בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
           

  
Shomrey.Brit.kodesh@gmail.com             
   דף הבית     צור קשר    מעלת הברית    שידור חי    הרוחות מספרות    ימי השובבים
    ספרים דיסקים    סיפורים אמיתיים מהארגון    הברית והמזל    גלרייה     רבי אהרן ראטה זיע"א    תיקון הברית
   מעלת מזכה הרבים    עדויות של מתחזקים    אין אור אלא היוצא מהחושך    אין עצבות/קרי לילה    מעלת וסגולת הברית    לתרומות
   מדוע יש מחשבות רעות    איסור גויה    אין ייאוש בעולם    השואה מהי?    עצה טובה    לתרומות
   על הארגון    הברית עם האלוקים    חומרת פגם הברית    מעונין לקחת חלק?    עולמה של אשה    שיעורי וידאו
 
    דף הבית
    שיעורים לשמיעה
    מפעילות הארגון
    שידוכים בטהרת הקודש
    חדשות וכתבות הארגון
 
 
 
 
 
"הרוחות מספרות מהנעשה עימהם על מה שחטאו בעולם הזה"
הכל מובא מהספר "כי תצא למלחמה" של רב הארגון
ר' יעקב בן חנן שליט"א 

כתב הרב המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל: "ומעתה הט אוזנייך ושמע מה שסיפרו לי הרוחות בהיותם עומדים שם לפני בית דין הגדול ואעתיק אותם לפני הקורא אחת לאחת ומהם יבין האדם את דרכו ואת הנעשה בו אחרי ימי חלצו" וכך כתב בפרק יחזקאל: אחר כך בשנת התרע"ג ט"ו אלול באה אלי בתולה אחת בת שבע עשרה שנים ושמה כתון בת עזיזה ואמרה לי כי היא יתומה מאב. בשנת תרע"ב הלכה אמא שלי לארץ פרס כדי לבקר את אחי שחלה שם. ועזבה אותי ואת אחי הקטן ואת אחותי הקטנה אצל אחות אמי אשר היא כעסנית ורגזנית מאוד ונלאיתי כלכל את כעסה ואת חרפתה וגידופיה ואם אקשה את מצחי להוכיח אותה על כעסה ועל קללתה אפשר שתוציא אותנו מהבית לגמרי ולא חוששת כלל לכן  נשאתי כל דבריה בדומיה עד כי הציקתני רוח בטני מרוב צערי ויגוני עד שבמוצאי שבת קודש הייתי בוכה ומייללת על משכבי מאין הפוגות על רוע מזלי. והנה בתוך כדיי כך הרגשתי כאילו חתול גדול נפל על מתני בין שני כתפי והיה משרט בבשרי שריטות גדולות כדי לפנות לו דרך להיכנס בי ופחדתי לצעוק פן תכעס עלי דודתי השובבה.

ואחר כך הרגשתי שהחתול ההוא נכנס בזרוע שמאלי ונהייתה זרועי כבדה כמו כובד הרחיים עד שלא יכולתי להזיז אותה ממקומה ומהיום ההוא והלאה הייתה זרועי רועדת ועצמותי רועדים ולפעמים גם גלגל עיני עולה ויורד ורגלי מסתבכין זה בזה ומתנודדים הילך והילך. ובמשכבי על מיטתי שמוע אשמע מתחת הכר קול הכאת פטיש חזק מאוד ובקושי ישנתי מקול הכאת הפטיש. וכך נשארתי עד ששבה אימי מארץ פרס בשנת התרע"ג ולקחה אותי אצל פליל ישמעאל לבדוק מה קורה עימי ואחר כמה יגיעות אמר שנכנס בך שד נוצרי חזק מאוד ולא יכול הפליל לגרש אותו ממנה.

לכן הלכנו על מצבת יהושע כהן גדול ונתבודדתי שם לבדי והתפללתי שם בדמעות שליש ובתוך כדי אחזתני רעדה גדולה ונעצמו עיני וראיתי אדם נכבד נורא מאוד שלבוש בגדי לבן ומעוטף בצמר לבן ולא יכולתי להביט בפניו כך מספרת לי כתון בת עזיזה והוא היה עומד בריחוק ארבע אמות עומד ומתבונן בי בלי לומר כלום. וכאשר חזרנו מההשתטחות הייתה מגמתינו ללכת אל הפליל ובלא מתכון הרגשנו עומדים אצל ביתך ואמרנו הואיל והגענו פה נכנס אצלך ונשמע מה בפיך ואני (הרב יהודה פתיה זצוק"ל) הכותב בראותי את כתון בוכה ודמעתה על לחיה נשבר ליבי בקרבי ונכמרו רחמי עליה וייחדתי לה הייחוד של הרוח והתחיל הרוח להרעים בקולו ולצעוק ואמר שהוא הרוח שנכנס בכתון היא אישה זונה שבגדה בבעלה. ושאלתיה על שמה ועל שם אמה ולא רצתה להגיד. ואחר כמה יגיעות אמרה שהיא פלונית בת פלונית והייתה מהתלת בי כמה פעמים ונמשך עניין זה מט"ו אלול תרע"ג עד יום שני י"ט כסליו תרע"ד עד שאמרה הרוח ששמה רוזה בת פרחה מכאן ואלך אני כותב את תשובת השאלות אשר שאלתיה ומהתשובה תובן השאלה. אמרה רוזה כי בשעת פטירתה באה לילית ונפשה רעדה ממנה מאוד. ובקשה לברוח ולצאת מגופה טרם שתיגע בה אשת השטן. אך תכף שלפה את חרבה והנחתו על צווארה ויצאה נפשה ולא הרגישו בה היושבים כי אם אחרי שעה אחת. ואחר כך הטילוה ערומה על הקרקע ובזה מצאה מעט קורת רוח ושתי פעמים באה הנפש כדמות עוף פורח וסיבבה את גופי וגופי הרגיש בה ואחר כך הלכה לה ושוב לא חזרה. ואחר שנקבר גופה באו עליה חמישים משחיתים והביאו את נפשה והעמידו אותה על ראשה. ושאלו על שמה ואמרה להם שנקראת רוזה ולא היו משגיחים המשחיתים בזה השם שאמרה בכלל. והיו מכים וחובטים אותה שלושה ימים ושלושה לילות בלי להפסיק במקלות של אש עד שעלה אחר כך בדעתה לומר להם שם זה ואמרה להם שנקראת "נהרים" ותיכף עזבוה והלכו להם ואחרי הליכתם בא מלאך אחד אכזרי כמו משחית אף על פי שהוא אינו משחית והוציא את הנפש מהקבר והכה אותה מכה חזקה ומאותה הכאה נקלעה ונזרקה עד פתח בית הדין הגדול שברקיע והיא עומדת שם ערומה כביום היוולדה ותיכף יצאו מבית דין שני מלאכים אכזריים והביאו סמרטוט של בגד בלוי ושחור והקיפוה למטה מטבורה לכסות את הערווה והכניסוה לפני בית הדין.

