בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
           

  
Shomrey.Brit.kodesh@gmail.com             
   דף הבית     צור קשר    מעלת הברית    שידור חי    הרוחות מספרות    ימי השובבים
    ספרים דיסקים    סיפורים אמיתיים מהארגון    הברית והמזל    גלרייה     רבי אהרן ראטה זיע"א    תיקון הברית
   מעלת מזכה הרבים    עדויות של מתחזקים    אין אור אלא היוצא מהחושך    אין עצבות/קרי לילה    מעלת וסגולת הברית    לתרומות
   מדוע יש מחשבות רעות    איסור גויה    אין ייאוש בעולם    השואה מהי?    עצה טובה    לתרומות
   על הארגון    הברית עם האלוקים    חומרת פגם הברית    מעונין לקחת חלק?    עולמה של אשה    שיעורי וידאו
 
    דף הבית
    שיעורים לשמיעה
    מפעילות הארגון
    שידוכים בטהרת הקודש
    חדשות וכתבות הארגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איור של האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"

הרב אהרן ראטא שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, תלמידם של הרב צבי אלימלך שפירא מבלוז'אב, הרב יהוסף ראטנבערג מקאסאני, הרב ישכר דב רוקח הנודע בכינויו המהרי"ד מבעלזא, והרב ישראל הגר (אהבת ישראל) מויז'ניץ. הקים בשנת ה'תרפ"א-(1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.

בשנת תרפ"ח-(1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל, שם ייסד את בית מדרשו, 'אוהל אלימלך' על שם רבו ר' צבי אלימלך מבלוז'אב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.

עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על ענית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת ה'תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן".

בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז, שם אף הוחלף שמה של החצר לחברת "שומרי אמונים". עם כיבושה של הונגריה על ידי הנאצים והחלת מוראות השואה על יהודיה, נמלט האדמו"ר מהונגריה והגיע ארצה עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה.

בו' בניסן ה'תש"ז - (1947) בעיצומה של טחינת הקמח בריחיים של יד, לאפיית המצות לקראת חג הפסח המתקרב, נפטר רבי אהרן, כשהוא בן 52 בלבד.

[עריכה] קהילת תולדות אהרן

כשנה לאחר פטירתו של רבי אהרן, התפלגה חבורת "שומרי אמונים" לשתים. חלק מהתלמידים בחרו בבנו הרב אברהם חיים ראטה לאדמו"ר, והחלק האחר בחר בחתנו הרב אברהם יצחק קאהן, כאשר את בית המדרש ירש הבן.

האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן עם בנו הבכור רבי שמואל יעקב בכניסה לבית הכנסת הישן של חסידות "תולדות אהרן".

החתן, הנודע גם בכינוי בעל "דברי אמונה" על שם ספרו בחסידות, הקים את חצרו, בבית שכור בפאתי שכונת מאה שערים, (כיום ניצב במקום זה בית המדרש הגדול של חסידות תולדות אברהם יצחק). פילוג זה היווה חידוש בקרב בני החבורה, שכן האדמו"ר רבי אברהם יצחק היה תלמידו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר, שנודע בהתנגדותו החריפה לדרכו החדשה של רבי אהרן ראטה, אך עם קבלת המנהיגות על ידי האדמו"ר החדש, חלה התקרבות רבה בין שתי החסידויות, שנבעה ישירות מיחסם הקרוב של הרב ותלמידו.

בשנת ה'תשי"ב-(1952) פתח רבי אברהם יצחק ישיבה, זאת לאחר הפצרות מרובות מצד תלמידו הרב דניאל פריש, שאף העניק לה את השם 'תולדות אהרן' על שמו של האדמו"ר הזקן, רבי אהרן. עם הזמן קיבלה קהילתו של ה"דברי אמונה" את שמה של הישיבה והפכה לחסידות תולדות אהרן, בעגה הירושלמית היידישאית, השתרש שמה של החסידות כ"רֶבּ אהרל'אך", כלומר אנשי "רבי אהרל'ה". כתוצאה מהקמתה של הישיבה והגידול הטבעי של בני החבורה, התרחבה החסידות והפכה מקבוצת תלמידים סגורה ומצומצמת, לקהילה מרשימה בעלת מוסדות קהילתיים מפותחים ובעלת השפעה מרובה בעדה החרדית. בתי מדרש של החסידות נפתחו גם בניו יורק שבארצות הברית, תחת הנהגתם של בנו וחתנו.

