ב- 15.4.01 הגיע אלי המתווך עובד שליבו מיוזמתי אני והביא לי קונה, רפי בן עטר, ואדם נוסף. הייתכן שהאדם הנוסף הנו אותו מתמחר נוסף, מר מאיר דורון. שהרי עתה שאני כותב 22.12.07 ומחדש היום 22.10.08 עולה בדעתי שאלה תמוהה ביותר ומחזקת חשדותיי. כי הקומבינה אכן כוללת גם את עובד שליבו המתווך. אומנם הביא אלי קונים "פרטיים" לבקשתי אולם הם קשורים לכונס ולמימרן. יש לבדוק שיחות טלפון של כל הנוגעים באותה תקופה.

 

אני 51 התחייבות למתווך עובד שליבו:  

תרגיל מסריח 53  המתווך ובן עטר הופיעו כקונה תמים והתבררו כמושתלים של הכונס

ב- 23.4.01 התחייבות למתווך עובד שליבו:  

שהביא לבקשתי קונה,  את בן עטר רפי באופן פרטי לחלוטין, ראה את הבית עם משפחתו וחבר והמתווך עובד שליבו, בשלושה ביקורים שונים ובכל ביקור הראיתי לו את כל מסמכי הבית ושמאות של הבית בסך 650.000 $ ויידעתי אותו כי יש לי חובות ושאני לאחר פציעה בתאונת עבודה וצריך לגמור מהר ואני מוריד לו מהשמאות 150.000 $ ובן עטר טען בפניי כי המחיר לא יקר בשביל בית כזה. ולצערי לא שמעתי ממנו עד שהודיע לי עו"ד יואב שרון מטעמי, את שמות המתמחרים שהיו אצל הכונס.

 

 

 

תרגיל מסריח 53  המתווך ובן עטר הופיעו כקונה תמים והתבררו כמושתלים של הכונס

ב- 23.4.01 התחייבות למתווך עובד שליבו:  

שהביא לבקשתי קונה,  את בן עטר רפי באופן פרטי לחלוטין, ראה את הבית עם משפחתו וחבר והמתווך עובד שליבו, בשלושה ביקורים שונים ובכל ביקור הראיתי לו את כל מסמכי הבית ושמאות של הבית בסך 650.000 $ ויידעתי אותו כי יש לי חובות ושאני לאחר פציעה בתאונת עבודה וצריך לגמור מהר ואני מוריד לו מהשמאות 150.000 $ ובן עטר טען בפניי כי המחיר לא יקר בשביל בית כזה. ולצערי לא שמעתי ממנו עד שהודיע לי עו"ד יואב שרון מטעמי, את שמות המתמחרים שהיו אצל הכונס.

 

 

על ראש הגנב 48 לכונס, לשמאי ביר, למימרן ולבן עטר

תרגיל מסריח 71 הכונס והקומבינה הכינו כתבה מגמתית כדי למנוע מרציניים להתמחר

ב- 7.5.01 מכרז באוויר: ותמה אני מי דאג  לפרסום מגמתי ב "גלובס נדלן" דווקא בעיתון של אנשי עסקים, שאילו כתבו שם שעלות הטירה מילון דולר אולי היו מתעניינים אנשים רציניים יותר. ברם, טירה מפוארת על חצי עמוד של הגלובס ובמחיר מגוחך.)  "טירה בחצי מיליון דולר" בו מפארים את הארמון, ומחירו כמחיר דירה ממוצעת במרכז העיר, הייתכן שהקונסטלציה הזו ובמגמתיותה לא הביאה קונים רציניים, ומגמתה להנציח את הכונס בתחפושת בן עטר כקונה האולטימטיווי. ובנוסף פרסום במכרזי הכונס. תשלום 2% למשרד התיווך שאליו יורה הכונס. אלה מנעו מקונים רציניים לבוא להתמחר........ הנה כמה ממכמני הכתבה בחינם על חצי עמוד בגלובס......

תיאור הנכס: הבית על מגרש ששטחו בתב"ע 950 מ"ר [שטח המגרש שמופיע בהצעת הכונס, 1.300 מ"ר- גדול מהמופיע בתב"ע].

מאיפה לך מה שהכונס פרסם, האם אתה קורא את כל מה שכונסי הנכסים מפרסמים? ונניח שכן מה הביאך לבחור דווקא על חצי עמוד את ביתי. האם הכונס או שמא השמאי ביר שמטעם הכונס וטפחות?.

הנכס המוצע למכירה....המציע ישלם במעמד חתימת החוזה עמלת תיווך בשיעור 2% מהמחיר בתוספת מע"מ.

למי משלמים 2%. האם עוזר הפרסום לכונס, באי הגעתם של מתמחרים רציניים. כי מדוע לתת לבית שבכינוס 2% לכונס. הוא הרי אינו מתווך.

