הערגה     והתוגה

ממרחקים מולדתי שבתי אליך

את שלימדת אותי לחלום ולחייך

למראה הרפתקה שחלפה לה

ללקק את פצעי במסתור

ולקום וללכת לי הלאה

בגדת בי מולדתי הטובה

אל הכלא פסעתי בצער

אל הכלא הרע אשר שמו אכזבה

נאספתי כואב עם שחר

ושופט רע בתואנה משפילה

נעל אחרי את השער.

 

 

 

21.5.02 . הכונס לעמית שגב.

הכונס מתלונן שלא קיבל לידיו חומר שהגיש שגב לעליון ומאיים על שגב.

ושוב להזכיר את עשרות המקרים בהם הכונס לא טרח להודיע לנו על

שהגיש נגדי למרות שהמוצל"פ והחוק חייבו אותו לעשות כן.

 

 

 

22.5.02. שגב משיב לכונס.

1. חבל שאתה ממשיך ונוקט בסגנון משתלח, דבר שאינו מקובל בין חברי

מקצוע.

2. לעצם פנייתך הנך מופנה לסעיף 6 להחלטה של דורנר מיום 15.5.02

6. החלטתי כמפורט לעיל תכנס לתוקפה ותומצא למשיבים לאחר שיופקד

עירבון כפי שיקבע רשם בית משפט זה.

-ואין לי אלא להביע צער על שכתבת מכתב משתלח ללא בסיס

כלשהו.

3. לאחר שהתקבלה במשרדי ביום 21.5.02 [הגיע אלי היום 22.5.02 הודעת

רשם בהמ"ש , מצ"ב עותק הבקשה שהגשנו.

הכונס שמנהגו בקודש להעביר לצד השיני רק מתי שהדבר לתועלתו

טבעי שיחשוב שכולם נוהגים כמותו.

 

22.5.02 תצהיר של עו"ד זאב אפיק.

1. במהלך חודש אוגוסט 2001 מונתי ע"י הלשכה לסיוע משפטי לייצג את

המבקשים, משה ופנינה חזן, בהליכי מימוש המשכנתא שנוהלו נגדם

בהוצל"פ באמצעות הכונס שלום כהן, את הייצוג הפסקתי בחודש

דצמבר 2001.

2. מטבע הדברים כחלק מהטיפול בעניינם של חזן, באתי במגע עם עו"ד

שלום כהן בתפקידו ככונס נכסים.

בצער רב אציין כי כבר תוך כדי המגעים שנוהלו עם שלום כהן

ויחסו לפנייתי, לפיה הוא מעוניין להביא למכית ביתם של חזן בכל

מחיר, וכי אין בכוונתו לשתף פעולה בכל ניסיון להגיע להסדר

מוסכם שיכול היה אולי לחסוך את מכירת ביתם.

3. לתצהירי זה מצורפים כחלק בלתי נפרד ממנו מכתבים שונים שנשלחו

על ידי לעו"ד שלום כהן ולבנק טפחות ואשר מבטאים במידה רבה

את מצב הדברים כפי שהיה בעת טיפולי בעניין.

 

קשה לי להתחרות עם הניסיון הרב שצברת

בהליכי כינוס נכסים, אך בכל הכבוד הראוי

אני סבור כי "התרגילים" שאתה נוקט

כדי למנוע ממרשי מלהיפגש ולהגיע להסדר מוסכם עם הבנק, נעשה בהעדר תום לב.       {אפיק לכונס 20.11.01}

 

 

 

30.5.02.הבנקים שוללים מלוקחי משכנתאות זכות למגורים חלופיים.[מעריב- היום]

בדרך לבית משלו חותם הלווה על תנאים מקפחים החבויים בסעיפים הקטנים. כך ניטלת מהלווה זכות המעוגנת בחקיקה ברגע שלוקחים לו את הבית.

החוליה המקשרת בין העתיד הוורוד, אותו מוכרות מודעות הפרסומת של הבנקים, לרגע של איבוד הבית לטובת הבנק, עוברת גם דרך החוזה האחיד שחותם הלקוח עם הבנק. הבעיה אינה המשכנתא אלא בתוצרי  הלוואי המשפטיים המגיעים בעסקת חבילה.

