חזרתי מהמסע הנפלא והמופלא למשפחה אוהבת ומפרגנת.

כמו שהבטחתי לפני שנסעתי אשתף אתכם כמרב יכולתי המילולית בחוויית המסע.

ברשותכם אחלק את "המסע לשאסטה" למספר חלקים ואשתדל לחברם לפאזל המיוחד שנוצר.

לאחר שהתברברתי מעט בעיירה מצאתי את הבית של "דון" (שחר באנגלית) שאירחה אותי בקומה השנייה בחדר נחמד ונקי ובמחיר סביר.

לאחר סיבוב הכרות ממונע בעירה והתארגנות קלה הבנתי שנשארו לי ארבע ימים "לשרוף" עד יום שבת שבו חל יום הולדתי המיוחל.

התחלתי בטיולים רגלים ברחובות העיירה כשאני מביט בכל חנות ובודק מה כל כך מיוחד במקום הזה.

על פני השטח העיר לא משופעת במקומות רוחניים ובשעה 18.00 חוץ מהמשטרה והכבאים כולם ספונים בבתיהם והעיר שוממה.למרות זאת ולמרות שעפעפי רצו לצנוח מצאתי שתי חנויות שהיו לי תחנות בדרך ליום שבת המיוחל.

חנות "כדור הארץ"

כן יש חנות כזו...בעודי מטייל וסורק נתקלתי בשלט "חנות כדור הארץ בקומה שלישית".כמובן שעליתי כדי לחקור את העניין ומצאתי מקום מפתיע.

בחנות הזו מוכרים דגמים מדויקים של כדור הארץ.במקום יש בעיקר כדורי זכוכית בגדלים שונים שעליהם יש את כל היבשות והאיים אחד לאחד,ובנוסף כל ה"יבשות" הן מזכוכית מותכת כמו הכדור ונותנות לכדורים ממש הרגשה של משהו באמת מדויק ואמיתי.כמובן שהתלהבתי ונפגשתי מיד עם הבעלים ששמח לראות את הקעקוע בגבי.

לאחר שהסברתי לו את מטרת בואי ואת כמיהתי לשינוי של אור ואהבה,הוא נזכר בדגם מיוחד שיצר מזמן ושאולי נשאר לו פריט אחרון מהדגם.הוא פישפש וצלצל ולבסוף מצא.הוא הוציא מהקופסא "כדור ארץ" בקוטר של ביצה שמיוחד בזה שהמילה שלום מוטבעת בו בשפות רבות ומתחת ל"יבשות" במקום ששם השפות מדוברות...ישר הבטתי דרך הזכוכית השקופה ובאמת מתחת לישראל מופיעה המילה "שלום" בעברית,ומתחת ליבשות נוספות פזורה המילה בשפות שונות .

החזקתי את הכדור בידי ולפתע ראיתי את עצמי מודט על ההר,מעביר את האנרגיה והכדור שאני מחזיק עכשיו נמצא בין כפות ידי..כמובן שרכשתי אותו וגם קיבלתי במתנה עוד כדור הארץ במידה קטנה יותר שעליו רשומה המילה "שלום" בצבע זהב.שמח וטוב לבב נפרדתי מעובדי המקום ובעל החנות בחיבוקים וחיוכים והמשכתי בכיתות רגלי.

חנות הקריסטלים

ביום חמישי נכנסתי לחנות קריסטלים מדהימה.

החנות מורכבת משבעה או שמונה חדרים כשכל חדר מיצג תדר שונה ובכל אזור יש  סוגים שונים של קריסטלים ועבודות שונות שמורכבות מקריסטלים וחומרים שונים כמו כן חדר שלם של קערות שאיתן יוצרים תדרים מסוגים שונים.

לאחר סיבוב בחנות הכרתי את הבעלים בברלי.

בברלי היא אישה מקסימה שמנהלת את המקום שידוע בכל רחבי הממלכה ב"מיוחדות" של האוצרות שיש על המדפים.לאחר שדיברנו ודסקסנו על אנרגיות היא הציע לי לפגוש למחרת את מייקל שגר מעל החנות.

למחרת הגיע והחלטתי לתת לבברלי מתנה.אסביר ואומר שהבאתי איתי גושי מלח מים המלח כ"מנחה" או "מתנה" להר כשאשתמש באנרגיה שלו ביום שבת.