למרות הקפדתו הגדולה של האדמו"ר, על שמירת המסגרת המסורתית-בדלנית של החסידות, שכללה בין היתר מגורים בשכונותיה החרדיות הישנות של ירושלים כ;מאה שערים, בית ישראל, וגאולה, הרי שמפאת התרחבותה של החסידות, הריבוי הטבעי ועליית מחירי הדירות בירושלים, נאלץ הוא, בשלהי תקופת כהונתו, להסכים להרחבת ריכוזי המגורים של חסידי "תולדות אהרן" לעיר בית שמש בה החלה בתחילות שנות התשעים של המאה הקודמת תנופת התפתחות של מגורים לציבור החרדי.

רבי אברהם יצחק נפטר בשנת ה'תשנ"ז-(1996).

[עריכה] הנהגתו של האדמו"ר הנוכחי

האדמו"ר הנוכחי, רבי דוד קאהן

בתקופת הדמדומים של האדמו"ר רבי אברהם יצחק, עת חלה את חליו האחרון, רחשו מתחת לפני השטח בחסידות תולדות אהרן שני פלגים. כשחלק ניכר מחברי הקהילה ורובה המכריע של הנהלת מוסדות הקהילה, צידדו בבנו השני של האדמו"ר, הרב דוד קאהן, שכיהן כרבם של חסידי "תולדות אהרן" בעיירה מאנסי שבמדינת ניו יורק, כממשיך הראוי. לעומתם, נטו חלק מבני הקהילה וזקניה לראות בבנו הבכור כיורש.

בעיצומה של מחלוקת לא קלה, שהתפתחה לכדי דיון בבית הדין של העדה החרדית, לגבי כשירותה של הצוואה שהותיר רבי אברהם יצחק, נטש הבן הבכור עם קבוצה של חסידיו את חסידות האם ופתח קהילה נפרדת בשם "תולדות אברהם יצחק" על שם אביו.

ואולם, קרוב לשני שליש מבני החסידות ורוב של תלמידי הישיבה, נותרו בחסידות האם והכתירו לרבם את בנו הרב דוד קאהן שעלה לצורך כך ארצה ועבר להתגורר בבית אביו. תחת הנהגתו מתפתחת הקהילה והחסידות במתכונת זהה כמעט לחלוטין, לאופן בו נוהלה על ידי אביו.

האדמו"ר ריענן את פני החסידות בחידושים כמו "העמוד היומי" סדר לימוד יומי של עמוד גמרא, בו מחויבים כל בני הקהילה. בסמוך לבית המדרש המרכזי של החסידות בשכונת מאה שערים, מוקם עתה קומפלקס גדל ממדים שישמש את הישיבה ותלמוד התורה של הקהילה בירושלים. למרות סגירותה של הקהילה, מתאפיינת החסידות כיום בפתיחות יתר יחסית, לקבלתם של חברים חדשים לשורותיה של החסידות. שלא כאביו, מאריך האדמו"ר הנוכחי בדברי תורה הנאמרים בסעודה שלישית בפלפולים ארוכים תוך ציטוטים נרחבים מספרי המהר"ל והרמח"ל, הנאמרים במשך שעה ארוכה.

[עריכה] מאפיינים

ילדי החדר בחסידות "תולדות אהרון"

מראשית התהוותה של הקהילה דוגלים מנהיגיה בהסתגרות, והיא כוללת בין השאר גם את ההשגחה על אופי הלבוש הירושלמי החרדי מראשית המאה ה-20. הגברים לובשים "קאפטן" – קפוטה צהובה מפוספסת, מתחתיה אפודה מבד זהה הנקראת ביידיש: "סעדריא", וחובשים כיפה לבנה גדולה (ירמולקה). בשבת חובשים אף הבחורים את ה"קאפטן", ולראשם שטריימל. הנשים חובשות מטפחת ראש שחורה והדוקה. כמעט כל בני הקהילה מתחתנים עם בנות הקהילה.

לחסידות תולדות אהרן מנהגים ותקנות מיוחדים המאוגדים ב"ספר התקנות", עליו חותם כל אחד מבני הקהילה במעמד מיוחד, הנערך מידי שנה ביט בכסלו, יום השנה לפטירתו של המגיד ממזריטש. ביום מעמד זה נושא האדמו"ר שיחה מיוחדת. אחר כך ניגשים כל בני הקהילה, חותמים על אוגדת התקנות ומתחייבים לשנה נוספת על שמירתן. בני הקהילה הגרים מחוץ לישראל אינם חותמים, כיון שאינם יכולים לחתום על תקנות שלא יוכלו לעמוד בהן, כמו, למשל, החובה להתפלל את כל התפילות בבית המדרש של הקהילה, ולפחות תפילה אחת בשבת. תקנה שאינה מופיעה בספר התקנות, היא דרישת האדמו"ר ללמוד עמוד גמרא ליום.


        כל הזכויות שמורות לארגון "שומרי ברית קדש"