x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   -    
 
    דף הבית
    אוריאל אופק
    אנדה עמיר-פינקרפלד
    דוד זהבי
    דניאל סמבורסקי
    ידידיה אדמון
    יחיאל הלפרין
    יעקב פיכמן
    לוין קיפניס
    מנשה רבינא
    מרדכי זעירא
    משה דפנא
    משה וילנסקי
    מתתיהו שלם
    נחום נרדי
    עמנואל עמירן
    פניה ברגשטיין
    רבקה גוילי
    רפאל ספורטה
    שמואל בס
    שרה לוי תנאי
    קישורים
    פורום משוררים
 
 
רבקה גוילי
 
 
 
 
 
 
 

 
המשתלמות שערכו את הנושא על רבקה גוילי:
 
רכזת - עופרה בכר 
רותי יופה;  בטינה גרוסמן; אפרת מרדר; נאוה עציון; מלי בוניאל; נירה דריי; דלית קוטלר; דנה רוזנברג 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רבקה גוילי נולדה בהונגריה בשנת 1910. בעודה בגיל רך העתיקו הוריה את ביתם לוינה. שם בחיק משפחתה האמידה קיבלה את השכלתה המוזיקלית- כילדה מחוננת- מטובי המורים; כשבצד לימודי הפסנתר, גילתה עניין רב גם בלימודי ההרמוניה והקונטרפונקט. בוינה דבק בה גם 'החיידק' הציוני, בהצטרפה לתנועת הנוער הצופית "השומר הצעיר". משעברה בהצטיינות רבה את כל המבחנים לקבלת תעודת הגמר הממשלתית להוראת פסנתר, אפשרו לה הוריה, כפרס, לערוך טיול לארץ ישראל, כשבליבה גמלה ההחלטה שמן הטיול הזה היא לא תחזור הביתה, אלא תצטרף לשורות החלוצים בוני ישראל. באותם ימים 'הגשמה עצמית' פירושה בתנועות הנוער הציוני: הגשמה שאדם נקרא לקיים בעצמו, בגופו, את הנדרש לדעתו לבניין העם והארץ.

וכך עלתה רבקה גוילי לארץ ישראל באביב 1930, בטרם ימלאו לה עשרים שנה. בארץ בחרה להצטרף לגרעין חלוצי צעיר שישב בחצר המושבה כנרת ועסק בעבודות חוץ בציפייה להתיישבות קבע באפיקים.

ב'גרעין' זה בחצר כנרת עבדה בעבודה פיזית קשה. מפעם לפעם הייתה צועדת, אחרי יום עבודה מפרך, לקבוצת דגניה השכנה לנגן בפסנתר, לעיתים עד אור הבוקר, לעצמה ולחברים שנלוו אליה, מן הרפרטואר הקלאסי האהוד עליה. לאחר כשנה ומחצה הוחלט באסיפת חברים סוערת לרכוש פסנתר ל'גרעין', כשהמיעוט נלחם על דעתו שקניית פרה קודמת לקניית פסנתר.

בחלוף השנים התחילו להתעורר בליבה של רבקה גוילי ספקות לגבי עתיד חייה בקיבוץ. היא לא יכלה להשלים עם גילויי התנהגות אנוכית שעמדו בסתירה, בעיניה, לאידיאלים של חיי קיבוץ.

בתום ארבע שנים החליטה לפרוש ועברה לתל אביב עם בעלה, אריה גוילי, ובנה בן השנה.

חבלי הקליטה בתל אביב דאז לא היו קלים (לעזרת הוריה, שייחלו כל השנים לשובה ותמיד כתבה להם שאינה חסרה דבר, לא רצתה לפנות). תלמידים לפסנתר מעטים היו וקשים להשגה והיא נענתה ברצון לכל מלאכה מוסיקלית שהוצעה לה: הדרכת שירה וריתמיקה בגני ילדים, שעורי מוזיקה ומקהלה בבית ספר, הוראת הרמוניה בקונסרבטוריון שבהנהלת פרופ' דוד שור ז"ל, ועבודה עם זמרות וליוויין בקונצרטים. שירים שהלחינה היו אך תוצר לוואי של עיסוקיה השונים, לא פרי דחף להלחנה. שירי ילדים, שרובם לא נשתמרו בידיה, לגנים ולבתי ספר, הלחינה משום שרבים מן השירים הנלמדים לא התאימו לקולות ילדים; שירים אומנותיים הלחינה לבקשת זמרות שעמן עבדה. השירים שהולחנו לא היו בבחירתה על- פי- רוב, אלא בחירת המזמינים היוזמים. מלאכת ההלחנה לא הייתה קשה עליה, שכן בילדותה בוינה הרבתה לעסוק בה להנאתה. שיר שהוצע לה להלחנה- היא מספרת- הייתה קוראת בו ומשננת, עד שמנגינה הייתה קולחת בראשה מתוך המילים ואז הייתה יושבת לשולחן ורושמת אותה.