והבית דין היו שלושה הגדול הוא באמצע והשניים הם אחד בימינו ואחד בשמאלו וזוהר פניהם כמו החמה וששאל אותי האב בית דין מה שם אביך ואימך ולא רציתי להשיב לו והכוני הממונים מכות אכזריות עד שלא יכולתי לסבול כי במכה הראשונה נעשיתי כאוד מוצל (צלויי) מאש ובמכה השנייה נעשיתי גחלת ובמכה השלישית נעשיתי אפר. וגם הבית דין הלקוני עימהם ואחר כך חזרו והחיו אותי עד שהוכרחתי לומר להם ששם אבי הוא יעקב ושם אימי היא פרחה  ואוי ואבוי למי שיכפור לפני הבית דין כי לפניהם נגלו כל תעלומות לב ואין דבר נסתר מהם. אחר כך נתנו לי פנקס אחד ואינו כפנקס עולם הזה ואין לו דוגמא בעולם הזה ופתחו אותו לפני ואמרו לי קראי בו אמרתי להם איני יודעת לקרוא אמרו לה הבית דין אם את לא יודעת לקרוא אמרי איזה איסורים עשית מימייך אמרתי להם לא עשיתי מאומה רע וכפרתי בכל מרוב בושה וכלימה.

וחזרו ונתנו לי מכות נמרצות כבתחילה והוכרחתי לומר להם כי דברתי דברי חשק עם הבחור סלאמן שהיה שכנינו. ושאלו אותי ולא עשית עימו שום איסור? ומרוב שיראתי מהמכות אמרתי להם שהוא שכב איתי. שאלו אותי כמה שנים שכב איתך? אמרתי להם שנה אחת בלבד. ויוסיפו להכות אותי עד שהודיתי לפניהם ששכב עימי חמש שנים. שאלו אותי כמה פעמים שכב איתך באותם חמש שנים? אמרתי להם זה לא ידעתי אולי חמישים או שישים פעמים.

ולפי שידעו שבאמת אינו יודעת מספר הפעמים ששכבתי איתו לא הכו אותי. רק אמר לי האב בית דין תדעי כי סלמאן שכב איתך מאה פעמים ומן השמים המיתו אותך כדי שבעלך לא יבוא עליך עוד באיסור. כי כידוע אחים יקרים אשת איש שזינתה נאסרת על בעלה. ושאל אותה האב בית דין של מעלה "ואת למה עשית איסור זה הלא יש לך בשר שמותר לך והוא בעלך? ויעלה בדעתי לומר לפני הבית דין וכי אני היה בדעתי לנאוף? והלא סלמאן השכן הוא זה שפיתה אותי? ועוד טענתי ולא ידעתי שזה איסור חמור כל כך רק מנהג לא לשכוב עם עריות וגם רק איתו לבד שכבתי ?! וכאשר התחלתי לטעון הכוני שלוחי הבית דין העומדים מימיני ומשמאלי ואמרו לי "שתקי!" ואל תדברי שום דבר אחר רק תשיבי תשובה על מה ששואלים אותך הבית דין בלבד.  

