בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
           

  
Shomrey.Brit.kodesh@gmail.com             
   דף הבית     צור קשר    מעלת הברית    שידור חי    הרוחות מספרות    ימי השובבים
    ספרים דיסקים    סיפורים אמיתיים מהארגון    הברית והמזל    גלרייה     רבי אהרן ראטה זיע"א    תיקון הברית
   מעלת מזכה הרבים    עדויות של מתחזקים    אין אור אלא היוצא מהחושך    אין עצבות/קרי לילה    מעלת וסגולת הברית    לתרומות
   מדוע יש מחשבות רעות    איסור גויה    אין ייאוש בעולם    השואה מהי?    עצה טובה    לתרומות
   על הארגון    הברית עם האלוקים    חומרת פגם הברית    מעונין לקחת חלק?    עולמה של אשה    שיעורי וידאו
 
    דף הבית
    שיעורים לשמיעה
    מפעילות הארגון
    שידוכים בטהרת הקודש
    חדשות וכתבות הארגון
 
 
 
 
 
                                                                                אזהרה!
 
  אין רשות לשום אדם להישתמש ולהעתיק מי שרוצה כל כך לזכות את הרבים מוזמן להפנות את כולם לאתרנו הקדוש
 
 
העצה השישית:

"לא ליפול לעצבות ויאוש"

                                

תדעו אחים יקרים שאחד מהדברים שגורמים לעוון פגם הברית נוצר מחמת העצבות שהיא המרה השחורה, ועל ידי שחס ושלום האדם עצוב הוא מגיע לידי עוון פגם הברית, וכן על ידי פגם הברית נצמח עצבות באדם.

 

"כי נחש עפר לחמו"

 

ושמעתי פעם בשם מורי ורבי על הפסוק "כי נחש עפר לחמו" שביאר כי מובא בשם ספרי הקבלה שנחש הוא רומז ליצר הרע, ואם אתה רוצה לדעת מהו לחמו פרנסתו ומזונו ומחייתו של הנחש? בא הפסוק ואומר "עפר", מהו עפר? אחים יקרים עפר זוהי מידת העצבות שנמשכת מן העפר.

 

 

והעצבות זוהי מחייתו ופרנסתו של היצר הרע, נמצא אומר הרב לפי זה שהאדם שנמצא בעצבות הוא משכן ליצר הרע ואדם שבעצבות הוא זן ומפרנס את היצר הרע רחמ"ל.

 

 

"מדוע לא להיות בעצבות"

 

הסיבה היא פשוטה ביותר כי כפי שכתבנו בהקדמה אחים יקרים שהמלחמה גדולה היא כפי שאמר החסיד לשבים מן המלחמה "מלחמת היצר הרע וחייליו",וידוע כי אותו יצר הרע נלחם בנו קשה מאוד ורוצה להאבידנו מן העולם הזה ומן העולם הבא כפי שמבואר בספר חובת הלבבות לרבינו בחיי זתע"א.

 

 

וצריך שתדעו אחים יקרים כך אומר בעל האור יחזקאל רבי יחזקאל לעונשטיין זצוק"ל כי האדם בראשית דרכו של עבודת ה' שלו חייב לדעת שהוא נמצא "במצב של מלחמה"כפי לשון חובת הלבבות "הוא ער לך ואתה יושן לו": היצר הרע במצב מלחמתי בכל רגע ורגע כיצד חס ושלום לאבד את היהודי ולקרר אותו באמונת ה'  ובפגם היסוד שהיא בעצמה מקררת את האמונה ה'  יצילנו.

 

ובמיוחד בתקופתנו שלא נותר זמן רב ליצר הרע כפי שמבואר בגמרא מסכת סוכה "עתיד הקב"ה לשחוט את היצר הרע ליד הצדיקים וליד הרשעים וכו" ומחמת שלא נותר זמן רב היצר הרע נותן את כל כחו ובכל דרך אפשרית נלחם בזמן המצומצם שנשאר לו ועושה כל שביכולתו.

