בניית אתרים בחינם
 
סגולת למנצח בצורת המנורה
סגולה עצומה עד מאד לאמר אותה מתוך קלף
עוצמת השפעתה רבה מאד
להסיר כל מיני עיכובים והשפעות שליליות מזמור הנאמר מתוף קלף יום יום כוחו רב מאד. 
כל הסת"ם

053-3358558                                          

יצירת קשר אימייל: staaamcl@gmail.com

 




זוהי מנורת למנצח ענק בכתב יד סופר סת"ם על גבי יריעת קלף (עור) גודל 104/66 ס"מ (מטר ו4 על 66 סנטימטר)
יצירה מיוחדת זו מיועדת להנצחות להקדשה להצלחה - או לעילוי נשמה, לבתי כנסת ובתי מדרשות
(מתווספת שורת הנצחה מיוחדת לפי דרישת המזמין)
כמו כן תאורה ומסגור והרכבה מיוחדת לבתי כנסת ובתי מדרש כנהוג
אפשר למצוא יצירה זו בבתי כנסיות שונות ומגוונות. על פי הקבלה בספרים שונים מגינה על הציבור מגזירה רעה.

ניתן להתייעץ אתנו בשמחה רבה,בכל עיניני הסת"ם והמנהגים.
0533358558 
לבירורים אודות סגולה זו אנו נשיב בהקדם . 
 
על קלף מהודר ונכתב על ידי סופר ירא שמים

 הסגולה למנצח בצורת המנורה להצלחה ברכה עוד מלפני 1000 שנה "מבעל האבודרהם".

 "יקרא אותה לפחות פעם אחת ביום"
 להצלחה וברכה בכל אשר יילך. 
כל הסת"ם .
 


 להלן: ביאור קצר על סגולת למנצח בנגינות בצורת המנורה שהייתה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו.
 
נוסח מרובע מובא בסידורו של הסופר הרה"ק רבי אנשיל ברויין מח"ס "סידור אשורית", והוא הנקרא נוסח מרובע.
  
ניתן להדפיס מהאתר, ללא מטרת רווח.
נוסח הרב המקובל אפריים פאנצטיירי ז"ל תלמיד רבי חיים ויטאל זצ"ל. וכן מביא הרב דניאל פריש זצ"ל בספרו "וספרתם לכם", ומציין שם כי "צורת המנורה מימין לשמאל נעשה כתבנית המנורה, כמש"כ בספר יראת אל לרבנו הרוקח זצ"ל. וכן נדפס בסידור רבי קאפיל זצ"ל. וכן כתב בעל העקידה זצ"ל בפרשת אמור. וכן נרשם בספר מנורת זהב טהור למהרש"ל זצ"ל
נוסח משולש: 

 
:מזמור למנצח תהילים פרק ס"ז בדברי חז"ל
מדברי החיד"א החיד"א
"מה מאוד הפליגו באמירת "למנצח בנגינות" בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף." (חיד"א צפורן שמיר ב' יח') 
 וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כ"ב, כפתורים י"א, פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מ"ט וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי .
 
וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום
רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד, מפי סופרים ומפי ספרים : כל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש. כל האומר מזמור למנצח בנגינות בצורת מנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע, וחשוב לפני הקב"ה כאילו הוא מדליק נרות בבית המקדש
.ובספר מנורת המאור כתוב לאמרו בימי העומר, כששליח צבור אומר ברכת הכוהנים יאמר היחיד למנצח בנגינות ויצליח במעשיו
(שבט מוסר לרבי אליהו הכהן פרק ל"א)
 
ואמרו חכמים בעלי הקבלה, כל מי שיראה זה המזמור בכל יום מצוייר כצורת מנורה, ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם אם הוא מצויר על ארון הקודש, יגן בעד גזירה רעה לקהל ואמרו חכמים בעלי הקבלה, שהקב"ה הראה לדוד ע"ה ברוח הקדש זה המזמור, כתוב באותיות של זהב מופז, עשוי בצורת מנורה וכן הראה אותו למשה רבנו ע"ה דכתיב, כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה
 
ביאור עמוק המיוסד על אדני חכמת הקבלה:
ובזה המזמור תמצא שבעה עניינים, נגד שבעה הקנים שיש במנורה, והם
.חנינה, ברכה, אור, ישועה, הודאה, שמחה, רננה. שכל אלה העניינים עתידים להיות לישראל
.וכל האומר אותו שבעה פעמים כשיוצא לדרך ויכוון בו, ילך לשלום ולהצלחה
(ר' אליעזר מגרמיזא)
:
כל הסת"ם 

הבן איש חי-  בספרו עוד יוסף חי (פרשת ויגש אות ג) שכתב שם בענין זה של אמירת למנצח בנגינות וזה לשונו:
"כשאומר למנצח בנגינות מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או על נייר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו גם יזהר לכוין במזמור הנזכר בשם פא"י בראשי תבות: י'אר פ'ניו א'תנו ובשם סא"ל בראשי תבות: א'תנו ס'לה ל'דעת. ואלו השמות שניהם בגימטריא 91 והם ממונים על הפרנסה, "גם יכוין בסופי תבות: ארץ' נתנה' יבולה' יברכנו' אלהים' אלהינו' שעולה 152 כמספר "עין טובה".
זמן קריאתו של מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה:
,הנה מנהגינו הפשוט הוא לאומרו בכל יום קודם ברוך שאמר שאז אומרים מזמור זה ויאמרנו בצורת המנורה
.'מלבד ביום שבת שאז אומרים מזמור השמים מספרים וגו
,ואם כן לפי זה יוצא שבשבת וביו"ט לא אומרים למנצח בנגינות קודם ברוך שאמר, נכון הוא להקפיד לאומרו אחר התפילה
.בל יחסר המזג כדי לא להפסיד זכות יקרה זו של אמירת למנצח בצורת המנורה אפילו יום אחד
.ובאמת דיכול לאומרו במשך היום כולו אבל נכון הוא שיזדרז לאומרו ככל שיוכל בהקדם ועל כן כאמור יאמרה מיד בסיום התפילה.
(ובחול המועד נכון הוא לעשות כדברי הגרי"ח בספרו בן איש חי (שנה ראשונה פרשת ויגש אות ד) וכן בספר בספרו עוד יוסף חי (פרשת ויגש אות ג
.וכמנהגו בקודש לומר שני המזמורים השמים מספרים וגם למנצח בנגינות ואז יאמרנה בצורת המנורה