"הבית בצור הדסה.

זכויות בנייה לא ברורות ומצב בטחוני רעוע

מורידים מערך הנכס."

"אך מבירור במועצת מטה יהודה עולה כי בבניין קיימות חריגות בנייה שלא יכולנו לעמוד על היקפם,

שמאי רציני כמוך מר סם רובאי, המכין כתבה "בלתי תלויה" על חצי עמוד הגלובס. אמור היה להטריח את עצמו אלי ולקבל ממני כל הפרטים החסרים.

ומסיבה זו לא ניתן לדעת ע"פ איזה תב"ע נבנה המבנה.

מקצוען שכותב שטויות. התב"ע הוא אותו תב"ע.

מצב משפטי: לא הומצאו לי כל מסמכים לבירור המצב המשפטי,

למה לא ביקשת ממני, או שהכונס לא רוצה לספר לציבור יותר מידי פרטים משפטיים שלא יסבכו אותו. כך משאירים הכול מעורפל ואין שום איש רציני שיבו להתמחר על מציאה רק הכונס עצמו בכיסוי בן עטר.

מוצע למתעניין ברכישה לוודא היטב נושא רישוי השטחים, הבעלות וחוקיות המבנה.

עוד דרך לדחוק רגליהם של אחרים מלבוא ולהתמחר.

האם פרסומה של הכתבה בגלובס מגמתי עד כדי השפעתה על השמאי מטעם הכונס מר ביר שלא ראה את הטירה וקבע בגין הכתבה ובגין קבלת הוראות מהכונס מחיר מגמתי מגוחך. ומשקר השמאי ביר במצח נחושה למוצל"פ, [ראה פרוטוקול מ26.8.01.]

אני מצטט:

א.    "אני אישית לא ביקרתי בנכס"-[עמוד 1]

ב.     "הניסיונות שלנו במשרד לבחון את מיקומם המדויק של אותם 400 מ"ר עודפים לא צלחו"- [עמוד 2]

איך יצְלחו אם לא ביקרת בשטח והכול קומבינה והשופט יתעלם מבערותך בשמאות שהכנת, ואשר סותרת את עצמה מינה ובה.

ג.      אומנם נכתב בחוות דעתי שההתייחסות היא אך ורק לשטח שבהיתר"- " ואולם מקור הטעות בשרבוב המשפט הזה מכיוון שבעת הערכת שווי לצורך קבלת משכנתא לא לצורך מימוש אמור השמאי להתייחס אך ורק לשטחי ההיתר"- " יחד עם זאת יש התייחסות בהתאמה לשטחים החורגים"-"אנחנו לא התייחסנו לבית המלאכה מכיוון שהוא נראה לנו שטח עודף ומיותר מבחינת שימושי הבניין הראיה שהוא נותר במצב שלד"-[עמוד 2]

שמאי ביר טעית בגדול, בגלל אותו שטח עודף ומיותר הכונס ובן עטר מטעמו ויתרו על הבית לבסוף. והראיה שנותר במצב שלד מגוחכת כמו יתר השמאות המתוזמרת שהכנת.

ד.     " אין בחוות דעתי התייחסות כלשהי לשוויו של בית המלאכה, כיוון שאני סבור שהעדרו או הימצאו אינו משליך על ערך הנכס"

העדרו של בית המלאכה כאמור הביא לביטול המכירה המקומבנת.

ה.    "ש. האם עמד לנגד עינך המאמר שהתפרסם בעיתון גלובס והאם אתה מכיר את כותב המאמר? ת. ראיתי את המאמר לאחר שהשלמתי את חוות דעתי"-אני מכיר את כותב המאמר" [עמוד5]

האם להאמין לו לשמאי ביר  שלא קרא המאמר עד שגיבש דעתו?

או יותר נכון להאמין שתיאם דעתו עם הכונס ועם כותב המאמר השמאי סם רובאי.

מאחר ששניהם הגיעו לאותו מחיר בעיוות מה כדי שלא יגידו חלילה שיש כאן תיאומים מוקדמים.

וכך פעלה הקומבינה. שורו. ב 15.4.01 עובד שליבו המתווך [סוכן כפול] ביקר בביתי עם בן עטר הקונה [סוכן כפול] הכפילות התבררה בדיעבד.

ואשר ביקר בביתי 3 פעמים ובכול פעם באמתלה אחרת ביקש ממני עוד ועוד מסמכים, ואני לתומי נתתי לו. הרי הוא בחזקת קונה שהביא לי המתווך בהזמנתי שלי. והסוכן הכפול העביר כל החומר לראש הקומבינה ומשם הדרך לגלובס ומשם ברור גם למה השמאי ביר העדיף שלא לבוא בעצמו ורק שלח מתמחה, שהרי כול החומר מונח לפניו.