ב- 1953 חזרה רבקה גוילי משהות ארוכה בארה"ב, שנועדה להשתלמות, וחזרה אל נגינת הפסנתר. לפני שובה לארץ נתנה שם שני רסיטלים שהתקבלו בהתלהבות שומעיה ובשבחי המבקרים בעיתונות.

לדאבון- לב רבים שהכירו ואהבו את נגינתה, החליטה לוותר על חיי- במה ולשוב בכוחות מחודשים אל ההוראה.

שיריה של לאה גולדברג הולחנו לבקשת המשוררת: הלחנים ל"מזמור לילה", "יום יפה" ו"שיר קטן" הם מסוף 1959; הלחן לשיר "האווזים" משנת 1944 , ואילו "פזמון ליקינתון" ו"הירח הצהוב" הם משנת 1940.

בעיתון הנקרא: " מקור ראשון" במדור "בוא שיר עברי" בפברואר 2007 מופיעה התייחסות של פרופ' אביגדור שאנן מן החוג לספרות באוניברסיטה העברית אל שיר הילדים של לאה גולדברג "פזמון ליקינטון" : "שיר זה הוא מן השירים האהובים עלי, וזאת כנראה משתי סיבות שאינן תלויות זו בזו. הוא מן השירים הראשונים שלמדתי אי פעם, ודומה ש"גירסא דינקותא" אינו מוגבל לדברי תורה בלבד, אתה מתבגר, שנה עוברת, הימים חולפים, אבל המנגינה והשיר לעולם נשארים.

מנגינתו, מעשה ידיה של רבקה גוילי, מקסימה, וכל מלה זוכה בביצועיו המוזיקליים (כגון בזה המופלא של אסתר עופרים) להשתלב באורח מופתי במארג המלה והצליל. הפזמון איננו "עמוק", אינו מסתיר אמיתות מטפיסיות מרחיקות לכת, אינו מורד, עוקצני או מפתיע, אבל שרויה עליו שלוות חסד, הוא משדר תום ותמימות, והשילוב ההרמוני בין גרמי שמיים("הלבנה, "הגשם"),עולם הצומח ("פרחים", ו"יקינטון" - שם כה נדיר ואקזוטי) ועולם האדם ("חלוני" והילדים היוצאים אל הגן) - שילוב הרמוני, המתבטא, כאמור, גם במנגינה המעולה שזכה לה השיר - הוא שילוב מושך לב."

(מתוך "קן לציפור, אבל לא בבית ספרנו", אביבה לורי, מוסף הארץ, 30.8.2007)

מוקי צור, איש חינוך ואחיינה של סופרת הילדים ימימה טשרנוביץ, קושר את שירי הילדים למפעל הציוני. אמר צור " שירי הילדים שהתחברו בראשית הציונות היו מאוד רציניים, מכיוון שהיו חלק מהמהפכה הציונית, והם קבעו את הנורמה החינוכית בארץ במשך הרבה מאוד שנים. המפעל הזה חיפש את הדיוקן של עצמו. היה במפעל הזה משהו שאמר שצריך להיות הומניסטי ולהקשיב לילדים, ולכן גדולי המשוררים כתבו שירים לילדים ובעיקר אמרו להורים, באמצעות השירים האלה, להקשיב לילדים".

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

רבקה גווילי מזכירה בשיריה את גרמי השמים. ניתן להשמיע את השירים ולבקש מהילדים לבדוק ולגלות מה המשותף לשירים אלה, כמו-כן להתייחס למילים נרדפות לגרמי השמים המופיעים בשירים : שמש/ חמה, ירח/לבנה/ סהר

"שיר לילה" : את כל הכוכבים טמן
את הסהר עטף בשחור

"פזמון ליקינטון" : לילה לילה מסתכלת הלבנה...

"יום יפה" : "...החמה היום זורחת...

"הירח הצהוב" : הירח הצהוב.....
 
 
 
 

פעילות מוסיקלית עם שיר היקינתון

ראשית נקרא את השיר ונשוחח על תוכנו.

- מי המספר בשיר? למי הוא נכתב? היכן הוא מתרחש?

- נבהיר מילים קשות לילדים{יקינתון,מטר, לבנה,הנצו, ציצי}

- נשוחח על מילים נרדפות{גשם-מטר, לבנה-ירח, ניצן-ציץ}
 

לאחר שלמדו את מילות השיר ימחיזו ויתזמרו הילדים את השיר עם אביזרים וכלי נגינה.

משתתפים:
 
לבנה

טיפות גשם

עננים

פרחי יקינטון

אביזרים:

הלבנה-תחבוש כתר וגלימה.

