בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
           

  
Shomrey.Brit.kodesh@gmail.com             
   דף הבית     צור קשר    מעלת הברית    שידור חי    הרוחות מספרות    ימי השובבים
    ספרים דיסקים    סיפורים אמיתיים מהארגון    הברית והמזל    גלרייה     רבי אהרן ראטה זיע"א    תיקון הברית
   מעלת מזכה הרבים    עדויות של מתחזקים    אין אור אלא היוצא מהחושך    אין עצבות/קרי לילה    מעלת וסגולת הברית    לתרומות
   מדוע יש מחשבות רעות    איסור גויה    אין ייאוש בעולם    השואה מהי?    עצה טובה    לתרומות
   על הארגון    הברית עם האלוקים    חומרת פגם הברית    מעונין לקחת חלק?    עולמה של אשה    שיעורי וידאו
 
    דף הבית
    שיעורים לשמיעה
    מפעילות הארגון
    שידוכים בטהרת הקודש
    חדשות וכתבות הארגון
 
 
 
 
 
בס"ד
 אזהרה!
 
  אין רשות לשום אדם להישתמש ולהעתיק מי שרוצה כל כך לזכות את הרבים מוזמן להפנות את כולם לאתרנו הקדוש
 
בדף זה בס"ד יתבאר לכל הצופים והקוראים שהמהות של היהודי שעושה
 ברית מילה זה בשביל לשמור על ברית הקודש ולא להיות בעל תאוה

"להכניסו בבריתו של אברהם אבינו"

והנה קורא יקר רצינו להזכירך, כי האדם הראשון אשר עשה ברית מילה היה אברהם אבינו ע"ה, ומשם כל יהודי עושה ברית עד היום בימינו, וזה מבואר בתורה הקדושה

בספר "בראשית" פרק יז פס' א':

"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים, ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאוד מאוד... ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם, זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר, ונמלתם את בשר ערלתכם, והיה לאות ברית ביני וביניכם, ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם... המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם, וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר".

וזוהי הברית בינינו לבין אבינו שבשמים מאז ומתמיד, הברית מילה והשבח שנשתבחו עם ישראל הוא שאנחנו מלים את בנינו בני שמונה ימים, ועל זה משבח האלוקים אותנו ומכנה אותנו כך:

 "כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה{הושע ט'}

ומבאר המדרש רבה פרשת לך לך פרשה מו':

"אמר רבי יודן התאינה הזו בתחילה אורים אותה בסלים ובמגריפות, פירוש לדברים על פי פירוש ה"עץ יוסף":

שהתאנה מלקטים אותה אחת אחת ואחר כך שתים ואחר כך שלש, לפי שאין כל התאנים מתבשלים יחד כשאר פירות, אלא תחלה מעט ושוב יותר, עד שאורים אותה בסלים ובמגריפות שהם כלים שתופס בהם האדם שמוריד את התאנים מהעץ ומורידן עם אותם כלים.

כך מתחלה אחד היה אברהם אבינו ע"ה, ואחר כך ובני ישראל פרו וישרצו וירבו לכך נמשלנו לענבים, להורות כמה אנו חביבים לפני השם יתברך.

ולתאנה לומר לך:

"מה התאנה הזו הפסולת שיש בה זה רק העוקץ שלה בלבד, ואם אתה מוריד את העוקץ מתבטל המום שבה, כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אין בך פסולת אלא העורלה, העבר {תוריד} את העורלה והתבטל ממך המום, ואז התהלך לפני והיה תמים".

ועל פי מדרש זה יובן לנו היטב ההקדמה שהקדמנו בתחילה כי המעלה שזכינו עם ישראל להיות אותה אומה נבחרת זה בגלל היותנו תמימים עם האלוקים שלנו וחוקיו, ובמדרש זה בעצם מובן היטב כיצד יש לנו את אותו כח להיות תמימים בקיום מצוותיו וחוקותיו.

"התהלך לפני והיה תמים" שאפשר לבאר בסייעתא דשמיא כך:

"על ידי שהאדם מתהלך לפני הקדוש ברוך הוא וזה על ידי שמסיר את העורלה מבשרו, ממילא יוכל אחר כך להיות תמים בקיום רצונו יתברך ובקיום מצוותיו, הכח של היהודי להיות מאמין שלם בלב ובמעשה זה על ידי הברית מילה ושמירת הברית שבהמשך החיבור יובן יותר טוב מה הכוונה לשמירת הברית.

{וכך גם מובא בספר טהרת הקודש בשם הזוהר הקדוש שאינו נקרא תמים אלא מי ששומר הברית}.

ומכל מקום אנו מבינים מהדברים האלו שהעורלה שנמצאת בבשר האדם קודם המילה, היא נקראת מום, ועל ידי שהאדם מסיר את העורלה הוא נהיה תמים והיינו שלם!

"ונחש עפר לחמו"

וכך מובא בזוהר הקדוש על הטעם ששמים את העורלה בתוך כלי של עפר.

"שאל רבי אלעזר את אביו רבי שמעון בר יוחאי, אבא מה הסוד והטעם בכך שלאחר שחותכין את העורלה מבשר התינוק, שמניחים אותו בכלי של עפר?

והשיב לו: בני יום אחד שאלתי שאלה זו לאליהו הנביא ז"ל, ואמר לי שהעורלה היא בת זוגו של הנחש, וגורם מיתה לאדם ולכל הבריות, ולכך בברית מילה מתקנים כלי מלא עפר כדי לשים בו את העורלה, ואותו עפר שבכלי היא המזון של אותה עורלה שנאמר עליה ונחש עפר לחמו עכ"ל.

וכאן אנו למדים דעה והשכל כמה העורלה מגונה, וכמה רוע יש באותה עורלה, שהיא בעצם היצר הרע שמשול לנחש הקדמוני, וזה בעצם הסיבה שאנו מורידים את העורלה, שיש בו כוחות של טומאה ויצר הרע, וכבר הבאנו בספר כי תצא למלחמה בשם מו"ר, שביאר כי היסוד של העצבות היא באה ממקום העפר עכ"ל. ולכן אדם שפוגם בברית הוא מושך את ערלתו רחמ"ל, וגורם לכוחות הטומאה שבעורלה לחזור אליו, וממילא הוא מרגיש עצבות, דכאון, מרה שחורה, וכל דבר רע בא לאדם שכופר בברית שכרת עם אלוקיו.

וזו כוונת הפסוק: "ונחש עפר לחמו".

המזון והכוחות של הנחש שהוא היצר הרע שהוא הנחש הקדמוני, ומשם יונק הנחש את כוחו שזה העורלה. ומכאן אדם בר דעת צריך להיזהר שלא לפגום בברית ולהוציא זרע לבטלה רחמ"ל, שעל ידי כן הוא מפר את הברית וגורם לעצמו רעה גדולה.