הלווה הצמא להלוואה שתאפשר לו להגיע, לבית משלו, אינו קורא בתשומת לב את כל הסעיפים הקטנים בחוזה. וגם אם כן אין לו כוח מיקוח נגד הבנק.          לא רוצה לא כסף.

הבנק שכידוע הינו ידיד, לא מכריח אף אחד. מצד שני, הוא גם לא נותן משכנתא בלי חתימה.

בדרך זו חותם הלווה על מספר תנאים מקפחים, שיש בהם "משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק", ושנכפו עליו "תוך ניצול חולשתו במו"מ.

כך מוותר על הגנה שמגיעה לו מכוח חקיקה ראשית, המקנה לו זכות למגורים חלופיים ביום

בו ניטלת קורת הגג מעל לראשו –

חקיקה המחייבת את ראש ההוצל"פ, בטרם יאשר  את נטילת ביתו של החייב,

לבקש הוכחה כי "לחייב ולבני משפחתו החיים עימו יש מקום מגורים סביר".

הזכות לדיור חלופי מעוגנת בשני חוקים שונים: סעיף 38 לחוק ההוצל"פ וסעיף 33 לחוק הגנת

הדייר. גם הפסיקה ראתה בזכות זו כ"משקפת את העיקרון עתיק היומין המכיר בזכותו של

הנושא לגבות את החוב בדרכי כפיה, אך נזהר שלא "למחוץ" את החייב.

אלא שהבנקים מחתימים את הלווה על חוזה אחיד בו הוא מוותר על הזכות, בלי שהוא מודע לכך. הלווה נדרש להצהיר כי הוראות חוק ההוצל"פ וחוק הגנת הדייר לא יחולו וכל זאת בחתימה שלאחר יד, כשנציג הבנק היושב מולו מבטיחו נאמנה כי מדובר בטופס סטנדרטי שכולם חותמים עליו.

בינתיים יכול עורך הדין של החייב לבדוק אם הוויתור בשטר המשכנתא חל בכל מצב שזכות הלווה פוקעת, או שהוויתור עומד רק כנגד הבנק הממשכן, שאז לפחות יכול החייב לטעון לזכותו לדיור חלופי כנגד יתרת הנושים, לאחר קיזוז המשכנתא משווי התמורה שנתקבלה ממכירת הבית.

 

 

 

6.6.02. דינה וקסלר, עו"ד מנכ"ל ועד מחוז ירושלים לשכת עורכי הדין בישראל

תלונה נגד הכונס שלום כהן.מכתבך אלי 02/27/7256 מ- 26.5.02

לצערי הכונס מר שלום כהו ממשיך להיתמם ולשחק במשחקים ,

 

אשמח להיבדק במכונת אמת על דברי נגדו, וכן שיבדקו אותו במכונת אמת על מחדליו ומעשיו הרעים נגדי,ונגד משפחתי, וכמו ששמעתי מרבים אחרים על הרבה  התעללויות שגרם להם ולמשפחתם, ושכל מניעיו הם רעים , ולא רק טובת שולחיו עומדים מול עיניו.

 

אשמח גם להיפגש אצלכם לעימות עם הכונס בנוכחותכם, כדי לראות כיצד יחזור על אותם דברי השקר שלו, וכאשר אוכיח אותו בגיבוי מסמכים ותצהירים והקלטות של עדים שניסו לתווך בינינו בגלל טיפשותו וחוסר אמינותו של בנק טפחות שנתן בידיו של איש רע זה למרר חייהם של חייבים שלא באשמתם.

גיסי איננו ד"ר והמכתב שגיסי חתום עליו מה-7.4.02 והמוען לשלום כהן, נכתב ע"י שלום כהן בעצמו ולא ע"י גיסי,

ונשלח לגיסי בפקס לחתימה , עם התוספת ד"ר כדי להרשים את גיסי ובכך לגרום לו לחתום על מכתב שאינו מעלה ואינו מוריד מחומרת מעשיו הרעים של הכונס שלום כהן,

להערכתי, גיסי בתמימותו לא ראה במכתב שום דבר חריג ולכן חתם והחזיר בפקס לכונס שלום כהן,

שלום כהן הכונס ממשיך לנהוג בחוסר תום לב, בפנייתו בעורמה לגיסי שאינו ד"ר,  ובהפנותו אליו מכתב שכתב הוא בעצמו, הכונס שלום כהן,

עם הפירמה של משרדו, ולא הייתה שום סיבה לכונס לחשוב שגיסי הינו ד"ר, אלא ממניעים שאינם ברורים והמעוררים מחשבה, של במי אנו עוסקים..