טיפות הגשם- יענדו על מפרקי היד סרטים שקופים עם טיפות.

עננים-מטפחות לבנות.

פרחי היקינתון יעטרו את ראשיהם בכתרים.

תיזמור:

ילדי הגן יחולקו לקבוצות

כל קבוצה תקבל לידיה כלי נגינה והם ילוו את הממחיזים בתזמור.

הלבנה תלווה במשולש שצלילו נמשך ונמשך

טיפות הגשם ילוו בפעמונים ובתיבות סיניות.
 

בסוף הבית האחרון במילים "נצא כולנו אל הגן" הילדים שתזמרו יקומו וילכו מעגל סביב

פרחי היקינתון שהמחיזו.
 
 
 

הבאת השירים שהלחינה רבקה גוילי לגן:

הייתי מביאה לגן את השירים שהלחינה גוילי לשיריה של גולדברג.

אני עוסקת בסופרים ומשוררים, ולאה גולדברג נכללת כמובן באלה שאני מחשיבה כראויים.

אז ראשית, הייתי מציינת שמלחין בוחר לעצמו את השיר שילחין לפי נטיית לבו, ואם אהב את השיר ומצא אותו ראוי ללחן. לעיתים גם נוצר קשר בין הכותב של המלים לבין כותב הלחן.

השיר: "יום יפה", הוא שיר ששנים אני שרה בגן עם הנץ האביב, ממש מתחילה בו את ההתייחסות לעונה.

"יום יפה"

- תחילה אקרא את השיר.

- אחר כך אשאל מי משתתף בו?

- אשיר את השיר ואבקש למחוא כף בכל פעם שמוזכר מי מן המשתתפים בו: הדרורה, השמש, הכלנית וכו'.

- מה כל אחד מהם מבקש?

- ומה עונה השמש?

המוסיקה שמשרה תחושה אביבית, וכאילו מתנגנת עם כל משפט מדובר.כמו: "איזה יום איזה יום". יש בלחן מעין דיבור שירי.

וכמובן התייחסות לעולמו הצר של כל אחד , לעומת ההתייחסות של השמש אל כולם, אל היקום.

זהו שיר מאיר, ומעורר, ומחדד את החושים.

אפשר להכין את הדמויות על "שיפוד", או על כרטיסיות ולשיר תוך כדי משחק תפקידים, ואפשר לעבוד עם הכרטיסיות באופן אורייני תמונה לכל דמות משתתפת ועל הילדים להרכיב את רצף השיר!

אני חושבת גם שזהו שיר שמאוד מתאים לכתוב אותו על פלקט גדול, ולהניח על הלוח או ב"שולחן הכתיבה" (משרד). כך אני נוהגת לגבי השירים שאנחנו שרים עם הנגנים בקונצרט.

 
 
 

"פזמון ליקינתון"

מתקליט לדיסק

ממוסיקה יפנית לשיר ישראלי

מהלך הפעילות

(הילדים הכירו לפני פעילות זו את השיר היטב, הם האזינו פעמים רבות לבצוע של אסתר עופרים ולעיבוד של אחינועם ניני וגילי דור.)

1. הבאתי לגן תקליט של המוסיקה היפנית הראיתי את הכריכה וביחד התבוננו על הציור והכתב מאחור.

- הילדים אמרו שזו תמונה של בית סיני, יפני וילד אחד אמר שזו פגודה (הוא הכיר מאחר ויש סדרה בטלוויזיה שלילד יפני).

2. הוצאתי מתוך אריזת התקליט את התקליט.

- הילדים נדהמו: "מה זו הצלחת הזאת?", ילד אחד אמר: "אני יודע גם לי יש כזה בבית, זה מסתובב". הסברתי לילדים שזה תקליט שמתנגן על פטפון. התקליט היה שלי כשהייתי נערה ומאחר ואין פטיפון בגן העברתי את המוסיקה הזו לדיסק.

3. השמעתי לילדים את השיר הראשון מהדיסק, בקשתי מהם להאזין ולנסות לשמוע מה המוסיקה מספרת (ניתן להשמיע רק חלק מהמנגינה הראשונה), ואילו צלילים הם שומעים.

4. מדברי הילדים:

- "אני שמעתי ציפורים"

- " אני שמעתי פעמונים"

- המנגינה איטית"

- המוסיקה שקטה"

- "זה כמו מוסיקת ערש שמשמיעים לי לפני השינה, יש לי בבית דיסק כזה" (הוא התכוון דיסק של נעימות לפני השינה של ילדים).

- " אני דמיינתי צמחים ובעלי-חיים בטבע"
 
 

לילדים צעירים אפשר לסיים כאן חלק ראשון של הפעילות ולהמשיך את החלק השני במפגש אחר.

