אין הרבה קבוצות בכדורגל הישראלי שהצליחו לחזור על ההצלחה שלהן שנה אחר שנה. מכבי תל-אביב עשתה את זה בשנות ה-50, הפועל פתח-תקוה עם 5 אליפויות רצופות בין 1959 ל-1963, הפועל באר-שבע עם שתיים כאלה בשנות ה-70, מכבי חיפה בשנות ה-80 ומכבי תל-אביב בשנות ה-90.
האליפות ההולכת וקרבה של בית"ר ירושלים, הביאה אותנו להיזכר בפעם האחרונה שהצהובים-שחורים זכו בתואר פעמיים ברציפות אי שם לפני קצת יותר מעשור.
אז ארקדי גאידמק עוד לא היה בירושלים, אבל משה דדש ואברהם לוי כן. אלי כהן ודרור קשטן היו על הקווים ואיציק קורנפיין, סרגיי טרטיאק, יוסי אבוקסיס, איציק זוהר, אישטוואן פישונט והמאר, סטפן שאלוי, רונן חרזי, אלי אוחנה וחבריהם על המגרש.
ההתחלה של אבוקסיס וקורנפיין
כדי להתחיל את סיפור האליפות השלישית של בית"ר ירושלים, צריך לחזור לקיץ 1995 ולשני מהלכים שעשה המאמן החדש אלי כהן, שהגיע לבירה אחרי עונה אחת בעירוני ראשון-לציון. הראשון, הבאתו של קשר מוכשר בן 25 בשם יוסי אבוקסיס, שגדל בהפועל ת"א והעביר את השנתיים האחרונות בבני-יהודה ובצפרירים חולון.
והשני, מציאת מחליף ראוי לשוער גיורא אנטמן. היו לו שני מועמדים – שוערי הנבחרת הצעירה: שביט אלימלך אותו אימן כהן בראשון-לציון ואיציק קורנפיין מבית"ר תל-אביב, שנבחר לשוער העונה ב-1994/95 והוחתם בסופו של דבר בשורות הצהובים-שחורים.
את העונה פתח רונן חרזי בניתוח בשרירי הבטן אצל פרופסר מרטנס בבלגיה וכשהחלים, הבריק עם שערים חשובים כמו השוויון הדרמטי בדקה ה-90 של ה-3:3 מול הפועל חיפה וצמד נגד הפועל כפ"ס (1:2), אבל אז הוא מעד באחד מבורות מגרש האימונים הרעוע בבית וגן ונפצע שוב.
|
|
|
