האתר הישראלי של משפחת פיירו, כתבה על אוסבלדו פורט

בוקר גשום של חורף, בפארק לסרס בבואנוס איירס.זהו יום הפליט הבינלאומי ואוטבלדו לפורט שותל עץ. בטקס מיוחד שאירגן "קנור" - ארגון העזרה למען פליטים של האו"ם, לפורט שכבר שנים פעיל באירגון זוכה לתואר שגריר של אמריקה הלטינית. הרעיון הכללי היה הגברת המודעות לבעיות הפליטים בעולם. בין הנוכחים היה גם המוסיקאי לוסיאנו פררה, אנחנו הוזמנו כחלק מהעיתונות הזרה ולפורט, שהגיע עם סוטה, מאמנו האישי דאג להציג אותנו בכבוד רב בפני כולם. הילדים מבית הספר הצמוד לפארק, לא הסתירו את התרגשותם, כשראו את לפורט חולף על פניהם ויצרו מהומה קטנה. אני העדפתי להשאיר את השיחה בינינו למפגש אינטימי יותר זה קרה כמה ימים אחרי באולפני פול-קא. הגעתי לבקר את לפורט על הסט של משפחת פיירו, הקסומה. הראיון התחיל בהפוכה. לפורט היה זה שהתחיל בשאלה: "כמה זמן אתה כבר בבואנוס איירס ואני לא ידעתי?, "שבועיים", עניתי. "אז עם מי אתה בוגד בי?" "עם אמא עניתי, ומיד הבהרתי לו שדווקא ניסיתי לתפוס אותה אבל לא הצלחי "כן, היה לי שבוע קשה, או יותר נכון כמה שבועות קשים. המון, המון עבודה והתחייבויות חברתיות, גם בארגון קנור הכי הטריף אותי שתאריכי הפעילות נפלו על ימי צילום ארוכים. האמת, שאני חייב להגיד לך שכשראיתי אותך בטקס מאוד שמחתי. זאת בדיוק המטרה שלי כשגריר רצון טוב. אני רוצה שהתקשורת תחפש את השחקן, וככה תגיע ותסקר גם את הפעילות של הארגון. זאת הדרך לשלב בין העבודה שלי כשחקן למחויבות החברתית שלי".

"המהגר בוחר את המקום בו הוא רוצה לגור הפ-ליט בורח מהמקום בו הוא נמצא, בגלל מצב מלחמ-תי מסוים שנוצר סביבה באופן מאוד מצעה למעלה מ70- אחוז מהפליטים הם נשים וילדים, שמחפשים מקום בטוח לחיות ולהתפרנס בו אני מודה לכל עיתונאי שהיה בטקס, כי באמצעותכם העולם יהיה מודע יותא למצוקת הפליטים ואולי יפתח יותר ויעזור היום אני נמצא בתקופה חדשה בחיים שלב שבו אני מנסה להחזיר קצת מהאהבה שהקהל נתן לי במשך השנים. לפעמים אני מתלבט לגבי אופן החשיפה שהייתי רוצה שהעניין הזה יקבל. היו שנים שחשבתי שזה לא טוב לנפנף בפעילות שלי בארגון. לקח לי זמן להבין שטעיתי ושכאישיות מפורסמת זה בעצם בדיוק התפקיד שלי. לפני שנה לדוגמא, ארגנו מכירה פומבית באינטרנט בהשתתפות אנשים כמו מרסדס סוסה, סוזנה חימנס, פבלו אצ'ארי וצ'ארלי גרסיה. המטרה היתה לאסוף כספים למען הפליטים בארגנטינה. בסופו של דבר אני מאוד שמח בעיסוק החדש בחיי".