מהגושים הגדולים נשרו שני חתיכות מכובדות שאותן שמתי בשקית כמתנה לבברלי.הגעתי לפגישה ביום שישי בצהריים והפתעתי את בברלי.שאלתי אותה "האם יש לך את כל סוגי הקריסטלים שיש ?" והיא ענתה בצניעות שכל סוג שידוע לה עליו היא מביאה אפילו כדוגמה לתצוגה והעצמת האנרגיה.ואני השבתי לה "בבקשה הנה לך קריסטלים שעדיין אין לך".והגשתי לה את השקית כשאני מסביר לה את העוצמות של האנרגיה מהמים המלח והשמש במקום הקרוב ביותר למרכז כדור הארץ.כמובן שהיא התרגשה ולקחה אותי "למקדש" ששם יש את הקריסטלים הכי עוצמתיים ושאליהם כמובן צירפה את אלו שהבאתי לה.לאחר מכן עלינו לפגוש את מייקל.

מיקל הוא בחור צנוע ומבוגר ממני במעט שנים.עיקר עבודתו האנרגטית מתרכזת במספר תחומים ובעיקר בכל העניין של "נשמות". לאחר שהסברתי לו את מטרת בואי התחברנו לאנרגיות וזכיתי לטיפול ואיזון שהכינו את גופיי ברובדיהם השונים למה שצפוי לי למחרת.חוצמזה דיברנו על האנרגיות שבהר ועל מה שאני יכול לעשות כדי להעביר את העוצמות המיוחדות שאמורות לעבור דרכי.שמח וטוב לבב עזבתי את החנות בחיבוקים וציפיה לבואו של המחר. 

חוץ מההכנות המנטאליות והאנרגטיות ליום שבת היו לי גם מספר דברים לתכננן כמו האם העלה רגלית?מה מצב השלג?מתי,איפה,מה שבטוח ידעתי למה (-:

בימים שקדמו לשבת מזג האוויר היה חורפי וגשום ומאוד קרררר.ראשית לא ידעתי איפה אמדוט.לכן עליתי לרכב ונסעתי במעלה ההר.10 קילומטר של עליה שמתחילה בחורש אורנים כמו ביער בן שמן ונגמרת בשלושה מטר שלג וכביש חסום.חניתי בחלק הכי עליון של הכביש שנקרה "מדף הארנב".וכשיצאתי הבנתי שהקור ממש קר(-:.

החלטתי לבצע את מה שצריך בחלק התחתון של ההר ואת האנרגיה אנתב מהפסגה למורד.

למחרת בחנתי את כישורי ההליכה והטיפוס כשצעדתי הלוך וחזור (במעלה ההר)במשך כשעתיים.ממה שהרגשתי טוב שהעשה אם אקום בבקר ופשוט העלה רגלית וניחוחית להר.

במקביל הכנתי את "הציוד",ראשית כמו שהזכרתי הבאתי איתי את גושי המלח מים המלח כ"מתנה" להר עבור השימוש בשרותיו.הדבר השני שהבאתי הוא צעיף.את הצעיף המיוחד הזה קניתי לפני הרבה שנים בפסטיבל "בראשית" שנערך ביער מגידו.הצעיף שימש אותי בעיקר ב"הליכות מלאכים" שארגנתי והשתתפתי בהן במהלך השנים.למי שאינו מכיר את העניין בסדנה זו חווים מגע של אור ואהבה בנתינה וקבלה של אהבת חינם.סדנה זו אהובה עלי מכולן ואני מנחה אותה בפסטיבל "אדמה" הקרוב 

 http://www.mevma.com/manhim/index.files/Page354.htm 

בנוסף צרפתי את כדור הארץ מזכוכית שקניתי קודם.

יום שבת בבקר הגיע והחלטתי לקפוץ לעיירה סמוכה ולתדלק את האנרגיה בסנדויץ טרי.לאחר שאכלתי ניסיתי להתקשר הביתה ורשת הטלפון המקומית לא שיתפה איתי פעולה.התחלתי לנסוע עד שלפתע "יש קליטה".עצרתי וחייגתי הביתה.ואז כשאני מדבר עם בני משפחתי האהובים דמעות של אושר ואהבה הציפו אותי ולא יכולתי להוציא מילה חוץ מיבבה בכיינית...בעודי מנסה לדבר כל משפחתי שרו לי "היום יום הולדת" ואני מתרגש מהאהבה ופתאום מביט ורואה שעצרתי בדיוק במקום שרואים את כל ההר במלא הדרו ותפארתו.

