בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   -    
 
    דף הבית
    אוריאל אופק
    אנדה עמיר-פינקרפלד
    דוד זהבי
    דניאל סמבורסקי
    ידידיה אדמון
    יחיאל הלפרין
    יעקב פיכמן
    לוין קיפניס
    מנשה רבינא
    מרדכי זעירא
    משה דפנא
    משה וילנסקי
    מתתיהו שלם
    נחום נרדי
    עמנואל עמירן
    פניה ברגשטיין
    רבקה גוילי
    רפאל ספורטה
    שמואל בס
    שרה לוי תנאי
    קישורים
    פורום משוררים
דוד זהבי
(1977-1910)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המשתלמות שערכו את הנושא על דוד זהבי:
 
פרח רולא,  מיכל בבני, חנה לשם,   רחל כץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד זהבי נולד ביפו בשנת 1910.
משפחתו עלתה לארץ במסגרת תנועת עליית היהודים, טרום מלחמת העולם הראשונה.
דוד זהבי התחנך בגן עברי ביפו, ואת שנותיו הראשונות בבית הספר למד ב"תחכמוני", בנוה צדק.
בילדותו ביפו נחשף לסגנונות מוזיקליים שונים. מחד גיסא- לצלילי זמירות של שבת, ומאידך גיסא- לצלילי בתי הקפה הערביים.
עקב הגירוש התורכי, עברה משפחתו לזיכרון יעקב, ושם למד בביה'ס בו לימד הסופר: י.ח. ברנר.
עם הגעת הבריטים לארץ, חזרה משפחתו לתל- אביב, שם סיים את לימודיו בביה'ס היסודי לבנים. לאחר סיום לימודיו, הצטרף להסתדרות הנוער העובד והלומד.
דוד זהבי החל לעבוד בבית הדפוס "אחדות", ולאחר מכן עבד כחשמלאי.
במקביל, בכל אותן שנים עסק דוד זהבי בנגינה. מאז היותו בן שמונה, למד נגינה בחליל בכוחות עצמו וכתב שבעה שירים לכלי זה. הוא ניגן בכינור, (למד מאחותו) ומאוחר יותר למד נגינה בפסנתר אצל מספר מורות: מרים לויט, הדסה ביריביס ומרים בוסקוביץ'.
זהבי למד תאוריה והרמוניה, ותרם רבות להפצת שירים עממיים על ידי ארגון שירה בציבור בישובים הרבים של ההתיישבות העובדת
דוד זהבי היה כנראה המלחין ה"צבר" הראשון.
השיר הראשון שהולחן על ידו: "אורחה במדבר":
אליהו הכהן (חוקר הזמר העברי) מספר שבהיות זהבי בן 17 (בשנת 1927) נתגלגלה לידיו חוברת של הירחון לבני הנעורים "מולדת"- ובה מצא שיר זה של יעקב פיכמן. הוא ברר לו פסוקים מין השיר,הוסיף וגרע, וכך נוצר תחת ידיו בכור לחניו.
עוד מספר אליהו הכהן שזהבי היה נוהג להציב מבחני כושר לשיריו: כשהשלים מנגינה חדשה לשיר, עדיין לא היה בטוח בה. הוא היה מביא עמו את המנגינה לאחת מנקודות הישוב שבהן היה מארגן שירה בציבור. לאחר שתמה השירה היה מלמד את השיר החדש. כעבור זמן היה חוזר לאותו ישוב כדי לשמוע מה נותר מן השיר וכיצד נקלט. במקום שגילה שינויים בלחן, הבין שיש לו בעיה. לא פעם קיבל בברכה את השינוי ואפילו ראה בו תיקון או שיפור והשלים עמו.
שיריו הראשונים נוצרו בעקבות זיקתו החזקה להסתדרות הנוער העובד והלומד.-"שירו שיר תודה לברכת העבודה", "מסבלות גורל פרוע" בהמשך דרכו הצטרף לקבוצה הראשונה שהתגבשה להתיישבות, והפכה כעבור מספר שנים לקיבוץ נען, שזהבי היה ממייסדיה וחי שם כל חייו.
ישראל גלילי רעו לקיבוץ מביא תשובתו של זהבי לשאלה "איך זה לחבר מנגינה?"
"זה בא לי, זה מתחיל להתנגן ואז אני מתחיל לזמזם, לשרוק. ואחר כך זה משתתק, ולאחר זמן, פתאום, אני מרגיש שאני יכול לרשום בגיליון של תווים. אני אוהב לזמר לעצמי מנגינה לשיר שאני אוהב, ואין לך מושג, כמה אני מתוח כשאני מחלל או מלמד את המנגינה לראשונה באוזני החבר'ה."
שיריו הושפעו רבות מהנוף בעבודה בטבע. "מלאו אסמינו בר", "שיר השדה".
אך טבעי הוא ששיריהם של משוררים מן ההתיישבות העובדת, שטעמו בעצמם את טעם עבודת האדמה, דברו ללבו. כך הלחין את שיריהם של זרובבל גלעד מעין –חרוד, פניה ברגשטיין ויהושע רבינוב מגבת, רחל מכנרת, חנה סנש משדות ים, משה בסוק מאשדות יעקב, חנן שדמי מכפר בלום ועוד.
דוד זהבי הלך לעולמו, בט"ו בחשוון תשל"ח והוא רק בן 67 במותו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משורר- מחבר שירים, פייטן.
*מלחין- מחבר יצירה מוזיקלית. מחבר מנגינה
לשיר. {מילון אבן ספיר}.
*תמונה- הצגת תמונתו של דוד זהבי.
*דוד זהבי האיש- נולד ביפו, בארץ ישראל, לפני קום
המדינה. המוסיקה, אשר היתה
בסביבתו הקרובה, היתה מזמורי
שבת, ומוסיקה ערבית.
כאן החלו ללבלב הניצנים של
המוסיקה שלו.
 
