בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
   -    
 
    דף הבית
    אוריאל אופק
    אנדה עמיר-פינקרפלד
    דוד זהבי
    דניאל סמבורסקי
    ידידיה אדמון
    יחיאל הלפרין
    יעקב פיכמן
    לוין קיפניס
    מנשה רבינא
    מרדכי זעירא
    משה דפנא
    משה וילנסקי
    מתתיהו שלם
    נחום נרדי
    עמנואל עמירן
    פניה ברגשטיין
    רבקה גוילי
    רפאל ספורטה
    שמואל בס
    שרה לוי תנאי
    קישורים
    פורום משוררים
נחום נרדי
 
 
 
 
 
 
 
המשתלמות שערכו את הנושא על נחום נרדי:
אתי מבורך (רכזת)
נורית סייג, יעל ברודש, מרים שאולי, גלית אברהמי, חנה כנרתי, ענת יעקובי, חגית אשכול
 
 
 
 
 
 
 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום נרדי
 
 
נחום נרדי היה מלחין ו פסנתרן מהחשובים ביוצרים של הזמר העברי.

הוא נולד בשנת 1901 בקייב שבאוקראינה.

בגיל 7 החל ללמוד לנגן על פסנתר ובבגרותו למד בקונסרבטוריונים בוורשה ובוינה.

בשנת 1923עלה לארץ ישראל.

הוא חיבר לחנים לשירים רבים. יש המעריכים את מספר השירים שהלחין כ- 800 ויש הכותבים כי הלחין כ- 1000 שירים.

הוא הלחין שירים רבים של חיים נחמן ביאליק שהיו פופולאריים מאוד ביישוב באותה תקופה.

נרדי שילב בלחניו מרכיבים ויסודות מזרחיים אותם הכיר בארץ. בלחנים של חלק משירי ביאליק השתמש נרדי במוסיקה הערבית ו"הלביש אותה על המילים".

רבים משיריו נכתבו עבור רעייתו הזמרת, ברכה צפירה אתה הרבה להופיע בארץ ובחו"ל, כשהוא מלווה אותה בפסנתר .

הוא עבד בין היתר גם עם זמרות כאסתר גמליאלית, שושנה דמארי אהובה צדוק, חנה אהרוני, ועם בתו נעמה נרדי.

את הזמרת שושנה דמארי ליווה בפסנתר בהופעתה הראשונה כזמרת בשנת 1939 בהיותה בת 16 בלבד.

מבין שיריו הידועים: "בין נהר פרת", "יש לי גן", "שתו העדרים", "שיר העבודה והמלאכה", "עלי גבעה", "כחול ים המים".

נוסף לשירים כתב גם מוסיקה לתיאטרון (התיאטרון הארץ ישראלי של גנסין, תיאטרון המטאטא), מוסיקה למשוררים בני זמנו ושירי ילדים, חלקם הגדול למילים של לוין קיפניס.

במלאת שנה למדינת ישראל חיבר נרדי את הסוויטה לבלט "DEFEAT AND TRIUMPH" שבוצעה במדיסון סקוור גרדן בניו יורק.

ב -1958 קיבל נרדי את פרס יואל אנגל ליצירה מקורית.

נחום נרדי נפטר בתל-אביב בשנת
1977
 
 
 
 
 
 
 
 
 

שם השיר -   מחבר המילים

 
אוניה  - חיים נחמן ביאליק

אייל  - משה אביגל

אלף בית  - חיים נחמן ביאליק

אמא יקרה  - משה דפנא

אני פורים - לוין קיפניס

אצבעוני  - חיים נחמן ביאליק

בובתי  - חיים נחמן ביאליק

ביכורים  - יהודה קרני

גינה לי  - שאול טשרניחובסקי

דגל ישראל  - לוין קיפניס

הדבורה  - יעקב פיכמן

הודי חמודי  - משה דפנא

הסעודה  - חיים נחמן ביאליק

הפרח לפרפר  - חיים נחמן ביאליק

השפן הקטן  - בנימין כספי

חמוטל  - חיים נחמן ביאליק

יום של זיו  - לוין קיפניס.

לביבות  - לוין קיפניס.

