הסדרה בכיכובם של אוסבלדו לפורט , מריאנו מרטינס ועוד שלל שחקנים בני הגברדיה המפוארת , שכבר יצא לי לפגוש בעבר .

פליפה קולומבו הוא לא אחד מהם . בהתחלה הוא נראה לי צעיר וזרוק מדי , עם מבטא ארגנטינאי רחוק ממושלם . הראיון אתו , התחיל בסדרה של צילומים . תוך כדי , חשבתי לעצמי מה אני כבר יכול לשאול אותו . בדרך כלל התהליך הפוך - קודם אני מראיין ואז מצלמים . אבל הפעם , בעודנו הולכים לגן שליד האולפנים , נכנסתי ללחץ מפני השיחה הצפויה . להפתעתי , מהרגע שהתחלנו , הכל זרם . קולומבו הפתיע אותי בכנותו ובגרותו . בתחילת הראיון הוא הודה שבמבטא מקסיקני הוא מדבר רק כשהוא מרגיש בבית , עם המשפחה . לקראת סוף הראיון , הבחנתי שהמבטא המקסיקני צץ לו , ושמחתי שהוא מרגיש נוח מספיק . אחר כך בצילומים , יצא לי לראות סצנה פשוטה עם כל המשפחה בבית . למרות שהסצנה לא דרשה משחק גרנדיוזי , הצליח קולומבו לבלוט ואני מוכרח לומר שהילד הזה (24), שכבר עכשיו הגיע רחוק , יגיע רחוק עוד יותר — לא רק בטלוויזיה גם בקולנוע . אני בטוח שאנחנו עוד נשמע עליו .

מה התפקיד שלך ב " משפחת פיירו "?

" אני הבן הצעיר של המשפחה . כולם קוראים לי לוצ ' ו , למרות ששמי האמיתי הוא לואיס . אני זה שהכי מורד בכל המוסד המשפחתי . מדובר על משפחה איטלקית עם ערכים חזקים , שעושה הכל יחד . אני עושה המון בעיות בלימודים וממש לא מעניינים אותי החוקים וכללי ההתנהגות שהמשפחה מציבה לי . אחר כך קורים כל מיני דברים , שאני מעדיף לא לספר , כדי לא לקלקל לצופים . אני יכול לגלות שאני מתאהב במורנה , חברת ילדות שגם אחי הגדול חואן ( מריאנו מרטינס ), מתאהב בה . עם חואן יש לי קשר מעולה . הוא החבר הכי טוב שלי ובעצם הכל בשבילי , עד הרגע שבו שנינו מתאהבים באותה בחורה והיא בוחרת בו ולא בי . אז מתפתח בינינו עימות ".

מאיזה גיל אתה משחק ?

" אני משחק מגיל שש . כבר מגיל שבע כבר עבדתי בצורה אינטנסיבית ".

הגעת לבואנוס איירס ממקסיקו כנער אבל האמת היא שאתה נשמע מאוד ארגנטינאי ...

" זה נכון . עכשיו אני כבר מדבר את שני הניבים , בלי בעיה . כשאני מדבר עם המשפחה שלי באופן אוטומטי אני מדבר מקסיקנית . יכול להיות שיש כל מיני ביטויים וסלנג שמשתנים כל הזמן , אבל הטון יוצא מקסיקני באוטומט . יתכן שהמעבר הזה מתרחש בשל הקרבה לרגשות ולזכרונות שמושרשים בי מילדות . אני חי בארגנטינה כבר תשע שנים ומאוד אוהב לחיות פה . מאחורי המאמץ ללמוד לדבר בניב ארגנטינאי , עמד רצון חזק להשתייך . לפעמים קורה לי ששתי השפות מתערבבות . אני מדבר ארגנטינאית ופתאום מכניס איזה ביטוי במקסיקנית . בארגנטינה , אין לאנשים בעיה לקבל את זה . אתה בטח מבין על מה אני מדבר . בטח גם לך קורה אותו דבר , למרות שעברית וספרדית הן שתי שפות שונות ולא שני ניבים שונים . בעבודה על ' משפחת פיירו ' אני מאוד מקפיד על המבטא הארגנטינאי , כי התפקיד מחייב ".

זה קשה לך ?

" לא . זה יוצא לי די טבעי . בטלוויזיה זה קצת שונה מבתיאטרון . בפעמיים שעשיתי תיאטרון , זה היה עם מקסיקנים . פעם אחת עם אבא שלי ופעם אחרת עם במאי מקסיקני . כשאני קורא בקול רם למשל , יוצאת לי מקסיקנית . אם אצטרך לקרוא מול המצלמות , אני אצטרך מאוד להתאמץ כדי שיצא לי מבטא ארגנטינאי . כשאני משחק , אני צריך להיות מאוד בשליטה , בעיקר בסצנות עם המון רגש . כשאני כועס ומקלל למשל , אני עושה את זה במקסיקנית כך שבזמן הצילומים אני צריך להיזהר שלא יברח לי ".