כך הבריחו קונים פוטנציאלים ודחו את הקונים שהבאתי בעזרת, בן השאר אי ציות הכונס להחלטת השופט זילברטל מהמחוזי לסגור עם הזכ"ד, ותחת זאת רץ להוצל"פ.

ועכשיו שורו נא לחיזוק דבריי בצורה מכרעת, שבאה מב.כ של בן עטר עו"ד מימרן

ואני מצטט מתוך הפרוטוקול.

ב- 02.2.04פרוטוקול אצל השופט המחוזי יעקב צבן 004

מימרן- "לא הייתה במחלוקת גם העובדה כי הייתה כתבה בעיתון "גלובס" שבעריכה את הנכס ב 450000$ ובמימוש מהיר הפחתה של בין 10 לבין 15%"-

 "כאשר מר בן עטר הלך לנכס הוא הלך עם הידיעה שזה מה שזה שווה, וכאשר הציע מר בן עטר את המחיר אשר הציע הוא עשה זאת על סמך לא השמאות של חברי ולא השמאית השנייה אלא על סמך מחירים שהוא בירר ועל סמך הכתבה"       

במילים אחרות.

1. בן עטר ידע על קיום שמאות שלי – מהשמאי זלטין כי מסרתי לו אותה בעת ביקורו ב 15.4.01. ולא כדברי הכונס שלא ידע על קיום שמאות ממני,

ואשר כתב במו ידו בפרוטוקול התמחור ב 25.5.01 בתשובתו של הכונס למימרן ואני מצטט: לשאלתו השנייה באם החייב העביר לידי הכונס את השמאויות שהוזכרו בדברי בא כוחו, נענה עו"ד מימרן, שלא היה כדבר הזה והכונס לא קיבל מהחייב במסגרת ההליכים בתיק ההוצל"פ שום שמאות שהיא.

2.   וכיצד יכול היה בן עטר לתת הצעת מחיר על סמך הכתבה "הבלתי תלויה". אם זו התפרסמה לדבריהם "ללא יוזמתם" ב 7.5.01. ובן עטר ביקר אצלי ב 15.4.01
3. וכיצד זה מסתדר עם שאמר מימרן לפרוטוקול אצל צבן ב 2.2.04. ציטוט.

"כאשר מר בן עטר הלך לנכס הוא הלך עם הידיעה שזה מה שזה שווה, וכאשר הציע מר בן עטר את המחיר אשר הציע הוא עשה זאת על סמך לא השמאות של חברי ולא השמאית השנייה אלא על סמך מחירים שהוא בירר ועל סמך הכתבה"   

4.   מכאן שכאשר בא בין עטר לנכס ב 15.4.01 ידע על קיום הכתבה שתתפרסם ב-7.5.01

5. מכאן שהקומבינה נתפסה בעוד שקר.

 [ראה עוד] ב- 14.8.01 בתגובת הרוכש לבקשת החייב לביטול המכר 002 להוצל"פ. ס' 5. "עוד ראוי להוסיף כי בתחילת חודש מאי, וקודם להגשת ההצעה, פורסמה כתבה, בלתי תלויה, בעיתון העסקים "גלובס".

ו "כאשר הלך בן עטר לנכס הלך עם הידיעה שזה מה שזה שווה"- 

היה זה ב 15.4.01 ובמהלך כשבוע לאחר תאריך זה ביקר עוד פעמיים- וכדי להסוות את שלשת הביקורים התכופים זה אחר זה. הביא הפעם הראשונה חבר שנתלווה אליו ואיני מכירו ובפעם השנייה הביא את בנותיו ואמר שאשתו באבל בחיפה ויביא אותה בתום השבעה ואכן כעבור מספר ימים הביא גם את אשתו.  בכול ביקור ביקש עוד חומר על הבית כגון תוכניות, חוזה מכירה, מה בנוי ללא רישיון ואילו שטחים סיפחתי ואישורי מינהל מקרקעי ישראל ועוד, ועוד.

ומהיכן לו התמונה שפורסמה בכתבה בגלובס, תמונה זו שצולמה מתוך חצר ביתי ברשותי ואף ייתכן ונתתי לו אותה אני.

אגב באותו דיון אצל צבן הכונס והקונה הגישו בקשה משותפת דבר שאסור ולו רק למראית עיין שהרי הכונס אמור לייצג את הבנק ואותי ולא את הכונס ואותו בכיסוי בן עטר וב.כ עו"ד מימרן.

