תקופה זו, התפתח הכלב לאלפי גזעים שונים. כך, למשל, גובהם של כלבים נע בין סנטימטרים ספורים (כמו במקרה של הצ'יוואווה) לכמעט מטר (במקרה של כלב רועים אירי).

צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים, כמו בני אדם, הם חיות חברתיות וצדים בקבוצות; דמיון זה בעיצוב ההתנהגותי שלהם מסביר את העובדה שקל לאמן אותם, לשחק איתם, ולהתאים אותם למצבים חברתיים שונים.

גיל הבגרות המינית של הכלבה (הגיל בו התייחמה הכלבה לראשונה) משתנה מכלבה לכלבה ונע בין גיל חצי שנה לשנתיים. בעיקרון ככל שהכלבה מגזע גדול יותר, כך היא תבשיל מינית מאוחר יותר. משך תקופת הייחום של הכלבה היא בין שבועיים לשלושה, והיא חוזרת כל 6-7 חודשים.

משך ההריון כחודשיים בממוצע, כאשר גם כאן ככל שהכלבה גדולה יותר - יתארך ההריון. וטרינר יוכל לזהות הריון כבר מהשבוע השני-שלישי, אך אדם בלתי מיומן סביר כי יבחין בו רק לאחר חודש לאחר תחילתו.

כאשר נולדים הגורים עיניהם עצומות והם אינם שומעים. זוהי תופעה טבעית, ובגיל 10-14 ימים יפתח הגור לראשונה את עיניו. ימים בודדים לאחר מכן יפתחו גם תעלות האוזן שלו.

קיימים כיום בעולם מעל 500 גזעי כלבים שונים, אשר מוכרים במספר איגודים כלבניים בעולם. הגזעים מחולקים בדרך כלל על פי התפקיד והייעוד אשר לשמם נוצרו, אך גם מחולקים לפי משפחות כלבים (מבחינה גנטית).

גזע הוא למעשה סוג מסוים של כלב אשר לו אופי ומבנה מסוימים, שהותאמו למילוי תפקיד ספציפי, שאותו מילא הכלב בעברו ולעתים גם היום, כגון: ציד, עזרה בציד, נשיאת משאות, הצלה, שמירה, רעיית עדרים, לוויה ועוד. גזע כלבים מסוים יוליד צאצאים הדומים לו בצורה ובאופי.

הסיבה לשוני החיצוני ולשוני באופי בין הגזעים היא בעצם בגלל הייעוד השונה של הכלב, וכך על ידי הרבעות מכוונות הצליחו לבודד תכונות אופי וחיצוניות שהיו הכרחיות לתפקוד יעיל של הכלב, לדוגמה: קבוצת כלבי הפוינטרים, אשר נועדו לעזרה בציד, הכרחי שיהיו בעלי חוש ריח מפותח, יצר רדיפה, ונתונים פיזיים של אתלטיות וכוח סיבולת.

למעשה, הכלב הגזעי מאפשר לנו לבחור בקפידה את החבר על ארבע אותו נצרף למשפחה. עצם העובדה שבעת רכישת הגור אנו יודעים פרטים רבים על אופיו, צרכיו, גודלו, פרוותו וצורתו מקלים עלינו בהתאמת הכלב שישתלב בצורה האידאלית באורח חיינו. חלק גדול מהגזעים כיום אינם עובדים בייעודם המקורי, ובמקום זה הם משמשים ככלבי לוויה כמו הבולדוג אנגלי שייעודו היה להילחם בשוורים וכיום הוא כלב משפחה בעל אופי ידידותי ביותר, ישנם גם גזעים שמשתמשים בהם ליעודים עכשוויים יותר, כמו הלברדור רטריבר והגולדן רטריבר שמתפקדים יותר ככלבי נחיה לעיוורים .

לעומת זאת היו גזעים שנכחדו כמו הגרייהאונד האוסטרלי שהיה בעצם הרבעה מכוונת בין דינגו אוסטרלי לגרייהאונד אנגלי למטרת ציד קנגורו, וברגע שנאסר ציד הקנגורו באוסטרליה, נעלם גם הגזע.

הסיווג הראשון של גזעי כלבים נעשה במאה ה-18 על ידי זואולוגים צרפתים. וחולק תחילה לארבעה טיפוסים שונים של גזעי כלבים. לכל גזע ישנו תקן גזע שכולל בתוכו תיאור מדויק על אופי וצורת הכלב לפרטי פרטים: גודל, משקל, מידות אברים, סוג פרווה, צבע פרווה, נשיאת הזנב, אוזניים וכו'. תקן הגזע נקבע על ידי ההתאחדות הכלבנית במדינה אשר נחשבת כמדינת המקור של הגזע. לדוגמה: תקן הגזע של הכלב כנעני, נקבע על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות.

הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI) מחלקת את הכלבים לעשר קבוצות: כלבי רועים וצאן; פינצ'ר, שנאוצר ודמויי דוגה; טריירים; דאקלים; שפיץ וטיפוסים פרימיטיבים; כלבי האונדס; כלבי ציד; כלבי רטריבר וספניאל; כלבי לוויה וזעירים; וכלבי רוח.