בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 
    טלנובלות לנצח
    חדשות
    הידעתם ש..
    טלנובלות
    סרטונים
    שחקנים
    שחקניות
    תקצירים
    ספיישלים
    ספויילרים
    כוכב/ת החודש
    כתבות וראיונות
    משחקים
    המילים של השירים
    גרפיקה
    שאלות ובקשות
    הסקר
    לינקים
    אלבום תמונות
    הפורום החדש

ראיון עם פקונדו ארנה ונטליה אוריירו מויוה פלוס
* תודה לטליה מנהלת פורום ויוה פלוס

ראיון עם אריק אליאס ופבלו אזר (אנטוניו וסימון ב"על החיים ועל המוות") מויוה פלוס
* תודה לטליה מנהלת פורום ויוה פלוס

ראיון עם קמילה בורדונבה מויוה פלוס (אין לי את הדף הראשון)

ראיון עם אנהי מויוה פלוס

ראיון עם נטליה אוריירו מויוה פלוס

סניורה ראול
ראול לבייה (גרדל מ"יאגו"), השחקן וזמר הטנגו הגדול, גבר שבגברים, מתחבר לצד הנשי שלו. מדי ערב הוא מתחפש לאישה במסגרת השתתפותו במחזמר "ויקטור ויקטוריה", לקול שבחי הקהילה ההומוסקסואלית. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

כתב: אדי פולונסקי

ראול לבייה הוא מאצ'ו דרום אמריקני אמיתי, וסמל הגבריות המחוספסת. זה לא מונע ממנו לעטות על עצמו שמלת ערב נוצצת, נעלי עקב סקסיות, פאה ענקית וצעיף נוצות שערורייתי -  וליהנות מכל רגע. כל זה קורה במסגרת העיבוד המצליח למחזמר "ויקטור, ויקטוריה" (במקור בכיבובה של ג'ולי אנדריוס). לבייה מגלם את טודי, החבר ההומוסקסואל של ויקטוריה (ולריה לינץ') וזה שמלמד אותה איך להיות אישה, שמתחפשת לגבר, שמתחפש לאישה. "לא היה לי קשה לבטא את הצד הנשי שלי", הוא מצהיר. כנראה שהוא עושה את זה ממש טוב, כי קהילת ההומוסקסואלים הארגנטינאית שלחה לו ברכות על הדרך המוצלחת בה הוא מייצג אותם. אחד מעיתוני ארגנטינה תפס שיחה עם לבייה, זמר הטנגו האלמותי ומי שכבש אותנו לגמרי בדמותו של גרדל, אביו המאמץ של פקונדו ארנה, ביאגו.

raul1.jpg

איך מוצא את עצמו זמר טנגו על זוג עקבים גבוהים ופאה?

(צוחק) "האמת היא שמה שחשוב בדמות הזאת, הוא לאו דווקא המראה החיצוני אלא מה שמתחולל אצלו בפנים. מבחינתי תהליך בניית הדמות הזאת לא שונה מהתהליך שבו בניתי את דון קישוט, זורבה או כל דמות אחרת שגילמתי. קודם כל אני מנסה להבין איך הדמות חושבת, מה מניע אותה, ומה היא מרגישה, ועם זה אני עובד".

אוקיי, אבל באמת שאי אפשר להתעלם מהססגוניות הצעקנית של הדמות הזאת ומהעובדה שמדובר בהומוסקסואל מוצהר…

"נכון. בתהליך העבודה על הדמות, קשה מאד לברוח מסטריאוטיפים. לכן היה לי מאד חשוב להראות את הנפש הייחודית שלו. הוא חבר של ויקטוריה, וככזה הוא צריך להיות אהוב על הקהל. במובן הזה, זה לא חשוב אם הוא הומוסקסואל או לא".

איך הרגשת כשקהילת ההומוסקסואלים הודתה לך על העבודה שלך?

"זה גרם לי סיפוק עצום. היה לי חשוב להתנהג אל הדמות בכבוד כראוי לה, לכן כשגם הקהילה הבינה שהתנהגתי אל הדמות בכבוד, זה היה מאד מרגש.

הם אמרו לי את זה בכרטיסי הברכה ובפרחים ששלחו לי לחדר ההלבשה".

היה קשה לעלות על עקבים ולהתלבש כאישה?

"ממש לא. זה משחק משעשע, שמאוד נהניתי ממנו. יש טיפוסים שאוהבים להתלבש כנשים, לא משנה כמה הם מאצ'ואים. עשו את זה קודם לפני, אנשים כמו מרדונה וקופולה. בגלל שיש לי תדמית כזאת של מאצ'ו, זה משעשע אנשים אפילו יותר".

ולא חשת שמץ של בושה?raul2.jpg

"ממש לא. אתה מכיר את כל השחקניות האלה שאומרות 'אם זה אמנותי, אני מוכנה להתפשט'. אז זאת אמנות, ואני מוכן לעטות עליי שמלת נשף ומניפת נוצות. במקצוע הזה אתה צריך להתחפש כל הזמן. העניין הוא לדעת את הגבול ולא לצאת מגוחך".

ביניים: על הסכין

התיאטרון הלאומי כבר הפך לבית השני שלך…

"כן. זה כאילו שיש לי דירה ברחוב קוריינטס".

מראה חיצוני זה אחד הכלים החשובים של השחקן. איך אתה עם זה?

"אני שומר על עצמי. תודה לאל שאני מוקף באנשים שדואגים לי, כמו אשתי ובנותיי, שעוצרות אותי כשאני עומד לאכול דברים שלא בריאים לי. לכבוד התפקיד נכנסתי לדיאטה מבוקרת, וירדתי חמישה קילו. אבל אדם כמוני שבקלות נסחף עם האוכל, מוכרח לשמור כל הזמן. אני נוטה לקיצוניות -  כשאני עובד אני עובד, וכשאני אוכל אני ממש אוכל".

דיברת בתקשורת על הניתוחים הפלסטיים שעברת השנה. למה החלטת לדבר על זה?

"אנשים יכולים להאשים אותי ביוהרה, אבל כאלה אנחנו, השחקנים, חשופים כל הזמן לביקורת של כולם. אנשים יודעים למי אני נשוי, כמה ילדים יש לי, איך קוראים לנכדים שלי… לא הייתה לי שום אפשרות לא לחשוף את העובדה שעברתי ניתוחים. חשפתי את זה בטלוויזיה כי חשבתי שזה יעשה טוב לאנשים. רציתי לעודד את כל האנשים ששוקלים לעשות ניתוחים כדי לשפר את הופעתם, וחוששים ממה שיגידו עליהם. רציתי להגיד להם שאין בזה שום דבר רע".

אז מה, לא אהבת את הפנים שלך?raul3.jpg

"זה לא זה. עשיתי קצת מקצה שיפורים. תראה, אנשים יכולים להיות מאד אכזריים. כשאני שומע לחשושים כמו: 'תראה כמה הוא הזדקן' או 'תראה כמה הוא השמין', זה מאד פוגע בי. בגלל זה, ברגע ששמתי לב שיש לי שקיות מתחת לעיניים ופימה, פשוט ניתחתי אותן, והרגשתי הרבה יותר טוב עם עצמי, והרבה יותר נוח להסתכל על עצמי בטלוויזיה".

אתה נראה טוב…

"תודה רבה. אני אוהב את עצמי. אני נראה מקסים".
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מלכת הילדים החדשה
עם שם בלתי אפשרי, לוק של בילבי מחושמלת, והרבה מצב רוח טוב, חורחלינה ארוזי היא מלכת הילדים החדשה של ארגנטינה, והכוכבת של העונה העשירית של קטנטנות. שיחה קטנה עם קטנטנה

כתבה: נגה שרון

לכריס מורנה, האישה והאגדה, והמוח שמאחורי קטנטנות, עדיין לא נמאס מתוכנית הילדים המצליחה שלה, שסוגרת בארגנטינה את עונתה העשירית. כנראה שמורנה הפנימה את העיקרון לפיו לא מחליפים סוס מנצח וכל עוד זוכה הסדרה על כל המוצרים הנלווים לה, להצלחה, בוודאי ניפגש פה גם לרגל סיקור קטנטנות 2016. "הילדים הם היצורים הכי יקרים בכל הכוכב, ואסור לאף אחד לפגוע בהם. הם האור. הם התקווה. בדיוק בגלל שיש להם את הזכות המלאה לילדות מאושרת ומלאת אהבה, יצרנו למענם את המופע החדש של קטנטנות", מתפייטת המורנה ומציגה לראווה את הכוכבת החדשה שלה- חורחלינה ארוזי. ארוזי (31) שבכלל מגיעה מתיאטרון השוליים, לא מאמינה שהפכה למודל לחיקוי של דור שלם של ילדים. היא התחילה את הקריירה התיאטרלית שלה עמוק בתוך סצינת תיאטרון הפרינג' המחתרתי, שם השתתפה בלמעלה מ- 15 מחזות, חלקם פרי עטה, והתפרסמה בזכות הומור השחור והעוקצני שלה. אנחנו מכירים אותה מתפקידי משנה קטנטנים באהבה תוססת, והאהבות שלנו. אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה כשגילמה את חברתה הכי טובה של רומינה יאן ב"אמור מיו", ולכדה את עינה של מפיקת העל, כריס מורנה. מורנה הזמינה את ארוזי לארוחת ערב והציעה לה הצעה שאי אפשר לסרב לה - לככב בדור הבא של "קטנטנות". ארוזי פשוט לא יכלה להאמין למזלה הטוב:"הגעתי הביתה בהלם לגמרי, סיפרתי לבעלי פבלו, לשני הכלבים שלי, לחתול שלי, לשכנים, לכל מי שהיה מוכן לשמוע. הייתי מאושרת עד הגג", היא מספרת. "מעולם לא חשבתי שאני, שידועה בהומור השחור שלי ובעבר מלא תיאטראות שוליים שבועטים בממסד, אוכל להתאים לתוכנית כל כך לבנה ונקייה כמו 'קטנטנות'. זה היה ונשאר אחד האתגרים הכי גדולים שבקריירה שלי".chikititas2.jpg

והקריירה שלך באמת השתנתה מאז שלקחת על עצמך את התפקיד החדש?