יש רגעים בחיים שאנצור בליבי לעולמים והרגע הקסום הזה אכן נחרט באהבה רבה על לוח ליבי.

לאחר שסיימתי את הקטע הבכייני התארגנתי ויצאתי לסיים את המסע שהתחיל בשמיעת המילה "שאסטה" חצי שנה קודם.

שמח וטוב לבב צעדתי במעלה העיירה לכיוון ההר... טיפסתי...וטיפסתי...במשך כשעתיים...עד שראיתי קרחת יער מוארת וישר ידעתי שכאן זה המקום.

התמקמתי בנוחות והגשתי להר והאנרגיות שבמקום את מתנתי (גושי המלח) לאחר שהודיתי לכולם מראש על העזרה פרשתי את הצעיף והתחלתי להתכוונן לתדרים המיוחדים שיזרמו דרכי.

עצמתי את עיניי וראיתי בעיני רוחי עוצמות מדהימות של אהבה מעלי...רוכנות ומחכות לי ש"אפתח" את השער שעליו אני יושב...המשכתי בהתמקדות למרכז כדור הארץ...ואז כמו בקסמים ראיתי אותי יושב במרכזה של אלומת אור בוהקת שמגיעה מלמעלה...עוברת דרכי וסביבי וחודרת דרך האדמה עד למרכז כדור הארץ...כאשר הגיעה האלומה המדהימה למרכז "הרחבתי" את תודעתי ל"אין סוף" בעודי אוחז בשתי ידי את כדור הארץ שהמילה שלום רשומה בתוכו בשפות שונות...ראיתי אנרגיה עצומה שמתחילה לנוע בליבת כדור הארץ ויוצרת אדוות של אור שמתרחבות מהמרכז למעטפת...רטט מדהים אחז את גופי ודמעות של אור ניגרו מעיניי...לאחר זמן מה הצלחתי לייצב את האנרגיה והתחלתי להתקרקע ולחזור לכאן ועכשיו.נשארתי במקום עוד מספר דקות שלאחריהן קיפלתי את הפקלאות...הודיתי לכל האנרגיות שתמכו בתהליך שעברתי והודיתי על "מתנות יום ההולדת" שהרגשתי שקיבלתי.

עזבתי את המקום שחיוך של אור נסוך על ליבי ובראשי המחשבה

"עשיתי את זה !!!"

ירדתי מההר והבחנתי שהייתי שם יותר מחמש שעות!!! אני זוכר רק שעתיים עלייה שעה וחצי ירידה וחצי שעה של ה"חגיגה".לאן נעלמה שעה?

נדהמנו מהחוויה המשותפת ואושר מיוחד הציף אותנו מבפנים...רק מגע של חיבוק הצליח לתת לנו את ההבנה הארצית של האושר והעושר הרוחני שחווינו.

נפרדתי מהם לשלום בידיעה שאראה אותם שוב.

למחרת התחלתי את המסע חזרה.

שהיתי בסן-פרנסיסקו עוד יומיים וחזרתי ארצה עם חניית בינים באמסטרדם.בשדה התעופה שמחתי לראות את משפחתי האהובה והמאושרת(אלו שהתעוררו ב 2 בלילה) וביחד חזרנו הביתה והלכתי לישון מאושר כשהמסע הנפלא והמיוחד הזה עדיין ממשיך להניע את האור שזכיתי לחוות.

יום קסום

15.08.1999

לפני 10 בדיוק זה קרה,השינוי שקרה לי,בבת אחת הפכתי ל...משהו אחר...עשירית שנייה.

וכך היה...

גיסי אמיר בחור נמרץ ומבטיח שרק סיים את שרותו הצבאי חלה בלוקמיה.

במשך שנתיים הוא נאבק עד שנדם.

באותו יום סופי וגורלי עליתי לחדרו ולפני שנכנסתי דודתו בכתה ואמרה "הוא מת...הוא מת".

ניגשתי לדלת סיבבתי את הידית ופתחתי אותה...עברתי מהמסדרון לחדר ותוך כדי המעבר מתחת למשקוף זה קרה...פתאום הבנתי שעם אהבה אפשר לרפא הכול!!!

אני מביט בגיסי ואימו מבכה עליו "אמירי מת...אמירי מת..."ואני...לאחר שהבנתי משהו לא הסתדר לי.

