בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   -    
 
    דף הבית
    אוריאל אופק
    אנדה עמיר-פינקרפלד
    דוד זהבי
    דניאל סמבורסקי
    ידידיה אדמון
    יחיאל הלפרין
    יעקב פיכמן
    לוין קיפניס
    מנשה רבינא
    מרדכי זעירא
    משה דפנא
    משה וילנסקי
    מתתיהו שלם
    נחום נרדי
    עמנואל עמירן
    פניה ברגשטיין
    רבקה גוילי
    רפאל ספורטה
    שמואל בס
    שרה לוי תנאי
    קישורים
    פורום משוררים
 
 
ידידיה אדמון
(1894-1982)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המשתלמות שערכו את הנושא על ידידיה אדמון:
 

רכזת - אלינה מנקיבסקי

צפי חרמון; מירי אלקן; אריאלה כהנא; איילת פרי; אורנה כהן; דורית מלאייב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ידידיה אדמון (גורוכוב) (1894 - 1982) הינו אחד מהמלחינים הישראליים החשובים, שהכתיבו את הסגנון המוזיקלי של הזמר העברי בראשית המאה ה- 20, ושימש השראה לדור של מלחינים שבאו אחריו. סגנונו הייחודי שילב יסודות מהמוזיקה התימנית, הפרסית, הערבית והחסידית ומטעמי המקרא. הוא שילב בלחניו אלמנטים אירופאים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.
הוא חיבר שירים רבים, ובהם עשרות שירי חגים, שנקלטו בקרב היישוב באהדה רבה, ומהווים עד היום נכסי צאן ברזל, כגון: שדמתי, עץ הרימון, גמל גמלי, כך הולכים השותלים, שושנת יעקב, שמחה רבה, וחג שבועות תעשה לך, סלינו על כתפינו, איל בן קרניים, ומשה היכה על צור ועוד. בין עבודותיו יש עבודות לתיאטרון, קנטאטות, אורטוריות, שירים, עיבודים למקהלה, יצירות אינסטרומנטאליות ומוזיקה לילדים. אדמון נולד בשנת 1894 ביקטרינוסלב שבאוקרינה, הוא עלה ארצה בשנת 1906. למד בבית המדרש למורים בהנהלת דוד ילין. שר במקהלה של אברהם צבי אידלסון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו למצרים, שם התגייס לצבא הבריטי ושירת בו עד תום המלחמה.
בשנת 1919 חזר לארץ והתחיל לעבוד בממשלת המנדט כמנהל חשבונות בכיר. באותה תקופה הצטרף כחובב זמרה לאגודת אוהדי המוזיקה בירושלים. באגודה זו הופיע מדי פעם כזמר בקונצרטים הפומביים שלה.
בשנת 1923 נסע לארצות הברית בשאיפה לפתח קריירת שירה ועד שנת 1927 למד שם תיאוריהמוזיקלית וקומפוזיציה.על השאיפה להיות זמר הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו:
"באחד הימים קראתי בעיתונות שתחנת רדיו מסוימת מקיימת מבחנים לזמרים. הלכתי גם אני לשם וישבתי בין כל הזמרים שחיכו לתורם, וכששמעתי מפי זמרים אחרים שנבחנו ביצוע נפלא של שירים שאני הכינותי, תקף אותי ייאוש ויצאתי לרחוב.
פתאום עלה בדעתי להשתמש באותם ניגונים שהייתי מאלתר במסיבות של החברים. שלחתי לרדיו טלגרמה בזו הלשון 'אני בא מערב ושר שירים בדואים. האם אתם מעוניינים?'. התשובה הייתה: 'בוא מייד'. חזרתי למחרת ונכנסתי כבר בלי תור, שרתי להם ניגון אחד בלי מילים, ביקשו ממני להמתין, ובו במקום טִלפנו למשרדי 'מקסוול קופי האוז' בהצעה לשמוע זמר מבית-קפה ערבי. התוצאה הייתה חוזה לשש הופעות – אחת לשבוע.
כעבור זמן מה פנתה אליי תחנת רדיו אחרת וביקשה שאתן להם את התווים לכמה משיריי, כדי שאוכל לשיר אותם בליווי תזמורת בשידורים שלהם, אך מאחר שהייתי מאלתר את השירים באופן חופשי, התעוררה בעיית כתיבת התווים. בקושי רב הצלחתי, על-ידי שימוש בדיקטפון של אותם ימים, להקליט את האלתורים,
ובשמיעה חוזרת להעלות על הנייר כמה מנגינות" (דיקטפון הוא אב הטיפוס הראשון של מכשירי הקלטה מאותה תקופה). בשנת 1926 חזר לארץ. עם בואו חיבר כמה שירים כגון: אליעזר ורבקה, סלינו על כתפינו, וחג שבועות תעשה לך, גמל גמלי ועוד שירים שמוכרים ומושרים עד היום. כך החלה התקופה המוסיקלית שלו. אחר-כך עיבד לפי בקשת מר גולינקין (מרדכי גולינקין - מנצח האופרה הראשון בארץ שעלה ארצה לאחר ששמע על הצהרת בלפור בשנת 1917) עבור המקהלה שלו
 