"פסק דינה של הבוגדת בבעלה" 

אחר כך אמר לי האב בית דין פסק דינך הוא להינתן ביד המשחיתים מאה שנה! ואומר הרב יהודה פתיה זצוק"ל שמבואר מזה שאם חטא האדם באיזה חטא ושנה ושילש בו צריך לו תיקון על כל פעם ופעם ולא די לו בתיקון אחד בלבד. שהרי כאן גזרו הבית דין למאה בעילות כנגד זה מאה שנים. וממשיכה רוזה שבגדה בבעלה לספר שאמר לה האב בית דין שבכל יום יהיו מכין אותך עשרים ושבע מלקיות ביום ושבע עשרה מלקיות בלילה (ואומר הרב אפשר לבאר שנענשת כך מידה כנגד מידה שכן עשרים ושבע ושבע עשרה סך הכל עולה בחשבון של גימטרייה "דם" שרוזה נאפה עם סלמאן גם כשהייתה נדה לכן גזרו עליה את המספר הזה של מלקיות) ובכל לילה תחטבי עצים וישרפוך בהם לעיני בית דין שלש שעות בכל לילה. וגם תלקי לעיני הבית דין שעה אחת. והאלו המאה שנה תלכי עם המשחיתים אשר נמנה אותם עליך לכל מקום אשר יצוו עלייך ללכת שמה והיזהרי שלא תעברי על דברינו ושלא תמרי את דבריהם ואחר המאה שנה תחזרי לפנינו והישבעי לפנינו בשמו הגדול שלא תעברי על דברינו אלה. ומספרת רוזה והרמתי ידי ונשבעתי בחי העולם שלא אעבור על דבריהם ואחר כך קראו לארבעה משחיתים ואמרו לי כי אלו הארבעה משחיתים אשר הפקדנום עליך אחד בימין ואחד בשמאל אחד לפניך ואחד פקיד עליהם ופטרוני מבית דין ונמשכה עמידתי לפני הבית דין שלש שעות. ותכף לקחוני המשחיתים והליכוני למדבר גדול איום ונורא מלא נחשים ועקרבים וחיות רעות מינים ממינים שונים וכלבים גדולים כולם רוחניים המחרידים את כל הנפשות העוברות דרך שם. ועל זה התפלל דוד המלך עליו השלום "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי..." (תהילים כ"ב פסוק כ"א) כי אף על פי שלא היו נוגעים בי כלל מכל מקום מפחדם רחפו כל עצמותי. ואני אף על פי שכוחי גדול כמו המשחיתים ממש כי תמיד אני פורחת ובורחת מלפניהם והם רודפים אחרי ואין מרחק ביני וביניהם רק אמה אחת בלבד עם כל זה אני כפופה להם מפני שהם ממונים עלי. והם השיגוני והלקוני במדבר ההוא עשרים ושבע מלקיות ביום ובשעה שלישית מהלילה מוליכין אותי למדבר אחר שלא שזפתו עין וגם אני לא אדע ללכת שמה לבדי. וגוזרים עליי לחטוב עצים בשיעור מוגבל והוא ברוחב אמה על אמה ברום אמה ולשאת אותם על שכמי הערום ולהביאם לפני הבית דין השני שמקומם הוא בסוף חצי העליון של אויר הרקיע ואותו בית דין ממונים על העונש והם בית דין אחר מלבד בית דין הראשון שברקיע אשר נתתי דין וחשבון לפניהם. ובבית דין השני יש גם כן ממונים אחרים שמשמשין לפניהם והם מלאכים אכזריים רק שאינם כמו הארבעה משחיתים הממונים עלי והארבעה משחיתים מסרו אותי עם משא העצים ביד אותם הממונים והם הכניסוני לבית הדין ולקיתי שם שעה אחת ולא יכולתי לכוון את מספר המכות שהלקו אותי. ואחר כך השיבו אותי על אלומת העצים והבעירו אש תחת העצים והסיקו אותי במשך שלש שעות עד שנעשיתי אפר ואחר כך חזרו והחיו אותי. ואותם הבית דין אז תיכף כותבים בפנקסם כי ביום פלוני בחודש פלוני באה רוזה לפנינו ועשינו בה דין כך וכך. ואחר כך מוציאין אותי הממונים של הבית דין ומוסרים אותי ביד המשחיתים המחכים אותי מחוץ לבית דין וחוזרים ומוליכין אותי אל מדבר החיות הנ"ל. ושם מלקין אותי שבע עשרה מלקיות של הלילה וכך נהגו עמי שתי שנים שלמות. ותבכה רוזה לפני ודמעתה יורדת לארץ ותאמר מה אומר בפני אדוני אוי ואבוי עלי ועל אותו הצער שאני נמצאת בו. כי היו עוקצי העצים עוקצים בבשרי כמחט בבשר החי. כי אותם העצים כעצים של העולם הזה ובכל פעם ופעם יתפח הבשר של כתפי עד שהיה כנוד מלא מים. ובתשלום כל שנה ושנה של פסק של בית הדין הגדול שברקיע אחרי  צאתי מבית דין השני היו מגישים אותי הארבעה משחיתים לפני בית דין שלישי שגם הוא באוויר למטה מהרקיע. ושם כותבים בפנקסם כמה שנים נסתלק מהעונש שלי וכמה שנים נשארו עלי. אחים יקרים, לפני שנמשיך בעדותה של רוזה לרב המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל שהיה איש אלוקים קדוש ובוודאי ובוודאי שאדם שיש לו הרהורים על עדות זו שידע שהוא כופר בתורה שבעל פה ובדברי חכמים אשר דבריהם כגחלי אש ולא דעת ולא תבונה נמצאת באדם זה שלא ממהר להימלט על נפשו. הלא במנהגו של עולם שאדם שנכנס לקניות בצרכנייה הוא מעמיס את כל המצרכים לעגלה וקונה וקונה וכי מישהו עולה על דעתו שהוא יצא משם בלי לשלם? הלא לשטות יחשב הדבר שכן בוודאי שיצטרך לשלם על כל מה שנהנה ממנו. וכך במנהגו של עולם שאדם שיש לו משפט או עיכולים וכדומה מחמת המשפט וכי יעלה על הדעת שאם אדם זה יתעלם מהמשפט שמתקרב אליו זה יציל אותו? הלא זה שטות! כי ברגע שיגיע המשפט לא יעזור כלום ויעצרוהו ויכניסוהו לכלא וישפטו אותו ויענישו אותו כפי מעשיו. וכלל בידנו אם הנך רוצה לדעת כיצד מתנהגים בבית דין של מעלה הסתכל בבית דין של מטה וזה מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא. אדם שבורח מהשם יתברך וממצוותיו וחושב כי ייהנה מן העולם הזה בעבירות ובחטאים ולא יהיה עימו כלום הוא טועה טעות חמורה שביום הפירעון רק הוא יבין כמה הוא ישלם עליה. תעצור את עצמך אל תהיה עיוור ברצון שלך אלא פקח את עיניך ותזהר לנפשך ותעשה תשובה מהר כי ימינו פשוטה לקבל שבים ולא חפץ השם במות הרשע כי אם שישוב מדרכו הרעה. ותאחז רעדה בעצמותיך מה עשו לרוזה על ששכבה עם שכנה סלמאן ומה תענה אתה (אם לא תעשה תשובה) על כל הזרע לבטלה שפגמת?! וכי נראה לך שתוכל לכפור בבית דין? אחי היקר אם לא תמהר להימלט על נפשך ולהצילה מבאר שחת על ידי שתשוב ותתחרט ותתקן את אשר פגמת בעבר תראה מה יהיה עימך. והשם יתברך אוהב אותך בכל זמן רק שיהיה לך רצון ומעשים טובים להתקרב אליו יתברך וצא ולמד וחשוב כיצד מתנהגים בשמים עם אישה שבגדה בבעלה ממש דברים קשים ומה יהיה עם הנואף עצמו? רחמ"ל בוודאי שעונשו יהיה קשה מאוד ועתידים לחכות לו גדודי ילדים שהם בניו שהורידם מעולם הנשמות אבל לא זרע את אותם נשמות בנקבה ונתפסו בהם גופות של קליפות והם יחכו לאדם ביום הדין שלו ויתנקמו בו על מה שעשה להם וזה שכתוב "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אוכלם" הכפירים אלו אותם נשמות שמחכות לטרוף לאדם אם לא עשה תשובה. אבל אם אדם עושה תשובה הרי הוא מחזיר את אותם נשמות להתעבר בחזרה למעלה כמובא ברבנו האר"י. ועיין בפרק התיקונים כיצד אפשר לתקן אם חטאת ופגמת וכל דבר אפשר לתקן. אבל בעולם הזה הוא עולם המעשה כי "במתים חופשי" ברגע שאדם מת נעשה חופשי מן המצוות.  