"אמר אויב ארדוף אשיג"

 

 וכפי שראיתי באחד מהספרים הקדושים שאמר בשם הרמ"ע מפאנו זצוק"ל על הפסוק בשירת הים:

 

"אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי"

 

אומר הרמ"ע כי אם נשים לב החמש מילים הראשונות האות הראשונה שלהם זה א שבגמטריא  עולה כמספר חמש.

 והמילה שלל עולה בגמטריא שלוש מאות שישים ובסך הכל עולה שלש מאות שישים וחמש כנגד ימות השנה וכנגד שלוש מאות ושישים וחמש מצוות לא תעשה שכתוב בתורה כגון לא תגנוב ולא תרצח וכו",ומסביר הרמ"ע את הפסוק בדרך נפלאה:

 

"אמר אויב": הוא היצר הרע.

 

 "ארדוף אשיג": היצר הרע רודף אחר היהודי כל ימי חייו להאבידו בזה ובבא.

 

 "אחלק שלל": "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב" {זה ביאור שנראה לי} התורה נמשלה לשלל והיצר הרע לוקח את הזמן של האדם בחייו שלא ילמד את התורה הקדושה ומפספס את עיקר ביאתו לעולם הזה ועל ידי שהאדם מתרחק מן התורה מתקיים בו מיד.

 

"תמלאמו נפשי":  הנפש מתחילה להרגיש את הריחוק שלה ואת הלכלוך בנפש מחמת העוונות רחמ"ל ואז

 

 "אריק חרבי" ידוע כי זוהי חרבו של היצר הרע מלאך המוות שממנה האדם מת ממנה פניו מוריקות וממנה מסריח שנופלים שלש טיפות מרות מן הסכין אל פיו של האדם ואז

 

"תורישמו ידי" מלשון יורש גיהנום. כן אחים יקרים זוהי מטרתו של היצר האויב הזה נלחם בנו. וצריכים אני להסביר מדוע אסור להיות בעצבות?

 

                                                    "כי כשעצובים מפסידים"

 

החפץ חיים רבינו ישראל מאיר הכהן זתע"א מביא משל נפלא על הפסוק של שלמה המלך:

 

"אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפה יניח חטאים"

 

משל לשני קבוצות שנלחמו אחת בשנייה ובאמצע הקרב נפגעה באחת מהקבוצות אחד מחייליו ונפל נשקו מידו ודם שתת ממנו זעק חבירו לעברו ואמר כך :

 

 "עכשיו האויב פגע לך רק ביד והוא רואה אותך שאתה מפחד מחמת כך  על כן כדאי לך לאזור חיל ולך להילחם ביתר שאת בשאר כוחותיך ביד השנייה כי אחרת פעם הבאה הוא יפגע לך בראש או בלב ויהרוג אותך למוות לאחר שיראה אותך מפחד" עד כאן המשל.

 

 ומסביר החפץ חיים את הפסוק על פי המשל הזה:

 "אם רוח המושל":  המושל זהו יצר הרע.

"תעלה עליך":  כלומר תחטיא אותך בעבירה שהתורה אסרה עליך ומחמת כן אתה נכנס לעצבות.

 "מקומך אל תנח": דהיינו אל תיפול ותתייאש בעצמך מחמת כך ותכנס לעצבות על מה שחטאת.

 

"כי מרפה": כי אם תתרפה בעבודת ה' מחמת העצבות שלך בגלל העבירה היצר הרע יסתכל על זה ויתפוס עליך תוך כדי העצבות שלך את האפשרות להחטיאך כיון שהוא רואה אותך מפחד ומתבונן על המגרעות שלך ואת החולשה שלך "ולכן אל תתרפה חס ושלום אלא תלחם ביתר שאת בשאר כוחותיך עם מה שיש לך ועל ידי זה תנצל מן היצר הרע.

 

 

כי אם חס ושלום לא תילחם אלא תתעצב יתקיים בך מיד

 

"יניח חטאים גדולים": מחמת העצבות שלך יצר הרע יחטיאך בעוד ועוד חטאים חס ושלום, על כן אחים יקרים צריכים לדעת שלא חשוב מה יהיה וכמה שניפול חס ושלום אסור לנו להתעצב כי על ידי זה אנחנו נותנים כוח ליצר הרע כנ"ל ועל ידי זה ניפול לחטאים יותר גדולים חס ושלום, אלא מה נעשה נלחם ביתר שאת בשאר כוחותינו.