"בטח. בשנייה שהסכמתי לגלם את הפתפיד הכפול של מגלי/לילי, כריס הצמידה לי מורה לפיתוח קול כדי שאלמד לשיר, ומורה לריקוד, כדי שאדע לזוז. זאת היתה ממש סחרחורת של עבודה בלתי פוסקת. בינואר התחלנו את הצילומים, באפריל עלינו לאוויר ובמקביל הוצאנו את הדיסק, ועכשיו פתחנו במסע הופעות חורף בגראן רקס. אני מתכוונת להמשיך בדמות עד סוף השנה וליהנות מכל רגע. בעבר אני הייתי זאת שמכינה מטה לחבר'ה בין הפקה להפקה, עכשיו אני זאת שמתרוצצת מפרויקט אחד למשנהו, וזאת חוויה מאוד חזקה עבורי".

מאיפה נובעת המשיכה שלך לבמה?

"אני חושבת שאת חוש ההומור שלי ירשתי  מסבתא שלי, אישה שהיתה מתעוררת כל בוקר בחיוך ענק, ונהגה להתבדח על כל דבר. אני גיליתי את הבמה בגיל 15 ומאז לא ירדתי מממנה".

במשך שנים הכתירו אותך המבקרים כמלכת ההומור השחור למבוגרים בלבד, והנה עכשיו ההומור שלך מיועד דווקא לילדים. איך היה המעבר?

"המעבר היה טבעי לגמרי. הדמות שלי בסדרה, נתנה לי חשיפה עצומה בקרב הציבור והמון ביטחון כשחקנית".

ביניים: בבושקה לילי

מי הם המורים הרוחניים שלך?chikititas3.jpg

"במהלך חיי הכרתי המון אנשים טובים שמאוד עזרו לי. לנצח אהיה אסירת תודה לחורחה גינזבורג, שראה אותי בתיאטרון הפרינג' והביא אותי לטלוויזיה. אני גם חייבת המון לפלורנסיה פניה (כוכבת הגרסה הארגנטינאית של נני), שלימדה אותי להשליך את עצמי למים ללא פחד, ולרומינה יאן, שנתנה לי המון עצות לגבי איך להתייחס לילדים שמככבים לצידי ב'קטנטנות'. כמובן שהיא יודעת על מה היא מדברת. כל החוויה של לעבוד עם ילדים היא חוויה חדשה עבורי. הילדים הם סופר - רגישים, ומאוד רוצים להיות שחקנים. אני מרגישה כמו המורה גננת שלהם. אני מתה עליהם".

את כל כך אוהבת ילדים - מתי תביאי ילד משלך?

"אני ופבלו נשואים כבר 8 שנים. הוא במאי סרטי תעודה במקצועו, ואנחנו מאוד מאושרים מהדרך החדשה  בה הולכים חיינו מאז 'קטנטנות'. הרבה פעמים שקלנו להפוך להורים אבל כל פעם דחינו את זה מסיבה כזאת או אחרת. שנה שעברה, כשהשתתפתי ב'אמור מיו' וגם רומינה יאן וגם דמיאן דה סנטו נכנסו להריון, זה עשה לי נורא חשק…אבל אז קיבלתי את התפקיד של לילי, והנה אני, מנצלת את ההזדמנות הזאת ושוב דוחה את האמהות. ילד זה משהו רציני ואני מאמינה שצריך שיהיה זמן כדי ליהנות ממנו".

איך ההרגשה לראות את הפנים שלך מחייכות מכל שלט חוצות, עמוד מודעות, שער עיתון ופלייר חולף? כבר התרגלת?

"בהתחלה זה נראה לי ממש מוזר, אבל הדמות הזאת הביאה אותי למקום מאוד בוגר ויציב, כך שאני מתמודדת יפה. ידעתי שהתפקיד הזה ידרוש ממני את כל מה שיש לי פיזית ונפשית, והייתי מוכנה לזה. פשוט מעולם לא חלמתי על כזאת הצלחה".

ואיזה תגובות את מקבלת מהילדים ברחוב?

"בהתחלה הייתי מאוד עצבנית, ולא ממש ידעתי למה לצפות…אבל העבודה עם צוות כזה מקצועי כמו הצוות של כריס מורנה, פשוט נהדרת. היא מאוד מבינה בעולם הילדים, וזה תמיד מרגיע אותי. היופי בעונה הזאת הוא שהדמות שלי מאוד ססגונית ובולטת, כך שכשאני לא בתחפושת, הרבה פעמים אנשים לא ממש מזהים אותי. את אלו שכן מזהים, אני מברכת בנשיקה ובבדיחה. להעלות חיוך על פני ילדים, זאת המתנה הטובה ביותר שאפשר לקבל".

מה הבאת מעצמך לתוך דמותה של לילי?

"אני אוהבת שהדמויות שלי תמיד תהינה אמינות ושיהיה קל לחבב אותן. הגרסה הזאת של 'קטנטנות' היא פשוט גאונית כי יש בנובלה הזאת גם קומדיה וגם דרמה סוחטת דמעות. היא מאפשרת לי להוסיף לדמות  הכפולה של לילי, את כל התבלינים שצברתי במשך שנים ארוכות של משחק. אבל בשורה התחתונה, האושר והשמחה תמיד שולטים בכיפה".

איך היית מגדירה את לילי?chikititas1.jpg

"לילי היא סוג של בבושקה, בובה רוסית שיש לה אישיות בתוך אישיות בתוך אישיות. היא יכולה להיות תמימה, מפתה או רצינית, לפי הצורך שלה באותו רגע. לפעמים היא קצת כמוני, נוטה להגזים. גם אני וגם היא, עוברות בין מצבי רוח מנוגדים לגמרי תוך שניות ובאופן טבעי. לעומתה, הדמות השנייה שאני מגלמת בסדרה, מגלי, היא הרבה יותר רצינית ועצובה, ויש לה מטרה בחיים - למצוא את בנה האובד, יעלה כמה שיעלה. לכן היא נכנסת לבית היתומים, מחופשת ללילי הליצנית, אמם של כל הילדים. בעקבות החוויה הזאת גיליתי שגם אני, כמו לילי, מוכנה לעשות כל דבר כדי להפוך ילד למאושר".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מאמיטה
ויקטוריה אונטו (לינה מ"בובה פראית") בהריון. אחרי צילומים לפלייבוי וטיפוח תדמית של סמל סקס, היא מתכוננת בהתרגשות מהולה בחרדה לשלב הבא בחיים ובקריירה. אמאל'ה!

כתב: אדי פולונסקי

היא ניסתה לשמור את זה בסוד עד כמה שיכלה, אבל בשלב מסוים אי אפשר היה להסתיר את הסימנים. ויקטוריה אונטו, פצצת הסקס המהלכת, נמצאת  בחודש השישי להריונה.victoria1.jpg

"אני מסתכלת במראה והגוף שלי משתנה מרגע לרגע. זה מכניס אותי קצת לפניקה", היא מודה, אבל מיד מוסיפה "אין לך מושג כמה זמן חלמתי על ילד משלי. אני מאושרת עד הגג".  אונטו בת ה-33, הזכורה לנו היטב מתפקידיה  בבובה פראית, המורה פרנקו,  ואהבה תוססת,  עברה בשנה שעברה טראומה לא קלה כשהפילה את עוברה הראשון: "הייתי בחודש שני, וזה השאיר אותי מאוד כואבת. כל הזמן שאלתי את עצמי למה אני. אני יודעת שנשים רבות עוברות את זה, בעיקר בהריון ראשון. בשבילנו כזוג זאת היתה הוכחה נוספת לקשר החזק בינינו. זה קירב בינינו מאד, ומהר מאד ניסינו שוב להכנס להריון" בן הזוג המדובר הוא המפיק המוסיקאי של אונטו, חואן בלאס.

איך גילית שאת בהריון?

"היה לי איחור של יום במחזור, ומכיוון שאף פעם לא מאחר לי, עשיתי בדיקת הריון. האמת היא שכבר אז הרגשתי שמשהו השתנה בי ושזה זה".

כשאנחנו חושבים על אונטו, אנחנו חושבים על פצצת מין בלתי נלאית. מה יהיה עכשיו?

אונטו שלא מזמן חשפה את גופה בפלייבוי, צוחקת בחדווה.

 "כן, אני לא יכולה להתכחש לכל הדברים שעשיתי, אבל לידה של ילד, מביאה איתה שינוי דרמטי. החיים נחלקים ל'לפני' ו'אחרי'. התדמית הסקסית שלי, שייכת לשלב הלפני. עכשיו כשאני הופכת לאמא, אני מתכננת לשכוח קצת מהעירום ומאמינה שבסופו של דבר יסתכלו עלי יותר כאמא, מאשר כטורפת גברים".

אז מה להגיד לכל הגברים באשר הם, שלא רוצים להיפרד מאונטו הלוהטת?