ובעצם כל ההרגשות הנפשיות הלא טובות שאדם מגיע אליהם בחייו, נובע מזה שפוגם ביסוד רחמ"ל, על כן קורא יקר עשה טובה לעצמך, כי יהודי אתה, ויהודי תשאר, וקבל על עצמך לשמור על הברית, ויתקיים בך "הנני נותן לו בריתי שלום" יהיה לך שלום עם עצמך בנפש, ועם אלוקיך!

"בסוד הברית"

וכעת קורא יקר רצינו להביא לך מאמר נפלא שממנו תבין ותשכיל את כל היסוד של הברית מילה ביום השמיני שמלים את התינוק, וממילא כיון שתבין את יסוד ומטרת הברית מילה, משם תבין ותשכיל מי אתה, ומהי מטרתך באותה ברית שכרת עם בוראך בגיל שמונה ימים.

שדבר זה חביב לפני הקב"ה כל כך, שהזוהר הקדוש אומר ומשבח אם עם ישראל: "זכאים הם עם ישראל, שמקריבים קרבן להקדוש ברוך הוא ברצון, ומהו אותו קורבן? שביום השמיני להולדת בנם, הם עושים לו ברית מילה.

וכך מובא בילקוט שמעוני פרשת לך לך פרשה יז: מכאן אתה למד שכל מי שהוא מגיש את בנו למילה {נחשב הוא} כאילו כהן גדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח, מכאן אמרו חייב אדם לעשות משתה ושמחה באותו היום שזכה למול את בנו עכ"ל.

וכיון שמצוה זו כל כך יקרה וחביבה שאין יהודי שלא מקיים אותה, צריכים אנו להבין מהי טעמה ומה היתה כונת הבורא שציונו לעשות את המילה, ומשם נשכיל לכל חיינו מה חובת היהודי בעולמו.

וביום השמיני ימול בשר ערלתו{תזריע}

כתב "רבינו האר"י הקדוש"

"בשער הליקוטים" פרשת תזריע עמוד רט"ז בדיבור המתחיל "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" וזה לשונו:

כתוב בתורה הקדושה בספר ויקרא פרשת תזריע: "וידבר ה' אל משה לאמור דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא, וביום השמיני ימול בשר ערלתו"

והענין שנסמכה מצות המילה לנידה, יש לזה טעם, שהתורה באה לומר לנו שעל ידי מצות הברית מילה האדם ימנע מלהיטמא {כלומר לישכב} עם אשה נדה, ולזה ציוה השם יתברך לנו על המילה למול את הקטן בן שמונה ימים "שעל ידי המילה שפורעין את העורלה מתישין כח הטומאה ויסור התאוה.ועוד להורות שהוא עבד השם יתברך חתום בחותמו ולא יעבור על צוויו.

ולזה ניתנה מצות המילה בתורה בסדר הזה, שהמצות מילה מצוות בין ציווי של איסור נדה לבין ציווי הצרעת, שעל ידי הברית מילה ינצל מזה ומזה מלישכב עם נדה, וגם להיות עניו ושפל רוח, כעבד חתום בחותם אדוניו, ויברח מן הגאוה עכ"ל.

נמצינו למדים מדברי רבינו האר"י, כי עיקר מטרת הסרת העורלה בזמן הברית מילה היא כדי להתיש כח הטומאה שיש בעורלה, וממילא יסור התאוה, דהיינו תאות הניאוף, וכל הקשור לרדיפה של תאות הנשים רחמ"ל.

בוא הנה ותתבונן אחי היקר במלים אלו שאמרם איש האלוקים רבינו האר"י: "על ידי הברית מילה מתישין כח הטומאה ויסור התאוה.

וזה ממש חידוש גדול בשבילנו, שכן כל יהודי באשר הוא יהיה, גם בשיא השפלות של הרוחניות, אומר לנפשו "ברית מילה זה ברית מילה אני יהודי". ואם כן אם כבר עשית ברית מילה, או לבנך, מדוע לא תקיים את המטרה של ברית מילה זו? והיא בעצם שמירת הברית, שהכוונה שלא לחטוא בזרע לבטלה רחמ"ל, שתאות הניאוף הזה גורמת צרעת לנפשו של האדם רחמ"ל.

{וכמובן שלא יבוא הקורא לטעות שאם כן למה לו לעשות ברית מילה, חס ושלום מלחשוב כך כי יהודי הוא ישאר יהודי לעולם ועד, כי בדם שלו הוא יהודי ויהיה מה שיהיה ויעבור על מה שיעבור נצח ישראל לא ישקר.

אחי היקר תמיד אתה תשאר יהודי גם אם יהיה נידחך בקצה השמים ה' יאסוף אותך משם כי הוא אוהב אותך תמיד, כי בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו,וכל מטרתנו בחיבור זה להאיר עינייך מי אתה ומה אתה ולהיכן אתה שייך!}

קורא יקר אם אתה בתור יהודי רוצה לעלות אחרי מאה עשרים שנה לשמים ולומר ראו אני יהודי, שכן עשיתי ברית מילה,ושישאלו אותך ומה הטעם של הברית מילה? וכמובן שבעולם האמת הכל גלוי, ואתה תענה להסיר את כח התאוה של הניאוף.

שכן על הגויים נאמר:{אשר בשר חמורים בשרם וזרימת סוסים זרימתם"{יחזקאל כג פ'ס כ}

ופירש במצודת דוד שזה הפסוק נאמר על המיצרים שהאבר שלהם כמו חמור והזרע שלהם כמו של הסוסים וזוהי דרך זנות מופלגת בתכלית ההפקר להתאוות באלה ואם כן מה ההיכר בינך לבין הגוי? דבר אחד והוא הברית מילה, בינך לבין בורא עולם, ומהי מטרתה של הברית מילה להסיר כח תאות הניאוף.

ואם כן קורא יקר עצור את נפשך ותחשוב האם אתה ממשיך באמת את הברית בינך לבין אבינו שבשמים? שהעיקר זה להמשיך לשמור על הברית, וכך אפשר להוכיח מהמדרש שעיקר מטרת הברית מילה בגיל שמונה ימים זה להמשיך כל החיים לשמור על הברית ולא לפגום ביסוד רחמ"ל.

וזה לשון המדרש רבה איכה פרשה א' סעיף כ':

אמר רב עוקבא בליל תשעה באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים, ואחזו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, ושאל אותו מה לידידי בביתי? אמר לו רבוני בני היכן הם? {דהיינו בני ישראל} אמר לו הקדוש ברוך הוא בניך חטאו, והגליתים לבין האומות.

