|
פרק-2
"ספיר? המורה רוצה שתבואי אליה" זאת הייתה אור...
"אהה טוב אני כבר באה! ^^"
"אהה, מירי? מה רצית?" אור והיא ישבו בחדר,
"אור טוענת שאת......"
"אור טונעת שאת מסכסכת בינה לבין גלי,
היא אומרת שהן חברות טובות הרבה שנים, ואת מנסה להפריד בינהן....
היא לא הספיקה לגמור את המילים ואני התפרצתי:
"מה?!?! אני ממש לא!! איך את יכולה להגיד בכלל דבר כזה??"
"ספיר, תירגעי אנחנו כאן כדי לפתור את זה, אור תסבירי בבקשה לספיר למה את חושבת ככה."
"טוב ספיר, אני וגלי היינו חברות טובות הרבה מאוד שנים.
מאז שהצתרפת לכיתה אני וגלי כבר כמעט לא עושות דברים ביחד כי היא איתך תמיד!
את כיאילו מונעת מאיתנו להיות ביחד כשאת "נדחפת" ועכשו גלי רוצה להיות רק איתך!
אין שום סיבה שגלי לא תהיה חברה שלי אלא אם את אומרת לה דברים, ואני? בטוחה שאת אומרת!!!"
"סליחה? אור אני לא בוחרת בשביל גלי, היא מסוגלת לבחור לבד! P:
אם היא איתי אולי היא רוצה הפסקה ממך אבל כשאת מתנהגת ככה את בעצם מנסה לסכסך ביננו!"
"ממש, ספיר לגלי אין שום סיבה להתנהג אלי ככה, את פשוט רעה שאת מנסה להרוס חברות של כ"כ
הרבה שנים! אין מילה אחרת חוץ מרוע, רוע רוע רוע!!"
~היא המשיכה לדבר~
אבל אני כבר לא הייתי שם, רצתי לשרותים נכנסתי לתא והתחלתי לבכות..
היא אף פעם לא אהבה אותי, כואב לה לראות שאני מצליחה, היא רק מקנאה!
אבל למה אני לוקחת ללב? =[
תמיד היייתי רגישה כזאת, אבל הפעם? זה כיאילו תקעו לי מליון סכינים בתוק הלב,
בחיים שלי מישהוא לא אמר לי שאני מסכסכת...
ככה ישבתי שם, בוכה.
לא יצאתי מהתא עד סוף היום... בסוף היום רצתי הביתה זרקתי תתיק
ונשכבתי על המיטה, בכיתי שם שעה, או שעתיים ואז הפלאפון שלי צלצל.
עניתי: "הלוו?...."
"היי ספיר זאת גלי קרה משו? נעלמת לי ככה באמצע היום... =["
"אהה אני חושבת שכדאי שתשאלי את החברה שלך כי אני "מסכסכת"
בינכם אז אולי עדיף שאני יעלם!"
"את נורמלית? אני חולה עליך!! אני באה אליך חכי לי."
היא ניתקה....
חיכיתי שם בחדר עוד 20 דקות.....
ואז היא התקשרה שוב: "ספיר? אהה אני בדרך טוב? אני הייתי צריכה לגמור
לעשות ביבי סיטר... אני יגיע עוד חצי שעה אני הולכת לקנות לנו כמה דברים...
=] תבכי זה משחרר אני בדרך!!"
נשכבתי ניסיתי להירגע, ואז פלאפון צלצל שוב...
הפעם זאת לא הייתה גלי, בטוח.
"הלוו??"
המשך בפרק הבא =]
| 