"הם יצטרכו לשכוח ממנה לפחות לשנה. אני לא רוצה להיות לחוצה על המשקל שלי, ולהתחייב לחזור להיות מדהימה וחתיכה תוך חודש. אני רוצה להשקיע את הזמן שלי בילד".

כשהצטלמת לפלייבוי כבר היית בהריון לא?

"כן. הייתי בחודש שני, אבל עוד לא ראו בטן, רק החזה שלי היה יותר שופע. הצלמים אפילו שאלו אותי אם עברתי ניתוח להגדלה".victoria3.jpg

אז השמועות על סיליקון לא נכונות…

"סניור, כל מה שיש לי - שלי. זה מאוד משמח אותי שמעולם לא נגעו לי בגוף או בפנים, אבל זהירות, כן? לא אמרתי שלעולם לא אעשה משהו. אני מודעת לחשיבות הגדולה של מראה חיצוני במקצוע שלי. אני רואה בחורות בגילי ואפילו צעירות ממני, שכבר עברו ניתוחים, ולא ממש מבינה למה. אין לי תסביכים עם הגוף שלי, ואני מרגישה מצוין עם המראה שלי".

אף פעם לא היו לך בעיות עם הגוף שלך?

"תראה, לנו הנשים תמיד יש איזה קטע עם הגוף שלנו. תמיד יש משהו שאנחנו לא אוהבות, אבל אני לא אגיד לך מהו, כי מאותו רגע והלאה כולם יסתכלו לי רק על זה, כדי לברר מה בדיוק מפריע לי. אבל זה בקטנה. היום אני מרגישה מצוין עם המראה שלי. אני מרגישה שאני נמצאת בתקופה הטובה ביותר של חיי".

אמרת פעם שגילית את הגוף הזה, שנתן לך אלוהים, רק בגיל 20 ומשהו…

"כן. עד גיל 20 ומשהו לא ממש שמתי לב לנתונים שלי. תמיד הייתי קטנטנות ורזונת ופתאום התפתחתי, עברתי מהפכה הורמונאלית".

והמהפכה נמשכת עכשיו עם ההיריון…

"אוי, אין לך מושג כמה אני מאושרת. אני מרגישה סופר פורייה גם מבחינה אישית, וגם מבחינה מקצועית. עשיתי כבר 20 טלנובלות, שישה סרטי קולנוע, וכמה הצגות. אני מרגישה שאני יכולה  לחוות את ההווה, ללא שום רגשי אשמה. אני חיה את ההיריון במלואו, סקרנית לנוכח ההתפתחות של גופי, ולא מפספסת אף רגע. הרצון שלי להיות אמא הוא מאד חזק. זה לא בגלל הגיל והחשש מהשעון הביולוגי המתקתק, אלא פשוט מכך שכשהתאהבתי בחואן, ידעתי שהוא הגבר איתו אני רוצה להקים משפחה. מהיום הראשון ידעתי שזה האיש. אנחנו יחד כבר שלוש שנים, ובכינו נורא כשגילינו שאנחנו בהריון. אנחנו עוד לא יודעים את מינו של העובר, אבל הוא יוולד באוקטובר,במזל עקרב. אנחנו שנינו מזל סרטן".

אבא שלך נעלם בתקופת הדיקטטורה. את חושבת על זה עכשיו כשאת עומדת להיות אמא?

"כן. בדיוק בגלל זה אני רוצה שלתינוק שלי יהיה אבא. שיהיה לו מה שלי לא היה. בעזרת השם, הילד שלי לא יעבור את מה שעברתי אני".

victoria2.jpgמצטער שאני מתעקש, אבל אני עדיין מחכה למסר מעודד עבור כל הגברים שיתגעגעו לראות אותך בפלייבוי…

"תמיד היו לי יחסים מאוד מיוחדים עם הקהל הגברי. אני חושבת שהם עדיין ימצאו אותי מעניינת, זה לא מחרמן גבר לראות אישה בהריון? חוץ מזה, עכשיו כשהם יקראו לי מאמיטה (מאמי, בספרדית) זה יהיה יותר מסתם כינוי".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אחד משלנו
adrian5.jpgסופסוף החליט מפיק העל והשחקן המוכשר אדריאן סואר להתחבר לשורשים היהודיים שלו, ולבקר לראשונה בארץ הקודש.

הוא מודה שההצלחה באה על חשבון המשפחה ומספר שרק עכשיו הצליח להתגבר על הפרידה מארסלי גונזלס.

מי מעוניינת להיות גברת קירשנר שוורץ?

אם היו אומרים לכם שאדריאן קירשנר שוורץ הוא הדבר הכי חם בטלוויזיה, היה לכם קצת קשה להאמין, נכון? זה גם מה שקירשנר שוורץ חשב, ולכן בגיל 24 החליף את שמו לאדריאן סואר. כיום, סואר בן ה-38, הוא אולי האיש הכי מצליח בטלוויזיה הארגנטינאית ומאחוריו רשימת קרדיטים ארוכה ומכובדת. מעבר לכך שהוא שחקן, מפיק, במאי, תסריטאי ומלהק, הוא גם מנהל לוח השידורים של ערוץ 13. מעל הכל ידוע סואר ביצירתיות שלו ובתוכניות המקוריות שהגה. אם מסתכלים על הקריירה שלו, נדמה שכל מה שהוא נוגע בו, הופך לזהב. יחסית למעמדו ולהילת הכוכבים שסביבו, הופתעתי לגלות אדם כל כך נחמד, נטול מניירות לחלוטין, ומעל הכל, צנוע וכן. למרות שהשעה היתה כמעט חצות, ולמרות שעבר עליו יום מתיש במיוחד -  לא רק שסואר הסכים להתראיין אלא שגם ענה בסבלנות ובנימוס על כל השאלות, וכמו ג'נטלמן אמיתי לא שכח להחמיא בסוף השיחה. מותק של בחור. את דרכו בשואוביזנס החל בגיל 13, כשחקן. לאחר שהפך לאחד השחקנים המצליחים ביותר בטלוויזיה, החליט לעבור לצד השני של המצלמה. בגיל 26 הוא פתח חברת הפקות משלו, חברת פולקא, כיום אחת החברות הגדולות והמצליחות ביותר בארגנטינה, שאחראית בין השאר על להיטים כגון: חיים שלי, לב אמיץ, אלופים, חשופים, סנטרל 099, האהבות שלנו, מחוץ לחוק, אהבה תוססת, גברים של כבוד וסדרת הדרמה שקטפה את פרס הזהב של הטלוויזיה לשנת 2006 "נשים רוצחות". הפרוייקט הבא שלו הוא הפקת ארבע גרסאות דרום אמריקאיות ללהיט האמריקני "עקרות בית נואשות". בגרסה הארגנטינאית מככבת כצפוי, האקסית המיתולוגית, ארסלי גונזלס. סואר, הידוע בחיבתו לז'אנר סדרות המשטרה, היטיב להראות לארגנטינאים את עצמם, על ידי זה שהכניס את הריאליזם לטלוויזיה, ואת העיסוק בדמויות אמיתיות שנמצאות במצבים אמיתיים (תחשבו על גווארה מ"אלופים"). למרות שורשיו היהודיים, זהו ביקורו הראשון בארץ הקודש. את הקפיצונת לישראל הוא משלב כבדרך אגב, במסגרת נסיעה לגרמניה, למונדיאל. סואר, פקונדו ארנה ונטליה אוריירו מצלמים כמה סצינות מ"חיים שלי" במשחקים של נבחרת ארגנטינה בגביע העולם. סואר הקציב לביקור בישראל בדיוק יומיים, בין משחק אחד למשנהו. אני פוגשת אותו בתום יומו הראשון, שהיה עמוס כצפוי. הוא הספיק לראות את חיפה, קיסריה ותל אביב בה הוא לן. ביום למחרת מתוכנן לו טיול לירושלים ולים המלח, שלקראתו הוא מאוד מתרגש.

adrian4.jpgמה מביא אותך לארץ הקודש?

"הרצון להכיר את ישראל תמיד היה. זו משאלה ארוכת שנים. כבר כמה חודשים שיאיר דורי אומר שהוא יזמין אותי לישראל, והנה הוא עמד בהבטחה שלו, והביא אותי לפה. תכננתי לבוא בלי שום קשר, אבל בשל הלחץ בעבודה והחיים בכלל, זה אף פעם לא יצא לפועל. אני מאוד שמח שסופסוף אני כאן. המחשבה שאני עומד להכיר את הארץ, מאוד ריגשה אותי".

ואיך התרשמת?

"הכל מאוד מודרני, לפחות ממה שהספקתי לראות. דמיינתי לעצמי את ישראל כמדינה מודרנית, אבל לא תיארתי לעצמי שזה עד כדי כך. הייתי שמח אילו היה לי יותר זמן, מה שראיתי השאיר לי טעם של עוד, ונראה לי שאני אחזור לפה עם הבן שלי".

בבואנוס איירס יש קהילה יהודית גדולה, אתה בקשר איתה?

"החיבור היהודי נמצא עמוק בתוכי. אבי היה חזן בבית הכנסת 'ליברטד' בבואנוס איירס, כך שהקשר ביני לבין הקהילה הוא קשר של שנים. בכלל גדלתי בבית מאוד יהודי. בתור ילד הלכתי לבית הספר 'שלום עליכם'. חגגנו את כל החגים ותמיד הייתי הולך לבית הכנסת להקשיב לאבא שלי שר ביום כיפור, בראש השנה… גם חגגתי בר מצווה. אני יהודי כי זה בדם שלי, זה משהו שאני נושא בפנים, זה רגש. אני מרגיש יהודי, אבל אני לא דתי בשום רמה".