 

תרגיל מסריח 72  תרגיל של הכונס והקליקה שגיליתי הקשר בין האירועים

 תרגיל של הכונס והקליקה שגיליתי הקשר בין האירועים ב- 10.6.07

ב- 23.3.01 מכתבי לטפחות ולכונס:  וגם למנכ"ל טפחות, לצבי לבנה, לשמעון

קובי אמר שהכונס הבטיח מכתב ונסענו אליו ולא קיבלנו

ב- 25.3.01 נחתם זיכרון דברים:  עם הגברת אייל רחל באמצעות עו"ד גיא

ב- 13.4.01 פרסום הבית למכירה בכינוס- והכונס לא יידע אותי כפי הוראת ההוצל"פ והצעות יש להגיש עד .15.5.01 בצירוף המחאה בנקאית בסך 10% ועוד 2% דמי תיווך.

ב- 15.4.01 עובד שליבו ביקר אצלי כך רשום ביומן. והביא את הקונה התמים בן עטר אשר ביקר בביתי 3 פעמים ובכול פעם ביקש ממני עוד ועוד מסמכים ואני לתומי נתתי לו כי הוא היה עבורי קונה פרטי

והעביר כל החומר לכונס

וזה לגלובס

וכך הבריחו קונים פוטנציאלים

ודחו את שלי

ונשאר הכונס בכיסוי של בן עטר או ההפך או הכול נכון.

ב- 23.4.01  התחייבות שלי למתווך עובד שליבו: שאם בן עטר יקנה ב $550000  כפי שסוכם

ב- 7.5.01 מכרז באוויר: ותמה אני מי דאג  לפרסום מגמתי ב "גלובס נדלן" פרסום שהרחיק כל קונה פוטנציאלי מלהשתתף בתימחור הכתב, שלמה [סם] רובאי אינו מוכר לי מעולם לא בא אל ביתי. הכתבה הנה מתוזמנת ובאה כדי למנוע מרציניים לקנות

ב- 15.5.01 הצעה של בן עטר 385.000 שח שהוכנה במקור ב 17.5.01 [ראה גם ת. השק]

ב- 16.5.01 שומה מגמתית:  ומעוותת של שמאי ציון חי באדי אינטרסנט מוצהר של

ב- 17.5.01 שק פיקדון בן עטר לכונס

ב- 21.5.01 הכונס למימרן -מרשך מוזמן להתמחרות

ב- 21.5.01 הזמנה לתימחור רק יומיים קודם להתמחרות

ב- 25.5.01 יום שישי התקיימה התמחרות במשרדי הכונס. 

ב- 27.5.01 חוזה המכר,  הכונס עם בן עטר:

ב- 29.5.01שק פיקדון נוסף בן עטר לכונס שלא צורף לתביעה מה טיבו של שק זה?

והשאר היסטוריה

 

 

 

 

 

 

 

על ראש הגנב 104 כיצד רק עתה למדו הרוכשים ובא כוחם על התאריך 29.4.01 אם השתמשו בו בעבר?

1. במהלך ישיבת ההתמחרות, למדו הרוכשים וב"כ את העובדות הבאות:

א.      במהלך ישיבת ההתמחרות, בתאריך 27.3.01 התקיימה ישיבה בביהמ"ש המחוזי בירושלים,בבר"ע 3111/01, כב' השופט זילברטל. במהלך ישיבה זו הסכימו החייבים כי אם עד 29.4.01 לא יימכר הנכס על ידם, לא ינקטו הליכים בקשר לעיכוב נוסף של הליכי מימוש המשכנתא. מצ"ב עותק פרוטוקול ישיבת בית המשפט, ומסומן "נספח ו".

כיצד רק עתה, בישיבת ההתמחרות למדו הרוכשים וב"כ ש- "הסכימו החייבים כי אם עד 29.4.01 לא יימכר הנכס על ידם, לא ינקטו הליכים בקשר לעיכוב נוסף של הליכי מימוש המשכנתא.".

אם, מר בן עטר בבואו אלי ב-15.4.01. [ראה שכתב לעיל בסעיף העובדות: 1.ג- "המתווך הודיע לרוכשים כי ניתן לרכוש את הנכס במחיר של 400.000 $, כי מתנהל סביב הנכס הליך משפטי כלשהו, אך משפחת חזן רשאית למוכרו עד 29.4.01.". ובסעיף 1.ד- "הרוכשים השיבו למתווך לפני 29.4.01 כי הם מסכימים לשלם 400.000 $ עבור הנכס" ואני שואל?

מהיכן להם למימרן ולב"כ בן עטר הידיעה הספציפית על המועד 29.4.01 אם לא מהכונס, מהקליקה, הרבה זמן בטרם ההתמחרות. לי אין שום עניין להגביל עצמי בתאריך כזה או אחר. בבואי למכור לו ביתי ולו גם כשהסברתי לו שהבנקים לוחצים עלי למכור, ולכן ההנחה של 100.000$ מהשמאויות שיש בידי ושנתתי לו.

ההוכחות למעילת ענק מצטברות אט, אט ובבוא יום פקודה תיוודע האמת.