 

לכם, בתגובתו מיום 7.4.02 הכונס שלח את "המכתב" של גיסי, ללא סימני זיהוי כך שתבינו שהמכתב הינו משולחנו של גיסי.

והוסיף חטא על פשע כשניסה להסתיר את זהות מקור המכתב מכם. [אי אפשר לשלוח ללשכה המכתב חתום ללא סימני הזיהוי ומשנשלח בלעדיהם סימן שנעשתה עבודה של מראית עיין מטעם הכונס.]

וכאמור גיסי מחוסר עניין ובתמימותו הרבה חתם על זה המכתב, שלא ייחס לו כלל חשיבות..

 

לגבי סעיף 4 אכן איני נוהג לעדכן את גיסי בכל מהלך שאני עושה (אין סיבה שאטריד אותו בבעיות הקשות שאותם אני חווה,) נכון גם שלעתים אנו מדברים בנושאים שונים , וגם בזה.

ואכן גיסי שלא ידע עד כמה קשים, רעים ואינם מדויקים הם מעשיו של הכונס שלום כהן בכל ההליך,

שמע את דבריו של הכונס שלום כהן שאמר שאם חזן ממשיך בהליכים אין טעם למשא ומתן.

 

לסעיף 2 – מעולם לא עצר שום הליך נגדי, ועל אחת, לא את כל ההליכים הנדרשים לקידום הליכי הכינוס,  ההפך הגמור הוא הנכון, בכל ההליך,  לחץ וזירז ולא הודיע לנו מה שהחוק מחייבו , ולא נתן לנו זמן בין הפעולות כפי שהחוק מחייבו. ויש אסמכתאות רבות.

 

לגבי האיום, משראה הכונס שלום כהן כי גיסי הינו אדם נוח, השתמש בו בעצם ככלי וכאמצעי להפחידנו.

ובהחלט יתכן שגיסי פירש את דבריו של שלום כהן הכונס , לא כאיום פיזי על חיי ועל חיי בני ביתי כפי שהכתיב לו .

גם אני מעולם לא אמרתי ולא כתבתי ולא התכוונתי לומר שהכונס שלום כהן איים על חיי , חלילה ברצח,

אלא איום על חיי וחיי משפחתי שפירושם הרס החיים שלנו ע"י העשרת ספסר עלוב, ואת עצמו, בכסף קל, שאחרים עמלו עבורו קשה כל חייהם

 

יש עוד הרבה מה להוסיף על דרכיו הנלוזות של הכונס שלום כהן ועל חוסר יושרו ואמינותו,

אך כמובן שאיני יכול להאריך, ולכן אבקש להזמין אותי לפגישה כדי להסביר את הדברים להווייתם.

אחרי הפגישה שתגזול אולי מזמנכם , יכול מאוד להיות שהיא תהייה לתועלת רבה לאנשים רבים .

 

לא יתכן שאדם המייצג חוק ומשפט נוקט בדרכים שאדם רגיל לא היה מעז לעשותם.

 

בימים אלה מתנהל התיק בעליון, ולמר כהן עוד נכונו הפתעות שילמדו אותו כיצד לנהוג בכוח שניתן לו.

 

וחשוב שאדם כזה לא יהיה עוד עו"ד בישראל.

ואל יקל בעינכם הדבר.

13.6.02 הכונס לעליון. בקשה להארכת מועד להגשת תגובה.

1.עקב מצוקת זמן ובעיות אישיות של הח"מ, נסיעה לחו"ל ועניינים נוספים. נבצר.מלהספיק להכין התגובות...

4. מתן ההארכה לא יסב נזק כלשהו למשיבים.