 
זהבי ניגן בשלושה כלים שונים: חליל
 
כינור
 
פסנתר
זהבי היה איש עבודה. הקים וגר בקיבוץ נען.
דבר נוסף, אשר השפיע על הסגנון שלו.
הוא היה חלוץ, עובד אדמה, ציוני- כל זה מתחבר לשירה עברית, לשישים שנות מדינה.
*השירים שבחרנו ללמד בגן:
"עשר אצבעות לי יש..."- שיר ילדים, מלווה בתנועות ידיים
קליט ובעל משמעות ,- הידיים ככלי עבודה.
ובאופן חינני הוא העביר זאת לרמת הילד, כאשר הוא משתמש, בסמלים הלקוחים מעולם הילדים.
"אורחה במדבר..."- ימין ושמאל- ממחיש את הקשר בין המילה לקצב. ניתן ממש ל"שמוע" את אורחת הגמלים והלאות.
נלמד את הריקוד, הקצב האיטי של המדבר ומתוך כך של המקצב.- גם בשיר זה אנו רואים באופן בולט את זיקתו
לאדמה, לארץ.
"החליל"- השיר, תוך השימוש בכלי. הקשר המוסיקלי בין השניים.
החליל- אמצעי עזר והנאה של הרועים את העדר בזמן המרעה.
שוב חיבור לאדמה, לשורשיות.
*שירון- נחבר שירון עם השירים שבחרנו לעסוק בהם,
אך נוסיף שירים נוספים, אשר אותם נלמד לשיר
להנאתנו ונקיים ערב שירה בציבור, עם ההורים
בליווי שירונים. הנאה המשולבת עם ההבנה
כיצד הטמיע זהבי את השירה בציבור.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קישורים
  האתר פותח על ידי המשתתפות בהשתלמות מוזיטק והוקם על ידי ענת שפירא
חינוך מוזיקלי לגיל הרך, האגף לחינוך קדם יסודי