 

וגם אם חס ושלום נפלת במקרה לילה קרי אל תיפול לעצבות חס ושלום כי במיוחד לבעלי תשובה היצר הרע נילחם בהם בזה העוון של הקרי לילה בגלל שלא רוצה שיחזרו בתשובה ויפלו לעצבות ויסתכלו על החסרונות שלהם ועל ידי זה לרדת מדרך ה' כידוע מאנשים שמספרים.

 

"יקר בעיני ה' המותה לחסידיו"

 

 וידוע אחים יקרים שאמר רבינו "השומר אמונים" בספרו בשם החוזה מלובלין על הפסוק בהלל:

 

"יקר בעיני ה' המותה לחסידיו"

 

 תדע כי יקר  זה אותיות "קרי" אותו עוון של מקרה לילה ה' יצילנו, וביאור הדברים הוא כי כאשר האדם במיוחד הבעל תשובה נופל לקרי לילה ומחמת כן שקם בבוקר נכנס לעצבות שכידוע אותו עוון גורם לעצבות בנפש רחמנא ליצלן, ומחמת שהוא חוזר ושב בתשובה ואוהב את ה' יש לו צער מזה ומגיע לתפילה ובוכה על זה.

 

 ואומר להקב"ה ריבונו של עולם אתה הוא שבוחן לב וחוקר כליות ויודע שאין זה רצוני חס ושלום ריבונו של עולם ואנוס הייתי שיצרי יתגבר עלי ומוציא דמעות שליש, אומר החוזה מלובלין אותם דמעות של הבעל תשובה ואותם דיבורים של געגועים להקב"ה כל כך חביבים ומתוקים וכל כך  יקר בעיני ה'  שמאותיות "קרי" שנפלת ובכית כל זה הדבר הופך להיות מקרי ל: "יקר" וחביב לפני הקב"ה  בעיני ה' שהקב"ה מקיים בך את המשך הפסוק "המותה לחסידיו" מלשון מות דהיינו שחס ושלום מתת וקמת לתחייה וזוהי כפרת עוונותיך על אותו עוון.

 

 ואלו דברים נפלאים ומתוקים למי שאמרם, על כן אחים יקרים לא ניתן לנחש את לחמו ולא נתעצב ולא חשוב מה יעבור עלינו נתגבר ונזרוק את השכל לאבינו שבשמים ונאהב אותו יתברך באש ובמים.

 

 כמו שאנו אומרים פעמים באהבה ואהבת את ה' אלוקיך " בכל לבבך " בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע גם כשיש לך יצר הרע ונפלת חס ושלום וקשה לך תקום מהעצבות ותאהב את ה' יתברך גם כך כי הקב"ה אוהב אותך כפי שאתה ובלבד שתגביר את הגעגועים לה' יתברך.

 

 וכפי שאמר הבעל שם טוב הקדוש כי אדם הרשע שברשעים בעיניך הקב"ה אוהב את אותו רשע כפי אותו אהוב שבעינייך כי הקב"ה לא חפץ במות הרשע חס ושלום כי אם שישוב מדרכו הרעה. ועל ידי זה נסו יגון ואנחה ויהי רצון שנשמח בעבודת ה' יחדיו על שזכינו להיות עם סגולה עם נבחר ויתקיים בנו עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה אמן ואמן.     

                       "מדוע לא להיות בעצבות בגלל עוון קרי"

 

הנה אחי היקר אכתוב לך כעת יסוד גדול וחשוב ביותר בענין שמירת הברית קודש, שהמון מאוד בחורים עם נערים וגם בוגרים שאלו אותי בענין העון קרי של הלילה רחמ"ל, שהאדם מגיע לידי קרי לילה ובבוקר כשקם מרגיש טעם של מות ממש, ואומר לעצמו טוב לי מותי מחיי חס ושלום, ואנשים אלו שאלו אותי כמה שאלות לדוגמא?

