בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

" אור הישועות "
 
בקשות , עזרה , יעוץ , הכוונה תיקשור רוחני ומיסטיקה
   
   " אור הישועות "    מאמינים בני מאמינים     הסוד - כוח המחשבה    אבני החושן - קריסטלים     ספר היצירה    סוד האותיות
   תורה - בראשית    תורה - שמות    תורה - ויקרא    תורה - במדבר    תורה - דברים    תהילים
   משנה - סדר זרעים    משנה - סדר מועד    משנה - סדר נשים    משנה - סדר נזקין    משנה - סדר קדושים    משנה - סדר טהרות
   שיר השירים    לקט תפילות    התיקון הכללי    אנא בכוח    תפילה לפרנסה    תפילות לגשם
   המלאכים    הנפילים    חלומות דנייאל    פטום הקטורת    רפואת הרמב"ם    ילדי הכוכב
   אותות משמים    ספר משלי שלמה    בריאות ,גורל , מזל , דיור..    גמ"ח תרומות    נישואין ,אהבה פריון ...    צור קשר
   פורום - אור הישועות    איכות הסביבה ו הגוף    לימודי הקבלה    הזוהר הקדוש - הרשב"י    ספרי קודש    שלום בית לכולם
 
    " אור הישועות "
    מאמינים בני מאמינים
    הסוד - כוח המחשבה
    אבני החושן - קריסטלים
    ספר היצירה
    סוד האותיות
    תורה - בראשית
    תורה - שמות
    תורה - ויקרא
    תורה - במדבר
    תורה - דברים
    תהילים
    משנה - סדר זרעים
    משנה - סדר מועד
    משנה - סדר נשים
    משנה - סדר נזקין
    משנה - סדר קדושים
    משנה - סדר טהרות
    שיר השירים
    לקט תפילות
    התיקון הכללי
    אנא בכוח
    תפילה לפרנסה
    תפילות לגשם
    המלאכים
    הנפילים
    חלומות דנייאל
    פטום הקטורת
    רפואת הרמב"ם
    ילדי הכוכב
    אותות משמים
    ספר משלי שלמה
    בריאות ,גורל , מזל , דיור..
    גמ"ח תרומות
    נישואין ,אהבה פריון ...
    צור קשר
    פורום - אור הישועות
    איכות הסביבה ו הגוף
    לימודי הקבלה
    הזוהר הקדוש - הרשב"י
    ספרי קודש
    שלום בית לכולם

 

 
 
" אור הישועות  "
" נתן האל ומלך אחד אור "
תיקשור רוחני ומיסטיקה .
בקשות , עזרה , יעוץ , הכוונה
אהבה , אושר , בריאות , ברכות ,
הצלחה , זוגיות , מזל , פריון ,פרנסה .
קמיעות , תכשיטים , יודאיקה , ספרים .
טל :  0525774163   
 
 
" רפואת הרמב"ם  " 
 
דרך הרחיצה
שייכנס אדם למרחץ משבעה ימים לשבעה ימים; ולא ייכנס סמוך לאכילה ולא כשהוא רעב, אלא כשיתחיל המזון להתעכל. ורוחץ כל גופו בחמין שאין הגוף נכווה בהן, וראשו בלבד בחמין שהגוף נכווה בהן. ואחר כך ירחוץ גופו בפושרין, ואחר כך בפושרין מן הפושרין, עד שירחוץ בצונן; ולא יעביר על ראשו כלל, לא פושרין ולא צונן. ולא ירחוץ בצונן, בימות הגשמים. ולא ירחוץ עד שיזיע וייפרך כל גופו, ולא יאריך במרחץ; אלא כשיזיע וייפרך גופו, ישתטף וייצא.

ד,כב ובודק עצמו קודם שייכנס למרחץ, ואחר שייצא, שמא יהא צריך לנקביו. וכן בודק אדם עצמו תמיד--קודם אכילה ואחר אכילה, וקודם בעילה ואחר בעילה, וקודם שייגע ויתעמל ואחר שייגע ויתעמל, וקודם שיישן וכשייעור: הכול עשרה.