לארבעה קולות את השירים 'גמל גמלי' ואת 'הוי חלוץ', ולפי הזמנת משה הלוי מה'אוהל' (אז תיאטרון שמשה הלוי היה ממקימיו, היום, בדופן קולנוע תל-אביב - מרכז צילומי טלוויזיה) כתב לקול ולשלישייה אינסטרומנטאלית על כמה פסוקים מ'שירת דבורה'. הייתה זו יצירת מבחן מבחינתו, שעברה בשלום. לאה דגנית שרה את 'שירת דבורה'. תיאטרון 'האוהל' הזמין אצלו מוסיקה למחזה 'ירמיהו', ומאוחר יותר מוסיקה למחזה 'אסתר המלכה' של קדיש יהודה סילמן. השיר המסיים את המחזה 'שושנת יעקב צהלה ושמחה' נכנס מאז לשימוש כשיר עם בארץ. בסוף שנת 1929 אדמון נסע לפריז. הוא הצליח להיפגש שם עם המורה הדגולה נדיה בולאנז'ה. היא בדקה את החומר שהביא לה וקיבלה אותו כתלמיד פרטי שלה ללא תמורה, ובמקביל קיבלה אותו לבית-הספר הידוע שלה 'אקול נורמל דה פריס' בשנת 1930. על-פי המלצתה הקליט אדמון בחברת קולומביה שני שירים: את 'גמל גמלי' ואת 'שדמתי' בליווי תזמורת האופרה הלאומית של פריז. התקליט הזה היה ראשון בהיסטוריה של הקלטות שירים ישראליים (בחו"ל). מאוחר יותר כתב מוסיקה לכמה סרטים, אולם סוג כתיבה זה לא מצא חן בעיניו, ולפרנסתו נכנס לפעולה על-יסוד המצאת שיטה מהפכנית להתאמת הדיבור מסרטים מקוריים משפה אחת לשפה אחרת, עבודה שעבורה קיבל ציונים לשבח בעיתונות הצרפתית.
בשנת 1939 חזר אדמון לארץ, כתב שירים חדשים, פרקי מקהלה שונים, מוסיקה למחזות: ל'הבימה' את 'מיכל בת שאול' ואת 'בת יפתח', ול'האוהל' את 'סמטאות ירושלים' ואת 'בר כוכבא'. את הפואמה הסימפונית 'שירת דבורה' כתב בשנת 1954 ואת 'ברית המים', על-פי תמליל של יעקב אורלנד, בשנת 1955, לפי הזמנת ממשלת ישראל. בשנת 1958 כתב את המוסיקה לתיאטרון הילדים בניו יורק, ובשנת 1962 את המוזיקה למחזה 'משה ובת פרעה', שהוצג אף הוא בניו יורק.
ידידיה אדמון שימש כיושב ראש ומזכיר כללי של אגודת הקומפוזיטורים (אקו"ם). הוא היה פעיל מאוד בנושא זכויות היוצרים ומעמדם, והיה ממנסחי התקנון הראשון של אקו"ם. בשנת 1946 אף נבחר ליו"ר אקו"ם, תפקיד בו כיהן עד שנת 1958. ספר השירים והעיבודים שלו "שדמתי" יצא לאור בשנת 1973 ושנה לאחר מכן הוא קיבל את פרס ישראל על פעילותו המוזיקאלית ועל תרומתו לזמר ולתרבות בארץ- ישראל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליעזר ורבקה
בוקרי לכיש
בצאת ישראל
גוזי לי
.גמל גמלי
הינבא אל הרוח
הינך יפה רעיתי
הפלא ופלא
חג שבועות תעשה לך
יש עת לעמל
כי אמילם
לאט עולים סוסי
מי זה הדליק
משיב הרוח ומוריד הגשם
סוכת דוד
על השדות הרחבים
על ראש החרמון
שיר המרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  • אליעזר ורבקה
מילים: לוין קיפניס
לחן: ידידיה אדמון
 