מאידך יש במתן הארכה כדי לאפשר לב.כ המבקשים להתארגן להכנת תגובה.

איני יודע אם נסע לחו"ל , איני יודע אם מצוקת הזמן לא נובעת

משאיפת חייו להפיל עו"ד אומללים ברשתו, כי החוק נתן בידו.

מה שאני למד מהמכלול , שהכונס עושה בכולם , מה שהוא רוצה,

כך היה עם המוצל"פ כך היה עם שופטי המחוזי, וכך גם בעליון.

וכולם רוקדים לפי חלילו, ונדמה להם שכך צדק ייראה.

העליון נתן לכונס ארכה 7 ימים.

 

 

20.6.02 תגובת הכונס לעליון על החלטתו מיום 15.5.02.

1.      דין בקשת המבקשים להידחות על הסף מהטעם המהותי והן מהטעם הדיוני.

2.      העובדה שהמבקשים לא טרחו לצרף להליך זה את רוכשי הנכס,  אותם צדדים שהעסקה עמם אושרה ואשר שילמו על חשבון החוזה 50.000 $.  הרוכשים הינם בעלי עניין מובהקים בהליך זה ואין טעם בניהולו בלעדיהם.

ראשית אומר שהקונה לא עמד בהסדר התשלומים שחתם עימו הכונס

אם היום מציין הכונס שעד כה שילם הקונה רק סך 50.000$. לאמור לא שילם 150.000$ 48 שעות לאחר אישור העסקה ע"י המוצל"פ. כפי החוזה בינו לבין הכונס. או שהכול בעצם קנוניה. שאחרת ההסכם בטל.

מאידך היכן התום לב והיכן חובת הזהירות של הכונס שהוא ממונה ע"י ההוצל"פ וככזה הוא אמור לייצג את הבנק ואת החייב ולא את הרוכש. ובעשותו זאת הוא נגוע באי הגינות ובאי תום לב ואפילו באינטרס אישי שלו. (ראה להלן מה אמרה עליו השופטת רות אור כשנתבע ע"י גלאם. ת.א 2105/00 מ 1.5.02) העתקתי קטעים רלבנטיים שכתבה השופטת רות אור על התנהלותו של שלום כהן. זהו האיש, רע, חוטא ומחטיא וכול עניינו ביתי.

6.      א.       כבר למחרת מינוי הכונס, לאמור - ביום 6.11.97, פנה בא כוח צדדי ג' לכונס במכתב בו פרט את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות של צדדי ג' לגבי 5 הדירות האמורות, (נספח ג' לתצהיר הכונס).

ב.       למרות פנייה זו - לא נקט הכונס פנייה מטעמו לראש הוצל"פ, כמתחייב מסעיף 57 לחוק הוצל"פ, כדי לברר או לקבל הוראות בדבר טענות צדדי ג', ואף לא השיב על מכתב ב"כ צדדי ג'.

 

7.       ביום 8.1.98 הגישו צדדי ג' בקשה לראש הוצל"פ בה עתרו להורות לכונס לממש תחילה דירות אחרות שחברת ל"ק טרם מכרה, לפני שימכור את 5 הדירות שצדדי ג' טוענים לזכויות בהן (נספח ד' לתצהיר הכונס), אולם ראש הוצל"פ דחה בקשה זו בהסתמכו על נימוקי הכונס. (נספח ו' לתצהיר הכונס).

 

9.       למרות שהכונס ידע על טענות צדדי ג' לזכויות ב5- הדירות האמורות, ולמרות שידע כי בית המשפט הורה על החזר הנושא לראש הוצל"פ  לדיון, וכי הדיון בבקשת צדדי ג' נקבע ליום 22.11.98 - חתם הכונס ביום 2.11.98 על הסכם עם התובעים (נספח א' לכתב התביעה) (להלן - ההסכם), בו התחייב למכור להם אחת מאותן 5 דירות, (להלן - הדירה) ולמסור להם את החזקה בה ביום 20.12.98, מבלי שיידע את התובעים - בין בעל פה ובין בכתב - כי צדדי ג' טוענים לזכויות באותה דירה, וכי דיון בבקשת צדדי ג' גם לגבי הדירה האמורה - אמור להתקיים בפני ראש הוצל"פ בעוד שלושה שבועות.