 

א.       אם השם אוהב אותי מדוע נותן לי להיכשל בעוון זה בלילה, ואני לא רוצה בכך?

 

ב.        אפילו שאני שומר על עצמי ועל העיניים, יצר הרע מכשיל אותי בקרי לילה מדוע?

 

ג.         פעמים שקורה לי קרי לילה בזמנים קרובים רחמ"ל ולא עוזב אותי היצר הרע ואשתו ומדוע?

 

 

 

וכיוצא בזה שאלות רבות בענין הזה, וכן בענין מחשבת הניאוף שיש להם מלחמות קשות ביותר ומדוע? הלא הם חוזרים כבר בתשובה? והנה מצאתי להם תשובה מעודדת שאמר אותה איש האלוקים הוא רבינו האר"י הקדוש

 

בספר פרי עץ חיים עמוד תצ' שער חג המצות פרק א' וזה לשונו:

 

"ענין פסח ויציאת מצרים הלא ידעת כי הראשונים סלקו את השכינה על ידיד עוונותיהם עד הרקיע השביעי, וכנודע שרבינו האר"י אמר כי הטיפות קרי לבטלה שיצאו לאדם הראשון חזרו בגלגול אנשי דור המבול ואחר כך באנשי דור הפלגה ואחר כך חזרו להתגלגל בדור אנשי מצרים להתייסר ולהזדכך מהעוון של הקרי הזה שיצא לאדם הראשון ובכלל החטא שלהם בדור המבול ודור הפלגה.

 

 והטעם לכך שהיה להם כל כך יצר הרע בעריות שחטאו כל כך הרבה בדור המבול ובדור הפלגה, והוצרכו להתייסר במצרים להזדכך הוא:

 

"כי כבר הודעתיך שהיו נשמות קדושות ועצומות, רק שאחיזת החיצונים בהם הם המקלקלין אותן, ואחר שיצטרפו ויזדככו, יהיו נשמות קדושות, אחר תום חלאת טומאתן מהם, וכבר ידעת כי אדרבא אין החיצונים אוחזים, רק בנשמות שהם יותר קדושים עד כאן לשונו"

 

ותראה אחי היקר מה אמר האיש הקדוש הלזה, דבר חידוש גדול ביותר שבשבילנו קשה מאוד להבין אותו, ולכן אנו שואלים מה רוצה השם יתברך מאיתי עם נסיון הקרי? מדוע היצר הרע רודף אותי בלי הרף להכשילני?

 

אלא תדע מכאן שנשמתך היא קדושה ביותר ועל כן צריך אתה להנחם בזה שיש לך נשמה קדושה ביותר ולהילחם ללא הרף עם היצר הרע הלזה, ולא להיכנס לעצבות ויאוש.

 

 

    וצא וראה איזה מילים אמר "וכבר ידעת אדרבא" כלומר הפך משיכלנו
"אין החיצונים אוחזים רק בנשמות שהם יותר קדושים".

 

 

ולכן מובן מפה שנשמות בני דורנו הם באו לתקן את העוון הזה של פגם היסוד כמובא בשם הבעל שם טוב הקדוש וכמובא ברבינו האר"י, ולא נותר אלא להמשיך ולעבוד את השם יתברך כי מה יועיל לך בעצבות?!

 

 

 

כלל גדול מהבעל שם טוב הקדוש:

"לא להיות בעצבות כלל"

 

והנה מובא בספר "צוואת הריב"ש" לאור שבעת הימים רבינו הבעל שם טוב שכתב:

 

"לפעמים מטעה היצר הרע לאדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה וכוונתו שיהא האדם בעצבות, ומכוח זה שיהא האדם בעצבות יבוטל בעצבותו מעבודת הבורא יתברך, וצריך האדם להבין הרמאות הזה, ויאמר להיצר הרע איני משגיח על מה שאתה אומר, שכונתך לבטלני מעבודתו יתברך ושקר אתה דובר.

