בניית אתרים בחינם

   קורות חיים    דיסקוגרפיה
 

 

 
 

גדול זמרי תימן המשורר והפייטן 

אהרן עמרם  Aharon Amram        
 

 
 


אהרן עמרם נולד וגדל בצנעא, בירת תימן, בשנת 1939 לאביו ר' שלמה (סולימן) עמרם, ולאמו רומיה בת הרב יוסף זצ"ל. ובגיל 3 כבר היה עולה לתורה ונשלח ללמוד אצל המורים המובהקים בעיר שם מילא כרסו בלימודי תנ"ך, משנה והלכה. בשנתו האחרונה בתימן אף החל ללמוד חשבון, היסטוריה ועברית בביה"ס יהודי שאך נפתח בצנעא. 

ב- 1950 עלה אהרן עמרם ארצה עם משפחתו, במבצע 'על כנפי נשרים'. הם השתכנו במחנות העולים ראש- העין ובעין- שמר לסירוגין.
 
בביה"ס התגלתה נטייתו לשירה ומוסיקה, הוא השתתף כאורח קבוע בתוכנית הרדיו של מר סעדיה דמארי ז"ל- 'קול ישראל לעולי תימן', שם השמיע למאזיניו את קריאת פרשת השבוע ההפטרה והתרגום וכן שירי ר' שלום שבזי ואף שירים ישראליים שהספיק ללמוד.
 
במקביל ללימודיו בגיל 14, החל בקריירה מוסיקלית בארץ ישראל, אהרן קיבל מלגה מיוחדת ללימוד מוסיקה מידי ח"כ ישראל ישעיהו ז"ל אשר הכירו והתרשם מאשיותו. הוא הגיע אל הסטודיו למוסיקה של אלי קורץ בתל אביב שם למד פיתוח קול, סולפז', שירה קלאסית, אריות איטלקיות (אופרה) ועוד. מוריו, אשר התרשמו מיכולתו, ניבאו לו עתיד מזהיר ושלחו אותו לתיאטרון האוהל בת"א שם אף השתתף במחזה 'המכשפה'.
 
כאשר נודע למוריו שהוא שר גם בתימנית, ייעצו לו לבחור בין שני סגנונות השירה שכן "תימנית לא מסתדר עם אופרה ושירה קלאסית". לאחר לבטים קשים ולאור התקופה הקשה שעברה על הקהילה התימנית ועל כל העדות בארץ באותם זמנים, בהם התא המשפחתי החל להתפרק והצעירים היו נוטשים מורשת אבות למען ערכים ותרבות חדשה, החליט אהרן בנחישות, האופיינית לו,  כי המשימה הפחות פופולארית של החייאה, שימור והנחלת המורשת התרבותית והרוחנית של יהדות תימן לדור ההמשך, הינה דרכו ויעודו בארץ ישראל. בדרך זו הוא ישקיע ממרצו והונו במשך 50 השנים הבאות, ירקיע שחקים ויגיע להישגים אשר לא הגיע אליהם איש לפניו.
 
בשנותיו הראשונות התבסס והוכר בראש העין, עיירת מגוריו, ככישרון צעיר וכבעל קול נדיר ביופיו ועצמת ביצועיו. כאמן יוצר ומבצע, החל בהופעות בחתונות בראש העין ובערים אחרות בהן התרכזו עולי תימן וכן הקליט עשרות תקליטי שדרים ואריכי נגן אשר כיום נמצאים רק אצל אספנים.
 
לאחר שחרורו נתבקש ע"י להקת המחול 'הפעמונים' להצטרף אליהם לסיבוב הופעות בפסטיבלי פולקלור בינלאומיים באירופה. אהרן נענה ובעקבות ההצלחה חסרת התקדים של הופעות הלהקה, בכל מקום אליו הגיעו כגון: בלגיה, הולנד, צרפת, ספרד ופורטוגל, המשיך אהרן עמרם, להופיע בכל רחבי אירופה במשך 7 השנים הבאות, כסולן הלהקה.
 
