בניית אתרים
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
נס ציונה
 
   דף הבית    פורום נס ציונה
 
    דף הבית
    העיר
    היסטוריה
    אתרים בעיר
    גנים בעיר
    קניותר
    פארק המדע
    היכל התרבות
    המכון למחקר ביולוגי
    אצטדיון עירוני
    ישפרו סנטר
    בית יד לבנים
    בית ראשונים
    ויצמן - כביש 412
    ספורט
    סקציה נס ציונה
    א.כ נס ציונה
    הפועל נס ציונה
    טירת שלום
    כפר אהרון
    שמורת מליבו
    סמל העיר
    גבעת האירוסים
    גן המייסדים
    גן נווה
    גן גרנד קוויל
    גן הגיבורים
    סביוני נצר סירני

בשנת 1878 רכש גוסטב ריסלר, טמפלר נוצרי, חלקה במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא נטע פרדס במקום בו חי לבדו. כאשר ביקר ריסלר בעיר אודסה הנמצאת ברוסיה, בשנת 1882 פגש את ראובן לרר, חסיד חב"ד שהיה איש "חובבי ציון". השניים סיכמו עיסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי, את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל. בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח. במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פוריה ולהקמת מניין בישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

בשנת 1888 נרצח אחד המתיישבים, הנפח אברהם ילובסקי. ביתו היה ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן הראשון של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

בשנת 1891 בא מיכאל הלפרין לנחלת ראובן על סוס עם דגל ישראל(שבזמנם הדגל לא נבחר כדגל ישראל)  ובו רשום מתחת "נס ציונה" וקרא:"אם אשכחך ירושלים אשכך ימיני" וסרט את עצמו עם חרבו. באותה שנה הקים מיכאל הלפרין מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת אחים" והסתדרות העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף מישכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כותב ביומנו:

"עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 נרכש, על ידי חברת "גאולה", שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

בזמן השלטון העות'מאני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. ליד המושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה גבעת מיכאל, מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

במלחמת העצמאות נינטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. ובמקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה  
האתר נבנה במערכת 2all   בניית אתרים