אמר לו לא היו בהן צדיקים? ענה לו הקדוש ברוך הוא "עשותה המזמיתה" דהיינו שהם רעים וחטאים לה' מאוד, אמר לו אברהם אבינו היה לך להסתכל בטובים שבהם, ענה לו הקדוש ברוך הוא אין בהם טוב אפילו אחד, אמר לו אברהם אבינו היה לך להביט לברית מילה שבבשרם וזה יספיק לבד להצילם? אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך, כפרו בה, שנאמר ובשר קדש יעבר מעליך.

וכתב "היפה ענף" כי המילה היא שורש כל התורה כולה ושקולה ככל המצוות.

והנה אחי היקר אנו רואים שיש מציאות שאדם עושה ברית מילה, אבל כופר בה וזה מתבטא בכך שחוטא בעריות רחמ"ל ובר מינן, ולא מוכן להקריב מתאוותיו רחמ"ל, לכבוד בוראו.

בעצם מכל הנכתב והנאמר לעיל מובן מפה שהמעלה של היהודי מעל הגויים היא בעצם המילה שלו ששומר על הברית ונלחם כל ימי חייו שלא להימשך לתאות הניאוף, וזה נקרא גיבור, כי צריך גבורה שלא לפגום ביסוד.

"כי עליך הורגנו כל היום"

ואולי אפשר לבאר את הגבורה שבדבר, שהיהודי עושה ברית מילה ושומר עליה שלא לנאוף, שזוהי גבורה גדולה ביותר, על פי מה שמובא בספרי שאנו אומרים בקריאת שמע "בכל נפשך" אפילו הוא הוא נוטל את נפשך, תאהב אותו, וכן הוא אומר עליך הורגנו כל היום.

ורבי שמעון בן מנסיא אומר: וכי אפשר לו לאדם ליהרג בכל יום? אלא זו המילה עכ"ל.

והנה לכאורה אפשר לפרש בפשיטות את המילים "זו המילה" שבכל יום ויום יש בכל העולם כולו הרבה בריתות מילה, שיהודים מקיימים בכל יום ויום, וזה כעין קורבן כמו שכתבנו לעיל בשם הילקוט שמעוני, שכשאדם עושה ברית מילה לבנו נחשב הדבר כאילו הקריב קורבן דהיינו שבנו משול לקורבן שכאילו הורגו חס ושלום ומקריבו לכבוד השם יתברך וזה:

"עליך": לכבודך.

"הורגנו כל היום": שבכל יום ויום יש ברית מילה שאנחנו העם הנבחר מקיימים אותו כל יום.

ואפשר עוד לבאר את ה "ספרי" על פי מה שאמר רבינו האר"י הקדוש בטעם הסרת העורלה להחליש כח תאות הניאוף, וזה יובן על פי מה שאמרו חז"ל הקדושים במסכת פסחים, קיג.

"רוק הדר בכרך ואינו חוטא"

הגמרא במסכת פסחים אומרת שלשה אנשים הקדוש ברוך הוא מכריז עליהם בכל יום ואלו הם:

א. רוק אדם שלא נשוי, ואין לו אשה, ואין לו פת פסלו, ורוק זה גר בכרך, שזהו מקום של העיר הגדולה, ויש שם הרבה נסיונות של פריצות ועריות, וזה הרוק לא חוטא, אז הקדוש ברוך הוא מכריז עליו ומתפאר בו בכל יום ויום על ששומר עצמו מלחטוא.

ב. עני המשיב אבידה לבעליה.

ג. עשיר שמעשר פירותיו בצינעה.

והיינו שלא מתגאה והנה אם נתבונן היטב נראה שהיסוד של כל אלו שלשה אנשים, שבחר הקדוש ברוך הוא להכריז עליהם בכל יום, יותר מכל אחד אחר, זה בגלל שהם מתנהגים מעל הטבע.

ולענייננו שהרוק הזה הוא לא חוטא בעריות זה ממש התנהגות מעל הטבע, וזה כעין מה שהקדמנו בשם הספרי, כי עליך הורגנו כל היום, אמר רבי שמעון בן מנסיא זוהי מצות הברית מילה, דהיינו יהודי שכל יום ויום מתגבר להמשיך ולקיים את הברית בינו לבין אבינו שבשמים, שזה בעצם שלא לפגום בברית הקודש רחמ"ל, וזה הדבר הקשה ביותר בתורה שלא לפגום ביסוד.

כמו שכותב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה:

"אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש ממנו אלא מן העריות והביאות האסורות" עכ"ל.

ומכל מקום אתה היהודי ממשיך את הברית, שזה לשמור על הברית ולא לפגום ביסוד ע"י הוצאת שז"ל או כל עניני עריות, אז זה ממש בגדר"כי עליך הורגנו כל היום"

שבכל יום ויום אנו הורגים את התאוה של הניאוף, שהיא הכי קשה לפרוש ממנה, אבל לכבוד הקדוש ברוך הוא, שאני אוהב אותו, אם כבן או אם כעבד, אני אשמור על היסוד שלא לפגום, ועל זה נאמר: כי עליך הורגנו כל היום זוהי הברית מילה.

ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי בדמייך חיי"

וצריך שתדע קורא יקר כי אומנם ענין שמירת היסוד הוא דבר קשה מאוד, וגם אם חס ושלום הרבת לפגום ולהשחית, תמיד הקדוש ברוך הוא מחכה לך, באשר תהיה, וישנה דרך מאוד חשובה לכל יהודי שרוצה להסיר מעליו את כל הדינים של העוונות שחטא בהם, ואם האדם יעשה את הדבר הזה ירויח לעצמו להינצל מכל העונשים והדברים הקשים.

"כשיש דין למטה אין דין למעלה"

מובא בספר "אהבת חיים" לחכם מנשה זצוק"ל בשם רש"י ישן :"כי כאשר יצא נח מהתיבה לאחר המבול, ראה את כל העולם חרב, ואמר להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם מה עשית, החרבת את כל עולמך? אמר לו הקדוש ברוך הוא נח לי אתה אומר החרבת עולמך?

כשאני באתי לפניך, אמרתי לך קץ כל בשר בא לפני מה עשית, נכנסת לבית המדרש וסגרת עליך את הדלתות, היה לך לצאת לרחובות העיר ולהוכיח את הרשעים שיחזרו בתשובה, ומדוע לא התפללת עבורם? פחדת שלא יהרגוך או שלא רצית לדבר לשון הרע, אין אתה יודע שבשעה שמוכיחין למטה אין רשות לקטרג למעלה? עכ"ל.

בכל מקום שאין דין יש דין{ילקוט שמעוני}

וכך אומר המדרש פרשת בראשית:

אמר רבי אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין. רב ביבי בנו של רב אמי אמר בשיטת רבי אליעזר על הפסוק לא ידון רוחי באדם, אמר רבי מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה אני עושה להן מדת הדין למעלה.