יש נוהגים לומר מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה אף בסיום תפילת שמונה עשרה, והוא על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל
בספר שער הכוונות (דרושי תפילת השחר דרוש ג עמוד צא) שכתב שם, גם תאמר בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה ושחרית אחר העמידה קודם אלהי נצור
.מזמור ס"ז והוא מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו כו' ויכוין שיש בו שבע פסוקים זולת פסוק ראשון ויש בו מ"ט תיבות
,וכונת מזמור נרמזה בכוונת העומר, ועוד יכוין כי ראשי תבות שלושת פסוקים הראשונים הם אל"י וראשי תבות וסופי תבות פסוק האמצעי הם י"ה
.וראשי תבות שלושת פסוקים האחרונים הם יא"י כמנין שם אהי"ה. וסופי תיבות שלושת פסוקים הראשונים הם הכ"ם 65 כמנין אדני וכמנין הלל
. וסופי תיבות שלושת פסוקים האחרונים הם מו"ץ, שזה צום, 136 כמנין קול , וכמנין ממון. שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה
והזכיר ענין זה ג"כ הגרי"ח בס' בן איש חי (ש"ר פ' בשלח אות כג) שכתב, קודם אלהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא איני אל ההרים
.ומטו בה משם הרמ"ז ז"ל, ובדברי רבינו האר"י ז"ל לא נזכר זה, אך בספר הכונות דף קע"ג כתוב לומר מזמור אלהים יחננו בצורת המנורה קודם אלהי נצור
וכל אחד יעשה כפי מנהגו בזה. וכן הביא גם ר' יום טוב אלגזי

בכל המזמור יש 216 אותיות, שזה בגימטרייה "גבורה". וזה כנגד שם בן ע"ב אותיות שבו קרע משה את הים
שהוא שם המורכב מ 72 שמות קטנים שכל אחד בן 3 אותיות. שמורכב משלשה פסוקים סמוכים שכל אחד מהם בן 72 אותיות
:והופכים את הפסוק האמצעי ולוקחים אות מכל פסוק לפי הסדר. שמות פרק י"ד פסוקים יט-כא
:ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
:ויבא בין מחנה מצרים  ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה, כל הלילה
:ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
.בגימטריא 72 זה "חסד". 3 פעמים "חסד" זה 216 שזה "גבורה". וכנגד זה יש במזמור ס"ז 216 אותיות

הרב פתח הדביר במהדורא תנינא (סימן רל"ד סימן קטן ד') שהביא שם את דברי הרב מנחת אהרן ז"ל בעניני תפילת שחרית שכתב
.שבכל יום נצטווינו להטיב הנרות בבית המקדש ולהדליק המנורה, וכבר נתבאר לעיל שהטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד להטבת שתי נרות
וכיון שאמרנו פרשת התמיד נגד שחיטת התמיד, ואנו עתידין לומר שמונה עשרה כנגד דם ואמורי התמיד. על כן מוכרחים אנו להפסיק במזמור נגד המנורה
.שיחשב כאלו הטבנו נרותיה והדלקנו אותה, ויהיה דומה להדלקת המנורה שהיה עושה הפסק בין הטבת חמש נרות לשתי נרות
.ומטעם זה אנו אומרים גם למנצח בנגינות בתפילת מנחה אחר תפילת העמידה, שאמירה זו היא כנגד הדלקת המנורה של בין הערביים

.ומעל המנורה כותבים את הפסוק (תהילים לו פסוק י): כי עמך מקור חיים באורך נראה אור
.שיש בו 7 מילים. על כל קנה מילה. ועל הקנה האמצעי "חיים". שזה השבת, שכל החיים שלנו באים מהשבת
וטוב לומר פסוק זה לפני שאומרים את המזמור

,בבית המקדש היתה המנורה בדרום. אבל אופן הנחתה תלוי במחלוקת במנחות דף צח ע"ב: לרבי מונחת בין מזרח ומערב
.ולר'אלעזר בר' שמעון בין צפון ודרום. וכן פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ג' סעיף ח
.לרבי שבין מזרח למערב הייתה, אז הנר השני ממזרח הוא נר מערבי
,לר'אלעזר בר' שמעון שבין צפון לדרום הייתה מונחת, אז הפתילה והשלהבת של נר האמצעי פונה כלפי מערב
כלפי קודש הקודשים והשכינה שבמערב. ואומר רש"י בבמדבר פרק ח פסוק ב
אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". שהפתילות של כל הנרות היו פונים לנר האמצעי"
,ולר'אלעזר בר' שמעון מכיון שהכהן היה נכנס לההיכל מצד הימין שהוא מצד צפון, נמצא שפוגע בתחילה בקנה המנורה שבצד צפון
.ולכן מתחיל להדליק מצפון לדרום משום אין מעבירין וגם משום דכל פניות לא יהיו אלא דרך ימין.
כל הסת"ם 

  
  כל הסת"םלהפצת קדושת הסת"ם בארץ הקודש תובב"א  
כל הסת"ם
טואול - בניית אתרים בחינם