לכבוד שבת  - חיים נחמן ביאליק

מי יבנה  - בית לוין קיפניס

משחק פורים  - לוין קיפניס

פטיש מסמר  - עמנואל הרוסי

פתחו את השער  - קדיה מולודובסקי

קרש מוט  - נתן אלתרמן

ריח דבש וריח מנטה  - לאה דגנית

שיר המסכות  - לוין קיפניס

שיר הרעשן  - לוין קיפניס

שישו ושמחו  - בנימין כספי

שנה טובה  - לוין קיפניס

שתי בנות  - חיים נחמן ביאליק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שירים נוספים כגון : "כחול ים המים" אפשר ללמד ולשיר בגן כמו שירי ארץ ישראל אחרים שאינם שירי ילדים ואנו שרים לעיתים עם הילדים.
 
 

הצעה : לקחת את שיריו המולחנים של נחום נרדי כציר אורך בתכנון השנתי שלנו. ניתן לראות כי שיריו באים לידי ביטוי לאורך כל חודשי השנה.

סדר השירים בהתאמה לכך יהיה :

בחודש תשרי : שנה טובה , קרש מוט, פטיש מסמר, שישו ושמחו.

בחודש חשוון : גינה לי

בחודש כסלו : בחנוכה – "לביבות"

בחודש טבת : השירים שהלחין לשירי ביאליק : חמוטל, הפרח לפרפר, שתי בנות, בובתי

בסוף שבט ליום המשפחה : אמא יקרה לי ופתחו את השער.

באדר שירי פורים : אני פורים, שיר הרעשן, משחק פורים, שיר המסכות.

בחודש ניסן : הדבורה.

בחודש אייר: דגל ישראל, מי יבנה.

בחודש סיוון: ביכורים.

לקראת סוף השנה : ריח דבש וריח מנטה.

השיר "הודי חמודי" יכול להשתייך לשיחות על שאילת שאלות ואולי גם ליום המשפחה.

האמת העצובה היא שהילד עליו נכתב השיר,שהוא נכדו של המחבר, נהרג במלחמת יום הכיפורים והפך בעבור מכריו לשיר זיכרון.

משה דפנאאביו של אביטל דפנא מקיבוץ מעוז חיים, הוא שכתב לנכדו אהוד, שנפל אח"כ במלחמת יום הכיפורים את שיר הילדים האלמותי.

 
 
 להלן דוגמא לאופן המוצע לספר לילדים על נחום נרדי :

ראשית- להביא לגן את תמונתו ממוסגרת יפה וברורה. להראות לילדים את התמונה.

לומר לילדים כי אנו נדבר על מלחין. נשאל האם יודעים מה זה מלחין? האם שמעו פעם את המילה מלחין?

(לתת לילדים רמז או קו מחשבה)

סופר-זה איש שכותב סיפורים.

סופרת-זו אישה שכותבת סיפורים.

משורר-הוא איש שכותב שירים.

משוררת-היא אישה שכותבת שירים.

ואילו איש שמחבר לחן-מנגינה לשיר קוראים...

מלחין. היום נכיר מלחין שקוראים לו "נחום נרדי" נראה להם את התמונה נספר כי נחום נרדי הלחין כ 1000שירים למבוגרים וגם לילדים. נחום נרדי אהב מאוד ילדים ולכן הוא הלחין הרבה שירי ילדים.

נחום נרדי הלחין שירים ששרנו בגן בראש השנה- "שנה הלכה שנה באה". האם אתם זוכרים? בחנוכה שרנו את שיר הלביבות- קמח, קמח מן השק. וביום המשפחה שרנו את השיר היפה -אמא יקרה לי. היום ילדים נלמד שיר המתאים לחג פורים שהלחין נחום נרדי.. נחום נרדי הלחין מספר שירים לחג פורים בואו נכיר את השיר:

שיר המסכה- (נדפיס את השיר באותיות גדולות וברורות)

נקרא את מילות השיר, נפרש יחד עם הילדים את המילים- זקן, שפם, מסכה, קרניים,צמה,זנב ועוד מילים מתוך השיר. נתייחס לחרוזי המילים בשיר.

  • ביצירה- נתן לילדים לצייר או להעתיק מסכה או לגזור להם מסכה ולפי מילות השיר הילדים יעטרו את המסכה. עם שפם,קרניים מצמר או מנייר קרפ ולסיום להזמין את הילדים להציג את המסכה עם לווי השיר ברקע. רעיון נוסף להגיש לילדים את ארגז התחפושות הילדים יתחפשו וירקדו בהשראת מילות השיר. בהמשך הנושא נכיר עוד שירים שהלחין נחום נרדי לחג פורים.
 
 
 
 

הצעת ריקוד לשיר :

פעילות בתנועה עם השיר "אני פורים"

אני פורים – ריקוד
 

מילים: לוין קיפניס,לחן: נחום נרדי
ריקוד שורות / יוצר הריקוד: לוי בר-גיל

חלק א'
1-4 פעמים פתח סגור ברגל ימין
5-8 ארבע דהרות ימינה
9-16 כמו 1-8 שמאלה

קטע מעבר
1-8 סיבוב במקום בשמונה צעדים (ימינה)

חלק ב'
הרמת יד אחת מעלה יד שניה על המתן והחלפת ידיים בקצב המוסיקה
כפול ארבע פעמים.
 
 
 
 

וגם : השירים מייצגים תקופה. אפשר ללמד ילדים גדולים יותר היסטוריה דרך שירים, יצירות אמנות וכו'.

גם לילדי הגן אפשר לפתוח חלון אל העבר דרך השירים.

לדוגמא בשיר : "ריח דבש וריח מנטה " – ראשית יש צורך בהסבר מילים ומושגים.

מי כותב היום : "שעת הערב מופזה " ? ... ומה פרוש :"יסול הכביש" ?

אפשר להתייחס לנושא של ישיבה סביב מדורה .משהו שפעם היה כבילוי שגרתי והיום חוויה נדירה.

מחשב וטלוויזיה היו להם לראובן ולגיורא ?...

אפשר להתייחס לרצונות של פעם לגבי העתיד ... ראובן רוצה להיות סולל כבישים...

אם ראובן היה ילד היום מה הוא היה רוצה להיות ? ולשאול את הילדים מה הם רוצים להיות כשיגדלו.

אפשר להתייחס כנושא להשוואה בין היום לבין הימים שלפני קום המדינה (אולי לקראת יום העצמאות או אם חוגגים את יום המשפחה עם סבים וסבתות)

במקרה כזה אפשר ליצור המחשות ולהביא לגן – כלי מטבח, בגדים , כלי עבודה מפעם

וכמובן תמונות.

ואז להרחיב על השפה והמילים שהשתמשו פעם, הנושאים של השירים והחיבור החזק למולדת ופחות לצד האישי. אפשר לשלב גם סיפורים, יצירות של ציירים, ועוד.

סבא ,סבתא שיבואו לספר ? כבר פחות אקטואלי כי חלקם כבר נולדו אחרי קום המדינה...

נתייחס גם למנגינות של השירים:

לחזרות בלחנים של שירי הילדים, בשימוש רב בדו שיח של שאלה ותשובה בחלק מן השירים בהתאמה למילים.

אפשר ללוות בכלי נגינה שונים לשאלה ולתשובה. ( בשירים כמו : מי יבנה בית, מה אוכלה חמוטל,)

ישנו סגנון ודמיון די גדול בין שיריו של נחום נרדי וכדי להרחיב את הנושא המוסיקלי נשתף את המורה לריתמוסיקה של הגן.

עם שיר כמו : "שישו ושמחו בשמחת חג" אפשר להתייחס לכלי נגינה מפעם ולסוגי

מצלתיים

הצעה לקטלוג השירונים , למניעת חזרות ולהרחבת הדעת של הילדים...:

לקבוע מעין קוד בצבע/מילה /בסמל ולסמן בפינה העליונה של כל דף בשירון שלושה סימונים בתוך משבצות . לפי הסימונים אפשר יהיה לצרף את דף השירון – פעם לשירון הנושא /החג, פעם לשירון של המלחין ופעם אחרת לשירון המשורר /המחבר.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  האתר פותח על ידי המשתתפות בהשתלמות מוזיטק והוקם על ידי ענת שפירא
חינוך מוזיקלי לגיל הרך, האגף לחינוך קדם יסודי