ורואים מפה קורא יקר, שהגם שהאנשים חוטאים רחמ"ל בעריות כמו בדור המבול, מכל מקום אם היה נח מוכיח אותם, ובעצם על ידי תוכחת מוסר זו היה להם כביכול דין, ששופטים אותם ודנים אותם על מעשיהם, ראו מעשיכם מקולקלים ורעים מאוד לפני האלוקים, והיו האנשים מצטערים בליבם, לא היה בא המבול לעולם "עד כדי כך".

כי הקדוש ברוך הוא רוצה את ליבו של היהודי, רחמנא ליבא בעי,אם אתה מצטער ומתחרט בליבך, הגם שמעשיך כמו אנשי דור המבול, מכל מקום יש עדיין תקוה, כי כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.

כאשר יש מוכיחים שמדברים על חשיבות שמירת הברית, או אתה קורא יקר בעצמך מוכיח את עצמך, כל הדינים שמלמעלה יורדים ממך, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה.

"מעשה שהיה"

ומובא כעין הדברים הנאמרים פה מעשה שהיה בתקופת רבינו האריז"ל הקדוש, על תקופת גילויו ופירסומו של גדולת האר"י הקדוש ומעשה שהיה כך היה: איש אחד מעשירי הדור היה בעיר הבירה של טורקיה והיא קושטא, והוא היה שר האוצר של הממשלה, ושמע שמספרים על רבינו האר"י ז"ל שיודע נסתרות בני אדם ומה יחשבו בליבם טרם יוציאו מחשבותם אל הפועל.

וכל חכמי העולם היו משבחים ומעריצים אותו לאחר שראו ניסים ונפלאות גדולים שחולל שלא היה כדוגמתם מימי הנביאים הראשונים, והיה מבין חכמת המצח וכף היד,ובחוכמת הכוכבים,ומבין ויודע ברוחות של בני אדם ובגילגולים,והיה מחזיר רבים בתשובה שלימה.

והיה נותן לכל אחד את התיקון הראוי לו לשורש נשמתו,ולכל אחד היה אומר לו מה שעבר עליו בגלגולים הראשונים והעוונות והחטאים שחטא בהם,והיה מזכיר אותם החטאים שחטאו מיום היוולדם ונשכחו מהם, וגם כל עוון בסתר ובגלוי שעשה. והיה מוציא רוחות שנכנסו בבני אדם.

והיה מרפא משוגעים בכח שמות הקודש ואליהו הנביא ז"ל היה נגלה אליו והיה מלמד אותו כל סודות השמים והארץ.

ובעת ששמע אותו עשיר מקושטא את כל השבח הגדול הזה על רבינו האר"י התחיל לצחוק והתלוצץ על הדברים האלו מחוסר אמונה ברבינו הקדוש ופעם היה שותה יין נסך ואומר בקול צחוק והתלוצצות: אני שותה כוס יין הזה לשמחת חיי רבינו האר"י האדיר היודע נסתרות בני אדם.

יום אחד היה רבינו האר"י הקדוש לומד עם התלמידים, ובתוך הלימוד צחק רבינו האר"י. שאלו אותו התלמידים על מה צחק רבינו? השיב להם יש איש אחד בקושטא שמתלוצץ עלי ועושה כך וכך. ובעוד עשרה ימים יבוא אלינו לצפת כדי לנסות אותי וזה האיש הוא גלגול אחאב מלך ישראל. ולאחר עשרה ימים בא אותו איש אצל רבינו האר"י כדי לנסות אותו ולבחון מקרוב אם כנים הם הדברים ששמע עליו.

שאל האיש האם תוכל לומר לי מה עשיתי אתמול בלילה? ענה לו רבינו האר"י כן, כך וכך עשית. האיש התפלא מאוד ואמר נכון עשיתי כך. ענה רבינו האר"י הקדוש אתה עשית כל מיני עבירות שהקדוש ברוך הוא שונא אותם.

ואחר כך הכניסו בחדר לבד ואמר לו ביחידות ביום פלוני עשית כך וכך ובזמן פלוני עשית כך וכך שכבת עם שפחתך.ענה האיש ואמר אמת כל מה שאמרת, רק ענין השפחה לא עשיתי עימה שום דבר שזה בושה וחרפה לי לעשות דבר מגונה שכזה. אמר לו האר"י הקדוש אני אקרא שם קדוש ואביא אותה שפחה לכאן לפניך והיא תגיד שאתה שכבת איתה.

תיכף קרא שם קדוש ובכוח הקדוש ברוך הוא ניגלתה אותה שפחה בקומתה כמו שהייתה בחיים ויצאה מתוך גופו של אותו עשיר רוחה וצורתה קשורה בו. בזמן שראה אותה נרתע לאחור והתעלף וצעק בהתעלפותו: צדקת אדוני הרב במה שאמרת.

ומרוב הבושה הגיע לשערי מות,ואחר כך נפל לרגלי הרב והתחנן בשיברון לב שיסיר מעליו רק את המות הזה. אמר לו הרב עכשיו אתה מאמין בדברי חכמים שאמרו מי ששוכב עם גויה נקשרת בו ככלב ולא תעזבנו אלא בתשובה שלימה ובתפילות ובתחנונים הראויים לכך ואז תיעלם ממנו? ענה האיש ואמר הנני מוכן ומקבל עלי ארבע מיתות בית דין רק שתסור מעלי השפחה הזו ולא תדבק בי עוד.

אמר לו רבינו האר"י שמע אם אתה רוצה שהשפחה תעזוב אותך ולא תדבק בך עוד עליך לקבל דין שריפה באש. כן אעשה כדבריך ענה העשיר והכניס ידו לכיסו והוציא כסף ואמר קחו וקנו לי עצים כדי שאשרוף עצמי. ענה האר"י הקדוש ואמר אין דין ישראל בשריפת עצים. אלא בעופרת מותכת באש ופתחת את פיך וישימו לתוכו העופרת המותכת והעופרת תשרוף את בני מעיך וזו השריפה האמורה בתורה.

וכן היה קנו עופרת והתיכו אותה באש והוא רואה בעיניו ואמר לו רבינו האר"י הקדוש שיתוודה לפני המיתה והתוודה על חטאתו אשר חטא. אמר לו הרב שכב על הארץ ופתח את פיך וכן היה העשיר פתח את פיו.

אומנם רבינו האר"י הכין לו בכפית קטנה ריבה מתוקה ושם בתוך פיו ואמר לו וסר עוונך וחטאת תכופר גם השם העביר חטאתך לא תמות.

ואחר כך הרים אותו מהארץ וכתב לו תיקונים לנפשו ובכלל התיקונים שמסר לו ציווה עליו שיקרא בכל יום חמישה דפי זוהר הקדוש אפילו שאינו מבין. וכך חזר האיש ההוא בתשובה שלימה ונשאר בצפת ושם נפטר.