"וצדיק יסוד עולם" 

וממשיכה רוזה לספר לרב פתיה: "תדע כי כל עוון ועוון הוא עושה פגם בנשמתו ומעלה עליה חלודה וכתמים או עושה בה נקבים נקבים כבגד שאכלו עש. ורק אם זכו לחזור בתשובה ולעשות תיקון על חטאם אז מתחילים הנקבים להיסתם והכתמים להיטהר. ועל ידי עסק התורה והתפילה תחזור נשמתם להתרפא מחולי שבה. ותבריא לגמרי ותהיה בריה חדשה כילד קטן. ואז אנחנו הרוחות לא רואים בהם שום חסרון. וגם אנחנו יודעים ומכירים את שם הנואף והנואפת ושם אביהם ואמם ומשפחתם ועירם וחצר שלהם וחדר שנאפו שם והזמן שנאפו בו אם הוא ביום או בלילה ובאיזה חודש ובאיזה שנה ואם הייתה הנואפת נידה או טהורה או מעוברת הכל אנחנו יודעים בין אם הם חיים בין אם הם מתים. אמנם כאשר יתקן הרוח המתלבש באדם על ידי הייחודים ויטהר מן החלודה שבו יכול גם להכיר גם בעוונות אחרים אף על פי שלא חטא בהם אותו הרוח. ובעוונותינו הרבים בזמן הזה חצי הנשים הן מזנות תחת בעליהן מלבד הבתולות ומשכב זכור שאין אני מדברת בהם. לולא רחמיו יתברך בהביטו בצדיקי הדור הדרים בעיר זו שיש כמו חמישים צדיקים "שעברו יותר מחצי ימיהם ולא פגמו בברית הקודש שלהם כלל ועיקר". וגם לימוד התורה והמעשים הטובים מגנים על הדור שכל צדיק וצדיק מהם תלויים בזכותו כמה רשעים עד כאן. ורואים מפה כיצד בשמים חושבים על אדם שלא פוגם בבריתו שבזכותו מתקיים ועומד העולם וגם אתה אחי היקר אם תקפיד לשמור על הברית הקודש תיקרא צדיק כמבואר בספר "טהרת הקודש" בשם הגלאנטי  שאדם שמקפיד לשמור על הברית אף על פי שנכשל בשאר עבירות שנתפסים בהם העם בשוגג ולא במזיד מכל מקום לא יורד ממנו שם "צדיק" בגלל ששומר ברית קודשו.  