ד,כג [יז] כשייצא אדם מן המרחץ, ילבוש בגדיו ויכסה ראשו בבית החיצון, כדי שלא תשלוט בו רוח קרה; ואפילו בימות החמה, צריך להיזהר. וישהה אחר שייצא עד שתתיישב נפשו וינוח גופו ותסור החמימות, ואחר כך יאכל. ואם ישן מעט כשיצא מן המרחץ, קודם אכילה--הרי זה יפה עד מאוד.

ד,כד לא ישתה אדם מים קרים כשייצא מן המרחץ, ואין צריך לומר שלא ישתה במרחץ. ואם צמא כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יערב המים ביין או בדבש וישתה. ואם סך בשמן במרחץ בימות הגשמים אחר שישתטף, הרי זה טוב.
רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה כ"ה

הקזת דם


לא ירגיל אדם עצמו להקיז דם תמיד, ולא יקיז דם אלא אם היה צריך לו ביותר; ולא יקיז לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אלא ביומי ניסן ומעט ביומי תשרי. ומאחר חמישים שנה, לא יקיז כלל. ולא יקיז אדם דם וייכנס למרחץ, ביום אחד; ולא יקיז וייצא לדרך, ולא ביום שיבוא מן הדרך. ויאכל וישתה ביום ההקזה, פחות ממה שהוא רגיל; וינוח ביום ההקזה, ולא יתעמל ולא ייטייל.

רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה יד

ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים.

התעמלות


רמב"ם הלכות דעות פרק ד הלכה ט"ו

וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהא נקביו, או מי שמעיו קשין, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש, ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המות, והוא עיקר לכל החלאים, ורוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים, הוא ששלמה אמר בחכמתו שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע ולשונו מלדבר אלא בצרכיו.

בריאות
המעיים

פרק ד הלכה יג
לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט, וזה כלל גדול ברפואה כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי חלאים רעים באים, ובמה ירפה אדם מעיו אם יתאמצו מעט,

אם היה בחור יאכל בבקר בבקר מלוחים שלוקים מתובלין בשמן זית ובמורייס ובמלח בלא פת, או ישתה מי שלק של תרדין או כרוב בשמן זית ומורייס ומלח, ואם היה זקן ישתה דבש מזוג במים חמים בבקר וישהא כמו ארבע שעות ואחר כך יאכל סעודתו, ויעשה כן יום אחד או שלשה או ארבעה ימים אם צריך לכך עד שירפו מעיו.

ט [ז] כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחד, אוכל בתחילה בשר העוף; וכן ביצים ובשר עוף, אוכל בתחילה ביצים; בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה, אוכל בתחילה בשר הדקה: לעולם יקדים אדם דבר הקל, ומאחר הכבד.

י [ח] בימות החמה--אוכל מאכלים הקרים, ולא ירבה בתבלין, ואוכל את החומץ; ובימות הגשמים--אוכל אוכלין החמין, ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית. ועל דרך זו, הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים--בכל מקום ומקום, כראוי לו.

מאכלים? מה בריא
?


יא [ט] יש מאכלות שהן רעים ביותר עד מאוד, וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם--כגון הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה, והכמהין והפטרייות, והבשר המליח הישן, ויין מגיתו, ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו, וכל מאכל שריחו רע או מר ביותר: הרי אלו לגוף, כמו סם המוות.

יב ויש מאכלות שהן רעים, אבל אינם כמו הראשונות לרוע; לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה, ולא ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלם עם מזונו תמיד--כגון דגים גדולים, וגבינה וחלב ששהה אחר שנחלב ארבע ועשרים שעות, ובשר שוורים גדולים ותיישים גדולים, והפול, והעדשים, והספיר, ולחם שעורים, ולחם מצות, והכרוב, והחציר, והבצלים, והשומים, והחרדל, והצנון: כל אלו מאכלות רעים הן.

יג אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאוד, ובימות הגשמים; אבל שלא בימות הגשמים, לא יאכל מהן כלל. והפול והעדשים בלבד--אין ראוי לאוכלן, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. והדלועין, אוכלין מהן מעט בימות החמה.