אז איך אתה מסביר את זה שזה הביקור הראשון שלך בישראל מזה 38 שנה?

"ישראל חיכתה לכל כך הרבה דברים כל כך הרבה שנים, מה זה 38 שנה? (צוחק). אני בהחלט מקווה שזאת לא הפעם האחרונה".

מה מטרת בואך -  ביזנס אור פלזו'ר?

(גמגום הססני) "לא, לא, כן, לא. אולי, באופן חלקי. על חלק גדול מהעסקים אני ויאיר דורי כבר דיברנו בעבר. אנחנו חברים, לכן אני מחשיב את הביקור הזה כבילוי".

איך התחיל הקשר שלך עם יאיר דורי?

"יאיר ואני מכירים כבר הרבה שנים. הכרנו כשיאיר היה מגיע לארגנטינה לקנות טלנובלות, ומיד מצאנו חן אחד בעיני השני. עכשיו אנחנו גם מפיקים ביחד. הקשר שלנו הוא גם עסקי וגם חברי. אנחנו מאוד מתרגשים מהפרויקטים הבאים שלנו".

מה אתם מתכננים לנו?

בשלב הזה מסתכל סואר על דורי, מברר מה מותר לו להגיד, ובסוף נותן לי תשובה של פוליטיקאי מנוסה: "אנחנו עובדים על טלנובלות חדשות, שיופקו בשיתוף פעולה. הכל מאוד סודי כי אנחנו לא מדווחים לאויב על מה אנחנו עומדים לעשות".

מדבר דוגרי

התחלת בצד אחד של המצלמה, ועברת לצד השני שלה. ספר לי על המעבר

"המעבר לא היה קל או קשה, הוא פשוט קרה. כשאני מסתכל אחורנית אני מניח שלא היה קל, אבל לא הרגשתי את הקושי, כי זה היה משהו שחייתי באותו רגע. אתה יכול להעריך את ההצלחות רק עם חלוף השנים. במקרה שלי, המעבר להפקה היה תוצאה של נסיבות וטיימינג -  הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון. בשנת 94', ארגנטינה שיוועה לשינוי ואז נפתח לי חלון הזדמנויות והפקתי את התוכנית הראשונה שלי, סדרת משטרה בשם "פולילדרום". היא זאת שסללה לי את הדרך".

על איזה שינוי אתה מדבר?

"הטלוויזיה הייתה מאוד מקובעת, כמעט בתרדמת, והתוכנית שלי היתה משהו שהעיר את המערכת. זאת היתה דרמה משטרתית שעסקה בגנב שיש לו רומן עם שוטרת. גם האפקטים המיוחדים היו באיכות מאוד גבוהה לזמנו. נחשבתי לפורץ דרך".

adrian1.jpgמה אתה יותר -  שחקן או מפיק?

"אני שחקן שמפיק. כשאני לא משחק זה חסר לי, אני מתגעגע לזה. אבל אני אוהב את שניהם".

הקריירה שלך רצופת הצלחות, מה הסוד שלך?

"לא כל מה שעשיתי היה הצלחה. בתחילת הדרך כשהלך לי טוב לא התייחסתי לזה כמשהו טבעי, אבל גם לא ממש התעמקתי בזה. הנחתי שבגלל שאני משקיע את כל הלב שלי בהפקה, היא זוכה להצלחה. עכשיו, אחרי כמה שנים לא קלות, אני שם לב כמה קשה לייצר משהו מצליח. כיום, אני מעריך את ההצלחות שלי הרבה יותר. כל פעם שאני עושה משהו שמצליח, אני אומר לעצמי: 'איזו ברכה!', פעם לא אמרתי את זה. אין לי איזו מתכון פלא להצלחה. אין לי מושג מה צריך לעשות. אני יודע שמאוד קשה להצליח, וגם אני עובד על זה מאוד קשה. אני מחפש ומחפש, אני חושב, מדבר, ומעבד רעיונות. אם יש משהו שאני יכול להגיד, זה שלכל מוצר מוגמר אני מקדיש חודשים ארוכים של קדם הפקה וסיעור מוחות. אני זקוק להרבה זמן בגלל חוסר הביטחון שיש לי, וחוסר הביטחון במקצוע. על כל תוכנית אני מתחיל לעבוד כשבעה חודשים לפני שהיא יוצאת לאוויר".

ובכל זאת, כל כך הרבה הצלחות לא באות במקרה. היית אומר שאתה "וורקוהוליק"?

"כן. בשלב מסוים הייתי מכור לעבודה, עכשיו פחות. כשמצליח לך ואתה גם רוצה להיות מנהל של משהו, מאוד קשה לעשות חצי עבודה. כל מי שהתמזל מזלו להיות בחזית ולהוביל, יודע על מה אני מדבר. יש כאלה שפיזית לא עומדים בזה".

ואיך אתה עומד בזה?

"מצד אחד יש לי פריבילגיות, ואני לא צריך כל היום לשבת במשרד כמו פקיד, מצד שני יש לי אחריות גדולה כלפי הערוץ. אמנם להבדיל מחברת ההפקה, אני לא הבעלים של הערוץ, אבל הערוץ הוא כמו הבית השני שלי. גדלתי בו מגיל 13. לכן אני מרגיש הרבה יותר מחויב להביא אותו לפסגת ההצלחה ולהוכיח את עצמי לכל מי שהאמין בי".

לפני שנתיים היתה לך שנה קשה, אבל צלחת גם אותה…

"היתה לנו שנה מאוד קשה בערוץ 13. שום דבר שעשינו לא הלך וחיפשנו פיתרון. בתור מנהל התוכניות החלטתי לעשות משהו שלא עשיתי שנים ולשבץ את עצמי בתוכנית יומית שמאוד האמנתי בה ("מחוץ לחוק 2"-  מ.ס.). בנוסף, בהברקה יצירתית, החלטנו ליצור תוכנית אירוח בהנחיית מרדונה -  וזה עבד. הערוץ תפס תאוצה. בביזנס הזה, זה הכל עניין של תאוצה-  בחצי הראשון של השנה היינו כישלון, אבל בתום החצי השני, הפכנו להיות ההצלחה הכי גדולה. ממש כאילו שנמחק החצי הראשון".

adrian3.jpgהיית מסוגל להחליף ערוץ?

"כרגע ממש לא נראה לי שאני אחליף ערוץ. אבל, הייתי משקר אם הייתי אומר לך לא מוחלט, כי אני אף פעם לא יודע מה יביא איתו יום המחר. בליבי, אני תמיד אשמור מקום מאוד מיוחד לערוץ הזה".

ספר לי על ההיסטריה המטורפת של תחילת עונת השידורים

"השנה מסתמנת כשנה מאוד תחרותית. לכל עונה אנחנו מתחילים להתכונן חודשים מראש, יוצרים מלא פרויקטים, ומציעים אותם לשחקנים. חלק מהשחקנים בוחרים את הפרויקטים שהכי מעניינים אותם, וחלק רוצים ספציפית לעבוד בערוץ 13, ורוצים לעבוד איתי. בתקופה הזאת אני תמיד מאוד עצבני".

אחרי כל השנים האלו, אתה עדיין עצבני

"כן. עצבני עד כדי כאבי בטן. יחד עם זה אני גם מאוד מתרגש. אני כל הזמן צריך להוכיח את עצמי ואת ההצלחות שלי, כי מצפים ממני להרבה".

שק הציפיות שתולים בך, מכביד עליך?

"כן, כמובן. עכשיו אני כבר יודע יותר איך להתמודד עם זה מבחינה פיזית. זה מכביד עלי גם כי אני מאוד תובעני כלפי עצמי. גם אני תמיד מצפה מעצמי להצליח, ואני רק בן אדם, לא?"

ואם יגיע כישלון?

"הרגע הכי קשה היה באמת לפני שנתיים, כשחוויתי שני כשלונות, אחד אחרי השני. אז, לא הייתי רגיל לזה, עכשיו אני חושב שהתרגלתי".

וכשזה קרה איך הגבת? נכנסת למיטה ולא יצאת יותר?

"אמנם לקחתי את זה מאוד קשה, אבל לא, מטבעי אני לא כזה. זה משפיע עליי יומיים שלושה, אבל אחר כך אני מתרומם ומוצא את הכוחות להמשיך. אני לא דיכאוני".

איך אתה מגן על ההצלחות שלך?

"אני צריך לשמור על ערנות, וכל פעם לעבוד ביותר רצינות ואחריות. הרבה פעמים אתה נשען על רעיונות שהצליחו, וחוזר על אותה מתכונת-  זאת יכולה להיות התחלה של טעות. הכי חשוב זה לא להאמין שאתה כבר יודע הכל".

ואיך אתה מרגיש עם העובדה שאתה כל כך חשוף לתקשורת, זה לא מתיש?

"כבר התרגלתי. כשאני הולך לאירועים גדולים התקשורת שם, אבל באופן כללי הם די מניחים לי. מתוך כבוד הדדי יש בינינו סוג של הסכמה בשתיקה לגבי כל מיני דברים. בשלב מסוים רדפו אחרי יותר, אבל היום כבר לא".

אתה נמצא די גבוה בסולם ההצלחה, לאן עוד נשאר לך להגיע?

"האמת שאני כבר לא שואף לטפס יותר גבוה. אני רוצה להישאר איפה שאני נמצא, במקום שמספק אותי ואת האגו שלי. אין לי שאיפות ליותר".