איך הוא מת?הרי הוא קיבל אהבה מכולם...לאורך כל הדרך הקשה והשוחקת...כל הזמן היו סביבו ונתנו לו אהבה...אז איך לעזאזל יכול להיות שהוא מת!!!?

משהו לא הגיוני?

רק רגע(אני שואל את עצמי)מאיפה אני יודע שאהבה מרפאת?וכל התהיות וההבנות האלו מתרחשות בעשירית השנייה כשאני פוסע לחדר...שמתי את ה"הבנה" המוזרה בצד ועזרתי בארגון הלוויה והתעלמתי מהעניין האידיוטי הזה..."עם אהבה אפשר לרפא הכול".

לאחר כשלושה שבועות הלכתי בכיף לסדנת רייקי 1 .

פעם ראשונה שעצמתי עיניים והקשבתי...וואו... ראיתי וחוויתי דברים מדהימים...לאחר כשבועיים הלכתי לפסטיבל "בראשית 1999" וחוויתי עוד מדיטציות...באוהל הרייקי קיבלתי "תאומי רייקי".

לאחר התיאומים הודרכנו במדיטציה מדהימה "פירמידת מלכיצדק".

אני נכנסתי בפנים עמוק עמוק וחוויתי אחדות עם עולם הטבע...לרגע הייתי דג במים,לרגע אנפה במעוף,לרגע ביליון פיוניות (חלק בעלה שמיצר אנרגיה בעולם הצומח),לרגע עדר אנטילופות ועוד ועוד...וכל זה בחודש הראשון!

בהמשך השנים חוויתי עוצמות אדירות של אחדות ואור שהביאוני הלום.

נו ומה זה "הלום" אולי תשאלו?

פיצפון

ומה זה בדיוק?

פיצפון הוא חלקיק אור הכי פיצפון שאפשר לדמיין.

מסתבר שכשעברתי מתחת למשקוף שהפריד את המסדרון והחדר,אמיר גבע ז"ל נתן לי מתנה...פיצפון.ואותו חלקיק זעיר של אור שינה לי הכול...אבל ממש ממש הכול.מסתבר שחלקיק מיוחד זה מסוגל פשוט לקחת אדם מן הישוב,ללא "עבר רוחני" ולחבר אותו לאור המדהים של אהבה וריפוי,וגם לצקת לתוך ההוויה שינוי והתמרה באופן מיוחד ואוהב.

מאז עברו 10 שנים,בשנים אלו השתנתי ונתתי לאור מקום לא רק בליבי,נתתי לו מקום בגופי ובהווייתי.במהלך 10 השנים שחלפו נפגשתי עם אנשים רבים היכולים לחוות תדרים של אור...רבים מהם סונוורו,ואמרו לי "לא יכול להיות שלבן אדם אפשר ליצוק כל כך הרבה אור"...חלקם אפילו פחדו כשראו את העוצמות ואפילו הקניטו "אתה כמו תינוק שמשחק עם סכין !!!"

ואני מסלק את המיותר,לומד ומפנים את האור.

בשבוע האחרון לקראת יום השנה העשירי עברתי שינויים אנרגטיים מדהימים.חלק מהשינויים היה איחוד הרבדים האנרגטים,על האיחוד עם רובד ההדרכה אפילו כתבתי פוסט "גלגול כמדריך" אבל השינוי הגדול היה,שאותו חלקיק פצפון של אור עזב אותי...יותר נכון שחררתי אותו באהבה רבה ושוב ואכלתי אותה...התחלתי לקבל פיצפונים...נקודות זעירות של אור החלו לזרום לגופי...ואני מוצף באור...וכשהבטתי פנימה ראיתי שעל כל פיצפון יש שם!

עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי!

הפצפונים הם בשבילכם!!!

נתתי לשבוע המדהים להיגמר והחלטתי.מי שחפצה נפשו בפיצפון מוזמן לקבלו בתשלום סימלי של 20 שקל שיועברו בתרומה לעמותת "עלם".

חוצמזה היום בבוקר ערכתי מדיטציה על גג בית החולים (שם אני עובד)מעל לחדר שבו קיבלתי את פיצפון וסגרתי את התקופה...ופתחתי תקופה מדהימה של 10 שנים נפלאות של אור ואהבה .

תודה

יעקב אבידן