עד סוף שנות ה-60 עסק אהרן עבודת כתיבה, הלחנה והקלטות של תקליטי שדרים רבים שלאחר מכן יקובצו לאריך הנגן בשם 'לבבי יחשקה עפרה' בו הוקלטו שירים כגון: 'ישקף אלוקים', 'אשאל אלוקי', 'דרור יקרא', 'יא נאזל אל מחרס' ועוד. בתקופה זו כבר התפרסם אהרן עמרם בכל עדת יהודי תימן, רבניה ומנהיגיה, אישיה סופריה וחוקריה כנציגה הנאמן והמעמיק חריש במקורות האוטנטיים של תרבות יהדות תימן וכמי שתרם רבות להתפתחות השירה, המוסיקה והמורשת על כל גווניה, בארץ ישראל.
 
בשנת 1975 היה אהרן מעורב בהכנות לכנס, בחסות עמותת 'בואי תימן', כאשר נתבקש לאתר את זקני העדה ברחבי הארץ המחזיקים ברשותם אוצרי מסורת של יהודי תימן ממחוזותיה השונים. לא בנקל ניתן היה להוציא זקנים אלה מביתם ומשגרת חייהם ולהביאם אל הכנס ורק בזכות הערכתם האישית  לאהרן עמרם ולפועלו, כל אלה שהוזמנו- הגיעו לכנס.
הכנס התקיים ב'יער ירושלים', במשך 10 ימים, בהשתתפות זקני העדה וחוקרים בתחומים השונים: תנ"ך, תורה שבעל פה, מחזור החיים (לידה, חתונה, אבל), מחזור השנה (חגים ומועדים), ספרות עממית, משחקי ילדים, רפואה עממית, ריקוד, ביגוד ותכשיטים, שירי עם לחנים ועוד. הכנס זכה לברכתו ותרומתו הברוכה של נשיא העדה דאז הרה"ג יוסף קאפח ז"ל. הפרופסור יוסף טובי תיעד את עשרת ימי הכנס בספרו 'מורשת יהודי תימן'.
 
בשנות ה- 70 הקליט אהרן עמרם עשרות שירים שהפכו ללהיטים ונחשבים עד היום למקורות האוטנטיים של השירה התימנית בישראל.
בשנים אלה יצאו לאור על שלושה אריכי נגן שירים כגון: 'שג'אני', 'גלבי' ('לדמע עיני' בשמו המקורי, מילים ולחן שחוברו ע"י אהרן עמרם לשיר שמאוחר יותר, התפרסם וזכה להצלחה חסרת תקדים במצעדים שונים ברחבי העולם, בביצועה עפרה חזה המנוחה לעיבוד של יזהר אשדות) וכן שירים כגון: 'קריה יפיפיה', 'שדי אמור נא די', 'שובי יפיפיה', 'עין ולב יחד', 'חובייבי מחבוס', 'כאפו מן אללה' ועוד.
 
שירתו של אהרן עמרם, הפכה לנחלת הכלל ובזאת הניח יסודות איתנים להתפתחות השירה המסורתית- עממית- תימנית בארץ ובתפוצות. על שירה זו גדלו שני דורות של מבצעים, אשר הולכים בעקבותיו והוא משמש להם כמורה דרך וכהשראה אומנותית.
 
אהרן עמרם הינו חבר אגודות אקו"ם, אמ"י ואשכולות ומקבל תמלוגים מכל רחבי העולם. אהרן זכה להכרה בינלאומית כיוצר ומוסיקאי ע"י אגודות ועמותות מוסיקליות חשובות בארה"ב ובאירופה הביוגרפיה שלו מופיעה לצידם של גדולי היוצרים והמוסיקאים בעולם בספריות כדלקמן: 'המרכז האמריקאי לביוגרפיה', 'המרכז הביוגראפי העולמי' - לונדון, 'המקצב החדש - מילון מוסיקה ומוסיקאים' - לונדון, 'ספר המכובדות העולמי'- ארה"ב.
 