ולזה הכונס הרמאי, הערום הנוכל, הזייפן, בן בלייעל ,הנבזה, המוליך שולל, השטני, הנקלה, חדל אישים, הבזוי,המאוס, קל הערך, המוקצה, המגעיל, המסרס המאחז עיניים, השקרן והמתחזה, האמינו וממשיכים להאמין שופטים בישראל, או לה לאותה הבושה.

 

11.      א.      לאחר חתימת ההסכם עם התובעים - הגיש הכונס את ההסכם החתום לאישור ראש הוצל"פ ביום 8.11.98 (מוצג צד ג1/), תוך ציון כי "העיסקה לוותה בברכת החייבת", למרות שלא ביקש ולא קיבל את אישור המפרק הזמני של החייבת - חברת ל"ק, עו"ד אבי מולכו. (מכתב עו"ד מולכו לב"כ צדדי ג' מיום 23.11.98 - מוצג צד ג2/).

ב.       ראש הוצל"פ - שראה את פניית הכונס אליו לאישור הסכם מכירת הדירה לתובעים, עם ציון ה"עובדה" שהעיסקה לוותה בברכת החייבת, ומבלי שהובאה לתשומת לבו העובדה כי ביום 22.11.98 הוא אמור לדון בטענות צדדי ג' ביחס לאותה דירה ממש - אישר את הסכם המכירה. מעניין למה המוצל"פ מאמין לו על עיוור..

10.      א.      התובע העיד כי אילו ידע על המצב לאשורו באותה עת - לא היה חותם על ההסכם.

ב.       לטענת התובע - הוא הסביר לכונס קודם לחתימה על ההסכם ובעת החתימה - את חשיבות העמדת הדירה לרשות התובעים בסמוך לנישואיהם.

ג.       הכונס העיד כי לא סבר שעליו ליידע את התובעים על טענות צדדי ג' - הן משום שלפי דעתו לא היה סיכוי שעתירת צדדי ג' תתקבל, והן משום שלא רצה להפסיד את העיסקה עמם.

מתצהיר התובע ומעדותו בבית המשפט התברר כי התובעים לא התייצבו להמשך הדיונים משום שלא היו להם אמצעים כספיים לשכור שירותי עורך דין, ומשום, שלטענתם, הכונס אמר להם שינפנף את צדדי ג' מן התביעה - טענה שהכונס דוחה לחלוטין. להיפך - הכונס העיד שביקש מהתובעים לקחת עורך דין ולהתייצב לדיונים, וכן העיד כי אינו משתמש במונחים כמו "לנפנף".

14.   הכונס טוען כי מזכירתו הודיעה בעל פה לתובעים שהם יכולים לקבל את הדירה לאחר שצווי המניעה בוטלו, ואילו התובעים טוענים כי לא הודע להם על כך.

המזכירה לא הוזמנה לעדות, אין לכונס רישומים על שיחות כאלה, ודברי הכונס הם בבחינת עדות שמיעה.

אשמת הכונס

23.     א.       עוד קודם שהכונס מכר את הדירה לתובעים - ידע כי יש לצדדי ג' טענות בקשר ל5- דירות, שדירה זו נמנית עליהם.

ב.       בנסיבות אלו היה על הכונס להסדיר תחילה את המחלוקת בקשר ל5- הדירות הללו, לפני שהכניס קונים תמי לב לקלחת הזו.

ג.       יתר על כן, אם ממוכר דירה סתם נדרש לנהוג בתום לב כלפי קונה דירה, על אחת כמה וכמה נדרש תום לב כזה מכונס נכסים שמונה בצו בית המשפט או ההוצאה לפועל, שהרי כלפי כונס כזה יש לקונה דירה אמון רב משיש לקונה רגיל כלפי מוכר רגיל.

אצלי העיר השופט צבן 2.3.04: פסק דין של השופט צבן לאחר הדיון בהחלטתה של השופטת ד. דורנר מהעליון.