ומזה המעשה מבינים אנו קורא יקר את העיקר לפני הקדוש ברוך הוא, וזה הלב של האדם, שאם אתה חוזר בתשובה מעומק הלב הקדוש ברוך הוא מיד מקבל את תשובתך, וזה על ידי שתלמד מוסר ותעשה לעצמך דין ותתחזק, וממילא יסורו כל הדינים מעליך.

"ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמייך חיי"

ושמעתי ממורי ורבי שיחיה את הביאור שכתבנו, על הזמן שעושים ברית מילה לתינוק ואומרים את הפסוק "ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמייך חיי"שביאר הוא שיחיה, כי כאשר הקדוש ברוך הוא רואה שהאדם "מתבוסס בדמייך" שדם הוא מסמל את מדת הדין, וכשאדם עושה דין לעצמו ומוכיח את עצמו, אז אף על פי שהוא יתחייב חס ושלום, מכל מקום כיון שהקדוש ברוך הוא רואה שהאדם עושה דין לעצמו.

"ואומר לך בדמייך חיי" פירוש: בדם ובדין שאתה שופט עצמך תזכה ל"חיי": לחיים טובים ולשלום.

ולכן הארגון שומרי ברית קודש משתדל בסייעתא דשמיא להפיץ בכל דרך אפשרית את "הידיעה בחשיבות שמירת הברית בינינו לבין אבינו שבשמים" וזו מצוה רבה להפיץ ספר זה והספר כי תצא למלחמה, בקרב אחינו בני ישראל, שעל ידי זה יהיה להם כלים להתמודד עם העוון הנורא הזה.ואין לשער ולתאר את מעלתו של האדם שמזכה את הרבים להצילם מרדת שחת של העוון הנורא הזה.
 

"שכרו של מזכה הרבים"

וראינו לכתוב בשם הרב רבינו חיים ויטאל זצוק"ל שכתב "בספר החזיונות" דבר גדול ביותר על מעלתו של האדם שמזכה את הרבים.

וכה כתב בספר החזינוות עמוד קכד' דיבור המתחיל אז נשאתי:

אז נשאתי את עיני למעלה וראיתי כתוב בשמלה ההיא למעלה בלשון הזה:

"כל מאן דאכנע ומתבר לסיטרא אחרא, וכל מאן דרדיף בתר חייביא לאעברא מינייהו ההוא זוהמא ולאכפיא לסיטרא אחרא, אשים את כסאו ממעל עבדי מטטרו"ן."

פירוש:כל מי שיכניע את כוחות הטומאה וישבור אותם,וכל מי שירדוף אחרי אנשים שחוטאים להחזירם בתשובה ולהעביר מהם את אותה זוהמת הטומאה ולכפות את הסיטרא אחרא ,אזי שכרו שאשים את כסאו ונשמתו מעל המלאך ששמו מטטרו"ן.

וכך גם פה קורא יקר, תחשוב איזה מעלה וגדולה תהיה לנשמתך שתפיץ ספר זה והספר כי תצא למלחמה, ותפריש אנשים מלחטוא בעריות,ועל ידי זה תוכל להציל אנשים רבים מאחינו בני ישראל מעונשים קשים ומרים של דורי דורות רחמ"ל.

וכל זה בגלל העוון הנורא של פגם הברית,ומדוע הם נענשים?בגלל שלא השתדלנו מספיק להודיע להם את חומר האיסור שבדבר. וכדי לחזק אמונתך ולהמחיש לך כמה חמור ענין איסורי עריות,אכתוב לך מעשה שהובא לפני,וממנו תוכל להבין ולהשכיל שעוון זה קשה מאוד לפני האלוקים.

"מעשה שהיה"

אחד מחברי הארגון שלנו שגר במעלה אדומים, יתחזק ברוך השם בענין קדושת הברית והעיניים, מדיסק שקיבל בהילולת שמואל הנביא, והוא היה עובד באותו לילה בשמירה ואבטחת הלילה.

והנה עברה תקופה של כמה חודשים משסיפר לנו חבר זה על החיזוק שקיבל ברוך השם מהארגון, והתקשר אלינו להיפגש עימנו כדי לספר לנו מעשה שהיה בירושלים עימו ובאנו אליו ופגשנו אותו בירושלים, ואמר לנו כי שלשה חדשים לפני שנפגשנו הייתי בקניון וראיתי את החבר שלי שם, שהוא קצין בכיר במשטרת ירושלים.

והנה ששאלתי לשלומו אמר לי שברוך השם יצא לפנסיה ויש לו בית, ואוטו, וכסף נזיל, וכמו שאומרים "עשה את שלו". וכששאלתיו מה עושה בקניון? הוא אמר לי שהוא מגרד חיש גד, ונפרדתי ממנו.

כעבור שלשה חדשים הנה עכשיו אני פוגש אותך {אותי הכותב} ואומר לי כי שבוע לפני הפגישה, אמא שלי מתקשרת אלי ואומרת לי, אתה יודע שחבר שלך נפטר, אמרתי לה מי זה? וענתה לי הקצין הבכיר.

אמרתי לה אבל ראיתי אותו לפני שלשה חדשים בקניון? וענתה לי כי הוא נפטר וקיבל דום לב רחמ"ל, וכששאלתי אותה מנין היא יודעת דבר זה? ענתה לי כי אותו חבר שלך היה בוגד באשתו והביא שני ילדים מאשה אחרת לא נשואה, ואף אחד לא ידע דבר זה, וכך הוא נפטר מן העולם, ולאחר מותו הוא בא לפילגש שלו בלילה וחנק אותה ורצה לקחת את נשמתה ואמר לה:

"את יודעת כמה סבל ויסורי גיהנם אני סובל בגלל מה שהחטאת אותי בעוונות של עיניני זימה וזרע לבטלה".

וכך היה בא אליה כמעט כל כמה לילות, ועשה לה כנ"ל מרוב הסבל והיסורים שסבל בעולם האמת ה' ישמור. והפילגש עצמה התקשרה לאמא של ידידנו השוטר שהתחזק מהדיסק, והוא בעצמו סיפר לארגון שלנו עובדה זו.

ומכאן תלמד אחי היקר עד כמה הדבר הזה מכעיס את הקדוש ברוך הוא, וכל אדם אשר נשאר קצת רגש בליבו,יתבונן וישכיל מה קורה לאדם שכופר בבריתו של אברהם אבינו ולא עושה תשובה,שאם יעשה תשובה מה יועילו כל המקטרגים הלא"אין דבר העומד בפני התשובה"

"ברית אברהם"

וכך יתבאר לנו מהמדרש רבה פרשת וירא :

אמר רבי לוי לעתיד לבוא אברהם אבינו יושב על פתח גיהנם ואין מניח לאדם שמהול{שעשה ברית מילה} מישראל לירד לתוכה{לגיהנם בגלל שעשה ברית מילה}ואותן שחטאו יותר מידי {שחטאו בעריות ולא עשו תשובה}מה הוא עושה להם.