באיזו שפה אתה חולם ?

" אני לא כל כך יודע . אני חולם מעט מאוד ולרוב אלה חלומות ללא דיאלוג . בחלומות שלי מופיעים אנשים מפה ואנשים משם ".

אתה מרגיש חצוי ?

" ממש ככה . כששואלים אותי איפה אני רוצה לחיות אני אומר באקוודור , כי זה ממש באמצע . אני חי כל הזמן בחוג משולב של מקסיקנים וארגנטינאים . אני נמצא הרבה בשגרירות של מקסיקו , בערבי שירה ארגנטינאים . לא מזמן הייתי במרתון של קולנוע ארגנטינאי—מקסיקני ".

נכון לומר שכשאתה טבעי וחופשי , אתה יותר מקסיקני ?

" אולי , אבל בשנה האחרונה כמעט לא קורה לי שאני יכול להרגיש חופשי ולתת לצד המקסיקני שלי לגלוש החוצה באין מפריע . כל מה שקשור לרגש , יוצא אצלי במקסיקנית . אני מתגעגע ואוהב במקסיקנית . על הדיסק הקשיח הכל נצרב ככה ".

ואולי המקסיקני זה האדם שעשו אותו , והארגנטינאי זה האדם שאתה יצרת ?

" אולי . שמעתי פעם את התיאוריה הזאת בגרסה קצת אחרת . לפני כמה ימים דיברתי עם ארגנטינאי , שמאוד אוהב את מקסיקו ואמרתי לו שאני ארגינטנמקס . הוא אמר לי לא להגיד את זה אף פעם , כי את הצד המקסיקני לא עוזבים . אני יכול לומר שאני מרגיש לא מפה ולא משם . אני לא מרגיש שיש צד אחד ששוקל יותר . מקסיקו היא הדבר הראשון שהכרתי , לכן אני אמור להרגיש יותר מקסיקני , אבל אני לא . אני די חצוי ".

 

החיים בסלאו מושן

יש שיר של ז' ואן מנואל סראט שמספר על ילדותו ומתחיל ככה : " בילדות שלי יש זכרונות של איזה חצר בסביליה , איזו גינה מוארת בה גודל עץ לימונים ". תנסה להחליף את הציטוטים האלה במשהו משלך ...

" יש איזה שיר של משורר מקסיקני , שאני לא זוכר את שמו כרגע כי אני חמור בדברים האלה . הוא מדבר על המולדת , על הטורטייה , על פינות הרחוב . אלה הדברים שבנו את ילדותי . אני לא מתגעגע למקומות , כי אני קשור יותר לאנשים מאשר לרחובות . אבל אוכל מקסיקני למשל כן גורם לי ישר לגעגוע . אני נקרע מגעגועים לפריחולס , לטורטיה , לצ ' ילי . קשה לי , כי פה אוכלים שונה . אבל כשאני שם אני מתגעגע לאסאדו , לפסטות ולאמפנדס . אם הייתי צריך לכתוב שוב את השיר של סראט , הייתי הולך על ריחות . יש מקום שנקרא קוז ' ואקן , לאבא שלי היתה שם דירה היה שם שוק תכשיטים ופיצ ' פקס . אני זוכר שאהבתי את הריח . היה שם ריח מאוד מיוחד , אולי של פצ ' ולי או סמים או סיגריות , לא יודע . לפני שבוע נזכרתי בבית הספר היסודי שלי במקסיקו . זו היתה צורת לימוד שלא קיימת בארגנטינה . מין בית ספר פעיל שמבוסס על זה שהתלמיד לא בא ללמוד , אלא כבר יודע . תפקיד בית הספר הוא לגלות לו את מה שהוא יודע , לדרבן אותו לגלות בעצמו את היכולות שלו . הוא מבוסס על שוויון — אין תלבושת אחידה ואין שיעורי בית . יש סדנאות מלאכה , המון טיולים , המון מחנאות . יש לי משם זכרונות מעולים . בארגנטינה אני לא מוצא ילדים שאוהבים את בית הספר . אני דווקא מאוד אהבתי והייתי תלמיד טוב . הייתי רוצה שיהיה לי הכישרון הציורי של סראט כדי לכלול את כל הזכרונות האלה לשיר אחד . אולי פעם אני אגיע לזה ".

אנחנו נוהגים להגיד שסראט כתב את הדברים שאנחנו חושבים ...

אנחנו נוהגים להגיד שסראט כתב את הדברים שאנחנו חושבים ...