עמדה זו נתמכת באינטרס ההסתמכות של רוכשי הנכס, מהצורך לחזק אמון הציבור בהליכי הוצאה לפועל,

שכן אם לא ניתן יהיה לשלים עסקה כזו תוך זמן סביר, יפגע אינטרס חיוני זה.

אם המחיר שאושר נמוך מעט, אך סביר מבחינה אובייקטיבית, הרי שיש לאשר את המכירה, ואין לבטלו רק בשל סיכוי תיאורטי כי היו קונים מעשיים שהכונס נפנף, ושום דבר תיאורטי לא היה כאן. אם יקיימו מכרזים נוספים, אפשר שבעתיד ימצא מציע עם הצעה גבוהה יותר.

ללא עקרון סופיות הליך המכירה, לא יתאפשר אמון רוכשים בהליך המכירה בהוצאה לפועל (ראה: כב' השופט ד' בר-אופיר בספרו הנ"ל, בעמ' 392-393).

ד.         כאשר הכונס הסתיר מהתובעים שיש צדדי ג' הטוענים לזכויות כלשהן בדירה שהוא מוכר להם - לא היו התובעים יכולים להעלות על דעתם שעלולה להתעורר בעיה כלשהי בקשר לדירה זו.

ה.         הכונס נהג כלפי התובעים בחוסר תום לב ושלא בדרך המקובלת - בהסתירו מפניהם את האפשרות שיתעוררו בעיות בקשר לדירה בשל טענות צדדי ג'.

ו.          כל ההנחות המשפטיות שהניח הכונס, והפרשנות המשפטית שלו לגבי תביעות צדדי ג' - יהיו נכונות מלכתחילה או בדיעבד ככל שיהיו - לא הצדיקו הסתרת טענות צדדי ג' מידיעת התובעים באשר הם הדיוטות במשפט.

ז.        הכונס עצמו הבהיר כי לא היה מסתיר את העובדות מפני בעל השכלה משפטית אשר יבין את טענות הסרק של צדדי ג', אך ראה לנכון להסתירם מפני התובעים, משום שהניח (ובצדק) כי לא ירכשו את הדירה אם ידעו כי עלולות להתעורר בעיות לגביה.

ח.       יתרה גם מזו, הכונס לא הסתפק בהתנהגות חסרת תום לב כלפי התובעים, אלא המשיך באותה התנהגות גם כלפי ראש הוצל"פ אשר מינהו ככונס, בכך שביקש מראש הוצל"פ לאשר את מכירת הדירה לתובעים, מבלי שהזכיר לו כי בעוד שבועיים - שלושה אמור להתקיים דיון בטענות צדדי ג' בקשר לאותה דירה עצמה בפני ראש הוצל"פ עצמו - מחד גיסא;

ובטענו מאידך גיסא בפני ראש הוצל"פ כי מכירת הדירה לתובעים "לוותה בברכת החייבת (מוצג צד ג' 1) - כאשר לא שאל כלל את המפרק הזמני של החייבת אם הוא מסכים לכך, (מוצג צד ג' 2), ומנגד שאל דווקא את מנהל החייבת אשר מעל בכספי החייבת, ובעת מכירת הדירה לתובעים - כבר לא היה לו מעמד אפקטיבי להסכים ולברך על העיסקה בשם חברת ל"ק שנכנסה לפירוק.

ט.       הכונס שם עצמו גם שופט והחליט על דעת עצמו כי אין סיכוי לתביעת צדדי ג', ועל כן לא עשה את הפעולה הסבירה, ומחויבת המציאות והחוק, של פנייה לראש הוצל"פ או לבית המשפט לקבלת הוראות בקשר למכירת הדירה לתובעים בהתחשב בטענות צדדי ג' לגבי 5 הדירות - שהדירה הנדונה היא אחת מהן.

 

עם זאת - אין בכך כלום, שהרי תוכן המידע שהוסתר ע"י הכונס מפני התובעים - הוא הוא שגרם לעיכוב הממושך במסירת הדירה לתובעים, ובכך להפרת ההסכם על ידי הכונס.