"רשעים אפילו בפתחה של גיהנם לא שבים" 

בשנת התר"ע בחול המועד פסח באה אלי אישה אחת ושמה כתון בת יונה יוסף ואמרה לי כי זה שנתיים ימים עוקץ אותה ליבה כמחט ולפעמים היא נופלת לארץ בעל כורחה ואוחז אותה חולי קשה ומגלגלה בקרקע בשיעור ארבע אמות ויותר בהולכה והבאה כמה פעמים תכופים זה לזה בגלגול נמרץ וחזק עד שמתפרקים אבריה והיא צועקת "למען השם תפשוני כדי שלא אתגלגל כי נתפרקו אברי". ואינה נחה מהגלגול עד שיתפסוה בכוח גדול וגם רואה בחלום כל לילה ולילה שאיש שוכב עימה ואני בדקתי אותה ומצאתי בה רוח. ואחרי כמה יגיעות דיבר עימי ואמר לי שהוא יהודה בן יונה אחות כתון ואח זה נכנס באחותו. והוא יהודה בעת מלחמת מלכי הברית שהתחילה ביום עשירי לחודש אב של שנת התרע"ד שלקחו התורכים את בחורי בני ישראל שבכל המקומות לצבא לא נלקח עימהם, בגלל שהוא היה יפה תואר ויפה מראה ואהוב לכל שרי הצבא ומת במלחמה בשעה שהיה מתעסק באווירון ובלא מתכון נסגר פח האווירון בעוד היות רגלו אחת מחוץ לדלת וניתזה למרחוק ומרוב הכאב היה מתגלגל בארץ פנים ואחור וכל רפואה לא הועילה לו עד שלבסוף הבאיש מקום החיתוך ומת מיתה משונה. והוא היה בן עשרים וארבע שנים קטון בשנים וגדול בעוונות ופשעים כבן מאה שנה כי הוא היה יפה תואר ויפה מראה לכן היו שרי הצבא אוהבים אותו כי הוא היה ממלא רצונם ורצון נשותיהם וגם כמה נשים זונות אוהבות אותו ומשחדות אותו שיעשה רצונן כרצונו מכל צד שירצה ובכל זמן שירצה אפילו בזמן הוסת (נידה). ובזמן מועט ולא כביר הצביר לו כעפר איסורים ועוונות ופשעים עד אשר נלכד בחובי עוונותיו ופשעיו ומת באותה מיתה משונה רחמ"ל. ואחרי מותו שב חלק הנפש של רגלו שנחתכה ממקומה ונעשה רוח ונכנס באחותו כתון שנבהלה על בתה שנפלה מן הגג ולכן הוא מגלגלה בקרקע כמו שהיה מתגלגל הוא כשנחתכה רגלו. ולפי שהוא מלומד לזנות ולנאוף תמיד לכן גם עתה לא יכול השקט ושוכב עם אחותו בכל עת שירצה והיא מרגשת שאיש זר מתעלל זה ומצטערת הרבה מאוד וכו'... עד כאן היו דבריו עימי. עד כאן לשונו של הרב פתיה זצוק"ל ורואים מכאן אחי היקר, שאם אדם נואף הוא מביא מיתה על עצמו מהר מאוד "ואלוקים של ישראל שונא זימה הוא" ומידה זו תלוה אותך גם בעולם האמת אם לא תשוב ממידת הבהמיות הזו. 

"עונשו של הנואף עם אשת איש" 