 
בתחילת שנות ה- 90, החליט אהרן עמרם על שינוי כיוון אמיץ בקריירה המוסיקאלית שלו. כבר מאז מלחמת יום כיפור ואחרי מלחמת לבנון, הפצירו בו אלמנות רבות מקרב העדה, כי יעשה משהו למען בניהם של החללים, אשר לא נותר להם מי שילמדם מסורת קריאה ותפילה קדומה של אבותם, ההולכת ומשתכחת בעולמנו המודרני.
בשנת 1990 החל אהרן להקליט את נוסח האשמורות, תפילות ראש השנה ויום כיפור ובד בבד החל במחקר בדרך להגשמת חלומו, הקלטת חמשת חומשי תורה על גבי קלטות. במשך חדשים רבים חקר ובדק עשרות תיגאנים עתיקים בארץ ובעולם (ארה"ב ולונדון) וכאשר אימת את מסורת הקריאה שקיבל מאביו כמדויקת, החל בעבודת המתישה של הקלטת חמשת חומשי תורת ישראל עם דוגמת קריאת התרגום (3 פסוקים בכל פרשה, הפטרות ומועדים. 60 הקלטות נארזו בחמישה כרכים מהודרים, בסט שנקרא 'וזאת התורה'.
 
אהרן לא ציפה להצלחה מסחרית והתחייב לפרויקט, בזמן וממון רב, על חשבון הקריירה המוסיקאלית העשירה שלו, אך המאמץ הרב השתלם והכרת הציבור התימני לא איחרה לבוא, ההצלחה הפתיעה אף את אהרן, אך גם עוררה בו את המוטיבציה להמשיך  ולסיים מה שהחל בו, דבר אשר בעיניו הוא החשוב מכל. תיעוד מסורת הקריאה, הפיוטים והתפילות היהודית- תימנית עתיקת היומין, שיש האומרים נשתמרה ללא שינוי מאז ימי בית שני.
 
במשך העשור הבא עד סוף המילניום, הקליט אהרן, בנוסף לסט 'ימים נוראים' וחמישה חומשי תורה 'וזאת התורה', גם את  תהילים המלא, ספר קהלת, סדר הגדה של פסח, שירי שבת, שיר השירים, מגילת אסתר, תיקון פורים ושירי פורים, כמו כן בקרוב יוצאת לאור סידרת תקליטורים המתעדת את כל נעימות התפילות לחול שבת וראש חודש, כמו גם את כל התפילות לשלושה רגלים.
 
בימים אלה הוציא אהרן עמרם לאור תאג מפואר (כתר תורה/ חומש), ספר אשר הינו מן המעודכנים והמדוייקים ביותר הקיימים כיום מבחינת מסורת הקריאה שבע"פ ושבכתב (מקרא, ניקוד וטעמים) פרי מחקר של שנים ובדיקת כתבי יד עתיקים עד מלפני 800 שנה. תאג' זה, כמו 'סוגר מעגל' עם תחילת העשור, זמן הוצאתו לאור של סט הקלטות ונותן לצעירי וזקני העדה גם ספר כתוב אשר מתוכו אפשר לקרוא בעוד מאזינים לקולו הערב של אהרן בקריאת פרשת השבוע.
 
אהרן עמרם קיבל תעודות הוקרה רבות ממוסדות רבים על תרומתו בתחום האמנות השירה ושימור המסורת כגון: 'קרן שבזי' על מפעלו החלוצי בתחום השירה, פרס לאמנות ע"ש סעדיה דמארי, תעודת הוקרה והערכה מ'רננות'- המכון למוסיקה יהודית ומשרד החינוך והתרבות על פעלו בשטח החזנות, הפיוט ומסורת התפילה וכן תעודות הוקרה רבות על התנדבותו לאירועים שונים בכל שטחי החיים.
 
במקרה זה, באמת תיקצר היריעה מלספר את כל תרומתו הכבירה של אהרן עמרם לקהילת יהודי תימן בפרט ולעם ישראל בארץ ובתפוצות בכלל.
אלמלי צמח בתוכנו יוצר ואמן בעל שאר רוח כאהרן עמרם, ספק רב אם הדור שנולד וגדל לאחר קום המדינה היה זוכה להכיר את מורשתה ותרבותה עתיקת היומין של יהדות תימן, כפי שהוא מכירה היום.
אפשר לומר שאהרן עמרם מוכר אצל חוקרי מורשת יהדות תימן וערכיה התרבותיים, כבעל זכויות בלעדיות, כמחיה התרבות והמורשת שנשתמרה אצל יהודי תימן במשך דורות רבים.

 

 

 

 

רח' אידלמן 3א פתח תקוה 49551   טל: 052-8845900   אתר:
www.AharonAmram.com  דוא"ל:  AmramAharon@gmail.com