5. אמרתי לילדים: "אתם זוכרים את האריזה של הדיסק מה זה לדעתכם זה אומר על המנגינה ששמענו?

- "שהמנגינה ישנה, כי אמרת שיש לך אותה הרבה שנים"

- "שהמנגינה היא מארץ של הדיסק"

- " שמי שהמציא את המוסיקה הזאת הוא גר בפגודה"

- "המנגינה מיפן"

- בתיווך שלי הסקנו שזו מוסיקה שחיבר מלחין שגר ביפן

6. השמעתי להם את ההתחלה של השיר "פזמון ליקינטון" בבצוע אסתר עופרים

ומיד אחרי זה את ההתחלה של המוסיקה היפנית

  1. מה אפשר לומר על שתי המנגינות?

- "הם אותו הדבר הם מיפן"

7. השמעתי שוב את ההתחלה של "פזמון ליקינטון" ושאלתי אם הם מזהים את השיר

(למעשה אחד הילדים זהה עוד לפני כן, הוא התחיל לשיר את השיר)

  1. שאלתי איך קוראים לשיר?

- "פזמון ליקינטון"

8. מה זה יקינטון?

- פרח

9. הילדים התבקשו לומר אתי "יקינטון" ואני אמרתי זאת בצליל יפני

- אחד הילדים אמר: "זה מזכיר לי מילה כמו בשיעור קרטה"

- באיזה שפה מדברים בקרטה?

- "בסינית ויפנית"

ספרתי להם שלמלחינה קוראים רבקה גוילי והיא גרה בתל-אביב, היא לא הכירה את הפרח הזה. היא שמעה במילה יקינטון, מילה ביפנית היא חשבה שהפרח הזה גדל ביפן ושלאה גולדברג כתבה את זה על פרח ביפן. לכן החליטה לכתוב מנגינה, לחן יפני לשיר.

10. חלקתי לילדים דפים וצבעים ובקשתי מהם לצייר תוך כדי שמיעת המוסיקה. השמעתי להם את "פזמון ליקינטון" בבצוע של אסתר עופרים ומיד לאחר מכן את הדיסק של המוסיקה היפנית.

 
 
 
סיכום: הילדים התעניינו לאורך כל הפעילות, הם שיתפו פעולה. למרות שזו פעם ראשונה שאני נותנת להם לצייר לצלילי מוסיקה הם הבינו את המשימה, שמרו על שקט ואחת הבנות אמרה לי: "אני לא יכולה להפסיק לצייר עד שלא נפסקת המנגינה"

(ילדה בת ארבע וחצי). מאז הפעילות הילדים אוהבים לשיר את השיר וכשהם שרים יקינטון הם אומרים במבטא יפני.

- הילדים מדקלמים את השיר וברקע מתנגנת הנעימה היפנית.

 
 
 
 פעילות מוסיקלית עם השיר "בא החורף"

מקהלה מדברת:

- דקלום השיר בליווי אוסטינטו מדבר:

- בא החורף לעולם

- חורף חורף לח וקר

- הוספת אוסטינטו מקצבי: טיטי,טיטי, טיטי, טא (בנקישות לשון, אצבע צרדה או בעזרת פקקים או מקלות קצב- יצירת מצלול של גשם)

- הליכת המקצב ודקלום האוסטינטו

השמעת השיר בביצוע אחינועם ניני וגיל דור מתוך הדיסק "יקינתון" וליווי השיר

 
 
 
 
ניתן ואפשר ואולי גם רצוי לאסוף ביצועים ועיבודים שונים לשיר "יקינטון" :

1. ביצוע תזמורתי

2. ביצוע מקהלתי (מתוך הדיסק "יקינתון")

3. שירת סולו (אחינועם ניני, אסתר עופרים, אריק איינשטיין)

4. דואט

5. הרכב קולי וכלי ("שירולי")

ולבחון את ההבדלים בביצועים השונים בעיבוד המוזיקלי ובאופן הגשת השיר.
 
 

- הירח הצהוב - השמעת שני הביצועים מתוך הדיסק "יקינתון" – הראשון בביצוע אחינועם ניני וגיל דור והשני בביצוע יהודית רביץ ולאה אברהם ולעמוד על ההבדלים ביניהם. התייחסות לסולם הפנטטוני ונגינה ואלתור בצלילונים ובפעמוניה !

 
 
 
 
 
 
את השירים הלחנים והעיבודים ניתן למצוא בדיסק "יקינתון" – עשרים ושניים שירים בהלחנת רבקה גוילי בהוצאת NMC
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  האתר פותח על ידי המשתתפות בהשתלמות מוזיטק והוקם על ידי ענת שפירא
חינוך מוזיקלי לגיל הרך, האגף לחינוך קדם יסודי