"אני ממש מחכה שזה כבר יגיע אליכם, לישראל(הראיון התקיים לפני שהסדרה הגיעה אלינו - א.פ.).מרטין פיירה הוא איש משפחה, שנקרא על שם דמותו האגדית של הגאוצ'ו והמשורר הארגנטי זה כבוד גדול לשאת את השם הזה, שהוא חלק מיסודות התרבות הארגנטנאית. פיירו שלי הוא טיפוס שאתה פוגש בכל שכונה, אדם פשוט, בעל איטליז ואב לשלושה ילדים אשתי היא מריה דל כרמן ולנזואלה, הבן הגדול הוא מריאנו מרטינס והוא עיוור פליפה קולומבה שהוא הכי פושטק, הוא הבן הצעיר ויש לי גם בת, גאוות המשפחה, שהיא סולדד פנדיניה היא לומדת רפואה אבל מאוחר יותר מגלים שהיא עזבה את הלימודים כי היא רוצה להיות רקדנית מועדונים. כשהתחיל לגלגל את הרעיון עם אדריאן סואה חשבנו שזאת תהיה טלנובלה קלאסית אבל אז נזכרנו בצד היותר קומי מהעבר שלי כמו למשל ב'אלופים', והחלטתנו להכניס קצת הומור לטלנובלה הזאת. היא התחילה כמשהו עמוק ורציני ואחר כך התגלגלה לקצב ומצב רוח אחת הזמן הקצר בין הצילום לשידורן הוא לא מקרי המפיקים מנסים לבדוק מהר איזה תגובה יש מהקהל וזה מאוד מעייף כשחקן. ברגע שהבינו שה-קהל אהב יותר את המלודרמה הפשוטה והיומיומית של חיי משפחה נורמלית, הסיפור הלך לכיוון הזה. היום למשל ואני מצטער מראש על הספויילר מר-טין צריך להתמודד עם בגידה מצד אשתו זה משבר אחד יכול להזדהות איתה, זה הפך לחלק מהדיון ברחוב. יש כאלה שהם בעד התגובות של פיירו לבגידה, ויש שנגד עוד אחד מהסיפורים שיש שם הוא שאבא של מרטין, דמות מאוד גברית, הוא הומוסקסואל למעשה, בפרק של היום אני מגלה שאבא שלי הומו לא האבא האמיתי שלי האבא שלי בסדרה" (צוחק). ואני כבר חשבתי שיש לי סקופ.... "לא לא. מאוד לא קל לפיירו להתמודד עם המ-ציאות בה אבא שלו הוא גיר הטלנובלה הזאת שוב-רת קצת את המוסכמות הרגילות של הז'אנר".