וממשיך הרב יהודה פתיה זצוק"ל לספר כי יהודה זה הלך לקבר אביו יונה ונתעכב שם כשיעור של רבע שעה ובחזרתו אמר לי כי לא ידע אביו מפטירתו וסבר שעדיין הוא בחיים. וששמע זאת יונה אביו נצטער מאוד ונתגלגל בארץ פנים ואחור וצעק ובכה על בנו ואחר כך אמר לו אביו אבל עם כל זה עכשיו אתה מתוקן יותר ממני כי זה לי חמש עשרה שנה מיום מותי ועדיין לא זכיתי להיות מתוקן כמותך. ולכן שאלתי את פי כתון אחות הרוח האם תרצי להרשות את אביך שיבוא ויתלבש בך כדי לזכות בו לתקנו? אמרה רוצה אני! אמרתי לרוח לך נא קרא את אביך שיבוא ויתלבש בגוף כתון בתו כדי לתקנו והרוח שמח בזה מאוד ותיכף לאחר שקרא לאביו בא והתלבש בכתון ובהיכנסה בתוכה נתעלפה כתון מעט ואמרתי לרוח מי אתה? ואמר אני הוא יונה. אמרתי לו אני רוצה לייחד עליך כדי לתקנך. אמנם כאשר אפסוק מן הייחודים תיכף תצא מבתך כתון ולא תבגוד בה להישאר מתלבש בה. ואחר כך כאשר ארצה עוד לייחד עליך פעם אחרת אני אקרא עליך יונה ואתה תהיה מוכן ומזומן לקול הקריאה ותבוא להתלבש בבתך עד גמר הייחודים ואחר כך תחזור ותצא ממנה. וכן על זה הדרך תעשה תמיד עד אשר תיתקן לגמרי בעזרת השם ואמר כן אעשה.ואמר לי הגדל נא חסדך עמדי להגיד לי את שם כבודך האם אין אתה יהודה בן משה פתייא אחיו של ראובן? אמרתי, לו הן! אמר לי ה' יגמלך טובה בעד מפעלך וחסדך הגדול הזה שאין לו ערך כלל והוא יקר מכל הון שבעולם. אמרתי לו גם אתם ה' יתברך יגמול לכם חסד על החסד שאתם עושים עמדי. אמרתי ליונה קודם כל דבר הגד נא לי ואל תכחד ממני מאומה במה הייתה חטאתך כי נשארת היום חמד עשרה שנה בכף הקלע על אותו עוון? אמר לי לא חטאתי מימי רק פעם אחת בלבד וכה נפל העניין: אני הייתי מסרסר (מתווך) בין הסוחרים המוכרים גלומי משי ותכלת וארגמן להיות אמצעי בין המוכרים והקונים, ומזה הייתה פרנסתי ופרנסת ביתי. ולפעמים יזדמן איזה דבר נחוץ וצריך להשכים לבית הסוחרים עצמם ולדבר עימהם. ופעם אחת אירע שלא היה הסוחר בביתו ואמרה לי אשתו שב מעט עד שאשלח אחרי בעלי שיקראו לו. והיא שלחה את אמתה לקרוא את בעלה. וכאשר שלחה את אמתה באה ונשקה את מנעלי ואמרה לי בבקשה תנה לי את אהבתך כי אין איתנו אף אחד בבית. והושיטה ידה לחיקה והוציאה עשרים שקל כסף והניחה בחיקי. ואני לא יכולתי לכוף את יצרי ועשיתי בקשתה וזה היה עווני.וזה לי חמש עשרה שנים בכף הקלע ולא אדע עד מתי אהיה בצער הזה כי לא הודיעו לי הבית דין (ואומר רבי יהודה פתיה שאפשר לבאר זאת למה לא מודיעים לו כמה זמן יימשך עונשו בכף הקלע בגלל שגרם לאסור את אותה אשת סוחר על בעלה. שכן אשת איש שזינתה אסורה על בעלה לכן בכל פעם ששוכב הסוחר ההוא עם אשתו נחשב ליונה הבוגד עוון בפני עצמו ומוסיפין ליונה עוד כמה שנים להיות בכף הקלע כי עוון זה הוא עושה פירות). וממשיך יונה ומפני עוון זה לבד אני לוקה! אמרתי לו לא עשית תשובה בחייך על עוון זה? אמר לי לא! כי בושתי ונכלמתי להגיד פשעי וחטאתי לחכם ולא עשיתי שום תיקון (ומכאן ילמד אדם את מאמר החסיד רבי עמרם חסידא במסכת קידושין שאמר לתלמידיו מוטב שתתביישו ממני בעולם הזה ולא תתביישו ממני בעולם הבא. ולכן אם חטאת באשת איש או בפגם הברית ובכל הקשור לעריות אל תשמור את עוונותיך לעולם הבא כי תראה כמה סבל וצער של שנים בלי סוף סבל יונה). והתחלתי לייחד עליו והיה כואב לו הייחוד מאוד מאוד והיה סובל הכל בדומיה ואחר כך יצא והלך לו וביום השני קראתי ליונה ותיכף בא ונכנס בביתו ואמר לי כי אתמול אחר הייחודים קראוני הבית דין ואמרו לי כי נשאר לי שש שנים ואחרי ייחודים נוספים בא ביום השלישי ואמר לי כי נשאר לו שנה אחת בגלל הייחודים. ואמרתי לו בעזרת השם ובישועתו ביום הרביעי ילבישוהו הבית דין כתונת תכלת כפי מדת אורך קומתו וילך לו לגיהנם. שזהו המלבוש המיוחד לרשעים יורדי גיהנם. אמר לי יונה בבקשה ממך הודיעני נא מה יש בגיהנם ובמה אני נדון שם? אמרתי לו יש שבעה מדורין בגיהנם זה למטה מזה ומדור עליון הוא של אש והוא גחלים. כל אחת היא גדולה כהר גדול ומושיבין עליה את הרשעים וזה המדור הוא קל ונוח מכל המדורים כי מדור השני הוא קשה ממנו והשלישי הוא קשה מן השני והשביעי קשה מכולן. וביום השישי הזמנתי את עצמי קודם שעה חמישית לרחוץ וללבוש בגדי שבת כדי שאהיה פנוי לעסוק עם יונה הנזכר גם צוויתי לכתון בתו שתמהר ותחיש להכין את צרכי שבת כדי שתהיה פנויה לעסק אביה ובבואי לביתה ישבה כתון לפני והתפללתי יהיה רצון שתשלח לי את יונה כדי לתקנו ועוד לא גמרתי את תיבת לתקנו והנה יונה בא ונכנס בבתו והוא יגע ומושך נשימות תכופות זו אחר זו. ואמרתי לו יונה והוא הוריד ראשו למטה כלומר כן. ורמז לי בידו שאמתין מלדבר עימו עד שינוח מטורח הדרך שהיה לו ואחר רבע שעה אמר לי דבר. אמרתי לו האם הלכת לגיהנם? אמר כן! שאלתיו באיזה מדור הורידוך? ואמר לי מדור של אש אבל לא כמו שאמרת כבודך שהם גחלים גדולים אלא הוא ים של אש והגלים שלו עולים ויורדים כמו גלי הים וגם המלאכים אינם יכולים לגשת אליו רק מקלעים אותנו בקלע מרחוק וזורקין אותנו שמה אחר שנפשוט את כתונת שעלינו ונניח אותה על שפת ים האש. אמרתי לו אייך יצאת משם מאחר שאפילו המלאכים לא יכולים לגשת שם? אמר לי רוח יצאה מאת ה' וריחפה על פני המים והפריחה משם בפעם אחת את כל הנשמות והשליכה אותם על חוף הים וכו'... אמרתי לו כמה חודשים גזרו עליך להישאר בגיהנם? ואמר לי תשעה חודשים ואהה עלי ואוי ואבוי על נפשי כי בשני ימים אלו לא יכולתי לסבול הצער ההוא שקשה מהמוות. ובהיותי בתוך ים האש היה כל גופי נצלל בתוך האש והייתי מפרכס בידי וברגלי כאדם הנטבע בים עד היותי קרוב למוות. ובעת היותי  עסוק בייחודים נרתע לאחוריו וחרד ונתעלף ושאלתי אותו על מה זה חרד ונתעלף? ולא היה לו כוח להשיבני ואחרי שלושים דקות אמר לי כי באו שני מלאכים וכל אחד תלש ושמט ביצה אחת מביציו ותיכף ומייד חזרו וחיברו אותם במקומם. ומרוב כאב התלישה פרחה נשמתו ונתעלף עד אשר עבר הכאב מעט מעט ע"כ. ומכאן נלמד כמה ייסורים עוברים על השוכב עם אשת איש שצריך לעבור בים של אש כדי לכפר על העניין הזה. עצור עצמך וחשוב "ים של אש" זה ממש לא כיף ולא כדאי לנסות את השם יתברך ולכן תמנע עצמך מזה ושוב אל השם באהבה כי ימינו פשוטה לקבל שבים. 