י"ג.     במצב בו הכונס הסתיר מפני התובעים את המצב לאשורו, מצב שגרם בפועל לדחיית מועד מסירת הדירה לזוג צעיר שזה עתה התחתן ורצה להיכנס לדירה שקנה - נהג הכונס בחוסר תום לב; ובמעשיו, ועוד יותר במחדליו - גרם לכך שבפועל לא יכול היה לעמוד בהתחייבותו בשל צווי בתי המשפט.

 

-2- מאחר וכול החלטה שתתקבל בהליך זה תשפיע על הרוכשים הנ"ל באופן ישיר, אנו סבורים שמן

הדין שבהמ"ש יורה למבקשים לצרף את הרוכשים כמשיבים בתיק זה.

למה הוא מבקש מבית המשפט שיורה לי לצרף את הקונה, שהרי אין

לי איתו ולא כלום מיום שהופיע אצלי כשה תמים שאין לו מוסג מה זה כינוס נכסים כך הצהיר, משקר ומשת"פ של הכונס ומימרן

והמתווך שליבו שעשו יד אחת לקחת את ארמוני בשליש מחירו.

 

3.      . הליך הערעור שגוי מעיקרו. סמכותו של בהמ"ש זה לדון בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין

"אנינה סמכות ערעורית אלא סמכות מקורית" מכאן, שאין בית משפט נכבד זה לדון הערעור על

החלטת ערכאה קמא שניתנה בבקשה לעיכוב הביצוע, ודין הבקשה להידחות על הסף.

הנה לכם עוד תעלול, הוא קובע שהעליון אינו רשאי לדון בתביעתי לערעור על החלטתו של המחוזי, אם כך לשם מה יש ערכאה כזו?.

4.      בבקשה למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע פסק הדין לא הובא כל טיעון ביחס לסיכוייהם לזכות בערעור.

 

6.      בנק טפחות, המשיב 1 לא פתח בהליכי מימוש של המשכנתא אלא, לאחר שכל מאמציו

להביא את המבקשים למסלול של פירעון מסודר של תשלומי ההלוואה שנטלו,עלו בתוהו.

רק משתפחו פיגוריהם של המשיבים

ורק לאחר שהתראות שנשלחו אליהם לא נענו באופן ענייני

ורק לאחר שהמבקשים לא עמדו בהסדרים שנעשו עמם-

רק אז החליטה משיב 1 להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, ולמימוש השעבוד.

על אלה השקרים ותרגילי הסחה של הכונס שבסעיף 6 זה אומר:

"רק משתפחו פיגוריהם של המשיבים" אציין כי כל הזמן שילמנו ואיכשהו כאשר לא היה חוב כלל הגיש אותנו לכינוס ופינוי ושאר מיני אונס.

 

" לא נענו באופן ענייני" מוסג חדש זה נוסף זו הפעם הראשונה, משום שתמיד טען שלא הגבנו, ועתה שהבין כי הגבנו ובגדול, הכונס מנסה למזער נזקיו ולכן התוספת, באופן ענייני.

"ורק לאחר שהמבקשים לא עמדו בהסדרים שנעשו עמם" עמדנו ובגדול, למרות הקשיים, המה שלא עמדו והונו אותנו ובראשם הכונס.

"רק אז החליטה משיב 1 להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, ולמימוש השעבוד." שקרן ומטעה את כולם, שופטים וכול מי שבא איתו במגע.

 

7.      על החלטת ראש ההוצל"פ שאישרה את מכירת הבית הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בהמ"ש המחוזי, בהחלטתו של כב' השופט יעקב צבן, דחה את הבקשה לאחר דיון ממצה ומקיף.

על ביטוי אומלל זה של הכונס המתחסד " לאחר דיון ממצה ומקיף" ברצוני להזכיר כאן: בדיון שהתקיים ב 25.3.02 . יום שיני. פרוטוקול המחוזי , השופט צבן.

דיון זה נערך בעקבות החלטת השופט המחוזי יעקב צמח לתת לי עיכוב הליכים. וגם כאן, לא נתנו לי, לא נתנו לי לדבר, למרות שעו"ד שגב טרם למד 7 קלסרים מלאים שהבאתי למשרדו ביום שישי, 22.3.02

עו"ד שגב: התיק הגיע לעיוני רק ביום שישי. הייתי רוצה ללמוד אותו יותר לעומק. אני גם מבקש

להגיע להסכמה עם חברי.