"אף פעם לא היינו ידועים בחשיפה של החיים הפרטיים שלנו לתקשורת. אחד הדברים הכי מע-ניינים בפרק החדש של הזוגיות שלנו הוא, שאנחנו דווקא מתחילים להיפתח ולהופיע יחד במפגשים חברתיים, מה שלא קרה הרבה בעבר אז, חלק גדול מהיציאות שלנו היו כדי שיראו אותנו בחד רצי-נו לשדר שהכל בסדר ובשביל מה? כדי שכשיגיע הרגע, שיתחילו לחקור מה קורה, נגיד להם שאין לנו מושג על מה הם מדברים. דיברנו הרבה על האכזריות של העיתונות. כשהתקשורת התענינה בזוגיות שלנו היא לא עשתה את זה כי היא רצתה לפתור לנו את הבעיות- ממש לא! ההתעניינות הזאת באה ממקום רע ומכוונות לא טובות. אני אגיד לך משהו מאוד קשה, אם תרשה לי. מבחינתך חלק גדול מהעיתונאים הם מחבלים. חבלה זה לא רק להפיל את בנייני התאומים. מחבל נמצא בכל פינה ולכל מקצוע יש את הטרוריסטים שלו אני אתן לך דוגמא לחבלה בעיתונות הצהובה. כשארגון הפליטים העניק לי את תואר שגריר אמריקה הלטינית, הוא ערך קוקטייל בהשתתפות כל הש-גרירים. המטרה של הערב היתה שאני אקבל את הדרכון המיוחד של שגריר האו"ם. באותו יום של הטקס, העיתונות הצהובה יצאה עם הכותרת: 'אוס-בלדו לפורט מתגרש: תאר לעצמך מה הלך שם.כל האורחים מחו"ל ממש הופתעו מהכמות האדירה של כלי התקשורת שבאו לאירוע. הייתי צריך להסביר להם שהם לא פה בגלל בעיית הפליטים, הם פה בגלל שהתגרשתי. התקשורת רדפה אחרי כל הערב. כל לגימה שלקחתי, כל יד שלחצתי, דחפו לי מיקרופון בפרצוף ושאלו על הגירושין. בשלב מסוים אספתי את כולם, הסברתי להם את מטרת האירוע וביקשתי שיתחשבו ביסמינן כשהם מחלי-טים מה לפרסם בכתבה. זה היה רגע שבו העיתונות התחילה להבין שכשמחפשים אותי אני נמצא, אבל כשפוגעים בי או באהוביי, אני סוגר את התריס באופן הכי בוטה. אין פורום ששומר על הגבולות של העיתונות הכתובה והטלוויזיה.אין מישהו ששומר על רמה של תרבות בעשייה.הרייטינג מנצח כל אתיקה אנושית. בטלוויזיהמסוגלים לקחת מישהו ולהפשיט אותו כי זה מוכתאם זה מוכה אז בואו גם נחתוך אותו ואם זה מוכר אז בואו נמכור את החתיכות- אין גבול ואני חוזר ל'משפחת פיירו/ זאת הסדרה היחידה היום, שמ-צליחה להילחם בכבוד מול הריאליטי הלא מכובד שממלא את המסך הקטן. יש תכנית שמטרתה היא לצחוק ולהראות את הטעויות של האחרים. אם בן אדם מסתבב עם כפתור פתוח, או מחליק. ותבין,זה לא פספוסים, אלא טעויות ברמה הכי נמוכה שיש- הכי בוטה, חלטורי סטי ומגעיל הטלוויזיה היום היא מזוהמת, מלאה במחבלים שקוראים לע-צמם מפיקים ומנחים".אז הגעת למקום שבו אתה לא מוכן יותר לתת ראיונות... "אני מעדיף ראיונות קצרים של היי וביק ראיון עומק, כמו שאנחנו עושים עכשיו, אני לא נותן לאף אחד חוץ מזה אין לי בשביל מה. נכון להיום, אני יודע שאם אני אתן ראיון, סביר להניח שלא יפרסמו אותו אני די מוחרם. כולם יודעים מה אני חושב על העיתונות הצהובה ועל העיתונות בכלל. רק אם הם יכולים להוציא משהו שידפוק אותי, הם כן יפרסמו ובכיף. אתה לעומת זאת, איתך זה תענוג לדבר אתם, 'ויוה פלוס/ נמנים על אמצעי התקשורת היחידים שאני יכול לשוחח איתם בצורה ישירה". וואו תודה. זה משהו חולף או שאתה חושב שזה הסגנון התקשורתי אליו עבר העולם? "אני חושב שזה יחלוף מהר למרות שכל הזמן מאיימים עלינו שעוד מעט לא יצטרכו את השח-קתם ושתמשו במקומנו בהולוגרמות, לא נראה לי שזה יקרה ויש דגום שהקן-זמר בשם אקמל, שיצא מאיזה ריאליוצי ותופס בל פינה פנויה בטלוויזיה. זהמכעיס אותך?

"לא. זה נכון שהוא הגיע מריאליטי אבל יש לו כשרון, מה שכן מכעיס אותי זה ריאליטי סטייל' רוקדים עם כוכבים/ שנכון להיום אין בו אף כוכב. פעם השתתפו .'בזה שחקנים, כדי להרוויח כמה גרושים. זה מצער אבל הריאליטי תפס את מקום הדרמה המקורית. אם נותנים לך הזדמנות לעבוד בריאליטי אתה לוקח, כדי להרוויח, אבל הרמה כל כך ירדה, שהשחקנים ברחו גם מזה. אם היתה יותר דרמה בטלוויזיה, היה פחות ריאליטי ופחות שחק-נים שהיו משתפים עם זה פעולה".חוץ מאקסל יש עוד במה אנשים שהשעו מהריאליטי.... "האנשים נטולי הכשרון ייעלמו, כי אין שום דבר מאחורי הפנים היפות או השדיים הגדולים. צריךמשהו שיחזיק, מעבר לחמש דקות של תהילה. אני יודע שהמפיקים ינסו להמשיך עם הקו הזה כל עוד הם יכולים, כי זה פשוט הרבה יותר זול מלשלם משכורות לשחקנים".