מעביר את העורלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ומניח את העורלות על אלו שחטאו יותר מידי,ומוריד את האנשים האלו שחטאו יותר מידי לגיהנם, ועל זה כתוב:

"שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{מלאכי ג'}

והנה קורא יקר אתה בן ישראל, ותראה איזה זכות יש לך להיות בן ישראל, שאברהם אבינו בכבודו ובעצמו מוציא מגיהנם את כל מי שעשה ברית מילה, אבל דווקא למי שממשיך לשמור את הברית ואת הקדושה.

אבל רואים ממדרש זה שמי שכופר בבריתו של אברהם אבינו, אזי נכנס הוא לגיהנם, וכבר אמר רבינו האר"י שמטרת הברית להחליש כח תאות הניאוף!

ויש נספה בלא משפט {משלי יג, כג}

וכך מבאר רבינו האר"י הקדוש בשער הליקוטים

על פסוק זה: כי פעמים רואים אנו עוברים שנפטרים במעי אמם ולא עוברים את השמונה חודשים, ומה היא הסיבה? אומר האר"י הקדוש כי יש אנשים שמגיעים לעולם הבא ויחד עימהם צבורים עוונות ופשעים לאין שיעור בענין העריות. ואדם זה כיון שלא חטא עם גויה מוציאים אותו מגיהנם כיון שעשה ברית מילה והיה מהול. אבל כעת בא בגלגול נוסף ומת בעודו תינוק ולא מהול. וכעת הוא יבוא לבית דין של מעלה ויענישוהו על כל העריות שחטא בהן, וישאירו אותו בגיהנם. וזה שכתוב:

"ויש נספה" פירוש: שנלקח בעודו עובר. והטעם לזה שבגלגול קודם יצא מגיהנם "בלא משפט" כיון שהיה מהול עד כאן לשונו.

"המפר בריתו של אברהם אבינו"

וצריך שתדע קורא יקר כי המשנה

במסכת אבות פרק שלישי משנה יא אומרת:

"רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים, והמפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא".

והנה כל אחד מאיתנו בוודאי ישאל בליבו, מה כל כך חמור דווקא באלו הדברים ולעניננו, המפר בריתו של אברהם אבינו, שכרתו אותו חז"ל מן העולם הבא.

וכתב רבינו יונה דווקא אם לא עשה תשובה, שבשעה שעושה תשובה אין לך דבר העומד בפני התשובה, ומכל מקום מה פירוש הכופר בבריתו של אברהם אבינו?

והנה כתב רבינו יונה בפירושו למסכת אבות זה, בדיבור המתחיל המפר בריתו של אברהם אבינו וזה לשונו: "זהו אדם המושך בערלתו לכסות העטרה, ונראה כערל, {כמי שלא עשה מילה} כמי שעושה להכעיס כדי לכסות המצוות עכ"ל.

עוברי בעמק הבכא מעין ישיתיהו {תהלים פד}

והנה בכדי לבאר ביותר הבנה לשכלנו, מה פירוש מושך בערלתו, נביא את דברי הגמרא

מסכת עירובין דף יט עמ' א' שאומרת

על הפסוק הזה: עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו

עוברי: אלו בני אדם שעוברים על רצונו של מקום.

בעמק: ומעמיקים להם גיהנם.

הבכא: שבוכים ומורידין דמעות כמעין של שיתין.

גם ברכות יעטה מורה: שמצדיקים עליהם את הדין ואומרים לפניו רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית, יפה חייבת, יפה תיקנת גיהנם לרשעים וגן עדן לצדיקים.

וממשיכה הגמרא ואומרת אמר רבי שמעון בן לקיש פושעי ישראל אין אש של גיהנם שולטת בהן וזה נלמד מקל וחומר ממזבח הזהב, שכן במזבח יש עובי של זהב דק שמגין על העץ שמתחתיו, ואף על פי כן העץ לא נשרף והאש לא שולטת בו.

אז פושעי ישראל שהם מלאים מצות כרימון כמו שנאמר עליהם:

"כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך {שיר השירים ד} ודרש רבי שמעון בן לקיש הריקנין שבך מלאים מצות כרימון לא כל שכן שלא תשלוט בהן?

ואומר ה"עץ יוסף" שאלו המצוות הם דמיון הזהב, כמו שכתוב הנחמדים מזהב ולכן הם מגינים עליהם מאש של גיהנם שלא תשלוט בהן. ומיד שואלת הגמרא, הלא אמרת ודרשת על הפסוק עוברי בעמק הבכא, שאלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום ולכן מעמיקים להם גיהנם, ואיך פה רבי שמעון בן לקיש אומר שאין אש של גיהנם שולטת בהם?

ומתרצת הגמרא, שמה שאמרינן שמעמיקים להם גיהנם, שהם מתחייבים בגיהנם שעה אחת ואז בא אברהם אבינו ומקבל אותם שאנחנו בני אברהם, שכן עשינו ברית מילה, כיון שרואה אברהם אבינו שעשינו ברית מילה, מעלה אותם מגיהנם, ולכן אין אור של גיהנם שולטת בהם.

וממשיכה הגמרא ואומרת: מלבד אדם אחד, שאם ישראל בא על הכנענית {גויה} ומושך בערלתו, אז אברהם אבינו אינו מכירו שהוא יהודי, שכיון ששכב עם הגויה {וכנ"ל ברבינו יונה דווקא שלא עשה תשובה} ומשכה ערלתו של ישראל זה, ונדמה לאברהם אבינו כאילו שהוא לא עשה ברית מילה, ולא נימול, ולכן משאירו בגיהנם, עד כאן לשון הגמרא הקדושה.

והנה קורא יקר כדי לבאר לך מאמר זה ביתר ביאור, תחילה צריך שתבין כמה חמור ענין עוון פגם הברית, והמושך בערלתו שזהו גם מדובר על פגם הברית, כמו שנבאר בהמשך בשם רבינו האר"י הקדוש, שזהו נקרא כופר בבריתו של אברהם אבינו.

ולכן צריך שתדע כי כל מטרת הברית מילה שלך בגיל שמונה ימים הייתה לשם מטרה זו, שתהא יהודי שמוסר נפש על אביך שבשמים, למסור נפש שלא לטמא את הברית, וממילא לזכות לכל טוב בזה ובבא.

וכעת אבאר לך בסייעתא דשמיא, את עניין מושך בערלתו על פי רבינו האר"י הקדוש, ועל פי זה יבואר היטב, פירוש הדברים של הכופר בבריתו של אברהם אבינו .

"איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתם"

התורה הקדושה בספר ויקרא פרשת אחרי מות, מספרת לנו כי שני בניו של אהרון נדב ואביהוא מתו בקרבתם לפני ה', כמו שכתוב:

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו"

והנה חז"ל הקדושים נתנו כמה טעמים לסיבת מיתתם, ורבינו האר"י אמר שחס ושלום שלא היו קדושי עליון, אלא נאמר עליהם "בקרובי אקדש" אלא שלאחד הטעמים שמובא

במדרש רבה אחרי מות פרשה כ' סימן ט:

ר' יוחנן בשם רבי לוי אומר שבגלל שלא היו להם בנים וכתוב בו מיתה דכתיב וימת נדב ואביהוא.

אבא חנין אומר על ידי שלא היה להם נשים, לכן מתו, דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו, וביתו זו אשתו, ולהם לא היה אשה, וכין שכתוב בהמשך מי ראוי להכנס להקריב קורבן ולכפר, זה מי שיכול לכפר גם בעד ביתו והיינו אשתו, ולהם לא היה אשה, ולכן מתו.

והנה דבר זה ביארנו בהרחבה בספר כי תצא למלחמה, את ענין חטאו של חזקיהו המלך שנגזר עליו למות, בגלל שלא עסק בפריה ורביה, שהחטא היה כעין חטא אדם הראשון שפרש מאשתו מאה שלשים שנה, ויצאו לו טיפות קרי לבטלה רחמ"ל, כי אדם ששרוי בלא אשה, שרוי בלא מגן וחומה נגד היצר הרע.

והנה גם פה אצל נדב ואביהוא היה ענין חטאו של אדם הראשון וזה מובא ב:

"שער הליקוטים" פרשת אחרי מות עמ' רכב.

וזה לשונו בדיבור המתחיל "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרון, ענין נדב ואביהוא, דע כי אותיות נד"ב, הוא בן ד'. רוצה לרמוז שבשמו של נדב נרמז שכנגד ארבעה בנים דברה התורה, שהם אדם הראשון ושלשת בניו, שכלם נכללו בנדב ואביהוא, ששניהם היו אחד להיותם בלי נשים, {וכמו שהבאנו בשם המדרש רבה, שאחד מהטעמים שהם מתו על שלא נשאו נשים} ובשם אביהוא נרמז באותיותיו את אדם הראשון, אב"י הו"א.

ומה שפגם אדם הראשון פגמו נדב ואביהוא, והפגם היה באש זרה, שהיא אשה נכריה, היינו חוה ראשונה שהיא לילי"ת, שנזדווג עימה אדם הראשון קודם חוה, {וענין זה שאומר רבינו האר"י הבאנו בספר כי תצא למלחמה, ששם ביאר כי אותם קליפות היו מתחממות עם אדם הראשון, ומוציאים ממנו טיפות קרי לבטלה, והיו נבראים מהן שדין ורוחין לילין}.

וממשיך רבינו האר"י, ולזה רמזו רבותינו זכרונם לברכה במסכת סנהדרין דף לח עמוד ב:

"אדם הראשון מושך בעורלתו היה".

רוצה לומר שהיה מזדווג עם חוה ראשונה, ולכן הוליד כמה רוחין ושדין, וזהו האש זרה של אדם הראשון, שכן אמרנו שהאיש והאשה זכו שכינה בניהם, על ידי שיש בהם אותיות י' ו ה', שהם משמו של הקדוש ברוך הוא, וזה שכינה ביניהם.

וחס ושלום שיורדים אותיותיו של הקדוש ברוך הוא נשאר אש בלתי ה', ורק כאשר הזיווג בין האיש והאשה הוא אמיתי, ויש שם יה ביניהם, אז הוא אש אמיתי.

אבל שתסיר את שם י"ה מביניהם {מבין האיש והאשה}נשאר "אש זרה", והוא שהחזיק בו אדם הראשון. ועתה נדב ואביהוא חזרו וקלקלו בזה עצמו, שלא היה בכל הדור כמותם עד כאן.

והנה קורא יקר על פי זה יתבאר לנו כל המאמר שהבאנו לפניך, כמו שאמר רבינו יונה על פירוש המשניות של "הכופר בבריתו של אברהם אבינו, שזה המושך בעורלתו".

ועל פי מה שאמר רבינו האר"י שהרמז בזה הוא, שהתחמם רחמ"ל ולפגום ביסוד, עם הקליפות, ולא בקדושה ובטהרה לשם מצוות פריה ורביה.

אלא אש של תאוה רחמ"ל, לספק את התאוות שלך, והיצרים שלך, ואז זה אש אוכלה ששורפת והורגת בעולם הזה ובעולם הבא ה' ישמור ויציל.

על כן בשביל שתמשיך לקיים את הברית שלך שעשית ביום השמיני למילה, אם אינך נשוי, תתחתן למהר ותקיים מצוה זו בקדושה ובטהרה, ואל תתחמם לפגום בברית ולהשחית זרע לבטלה, וגם אם אתה נשוי תקיים מצוה זו בקדושה ובטהרה, כי זוהי הברית מילה ומטרתה, לחיות בקדושה ובטהרה!

"כענבים במדבר מצאתי ישראל"

והנה קורא יקר עוד אכתוב לך בסייעתא דשמיא להוכיח ולהזכיר לך, כי עיקר מטרת הברית מילה בגיל שמונה ימים, היתה כדי שהאדם כל ימי חייו ישמור על קדושת היסוד, וכך מובא

בילקוט שמעוני פרשת לך לך פרשה טז:

אמר הקדוש ברוך הוא כקנמון שאני מעמיד, מהקנמון זה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות, כך אברהם משנצרר דמו משבטל יצרו משבטלה תאותו.{אז הוא עושה פירות והיינו יצחק ויעקב וכל עם ישראל}.

ואמר אברהם אבינו להקדוש ברוך הוא, אם חביבה היא המילה, למה לא נתנה מצות המילה לאדם הראשון? אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו דייך שאני ואתה בעולם, ואם אין אתה מקבל עליך למול דיו לעולמי עד כאן, ודיה לעורלה עד כאן, ודיה למילה שתהא עגומה {אם לא תקבל על עצמך לקיימה} עד כאן.

קורא יקר בוא וראה בפירוש, כיצד מבקש האלוקים ממך לשמור על הברית ולא לפגום בה ולהשחית זרע לבטלה, שכן המדרש אומר מתי האלוקים אומר, שהפירות שיצאו מאברהם אבינו שזה עם ישראל, יהיו טובים? רק לאחר הברית מילה!

וכיצד המדרש מתאר זאת?

"משנצרר דמו": דהיינו כשחותכים את העורלה והדם נצרר.

"משבטל יצרו": כמו שכתב רבינו האר"י הקדוש שעיקר מטרת הברית מילה הייתה כדי להחליש יצר הרע של תאות הניאוף. "משבטלה תאותו": כפל וחזר המדרש על יצרו, ואחר כך אמר תאוותו.

כלומר יצרו זה מדובר על היצר הרע שאדם נולד עימו כמו שכתוב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"

ועל ידי הברית מילה מחלישים כח היצר הרע,וזה לא מספיק רק בברית מילה,ולכן כפל ואמר: "לבטל את תאוותו" להורות לנו שהיהודי צריך כל ימי חייו להילחם במסירות נפש כנגד אותה תאווה, ולא מספיק שיעשה ברית וחס ושלום יכפור בברית, אלא לבטל התאוה, ולכבוש אותה ולקיים מצות פריה ורביה כהלכתה לישב העולם, ולהמשיך קיומו כמו שכתב הרמב"ם.

ונמצינו למדים שוב את "היסוד" של הספר הזה שנקרא ספר הברית, שכל השבח והמעלה של היהודי בהיותו עושה ברית מילה, ועל ידי זה ניכר משאר אומות העולם היה על מנת שיתבטל יצרו דהיינו:

שישמור על עצמו כל ימי חייו, שלא לפגום בברית הקודש, ולזכות ממילא לכל המעלות שנאמרו על קיום מצות הברית מילה.

"כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך"

וצריך שתדע קורא יקר כי לכל אחד יש את השורשים שלו, וכך גם אתה, יהודי אתה עכשיו, ויהודי תשאר לנצח. בוא ותתבונן כיצד היו מצרים מקשים על עם ישראל בענין הברית מילה, ומכל מקום לא הפרנו את הברית מעולם, עם כל הקשיים והיסורים שעברו עלינו.

וכך מובא בתנא דבי אליהו רבא פרק כג' וכד': "וכשהיו ישראל שומרים את ברית אלוקיהם שבשמים, ומלין בניהם במצרים, אמרו להם המצריים אם לא תשמרו את הברית ולא תמולו, אנחנו נקל מעליכם את העבודה.

והיו ישראל משיבים להם ואומרים:

שמא שכחו אבותינו את ברית אלוקינו שבשמים שישכחו בניהם אחריהם? ענו להם המצרים לא, ענו ישראל ואמרו כשם שלא שכחו אבותינו כך לא נשכח אנחנו לעולם עכ"ל.

וזוהי המעלה של היהודים שבכל מצב, ובכל זמן גם בקושי ובשעבוד הכי גדול שיש, הם שומרים על הברית, ועל פי מה שאמר רבינו האר"י כי מטרת הברית מילה להסיר את העורלה, ולהתיש כח תאוות הניאוף, זו הברית, שיהודי מתקדש ולא משחית זרע לבטלה, בזה הוא מקיים את הברית!

וכך ממשיך התנא דבי אליהו ומספר, כי כאשר היו עם ישראל במצרים מלין את בניהם, היו המצריים אומרים להם, למה אתם מלין את בניכם, והלא לאחר שעה יהיו משליכין אותו בנהר?

ואומרים להם ישראל אנחנו נמול אותם, ואחר כך עשו להם כרצונכם, "כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך".

וזה מאוד מרגש לראות את המעלה של העם הנבחר, שלאחר כל הסבל והעינויים והחרפות, "לא שקרנו בבריתך" אנחנו יהודים ולא משקרים בחותם שיש לנו בברית וכנ"ל, וממשיכים לשמור את הברית בקדושה ובטהרה, כי זו מטרת הברית מילה להסיר התאוה.

"מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה"

והנה קורא יקר אם יעלה על ליבך שאלה זו, והכיצד אצליח להתגבר על תאוה זו של פגם היסוד, הלא היא ממש קשה ביותר: ועל זה צריך אתה לזכור את צור מחצבתך, ומה הם שורשיך, ומה חושב עליך בוראך כמובא

בתנא דבי אליהו רבא פרק כח סעיף יא:

ריבונו של עולם, אני כפרתן של ישראל, בכל מקומות מושבותם, גלוי וידוע לפניך, שאין ישראל מלין את בניהם, ואין קורין ושונין, ואינן נכנסין לברית אלא בשביל אהבתם לאביהם שבשמים. לפיכך אומר הקדוש ברוך הוא, אפילו יעמדו כל הגויים, ויתנו כל כספם וכל זהבם וכל מחמדיהם הטובים, ויאמרו תנו לנו כתר בית אהרון וכתר בית דוד, אין אני נותן להם אפילו דבר אחד מביזתה של התורה, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו.

אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטל האהבה, ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם, כגון אהבתם של אברהם יצחק ויעקב, שהם אוהבים להקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא אוהב אותם ואת בניהם ובני בניהם עד סוף כל הדורות עכ"ל.

כמה זה מרגש, להיות יהודי, ולחיות כיהודי, אם יצרך מקשקש בקירבך לפגום ביסוד, תזכור דבר אחד, ה' יתברך אוהב אותך, ובגלל שאנחנו העם היהודי הנבחר אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא.

ובשביל זה עשינו ברית מילה, ואיך כעת לא אמשיך את אותה ברית מילה כיהודי, והיא לשמור על היסוד ולא לפגום בברית, כי אנחנו בני ישראל ובני בריתך, ולכן אני לא אפגום ביסוד, מכח אהבתי את ה' בכל זמן ובכל מצב!

"כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש
 חרבו על ירכו מפחד בלילות"

וכך אומר המדרש "בילקוט שמעוני" שיר השירים ג':

"איש חרבו על ירכו" זוהי המצות מילה.

"מפחד בלילות" שהם זהירים בחטא שהוא משול כלילה.

וזה נקרא יהודי, מי שנלחם עם היצר הרע של פגם היסוד, ובמיוחד בדורנו אנו שנמצאים במלחמת הקדושה נגד הטומאה והקליפה, וכל המכשירים הטמאים של האינטרנט והטלויזיה, אשר מכלים כל נפש יהודית, מכל חלקה טובה של קדושה.

וכמה סיפרו לי אישית שנפלו לבירא עמיקתא בגלל אותם מכשירים ה' ישמור ויצילנו מידם.והחכמה של האדם היא, חכם ירא וסור מרע, לברוח מכל דבר שיכול להביא אותך לידי נפילה בעוון פגם הברית.

ועיין בספר כי תצא למלחמה בהרחבה של עצות ותיקונים וכל הקשור לזה, שפה באנו לבאר "בספר הברית" את הקשר בין הברית מילה של היהודי בגיל שמונה ימים, לבין שמירת היסוד, שכל מטרת הברית הייתה כדי לשמור על היסוד!


 
 
 
 
 
 

        כל הזכויות שמורות לארגון "שומרי ברית קדש"