מה אתה אומר על ההצלחה של "חיים שלי"?

"אני מאושר שהיא זכתה לכזאת הצלחה מסחררת. זאת ההצלחה הכי גדולה שלי בתור מפיק בפולקא ב-12 השנים לקיומה".

איך הצלחת לשכנע את נטליה להסכים לשחק בסדרה?

"אחרי הטלנובלה האחרונה שנטליה עשתה, התחשק לה לעשות משהו אחר. היא חששה קצת לחזור לטלנובלות, אבל כנראה שהרעיון לעבוד עם פקונדו מצא חן בעיניה. היא אהבה את הסיפור ואת העובדה שזאת קומדיה. בהתחלה היא באמת לא רצתה לעשות את זה, נראה לי שהיא פחדה להיחשף שוב, אבל עכשיו היא מאוד שמחה, כי הדמות ממש תפורה עליה".

איך זה לעבוד עם נטליה?

"נטליה מקסימה. היא מאוד חרוצה, רצינית ומקצועית. היא מאוד תובענית כלפי עצמה והיא בקיאה בכל הפרטים. מעל לכל, היא אדם שמתמודד עם בעיות. אם מפריע לה משהו, היא תבוא ותגיד לך את זה. זה מה שאני הכי אוהב אצלה. אני אוהב כשאנשים ישירים, ושונא שמדברים מאחורי הגב. כשמדובר בבעיה ברמה המקצועית אני מעדיף שזה יתנהל ככה כי גם אני כזה. כשאני רק חושב על זה שאני צריך לשקר, זה עושה לי "נישט גיט" (לא טוב באידיש, מ.ס.) אני לא יכול לשקר ולא מקפיד להיות פוליטיקלי קורקט. גם נטליה לא כזאת".

adrian2.jpgוזה לא מסבך אותך בצרות?

"לא, כי אני לא אגרסיבי. זה לא שאני אומר כל דבר שמתחשק לי. אם אני אומר משהו, זה כי נדמה לי שאני ארגיש יותר טוב אם הוא יאמר, כשאני מרגיש בטוח, וכשאני מכיר את מי שעומד מולי כמובן".

איך זה לעבוד עם פקונדו ארנה?

"זה נפלא! הוא בן אדם טוב, שחקן טוב. האמת שאני בר מזל, כי זאת הטלנובלה השלישית שאני עושה איתו".

במהלך השיחה אנחנו שומעים צעקות מהקומה התחתונה שבה רואים את משחק הכדורגל של הערב. אדריאן, שניסה כל השיחה להתנהג באיפוק, מבקש בנימוס לרדת למטה לבדוק את התוצאות. גבר או לא גבר? כשהוא חזר המשכנו לדבר על נושאים אחרים…

להיות מפיק זה קצת כמו להיות פסיכולוג. אתה בטח צריך לנהל אגואים נורא גדולים של שחקנים, לא?

"אני באמת אוהב שחקנים. הם חלק מהמשפחה שלי. בגלל שאני חלק מהמשפחה אני מרשה לעצמי להגיד שיש כאלה שהם קצת 'משיגענע'. עם השחקנים הוא לא עם פשוט. העובדה שאני שחקן תורמת לכך שאני מכיר את נפש השחקנים מבפנים, את הטוב ואת הרע. אני מפיק מאוד לא טיפוסי, כי אני יודע מתי משקרים לי, ואני מכיר את כל הטריקים. מצד שני, אני גם יודע מה יכול להרגיע שחקן. להבדיל ממפיקים אחרים, אני יודע איך להגיד את הדברים, כי אני יודע מה השחקן רוצה לשמוע, מתוך הניסיון שלי. אני משתדל לא לשקר, ואם אני חייב אז ממש מעט ובטוב טעם".

פנוי לקשר

אדריאן סואר וארסלי גונזלס היו הזוג הראשון של עולם הבידור הארגנטינאי. למי שהפסיד, להלן תקציר הפרקים הקודמים: הם נפגשו כשאדריאן היה בן 24, היו יחד 10 שנים, במהלכם הם נישאו ונולד להם ילד בשם תומס, אח לביתה של גונזלס מנישואיה הראשונים, פלופי, כיום זוגתו של ניקולס קברה ("מחוץ לחוק"). לפני ארבע שנים התגרשו השניים, ומאז פעם בכמה זמן צצות שמועות על פיוס וחידוש הקשר. העובדה שלאף אחד משניהם לא היה קשר רציני מאז הפרידה, מסייעת אף היא לחרושת השמועות.

לא נוכל שלא לדבר על ארסלי…

"טוב, האמת היא שאין הרבה מה להגיד. התחתנתי, התגרשתי, יש לי בן מקסים בן 7, אני בסדר עכשיו. ביני ובין ארסלי יש מערכת יחסים מצוינת, ואנחנו מתראים לעיתים תכופות".

למה התגרשתם?

"החיים קרו".

ועכשיו אתה לבד?

"כן, למה? יש לך מישהי להכיר לי?"

קראתי שאמרת שכל ההצלחה שנחלת, הביאה לך הרבה בדידות

"כן, זה נכון. ברגע שאתה לוקח סיכונים על דברים גדולים בחיים, אתה חייב לוותר על דברים אחרים. אין מושלם. אי אפשר הכל".

אתה מרגיש שהעבודה פגעה בחיי המשפחה שלך?

"כן, כי בשבילי זאת לא היתה רק עבודה, זה היה יותר מזה. כשיוצא לך להיות חלק ממשהו גדול ממך, להיות חלק מתהליך של שינוי, זה כמו להיסחף על ידי גל. אתה לא יודע כמה רחוק הוא ייקח אותך, ואתה נסחף. אחרי כמה שנים דברים מסתדרים וחוזר האיזון, אבל בשנים הראשונות זה סוחף ואינטנסיבי".

אתה מרגיש שההצלחה באה על חשבון המשפחה שלך?

"יכול להיות, בהחלט יכול להיות".

נראה לך שכבר למדת איך למצוא את האיזון? אתה מחפש זוגיות?

"מחפש. אני לא בטראומה, החוויה היתה טובה, ואני לא יודע מה החיים מכינים לי". באותו רגע מצלצל הטלפון של אדריאן, והוא אומר בחיוך שזאת בטח ארסלי. לצערנו, אין קליטה והשיחה המסתורית נשארת בלתי מזוהה.

מה אתה מחפש באישה?

"אני לא יודע מה אני מחפש… אני מחפש שותפה לחיים, מישהי שתקבל אותי עם המגרעות ועם היתרונות, מישהי שתחלוק איתי את הדברים, ושתהיה לנו שפה משותפת. אבל זה קשה. אני יודע שקשה למצוא מישהי. נראה לי שהיום אני יותר מוכן לזה, מאשר לפני כמה שנים".

למה אתה אומר שזה קשה?

"כי קשה לי למצוא בת זוג. מאז הפרידה לא היתה לי אף מערכת יחסים ארוכת טווח. עוד לא היתה לי חוויה חדשה, בשביל להשוות לחוויה הקודמת".

אתה מחפש מישהי מהתחום?

"אני מקווה שלא. אבל לכי תדעי מה טומן לי העתיד…"

מה אתה עושה בזמנך החופשי?

"בסופי שבוע אני משתדל להתנתק, ופשוט לעצור לקצת. אני משחק כדורגל, מבלה זמן עם הבן שלי. מרגיע אותי להיות בשקט בבית, לראות סרט, לאכול אוכל ביתי".

מה האתגר הגדול ביותר שהציבו לך החיים?

"אני יכול לדבר איתך הרבה על עבודה, אבל תכל'ס נראה לי שהאתגר הכי גדול הוא להיות אבא. לפחות עד שהבן שלי יתבגר ויגיע לשנות העשרים לחייו, יש עלי הרבה מאוד אחריות. אני צופה בשבילו רק דברים טובים, כי הוא אדם טוב וחכם. הוא מגלה עניין בעבודה שלי, ולמרות שהייתי שמח אם הוא היה שחקן, לא הייתי רוצה שיתחיל עם זה כבר בגיל הזה. אולי כשהוא יתבגר. הקשר בינינו מאוד טוב וזה ממלא אותי".

מה עושה אותך מאושר?

"הרבה מאוד דברים קטנים, לא משהו אחד ספציפי. לעבוד במה שאני אוהב מתוך בחירה ואהבה, לבלות זמן עם בני. לעשות עסקים עם אנשים שאני אוהב כמו יאיר דורי, עושה אותי למאושר".

למה דווקא?

"כי זה מאפשר לי להיות אני. אני יודע שאולי אני צעיר מדי מכדי להגיד שאני לא עושה עסקים עם כל אחד, אבל אני באמת לא. אני לא עושה עסקים עם מי שאני לא מרגיש איתו בנוח".

מה יפתיע אותי לדעת עליך?

"לא יודע. אולי שכלפי חוץ, נראה שאני בן אדם מאוד בטוח בעצמו. כנראה שיש בי איזו מידה של ביטחון, כי בסופו של דבר אני עושה את הדברים, אבל כל דבר חדש שאני עומד בפניו, מאוד מפחיד אותי. אני פשוט לא מחצין את זה".

היית אומר שאתה חסר ביטחון?

"לא. לא הייתי אומר שאני לגמרי חסר ביטחון, אבל אני מאוד מאוד זהיר".

תאר לי יום בחיים שלך

"אני מתעורר בסביבות שמונה וחצי, אוכל ארוחת בוקר, ויוצא לכיוון פולקא. אני יושב שם עם תסריטאים ושחקנים עד הצהריים, ואז עובר למשרדים של הערוץ, ומתמודד שם עם הבעיות של היום. אחרי זה אני הולך או הביתה או לחדר כושר או לפסיכולוג… שום דבר מיוחד".

כמה שנים אתה כבר בטיפול?

"עשר שנים. הטיפול עזר לי לאורך הדרך". הארגניטנאים ידועים בחיבתם העזה לטיפולים פסיכולוגיים, וכל ארגנטינאי שני, צובר שעות רבת של אנאליזה במהלך חייו. כשאנחנו מדברים על פלאי הטיפול, אדריאן מופתע לגלות שגם אנחנו הישראלים נוהגים ללכת לפסיכולוג."זה לא שטיפול הוא סימן של חולשה, אבל משום מה היה נראה לי שאתם אנשים כל כך חזקים-  פשוט הנחתי שאתם מעבר לזה", הוא אומר.

עמק התשוקות

spanic1.jpgקיוויתם, חיכיתם, ביקשתם - והנה זה בא. בחודש הבא נוחתת בויוה פלטינה הטלנובלה החדשה בכיכובם של גבריאלה ספניק וסאול ליסאסו

הספירה לאחור החלה

זה קורה רק ביולי, אבל מרוב התרגשות לא יכולנו להתאפק! רצינו להקדים ולדווח כבר עכשיו -  עמק התשוקות הטלנובלה החדשה בכיכובם של גבריאלה ספניק וסאול ליסאסו נוחתת בויוה פלטינה. הטלנובלה הזאת היתה צריכה להגיע קודם, אבל התעכבה בשל בעיות טכניות. במקומה הערוץ העלה שוב את קח אותי רודריגו. כעת, כשכל הבעיות נפתרו, נאלץ הערוץ לעשות מעשה שלא עשה מעולם, ולהוריד טלנובלה באמצע שידורה. רודריגו היקר יאלץ ללכת הביתה בטרם עת, ולפנות מקום לספניק המלכה, במלוא הדרה. אושר גדול.
 
 
 
 

spanic2.jpgעלילת "עמק התשוקות" מתרחשת על רקע עמק יפיפה שכולו כרמים ונופים מרהיבים. ולריה (ספניק) היא אשה יפיפייה וחזקה המנהלת יחד עם אביה צ'מה, את היקב המשפחתי. ולריה עברה חיים לא קלים, וקשה לה גם עם משפחתה. יש לה בת בשם בלינדה, איתה היא מנסה להסתדר, ומאביה לא קבלה דבר מלבד בקורת נזיפות וחוסר שביעות רצון. תסכולה מאביה גובר עוד יותר, כשיום לפני נישואיה היא מגלה שהוא שילם לחתנה המיועד כדי שיתחתן איתה, כחלק מעסקה שרקם. פרנסיסקו (ליסאסו) הוא מוציא לאור מצליח ואלמן, המתגורר בעיר הגדולה, ומגדל את בנו לבדו. לאחר מותו של אביו הוא נוסע לבקר בחוותו של האב, ומגלה לתדהמתו שאביו התחתן עם אישה צעירה ממנו בשנים רבות, שלא רק שהרסה את עסקיו אלא גם הביאה להתאבדותו. הוא מבין שכדי להציל את העסק המשפחתי מפשיטת רגל, אין לו ברירה אלא להישאר בחווה. המעבר לעמק, מפגיש אותו עם ולריה, והם הופכים לשותפים בעסקים. כמובן שהאופי החזק של שניהם גורר אותם למריבות וקונפליקטים אין סופיים. עם הזמן הם מכירים לעומק, והסכסוך התמידי מפנה את מקומו לאהבה גדולה. רבים הם המנסים לעמוד בדרכם של זוג האוהבים: צ'מה אביה של ולריה, אלמנתו של אביו של פרנסיסקו -  שהופכת למאהבת של צ'מה, פאולה חברתו לשעבר של פרנסיסקו, ומיגל ארוסה לשעבר של ולריה.

לצידם של ספניק וליסאסו הרבה פנים מוכרות כמו למשל, קתרין סיאצ'וק, מלמדי אותי לאהוב ואריאל לופז פדיז'ה, מחתולה פראית. עוד משתתפים: הקטור סוארז, ריקרדו צ'אבס, פרנסיסקו גאטורנו, קרולינה ליסארסו וסרחיו קטאלן. יש למה לצפות!
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מסע בארגנטינה
dartes1.jpgחואן דארטס אמנם לא נראה על מסכינו לאחרונה, אבל בארגנטינה הוא כוכב השעה עם הטלנובלה "אומרים אהבה", לצד אאוחניה תובל (לב אמיץ). נדיר שכוכב במעמדו, יפתח את דלת ביתו לעיתונאים, אבל אנחנו כמובן זכינו ליחס מיוחד והזמנה אישית. דארטס גר באמצע פלרמו הוליווד, אחת השכונות היותר ציוריות בבואנוס איירס. פלרמו, בעבר שכונה נידחת, חווה לאחרונה תחיה מחודשת בזכות זה שהפכה למקום מושבם של לא מעט שחקנים ואנשי בוהמה, אותם אפשר למצוא בפאבים השכונתיים, יושבים ומפטפטים עד השעות הקטנות של הלילה.  

בכניסה לבית דארטס מקדמת את פנינו דלת ברזל אפורה וסתמית שנראית כמו כניסה לחניה פרטית. מאחורי הדלת, מסתתר בית מהודר, מעוצב למשעי בגווני אפור ומלא משחקים של ברזל וזכוכית. עיצוב קצת קר מדי לטעמי, אבל בהחלט מרשים. מסתבר שלא חואן הוא שאחראי על העיצוב, אלא שהוא קנה את הבית ממעצב ידוע. בחצר הבית, ממוקמת בריכת שחיה ענקית -  מחזה די נדיר באמצע בואנוס איירס. כיוון שדארטס הוא לא רק שחקן אלא גם מוסיקאי מוכשר, במרכז הסלון שלו ניצבים אחר כבוד, אורגן ופסנתר. המפגש שלנו, שהתחיל כמו כל מפגש רשמי בין מראיין למרואיין, הפך מהר מאד למפגש ידידים אמיתי, כששאר דיירי הבית -  האישה הילד והכלב, הצטרפו אלינו. תוך כדי שיחה הוא חיפש במחשב קליפ שצולם באחת ההופעות שלו, והתבאס לגלות שכשהילד שלו השתעשע במחשב הוא קלקל משהו. המשחקים שלו התערבבו עם החומרים של דארטס, כך שאת הקליפ לא ממש הצלחנו למצוא. אין ספק שזאת חוויה מוכרת, לכל מי שיש לו ילדים. על כוס מאטה וצלחת עוגיות הכרנו את דארטס האמיתי, האיש שמאחורי השחקן. הוא התגלה כאדם חם, לבבי ומלא תשוקה.

אז איך הטלנובלה "אומרים אהבה"?

"מלאת הומור, דרמה, בכי, צחוקים. הכותבים של הסדרה ידועים בעובדת היותם קצת משוגעים ומאד נועזים".

אאוחניה תובל היא בת זוגתך בסדרה. עד כמה חשוב לך מי בת הזוג שלך?

"חשוב מאוד, ללא ספק. חשוב שתהיה כימיה בין השחקנים כדי שאפשר יהיה לשדר לקהל משיכה, מיניות וגם אהבה. אני לא אומר שבמידה ואין כימיה, אי אפשר לעבוד ביחד. במקרים כאלה אתה פשוט מגייס את כל יכולת המשחק שלך, ובסוף מצליח להעביר רגש. אבל קל יותר ואמיתי יותר, כששני השחקנים הראשיים מצליחים לייצר ניצוצות. אז אתה מצליח לקחת את הטלנובלה למקום אליו אתה שואף להגיע -  לב הקהל, וכמובן בהמשך, גם לראש טבלת הרייטינג".

dartes3.jpgהיית מסרב לתפקיד מעניין, אם בת הזוג לא היתה לטעמך?

"לא, ממש לא. זה אף פעם לא קרה לי, שהציעו לי תפקיד עם בת זוג לא מתאימה. אם זה היה קורה, אני לא חושב שהייתי אומר למפיק:'איתו או איתה, אני לא רוצה לשחק'. אני לא מסוגל לחבל בהזדמנות לעבודה של חבר למקצוע. אגב, המפיקים הם הראשונים שמחפשים התאמה בין שחקנים והם נוהגים להתייעץ איתנו לפני שהם סוגרים חוזה".

הטנגו לעולם יישאר

בוא נדבר על חואן דארטס הזמר. בדרך כלל הקהל, מאוד מתקשה לקבל את זה ששחקן הוא גם זמר. נדמה שהם מכניסים אותך למשבצת של שחקן, וקשה להם לראות אותך עושה דברים אחרים. גם אתה הרגשת את זה?

"כן, אבל המקרה שלי הוא קצת שונה. בגלל ששחקתי בהרבה מחזות זמר כמו 'נשיקת אשת עכביש', 'פליני' ועוד, הקהל כבר מכיר את יכולות השירה שלי. אפילו זכיתי בפרסים על העבודה שלי. כזמר, אני שר בעיקר טנגו. אני נכנסתי אל עולם הטנגו הסגור די בקלות, לא רק כזמר אלא גם כמגיש -  הנחיתי תוכנית טנגו בטלוויזיה, שנתנה צ'אנס לזמרים צעירים וחדשים. בהופעות שלי תמיד ליוו אותי טובי המוסיקאים, ותמיד פינקו אותי מאד, גם הקהל וגם הביקורות. לפני שנה למשל, הופעתי בתיאטרון האופרה. אתה קולט מה זה? למלא תיאטרון של 2500 מקומות עם מופע טנגו, ועוד ללא שום תמיכה מהתקשורת? זה מטורף, ואני גאה בזה מאוד! זה אירוני שבחו"ל מקשיבים הרבה יותר לטנגו, מאשר במולדת הטנגו. כאן, הטנגו מיועד לקהל מאד סלקטיבי, ולתיירים. ארגנטינאים שומעים דברים אחרים."

אבל הייתה תקופה בה הטנגו היה בסוג של קאמבק…

"הטנגו אף פעם לא עזב, הוא תמיד היה פה, ותמיד יישאר. אנשים משלמים הון כדי לשמוע אותו בבתי הטנגו. אבל זמרים עם קהל ארגנטינאי יש ממש מעט. למזלי אני אחד מהם, קאצ'ו קסטניה הוא השני".

אני מגיש תכנית רדיו של מוסיקה לטינית בשם "ענייני אהבה". בתכנית שלי אני משמיע המון את הדיסק האחרון שלך "כך"

"בדיסק הזה, לא הכל טנגו. הוא כולל הרבה שירים מלודיים ומוסיקה רומנטית בכלל".

יש את "סיגליות", למשל.

"שיר מדהים. מת עליו".

זה שיר ספרדי של זמר ישראלי בשם דויד ברוזה…

"הי, אני מכיר אותו! הוא היה פה לא מזמן. גיטריסט וירטואוזי וזמר ענק!"

dartes2.jpgספר לי מה קורה לקהל הנשי בהופעות שלך שמעתי שמועות…

"אתה חייב לראות את זה כדי להאמין. אני תמיד מעלה בחורה לבמה ושר לה באוזן את 'ביום שתאהבי אותי'. זה משעשע אותי כל פעם מחדש, איך השיר הזה מביא אותן על סף עילפון. אני מת לעשות את זה בישראל, ובהחלט מתכנן להגיע מתישהו בקרוב. יאיר דורי סיפר לי שערך משאל בישראל, והיה בשוק מהתוצאות. 'אין לך מושג כמה אנשים אוהבים אותך', הוא אמר לי. בינתיים, אנחנו כמו הירח והשמש -  אף פעם לא נפגשים. תמיד כשהוא יכול להביא אותי, אני לא פנוי. אבל זה יקרה, אני יודע. זה חייב לקרות. יש את חואן שאתם רואים בטלוויזיה, אבל אני רוצה לתת לכם את עצמי האמיתי 'בגודל טבעי' ועם כל הלב, על הבמה".

סיפרת לי שאתה מופיע עם "טנגו לוקו". מה אתם עושים יחד?

"הם קבוצה של משוגעים שאוהבים טנגו. התופים והגיטרה החשמלית שלהם, נותנים למוסיקה את הצליל שאני אוהב. הם ה'ביטלס' של הטנגו. איתם אני עושה הופעה שיש בה הכל, לא רק טנגו. יש גם מרנגה, שאני מת עליה בגלל הקצב, וגם שירים של ה'טנגו לוקו', עצמם. המופע הזה הוא כיף טהור".

פוחד מחשיפה

מאיפה התחלת? ממוסיקה או ממשחק?

"ממשחק. סיימתי את בית הספר לדרמה, התחלתי בטלוויזיה בתפקידים קטנטנים בטלנובלות ובתוכניות שונות. במקביל, למדתי מוסיקה ופיתוח קול".

את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא -  משחק או מוסיקה?

(צוחק) "בדיוק כמו עם הורים, אני לא מרגיש שאני יכול להפריד ולבחור ביניהם. כשאני שר השחקן נוכח, וכשאני משחק הזמר שם. לא אוכל לעזוב אף תחום, כי שניהם נמצאים עמוק מאוד בתוכי. אחד הדברים המדהימים שקרו לי למשל, היה כששיחקתי תפקיד לא כל כך מרשים באיזו טלנובלה. תפקידון שהיה צריך להיגמר יום למחרת. באותו יום בקשו ממני לשיר בתוכנית טנגו שקוראים לה 'הכשרונות הגדולים של הטנגו'".

dartes4.jpgזו תוכנית ישנה! אני זוכר אותה מילדות!

"נכון! הם רצו שאני אשיר שיר, בתוכנית סיום העונה. השיר ששרתי שם היה כל כך מוצלח ועורר כל כך הרבה רעש, שלא רק שהתפקידון לא נגמר למחרת, פתאום הוא קיבל יותר חשיבות ויותר טקסט, וגם התבקשתי להנחות את התוכנית עליה סיפרתי לך קודם. אז אתה רואה? המוזיקה תמיד תרמה למשחק, ולהפך".

אתה כותב?

"לא, לא. אוף! טוב נו, כן. אני כותב שירים, אבל עוד אין לי אומץ להוסיף להם מוסיקה. אולי יום אחד זה יקרה. אני חייב להחליט אם אני מוכן לחשוף את עצמי עד כדי כך. בינתיים זה גדול עלי. אני מעריך אנשים כמו סראט או סבינה. אנשים שמסוגלים לשיר את מה שהם מרגישים. אף אחד לא יכול להעביר את מה שאתה מרגיש, יותר טוב ממך. מי יכול לשיר שיר כמו שסראט שר אותו? אף אחד!"

יש לי מזל שהשיחה הזאת מתנהלת בביתך. אני רואה את הפסנתר והאורגן וברור לי שהמוסיקה תופסת מקום חשוב בחייך. אתה רוצה להגיד לי שאתה לא משתעשע ומלחין לעצמך את השירים?

(צוחק). "כן נו, בזמן האחרון אני מרשה לעצמי. זו פעם שנייה שאתה שואל את זה. האם אתה יודע משהו על עצמי, שאני עוד לא גיליתי? (צוחק שוב)".

כנראה, לא יודע, תחושת בטן.

"תחושות הבטן שלך בדרך כלל מוכיחות את עצמן?"

עם קבלות…

"נפלא! אז אני סומך עליך".

לא, לא, לא. כל הקטע הוא, שתסמוך על עצמך…

"נכון. אל תדאג, גם זה יגיע".

ממש לא דואג. תגיד לי, איך אתה רואה את המצב בארגנטינה?

"שמע, אני חושב שמנגנוני הצדק התחילו לזוז סופסוף, וזה מה שיציל את החברה. לא נצטרך לפחד ששוב נגיע לפינות אפלות".

לא נראה לך שהארגנטינאים עסוקים מדי בלחפור בעבר, ופחות משקיעים בלתכנן את העתיד? אני לא מדבר על לסלוח או לשכוח, אבל חייבים להסתכל קדימה

dartes5.jpg"ללא ספק צריך להסתכל קדימה, אבל נדמה לי שאנחנו מלאים בכל כך הרבה אשמה וחוסר ידע, שחטפנו התקף אובססיבי של לרצות לדעת הכל. הסתירו מאיתנו המון, והיום בתגובה, אנחנו רוצים לדעת כל דבר. אנחנו מנסים לשלוט על העבר שלנו, כדי שיהיו לנו כלים להתמודד עם העתיד. נדמה לי שאתה, שחי רחוק, רואה את הדברים בפרספקטיבה שונה ויותר רחבה. זו הסיבה שמבחוץ, אנחנו נראים כאילו אנחנו מתבשלים במיץ של עצמנו. חסר לי הקטע הזה של לחיות קצת במקומות אחרים, כדי לראות את הדברים אחרת. אבל שיהיה ברור שאני ארגנטינאי גאה, שחי פה מתוך בחירה. אני רוצה לספר לך משהו. במסגרת סיבוב ההופעות שלי הסתובבתי המון בתוך ארגנטינה, שם פגשתי אנשים שהזמינו אותי לחלוק איתם שולחן וארוחה, שאתה רואה שאין בה כמעט כלום. החום האנושי הזה, ממלא לך את הצלחת ואת הלב. פה בבואנוס איירס, בעיר הגדולה, אתה כבר לא רואה את זה. לא ראינו את זה שנים".

ראש כחול

יש לי שאלה שמסקרנת אותי. מי עוד מבצע את שיר הנושא בדיסק האחרון שלך "כך"? הוא ממש מוכר לי…

"סנדרו הגדול!"

נכון! איזה טמבל! לא קישרתי. הגרסה שלך כל כך שונה!

(צוחק) "יש הרבה אנשים שמבצעים את השיר הזה. אף אחד לא עושה את זה כמוהו. לפני שהקלטתי, השמעתי לסנדרו את הגרסה שלי והוא ממש התלהב. בשבילי זו היתה ברכת דרך חשובה".

זה שיר מאוד טעון

"נכון. זה שיר סקסי בטירוף. כששרתי אותו בתוכנית של סוזנה חימנז, התחלתי ללטף את עצמי, והבנות צרחו. מהבטן לאט לאט ירדתי לאגן, המשכתי לרדת, הכנסתי את היד בחושניות לכיס -  והוצאתי משם עלי כותרת. כולם נקרעו מצחוק. אז אמרתי להן: 'מה חשבתם שאני אוציא? ראש כחול!'".

יש שיר שאתה אוהב, אבל לא מעז לשיר מול קהל?