 

 

וגם אם הוא באמת קצת חטא, יותר יהיה נחת רוח לבוראי שלא אשגיח ושכן אתה גורם לי עצבות בעבודתו, אדרבא אעבוד אותו בשמחה. כי זהו כלל גדול כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך, ואיך אתבטל מעבודתו יתברך אפילו רגע אחד. וזהו כלל גדול בעבודת הבורא יתברך שיזהר מעצבות כל מה שיוכל עד כאן לשון קודשו.

ואם כן מה לך להיות עצב ולהתבטל מעבודת השם, וכמובן שלא תהא חוטא ושב חוטא ושב כי אז תיקרא כלב שב על קיאו, אלא תתחזק ותקבל על עצמך שלא לשוב יותר לעוון הזה.

 

"העצבות מניעה גדולה בעבודת השם"

 

ולכן אחי היקר אם יצרך הרע החטיאך בעוון קרי לבטלה, והנך בעצבות ומרה שחורה ואינך יודע היכן לשים את נפשך, אזי שים מול עיניך  את:

 

"דברי הבעל שם טוב הקדוש"שאמר בצוואת הריב"ש:

 

"ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא יתברך, ואפילו נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שאם ירבה בעצבות יבוטל עבודת השם יתברך.רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא יתברך כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלותו בשום פעם, ויחשוב שהבורא יתברך יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול, ויחזק עצמו לשמוח בהבורא יתברך עד כאן לשונו. והרי לך אחי היקר עצה נפלאה שלא להיות כל הזמן בעצבות אלא כפי דברי הבעש"ט הקדוש להתעצב על העבירה ומיד לחזור לעבודת הבורא יתברך בשמחה.

 

סדר השינה:

"בו יבואר עצות מעשיות

להינצל מאותו עוון בלילה"

הנה לפני שנאמר את העצות המעשיות צריך להקדים דבר אחד והוא "שלא לפחד" כמו שכתוב:"אם תשכב לא תפחד אז ושכבת וערבה שנתך "כך שמעתי מאחד מצדיקי הדור. ולכן אחי היקר אל תביא על עצמך מחשבות ופחדים בלילה בעצמך במו ידייך, כי אם תפחד ותחשוב על זה יצר הרע חס ושלום יכשילך בעוון הידוע, שאם אדם חושב רע יבוא לו חס ושלום רע ואם יחשוב טוב יבוא לו טוב (רבי פינחס מקאריץ)

                                   עצה ראשונה: "לא לישון על גבו"

מרן בשולחן ערוך אבן העזר סימן כג' סעיף ג' הלכות אישות כתב:

אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור אלא אם יבוא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן לפיכך אסור לו לאדם לישון על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי (באבר )עד כאן לשונו.וכן להפך שיושן על בטנו יכול לבוא לידי קישוי .

וכך אומרת הגמרא במסכת ברכות דף יג' עמוד ב':

"רבי יהושע בן לוי היה מקלל את מי שיושן על גבו" וכתב רש"י במסכת נדה :

שמא יתקשה אברו בשעת שנתו ועוד שהוא שוכב על גבו לפעמים ידיו נוגעות באבר ומתחמם על ידי זה ובא לידי קישוי.

ולכן אחי היקר קבל על עצמך שאם הינך עולה לישון להטות עצמך לצד ולישון על הצד והרגל נעשה טבע שני.

וכך כתב הרמב"ם בלהכות דעות פרק ד' הלכה ה':

לא ישן אדם לא על פניו ולא על עורפו אלא על צידו בתחלת הלילה לצד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין.

ומובא בספר אוצרות חיים לרבנו הבן איש חי שכתב בשם האריז"ל הקדוש שלאחר חצות לילה אם ירצה יתהפך על צד ימינו ומנהג זה מואיל לו לבטל כוחות החיצונים.

עצה שנייה: "בדיקת נקבים לפני השינה"

מובא בשם הרב רבי פינחס מקאריץ זצוקל"ה שהאדם צריך לבדוק נקביו קודם השינה כמו שכתב "בעל הטורים" בפרשת כי תצא

"וחפרת וכסית צאתך ואז וחפרת לבטח תשכב"{דברים כג יד}

כלומר שתלך לשכב תהיה בטוח מעוון קרי ולא די במה שמרגיש אם צריך או לא צריך אלא דווקא לבדוק נקביו עד כאן לשון קודשו.ולכן אחי היקר אל תתעצל ללכת לבדוק נקביך לפני השינה אחרת תגרום לעצמך רעה ותתעצב על כך הרבה אלא תתגבר כארי נגד העצלות שבך ותתפנה לפני השינה ועל ידי זה תינצל מאותו עוון.