  • מי זה הדליק
מילים: לוין קפניס
לחן:ידידיה אדמון
 
מילים : יצחק שנהר
לחן: ידידיה אדמון
 
מילים: עממי
לחן: ידידיה אדמון
 
  • בצאת ישראל ממצריים
מילים: מן המקורות
לחן: ידידיה אדמון
 
  • שמחה רבה
מילים: בלהה יפה
לחן:ידידיה אדמון
 
לחן: ידידיה אדמון
 
  • חג שבועות תעשה לך
מילים: מן המקורות
לחן :ידידיה אדמון
 
לחן:ידידיה אדמון
 
לחן: ידידיה אדמון
 
  • הפלא ופלא
מילים: יעקב דוד קמזון
לחן: ידידיה אדמון
  • חתול גנב
מילים: בלהה יפה
לחן: ידידיה אדמון
 
  • על ראש החרמון
מילים: אנדה עמיר
לחן: ידידיה אדמון

 

 
 
 
 
 
 
 
 

כיצד נספר לילדים בגן על המלחין ופועלו?

  • . מפגש ראשון

נניח במרכז המעגל : סל נצרים או קש , את ושתיל(או תמונה של שותלים) , רימון או ציור של רימון , תמונה מייצגת של אביב ופסח ( אפשר להוסיף רמזים לשירים נוספים שמוכרים לילדים , ראו רשימת שירים נוספים שהלחין).

נספר לילדים שכל חפץ הוא רמז לשיר שהם מכירים. נזמין ילדים לנסות ולזהות את השירים.

לאחר שזוהו השירים(אפשר לשיר כל שיר שמצליחים לזהות) , נספר לילדים שלכל השירים יש מכנה משותף. ניתן להם לנחש , כמובן שימצאו דברים משותפים כמו : שירים שקשורים בחגים ועוד. אפשר לקבל את התשובות ולאמר שעדיין יש מכנה משותף נוסף.

נציג את תמונתו של המלחין כרמז נוסף. לאחר כמה תשובות נציג את המלחין בשמו ונספר כי הוא כתב את המוסיקה לשירים הללו. (נשתמש במושג הלחין ונעמוד על ההבדל בין כתיבת המילים ללחן). נתלה את התמונה בפינת המוסיקה.

כפעילות בעקבות המפגש , אפשר לתת לילדים לאייר את השירים ולהתחיל ליצור שירון של המלחין.

  • מפגש שני

להזכיר את המפגש הקודם , להיזכר בכמה מהשירים עליהם דיברנו. לספר לילדים בקצרה על המלחין (היכן נולד , שעלה לישראל ולמד מוסיקה בארץ ובחו"ל). כדאי מאד לספר על הסגנון המיוחד לו : שילוב של יסודות מסגנונות שונים במוסיקה שכתב : ממוסיקה ערבית , פרסית , חסידית וגם מטעמי המקרא.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
                     ידידיה אדמון בן 18 בירושלים
 
 
 
 
 
 
                    ידידיה אדמון עם אסתר רעייתו
 
 
 
 
                                                               ידידיה אדמון בכנס אקום באמסטרדם
 
 
 
             אוסף השירים של ידידיה אדמון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  האתר פותח על ידי המשתתפות בהשתלמות מוזיטק והוקם על ידי ענת שפירא
חינוך מוזיקלי לגיל הרך, האגף לחינוך קדם יסודי