"עונשו של השוכב עם גויה בעולם הזה" 

וכך ראיתי בחלום ביום השבת של שנת התרע"ג בחודש שבט בהיותי ישן שנת צהריים. שאני הולך בשוק שמוכרים בו תבואה הנקרא שוק של שורגא. והנה אני רואה שעומדים שם שני כלבים וראיתי שבכל אחד מהם מגולגל איש אחד. בכלב הגדול מגולגל אופה אחד בן חמישים שנה ושיער זקנו מחורך מאש התנור. ובכלב השני הקטן ממנו מגולגל אופה שני בן ארבעים וחמש שנים וגם שיער זקנו מחורך מאש התנור. והם מרגישים בעצמם שהם בני אדם היושבים בתוך כלבים. וכאשר רוצים לדבר זה עם זה אינם יכולים לדבר כי אם על ידי תנועת אברי הפה והלשון של הכלב ולכן הם נובחים כי הם לא יכולים לדבר. וכאשר הביטו אלי ידעו בבירור כי אני ראיתים והכרתי אותם ולכן בושו ונכלמו ממני מאוד וכבשו פניהם על הקרקע והלכו כל אחד מהם למקומו וראיתי בשער "רוח הקודש" לרבנו האר"י הקדוש תיקון בדף יח' שכתב שם וזה לשונו: דע כי אמרו רז"ל (במדרש תנחומא פרשת וישב ח') הבא על הגויה קשורה בו ככלב וכוונת רבותינו ז"ל היא כי הבא על הגויה יתגלגל אחרי מותו בכלב ואז הבנתי למה שני האופים נתגלגלו בכלב, ע"כ. ומכאן יבין אדם וישכיל כמה חמור עניין הגויה רחמ"ל ואם אדם עושה תשובה אין דבר העומד בפני התשובה מזה לשוב ולא לחזור לכסלה לשכב עם גויה ועוד להציל ולהרחיק אנשים מגויות זה יהיה לך תיקון כנגד הגויה ששכבת עימה וזה מופיע בפרק התיקונים בעניין לשון הרע מהחפץ חיים. וגם פה אם תפיץ ידע זה פשוט הוא שכל מי שיתחזק מחוברת זו ויתרחק מגויה הדבר יתקן אצלך פגם הגויה. עד כאן הבאנו חלק מדברי הרב הגאון המקובל רבי יהודה פתיה מה נעשה עם האדם שלא חוזר בתשובה אם חטא בעניין העריות ופגם הברית ואין אלו דברי מליצה וצחוק חס ושלום. האדם שיש שכל בראשו ומעריך את נשמתו צריך לדאוג לנשמתו ולזכך אותה מכל העוונות והפשעים ולהיות טהור להשם יתברך והשם יזכנו לעבדו בלב שלם ובנפש חפצה אמן! 

"מעשה שהיה" 