עצה שלישית:"לימוד תורה קודם השינה"

מובא בספרים הקדושים כי הבעל שם טוב הקדוש היה מעיין קודם השינה או ברמב"ן או במהרש"א שבעין יעקב וכל זה כדי להירדם עם דברי תורה וכמו שאומרת הגמרא במסכת ברכות דף יד':"אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן (הולך לישון)אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר:"ושבע ילין בל ייפקד רע"(משלי יט')".

וכידוע בפרקים הקודמים שהירושלמי אומר שכל מקום שכתוב "רע" הכוונה על פגם הברית, ולכן גם פה על ידי שתילמד תורה לפני שתישן ממילא לא תיפקד רע שזה העוון הידוע.

וכידוע שיש קבלה ללמוד "תנא דבי אליהו" לפני השינה וזה טוב מאוד וכן לקרוא גם בגירסה בלי הבנה חמש דפי זוהר מתיקוני הזוהר שמועיל מאוד לנשמה וכל אחד ילמד היכן שליבו חפץ כמו שאומרים חז"ל אין אדם לומד אלא היכן שליבו חפץ והעיקר שנלמד ונישן בטוב.

עצה רביעית:"לא להרהר ביום על נשים"

הגמרא במסכת עבודה זרה דף כ' עמוד ב' אומרת:

"תנו רבנן{שנו חכמים}מה פירוש הפסוק:

"ונישמרת מכל דבר רע "(דברים כג').

שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". והיינו על ידי שהאדם רואה דברים האסורים לו והעין רואה והלב חומד והאדם מהרהר ומדמיין רח"ל דברים האסורים להרהר לכן בלילה בר מינן יבוא לידי טומאת קרי.ולכן מובן מפה שהאדם שלא שומר על עצמו ביום מהסתכלות והרהורי נשים הוא זה שגרם לעצמו חס ושלום לבוא לידי העוון בלילה ולכן צריך להיזהר מזה מאוד מאוד.

ואע"פ שכתוב בגמרא מסכת בבא בתרא דף קסד' עמוד ב':

"אמר רב שלוש עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום הרהור עבירה ועיון תפילה ולשון הרע" ואם כך נבוא ונאמר שזה טבעי חס ושלום? כבר תירץ" העיון יעקב":אם האדם אינו מתאמץ בזה אז אינו ניצול מג' עבירות הללו.

והעולם הזה הוא עולם המעשה, ולכן צריך וכדאי לנו מאוד להתאמץ שלא להרהר, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך על התאמצותך להתגבר על ההרהורים.

עצה חמישית:"לישון בטלית קטן"

מובא בשער הכוונות לרבינו האריז"ל וזה לשונו:ועוד דע כי לילה לא זמן ציצית הוא וזה דווקא בציצית גדול...אבל הטלית קטן כבר ניתבאר כי בחינתו היא מבחינת זמן הקטנות וכו..ובחינה זו אינה מתבטלת אפילו בלילה ולכן צריך להיזהר שלא להסיר מעליו הציצית קטן לא ביום ולא בלילה וישכב עמו בלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצונים עד כאן לשון קודשו.

"מדוע לבעל תשובה יש מלחמה מתמדת בזה"

מובא בספר שומר אמונים לרבינו אהרון ראטה זצוק"ל:

כי יצר הרע רודף אחר נשמות המסוגלים לעבודת השם ובפרט היצר הרע רודף אחריהם להחטיאם במקרי לילה רח"ל והוא עניין עוון קרי כמובא בראשית חכמה {שערי קדושה}.

שהוא היצר הרע תאב ומתאווה ורודף דווקא אחרי הנפשות המסוגלים לקדושה ואלו שעוסקים ורוצים לעשות תשובה לפני השם עד כאן לשון קדשו.