יד [י] ויש מאכלות שהן רעים, ואינן כמו אלו; והם עוף המים, ובני יונה הקטנים, והתמרים, ולחם קלוי בשמן או לחם שנילוש בשמן, והסולת שנפו אותה כל צורכה עד שלא נשאר בה ריח מורסן, והציר והמורייס. אין ראוי להרבות מאכילת אלו; ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו, ולא יימשך אחר תאוותו ולא יאכל מכל הנזכרים כלום, אלא אם נצרך להם לרפואה--הרי זה גיבור.

טו [יא] לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות, ולא ירבה מהן אפילו יבשים, ואין צריך לומר רטובים; אבל קודם שיתבשלו כל צורכן, הרי הן לגוף כחרבות. וכן החרובים, רעים לעולם. וכן הפירות החמוצין רעים, ואין אוכלין מהן אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמין. והתאנים והענבים והשקדים טובים לעולם, בין רטובים בין יבשים, ואוכל אדם מהן כל צורכו; אבל לא יתמיד אכילתן, אף על פי שהן טובים מכל פרי האילנות.

טז [יב] הדבש והיין, רע לקטנים ויפה לזקנים, וכל שכן בימות הגשמים. וצריך אדם לאכול בימות החמה, שני שלישי מה שהוא אוכל בימות הגשמים.

שינה בריאה


ו [ד] היום והלילה, ארבע ועשרים שעות. דיי לו לאדם לישן שלישן, שהוא שמונה שעות; ויהיו בסוף הלילה, כדי שיהא מתחילת שינתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממיטתו, קודם שתעלה השמש.
ז [ה] לא יישן אדם לא על פניו, ולא על עורפו, אלא על צידו--בתחילת הלילה על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין. ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר אכילה כמו שלוש או ארבע שעות. ולא יישן ביום.

אכילה והבראת
הגוף

ג,ה [ב] צריך האדם שיכוון כל מעשיו, כולם, כדי לידע את השם ברוך הוא, בלבד; ויהיה שבתו וקומו ודיבורו, הכול לעומת זה הדבר. כיצד--כשיישא וייתן או יעשה מלאכה ליטול שכר, לא יהיה בליבו קיבוץ ממון בלבד, אלא יעשה דברים הללו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להן

,מאכילה ושתייה וישיבת בית ונשיאת
אישה.

ג,ו וכן כשיאכל וישתה ויבעול, לא ישים על ליבו לעשות דברים הללו, כדי ליהנות בלבד, עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך ויבעול כדי ליהנות; אלא ישים על ליבו שיאכל וישתה, כדי להברות גופו ואבריו בלבד. לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאווה, כמו הכלב והחמור, אלא יאכל דברים המועילים לו, אם מרים אם מתוקים. ולא יאכל דברים הרעים לגוף, אף על פי שהן מתוקים לחיך.

ג,ז כיצד: מי שהיה בשרו חם--לא יאכל בשר ולא דבש ולא ישתה יין, כעניין שאמר שלמה דרך משל "אכול דבש הרבות לא טוב" (משלי כה,כז), ושותה מי העולשין, אף על פי שהוא מר: שנמצא שהוא אוכל ושותה דרך רפואה בלבד כדי שיבריא ויעמוד שלם, הואיל ואי אפשר לאדם לחיות אלא באכילה ושתייה.

ספר הרמב"ם הלכות דעות פרק ג
 
ברכת הכהנים : " יברכך ה' וישמרך , יאר ה' פניו אליך ויחונך , ישא ה' פניו אליך ושם לך שלום , ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם : "
" יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך : הראנו ה' חסדך , וישעך תתן לנו : ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתךאשירה ליי , כי גמל עלי : הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד , כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה : "
" אנא בכוח ,גדולת ימינך , תתיר צרורה .  קבל רנת , עמך שגבנו , טהרנו נורה . נא גיבור , דורשי יחודך , כבבת שמרם . ברכם טהרם , רחמי צדקתך , תמיד גמלם . חסין קדוש , ברב טובך , נהל עדתך . יחיד גאה , לעמך פנה , זוכרי קדושתך . שועתינו קבל , ושמע צעקתנו , יודע תעלומות .  ברוך שם כבודו לעולם ועד ."
  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה