|
שמי רחלי גילעד. אני נשואה ואמא לארבעה ילדים. כלכלנית בהשכלתי.
נולדתי בשנת 1961 בתל-אביב להורים אוהבים ותומכים, שלהם אני חייבת הכל!
את שנות ילדותי ונערותי אני מעבירה לנגד עיני, כשברקע שתי אחיותי הגדולות, וכל הזמן – כל הזמן – מתנגן לו שיר כלשהו.
שרנו תמיד.
את האהבה הגדולה שלי למוזיקה אני חייבת לאבי, שיאריך ימים, שתמיד היה מנעים בקולו בכל הזדמנות אפשרית.
בשנת 2000 מצאתי עצמי מתחברת למוזיקה, והפעם לא דרך שיר, אלא דרך ריקוד, בחוג קטן לריקודי-עם במקום מגורי.
מעבר להנאה שבריקוד היה בי צורך לפצח את הקוד הזה, לפיו מצליח מדריך הריקודים להעביר את המסר של הצעדים. היה בי רצון עז להעביר מסר כזה גם אני בעצמי, ולהצליח להוביל רוקדים בהדרכתי.
המחשבה ללמוד הדרכת ריקודי-עם לא היתה קורמת עור וגידים אלמלא עודד אותי בעלי, שבזכותו מימשתי את החלום.
בשנת 2003 הגעתי לאולפן למדריכים לריקודי-עם באוניברסיטת ת"א. הגעתי עם מעט ידע בריקודי-עם ואפס ידע בהדרכה. לנגד עיני היתה מטרתי והיא שחיזקה אותי. הריקוד הראשון שלימדתי במסגרת האולפן היה "ידיד נפש" ומאז הוא ידידי.
לא קלה היא עבודתו של המדריך לריקודי-עם. זה מקום של הרבה שיקול דעת. זהו גם מקום של ביקורת - לפעמים טובה, לפעמים פחות, יש לדעת לקבל אותה, וכאשר יש בה טעם - אף להתקדם בזכותה.
אך כאן אומר, שברגע שאני רואה קבוצה של רוקדות יוצרות מעגל בריקוד אותו לימדתי אני – זוהי הנאה גדולה, וזהו השכר שמשכיח את כל המכאובים.
ת ו ד ה אחרונה וחשובה לרוקדות שלי, הרוקדות שהאמינו בי, אלה שתומכות בי, ואלה שתעשינה כך בעתיד.
רחלי גילעד
|