"קורה לי שאני שר שיר בהופעה, אבל לא מסוגל להקליט אותו. 'תשוקה' זה שיר שכבר הוקלט כל כך הרבה פעמים, שאני לא מרגיש שאני יכול לתרום לו שום דבר חדש. בהופעה חיה, האווירה שונה, ואת זה אי אפשר להעביר בהקלטה. אותו דבר קרה גם עם קלאסיקה כמו 'פריחת התפוז'. אין לי אומץ לגעת בה, זה קדוש. שמעת פעם ביצוע טוב יותר לשיר הזה משל גוז'נצ'ה?"

כן, של בגליאטו

"אוי, תפסת אותי, נכון. זו גרסה מצוינת."

אני אוהב דברים של גוז'נצ'ה. הגרסה שלו לשיר "בלדה למשוגע", עם אדריאנה ורלה פשוט מדהימה.

"הייתה לי הזכות להופיע על אותה במה עם שניהם, במשך חמישה חודשים. אולי בגלל זה אני מרגיש שיש דברים שאי אפשר לגעת בהם. זה לא רק השירה. זאת הנוכחות שלו, האווירה. כשהופענו יחד, הוא נראה לנו גוסס. כל הזמן פחדנו שימות על הבמה, ועדיין הוא הצליח לרגש ולהרעיד לבבות".

עם מי היית רוצה לחלוק במה?

"אלחנדרו סאנס. הוא נראה לי כותב שירים ומבצע ענק. אני אוהב גם את שקירה…"

מה היית רוצה לשיר עם סאנס?

"מממ, לא זוכר איך קוראים לשיר. זה שיר על בחור שחברה שלו עיוורת, והיא מלמדת אותו לראות את הדברים אחרת. שיר מדהים. או את 'נגן בשבילי'. זה שיר 'קולנועי'. השיר ממש מצייר את הסצנה כך שאתה יכול לראות אותה בעיני רוחך. זה סוג השירים שמרגש אותי".

זו פעם שנייה שאתה מדבר על "לצייר" שיר. שום שיר לא מצייר את בואנוס איירס כמו השיר "תודה בואנוס איירס" של ראול לבייה

"ראיינתי אותו בתוכנית שלי. הוא גדול, הוא סמל".

היית שר את השיר הזה?

"לא. אני אוהב לשיר על אנשים, על רגשות ולא על מקומות. אני לא צריך ללבוש פונצ'ו כדי להרגיש גאוצ'ו (צוחק). אני לא יכול לשיר על בואנוס איירס, כי אני חלק ממנה. אני חתיכת טנגו מהלכת. אולי השיר חשוב לך, כי העיר הזאת רחוקה ממך. אני לא צריך אותו. אני בוחר את בואנוס איירס כדי לחיות בה ולמות בה, לא לשיר לה".

dartes6.jpgארוחת ערב עם אלוהים

עם מי היית רוצה לאכול ארוחת ערב?

"עם אלוהים, כדי שיספר לי הכל".

מה היית שואל אותו?

"הייתי מבקש ממנו להפיג את כל החששות שלי, ולענות על כל השאלות שאין לי עליהן תשובה. האמת שאם כבר לתת לדמיון לעוף… הייתי עורך מסיבה. הייתי מזמין את צ'ה גברה, ויניזיוס דה מוראס (משורר מלחין ברזילאי), מרלין מונרו, קרלוס גרדל, אלוהים ואני,.מה אתה אומר?"

לא נראה לי שתאכלו הרבה… אומרים שטנגו זה בעצם בכיו של הגבר, שנבגד על ידי אהובתו. זה נכון?

"בתחילתו, הטנגו היה משהו שהסתירו. זאת היתה מוסיקה שנגנו רק בבתי הזונות, בהם בילו גברים שלא היו מאושרים בנישואים שלהם. הגברים האלו התאהבו בזונות, ולכן רוב השירים מדברים על אהבה נכזבת לאישה שאף פעם לא תהיה שלהם. אישה שתמיד שייכת לכולם. טנגו הוא האהבה לבלתי אפשרי".

מי מהווה דוגמה עבורך? כמו מי היית רוצה להיות?

"אני לא שואף להדמות לאנשים מפורסמים או חשובים בהיסטוריה. אני רוצה להיות דומה לאנשים שעשו דברים קטנים, שהם בעצם ענקיים. כמו אבא שלי, למשל. הוא תמיד לחם כדי שלילדים שלו לא יחסר דבר".

יש משהו שעדיין לא שאלתי, וחשוב לך שהקהל יידע עליך?

"שמע, דיברנו על נושאים שבחיים שלי לא דיברתי עליהם בפגישה ראשונה עם מישהו. יש לך את זה! יש לך את היכולת לגרום לי לדבר בלי פוזה, ומהלב. אם אני אחשוב על עוד משהו שחשוב לי להגיד, פשוט נצטרך לשבת שוב".

הפעם נעשה את זה אצלי בבית?

"וואו, כן! קניתי. אני מאמין שמי שלא ימצא את התשובה למה שהוא רצה לדעת במילים שבכתבה, יוכל לקרוא בין השורות. שם ה-כל כתוב".

חדש על המסך - רוח רפאים
mario3.jpgמריו סימרו שב אלינו עם על החיים ועל המוות, המספרת את סיפורו של מיליונר מבוגר, שאחרי מותו מתגלגלת נשמתו לגופו של גבר צעיר, והוא מגלה את האמת הנוראה על מי שחשב ליקיריו.
 
 
הטלנובלה שכונתה אצלנו "גוף התשוקה" בכיכובו של מריו סימרו (תשוקת הניצים) האחד והיחיד, נוחתת החודש בערוץ ויוה וזוכה לשם הדרמטי, על החיים ועל המוות. אל תחמיצו.
 
 

סיפור העלילה בקצרה: פדרו חוסה דונוסו (אנדרס גרסיה) הוא אלמן כבן 67, נאה, שרמנטי ומיליונר, שגופו בוגד בו. למרות מחלתו, הוא מתחתן עם איסבל (לורנה רוחאס) יפהפייה צעירה שעבדה פעם בחברה שלו. אנדרס (מרטין קרפאן) ידידו הטוב ומנכ"ל החברה הנאמן, משמש כשושבינו. אבל לא כולם מרוצים מהזיווג הזה. אל החתונה מתפרצת המיסטיקנית של פדרו, והיועצת הקבועה שלו מזה שנים, ומזהירה אותו לא להתחתן עם איסבל. פדרו מסרב לשמוע ומפטר אותה. גם אנחלה (ונסה ויז'אה) בתו היפה של פדרו, מביעה את מורת רוחה mario2.jpgמהנישואים. אנחלה בטוחה שמניעיה של איסבל לא טהורים ומגיעה מחו"ל ברגע האחרון כדי למנוע את החתונה, ולחלוק את חששותיה עם אביה. אבל את פדרו מדאיג משהו אחר לגמרי. סיוט מטריד רודף אותו בשנתו. בחלומו הוא רואה גבר מזוקן וארוך שיער, עובד קשה בשדה. פדרו מתעורר מיוזע כולו ומתוודה בפני רופאו שאין לו מושג מי הגבר עליו הוא חולם, אבל יש לו הרגשה מוזרה שהאיש הזה הוא בעצם, הוא עצמו. תחושת מוות מרחפת באוויר. מסתבר שהגבר עליו הוא חולם עונה לשם סלבדור (מריו סימרו), איכר צנוע וקשה יום, מסור מאוד לאשתו ובתו. זמן מועט אחר כך, מת פדרו מהתקף לב, ונשמתו מתגלגלת חזרה לגופו של סלבדור. בגופו החדש, מגלה פדרו שהדברים אינם כפי שהם נראים. הוא מזדעזע לגלות שאשתו היפה והאהובה מנהלת רומן עם אנדרס חברו הטוב, ולומד להכיר את אופיין האמיתי של רבקה (מרתה פיקנס) דודתה של איסבל, ונינה (ליס קלאנדרה) חמותו האנוכית, המעצבנת והביקורתית. גם וולטר (רוברטו מאלס) משרתו האישי והנאמן, מתגלה כאיש מדון שתמיד זמם נגדו. היחידה שהוא יכול לסמוך עליה היא מנהלת משק הבית שלו, אביגיל (אנה סילבטי). בגלגולו כסלבדור, ממשיך פדרו לתמוך בבניה הצעירים של אביגיל, סימון (פבלו אוגר) הצעיר, הספונטאני וחובב המסיבות, ואנטוניו (אריק אליאס) האינטלקטואל והרציני. פדרו תמיד אהב אותם כאילו היו בניו, וגם אחרי מותו הם לא מאכזבים אותו. עוד אחת שמתגלה כטובת לב ומתוקה אמיתית היא ולריה היפה (אנה אוסריה), דודניתה השברירית והחולנית של איסבל. ולריה תמלא תפקיד חשוב בתכנית הנקמה המבריקה של פדרו, שלא מתכוון להניח לאלה שפגעו בו לחיות בשלווה.

טעם של עוד

ראינו שני פרקים ונישארנו עם טעם של עוד. עוד הרבה. אנדרס גרסיה (הזכות לאהוב) נראה טוב מאי פעם, גבר שבגברים. מרטין mario1.jpgקרפאן והחיוך הממזרי שלו, פשוט נפלא בתפקיד השטן. לורנה רוחאס מאסול טקילה מדהימה בתפקיד האישה הנחשקת, ומריו סימרו, בתדמית חדשה ופראית מאי פעם, נראה מבטיח, למרות שבפרקים הראשונים הוא מופיע רק כדמות בסיוטיו של פדרו. הסיפור מעניין שונה, ובהחלט שווה צפייה. לא להחמיץ.