ולכן אחי היקר אל תישבר ותתייאש חס ושלום מהאויב שלך כי כל מטרתו להעציב אותך כדי שתרד מדרך השם, אבל אזור חיל וכח ותהיה בשמחה כי השם יתברך רוצה שתעבוד אותו רק בשמחה "עבדו את ה' בשמחה". ולא חשוב כמה הפיל אותך יצרך תקום כי שבע יפול צדיק וקם גם כי נפלתי קמתי המטרה היא ללחום מלחמה מתמדת.

"משל למה הדבר דומה"

משל לקבוצת גנבים אשר חיכו בסמטה ורצו לקפוץ על אדם מסויים ולשדוד אותו ופתאום ניכנס האדם שהוא הנהג למשאית הזבל ובא לנסוע ומיד קפצו עליו ושדדו אותו....הלא זה בדיוני ולא מציאותי וכי גנבים שודדים משאית זבל? גנבים שודדים משאית "ברינקס" מלאה בכסף או יהלומים, והנמשל מובן מאליו הגנב הוא היצר הרע, כמובן שיצר הרע לא רודף אלא אחרי היקר והטוב מכאן אדם ידעיבין וישכיל "כי ככל שהיצר הרע שלך מרובה יותר מכאן מתגלה שנשמתך גדולה יותר"

ולכן הוא משקיע כוחות רבים בך וכמו שאומר הזוהר הקדוש "אין לך אור אלא היוצא מהחושך" ואל תיתן לו להפילך בפח היאוש והעצבות ולא חשוב כמה תיפול העיקר שתקום.

                                             "הגאוה מביאה לידי קרי"

מובא בשם הרב רבי פנחס מקאריץ זצוק"ל שפעם בא אליו אדם שראה קרי והשיב לו אל תפחד, והקשה תלמידו מוהר"ר רפאל ז"ל איך אפשר שאם מכים לאדם קורה של עץ על ראשו ולומר לו שלא יפחד? וביאר הוא ז"ל באריכות שזה מראין לו לאדם כדי שלא יתגאה כשעוסק הרבה בעבדות השם יתברך ואומרים לו ראה מי אתה. וכשאדם מרגיש בכוונה זו ומכניע את עצמו היטב ומודה על האמת לפניו יתברך על עצמו שהוא שפל ונבזה אין לו לפחד עכל"ק.

על כן מבואר מפה שאדם שמתגאה מן השמים גורמים לו רחמ"ל לאותו חלום ועל ידי זה הוא נכנע ומשפיל את עצמו, וכמה שהאדם יהיה בשפלות להקדוש ברוך הוא עם כל עבודת השם שלו שמרבה ועושה כך ינצל מזה ויהי רצון שנלך בדרך הענוה והשפלות אמן.

"כוונות קודם השינה להינצל מהעוון"

מובא בשם הרב רבי פנחס מקאריץ זצוקל"ה כי בעת השינה האדם נקרא "נופל" ונכנס באות הנון ודוד סמכה ברוח הקודש, "סומך ה' לכל הנופלים".

ולכן בעת השינה הוא סותם את העיניים כי נכנס ב-ס" וזה הענין שהוא אומר "בידך אפקיד רוחי" והוא ראשי תיבות "באר".

וכך יש בקריאת שמע ס" תיבות. וב "הנה מטתו שלשלמה" יש כ" תיבות וכפול ג" פעמים יוצא ס" אותיות גם כן. וביושב בסתר עליון יש גם כן ס" תיבות עד "מחסי".

ועל ידי שאומר בידך אפקיד רוחי נכנס ב-ס" כי הוא ראשי תיבות "באר" והוא באר העליון והכוונה לתורה שבעל פה, ויש בה ס' מסכתות ובעת השינה הוא מצניע נשמתו בס' מסכתות .

וכשמכוון זאת יש לו חלומות טובים כי זה מקום החלום וגם כששוכב אדם בהרהורים קדושים אזי מתעורר גם כן כך עד כאן לשון קודשו והשי"ת יזכנו לחלום חלומות טובים.


        כל הזכויות שמורות לארגון "שומרי ברית קדש"