ישנו מעשה שהיה עימי וסיפר לי אדם סיפור אישי שלו שהוא תושב מגדרה שבא אלינו לשבות בישיבה בשבת קודש ואדם זה לא נראה כאדם דתי ממש אלא מתחזק עם כיפה לבנה. והוא היה נראה קצת מבוהל וטרוד בענייני מוחו. והסתכל והתפעל מאווירת שבת קודש המרוממת שבישיבה הקדושה וממש הרגיש "להתענג על ה'". למחרת בבוקר מייד לאחר תפילת וסעודת שחרית הצעתי לו לשבת ללמוד עימי גמרא וראיתי שהיה לו קצת קשה והיה משהו שיושב בליבו ורוצה לספר לי "ודאגה בלב איש ישיחנה".ואמר לי שרוצה לומר לי את סיפורו כיצד הגיע לכאן וסיפר כי הוא אדם חילוני מגדרה שלפני כמה שבועות יצאנו ביום שישי בלילה אני ועוד כמה חברים עם אוטו גנוב וסחורה גנובה בתוכו ויצאנו לבלות והשתכרנו. כשחזרנו לכיוון הביתה מצאתי את עצמי עם כל החברים הפוכים עם האוטו והאוטו היה ממש מעוך ויצאנו כמעט בלי שריטה "ממש נס גדול ונורא". ולאחר שבוע ועד שבוע נסענו שוב פעם בליל שבת הפעם עם אוטו לא גנוב ושוב השתכרנו ושחזרנו הביתה שוב  מצאנו את עצמו מרוסקים בתוך אוטו ושוב לא קרה לנו כלום. אבל אני הסקתי מסקנות לעצמי פעם פעמיים הקדוש ברוך הוא רומז לי משהו וקיבלתי על עצמי לשמור שבת ולא לנסוע יותר. ואמרתי לפני חברי כי אם מישהו מהם רוצה לבוא אלי בשבת יש לי תנאי שלא יחלל שבת בביתי. והצעתי להם גם שלא לחלל יותר שבת. ובמיוחד לחברי הטוב ביותר אך לשווא דיברתי עימו, הוא לא שמע לי. לאחר מספר שבועות חברי נסע שוב בשבת ועשה שוב תאונה אבל הפעם הוא הגיע לבית חולים ומצא עצמו צמח שבקושי רב חי ושורד. אני וחברי ששמענו מזה באנו לבית החולים לבקרו וראינוהו שוכב במיטה ללא תזוזה ומייד שהגענו אליו פתח את עיניו ואמר לנו כך: "תדעו שאני כבר הייתי בעולם האמת ועוד מספר דקות אני נפטר מן העולם ובאתי לספר לכם מה אירע עימי במספר דקות אלו שהייתי למעלה. אייך שנפטרתי פגשתי מאות בחורות יפיפיות עם עיני בדולח שאין יופי כדוגמתם שמתקבצות סביבי. אלא שאצבעותיהן של אותן בחורות היו שלשה אצבעות שעשויות מחרב גדולה וחדה וכל אחת ואחת מהן באה ודקרה אותי ועשו אותי כנפה מחוררת והרגשתי צער וסבל איום ונורא" עד כאן סיפר לי אדם זה המשך דבריו לא שמע כי ברח מרוב פחד על העונש ולא יכל לשמוע עוד ואכן לאחר כמה דקות נפטר אדם זה וטמון כיום בבית העלמין בגדרה עד כאן הסיפור. הנה אחי היקר פשוט הוא כמובא בכתבי רבינו האר"י הקדוש שאותן הבחורות היפות הם שמפתות לאדם בחלום הלילה וגם בהקיץ בדמות של גויות וכל מיני תאוות ניאוף למיניהם רחמ"ל. הם הבחורות שנבראות מהשחתת הזרע  לבטלה ללא חיבור זכר ונקבה ונעשות לגוף לאותם טיפות שמורידות נשמות עימהם אבל לא נזרעות בנקבה אלא תלויות באוויר כמבואר ברבנו האר"י. והם הבחורות ונשמות ששבויות בתוכם מחכות לאדם בכדי לנקום ממנו ביום פטירתו רחמ"ל כמו שכתוב "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אוכלם"! 
 
 
 
 
 
 
 

"אז מה עושים?" 

והעצה היא כמבואר בכתבי האר"י הקדוש להפריד את אותם שדות מהנשמות. על ידי חזרה בתשובה מאותו חטא וכמובן על ידי עסוק התורה וכל הנ"ל בפרק התיקונים. ולהחזיר הנשמות אל מקום הנקבה העליונה מקור הנשמות ולהפריד את אותן שדות וקליפות על ידי עיסוק התורה והתשובה. ובמיוחד להפיץ ידע וחומרת הדבר של מי שפוגם בברית ולהשיב רבים מאחינו בני ישראל שתועים ואינם יודעים מחומרת הדבר וחושבים חס ושלום כאילו אין בדבר אלא כאכילה ושתייה רחמ"ל. אבל זה הדבר שבעצם מביא צרות וייסורים וכליה על הכלל והפרט כשפוגמים בברית וכן להפך כששומרים את הברית. כי תדע אחי היקר כל אחד ואחד מישראל ששומר הברית וגם מזכה הרבים שלא יפגמו בברית אומר הזוהר הקדוש: "שהאבות הקדושים מצטרפים אליו ומבטלים גזירות ומגיפות ומחלות וייסורים ועניות מעם ישראל כמובא (בזוהר פרשת פינחס) כמו שכתוב בזכות מעשה פינחס שקינא על פגם הברית "וידקור את שניהם ותיעצר המגפה מעל בני ישראל" וכן כתוב "פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי" (פינחס כה) וגם אתה אחי היקר תוכל לזכות להשיב הקנאה והמגפה מעם ישראל אם תפיץ ידיעה וחומרת פגם הברית בקרב אחינו בני ישראל השבויים בשבית היצר הרע. ועל ידי חוברת זו שכתובה בלשון פשוטה גם לאדם הרחוק ביותר שיבין. ספר המדבר בעניין הזה תזכה לתיקון הברית ולהשיב הקנאה מבני ישראל ולזכות להיות מהיכל מלך המשיח לשומרי ברית קודש אמן ואמן! 
 


        כל הזכויות שמורות לארגון "שומרי ברית קדש"