עו"ד כהן: הבקשה מלווה בתצהיר. איני חושב שהחקירה על תצהיר תועיל. אני לא חוקר ואבקש

שהדבר לא ייחשב כהסכמה לאמור בו.

עו"ד כהן: אציין כי חברי טוען עובדות לא נכונות.

עו"ד כהן טוען: יש להצטער שחברי לא טרח ללמוד את התיק ועובדותיו בטרם קם והעלה טענות

בפני בית

ואני שואל האם זה מה שנקרא בפיו של כונס " לאחר דיון ממצה ומקיף".

הכונס הסתבך ועוד ממשיך ומסתבך, כי שקריו ושליפותיו לא יעזרו

לו בסוף האמת תנצח.

 

8.      הסכומים הנ"ל אינם כוללים את ההוצאות המשפטיות בהם חויבו המבקשים כדין. כמו כן יודגש שסכום

החוב של המבקשים הנו הסכום הפסוק בהיצל"פ.

כול מעייניו כספי, וכמה שיותר, וזהו בפי הכונס, "חויבו כדין", די חצוף.!

9.      לאור הנתונים שהובאו לעיל,רוצה לאומר לאור השקרים שהובאו לעיל.

מן הדין היה שעיכוב ההליכים יותנה בערבות על מלוא סכום החוב של המבקשים ולמצער על מלא סכום הפיגורים בתוספת ההוצאות המשפטיות.

ברורה עתה מטרתו ובהירה עוד יותר, הכונס רוצה את כל המשכנתה וכול התוספות המזויפות ישמשו כערבות ולא רק 20.000

"שנאמר, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים

-שכן ממה נפשך- אם המבקשים עותרים לביטול המכר, עליהם לפרוע את חובם למשיב-1.שהרי לא

יעלה על הדעת שהמכר יבוטל והמבקשים לא ישלמו מאידך את חובם.

החייבים רצו ורוצים לשלם חובם, ופנו אליך ולבנק עשרות פעמים

כי תואיל לתת מכתב בגובה החוב לבנק אחר שרוצה לשלם. ואתה

רצית בכול מאודיך להוביל את העניינים כך שרק לך ולשותפיך

נמכור את הבית בפחות מחצי ערכו, אז ממה נפשך אדון כונס פושע

ברשות החוק. יוצא כאילו שבאתי לעולם זה רק כדי לשרתך.

בי נשבעתי וקבר אבי שלפני מותו שמח כי ראה את בתי לראשונה

ואמר עליו "ארמון שלמה המלך". שאעשה כל אשר לאל ידי שלא

תזכה אתה וחבורת הפושעים שסביבך ליהנות מעמל ידי, בלא

תמורה נאותה.

 

10.לא ברור, והמבקשים אינם טורחים להסביר זאת, מדוע זקוקים 3 אנשים למרחב מחיה גדיל על חשבון

המשיב-1 ומדוע לא יוכלו לעבור ולהתגורר בדירה קטנה יותר שתענה לצורכיהם.

איני גר בארמוני על חשבון המשיב 1. זהו ביתי שבניתי בדם לבי ואעשה בו כרצוני. אולם טפחות נתן ההלוואה רק כדי לבנות את קומת המרתף ולא את ביתי שהיה בנוי כבר, ורימו אותי שם בטפחות, פעם אחת כאשר שעבדו את כל הבית ולא רק את המרתף, ואני לא הבנתי אז ב שכאלה טריקים. בפעם השנייה רימו אותי כאשר פרסמו שאוכל לשלם את ההחזרים בכול עת שארצה, כמה שארצה, ולאורך כל חיי ההלוואה. המה ואתה עוזרם, אתם אשר לא עמדתם בהתחייבותכם. ובתרגילך אתה מנסה לסמא את כולם ולהראות להם את ההפך מהאמת, ועל זה עוד יבואו ימים שתשלם אתה והבנק ביוקר רב על מעלליכם.

11.אין מדובר איפוא בדירת שלושה חדרים קטנה ועלוב אלא בנכס שאינו תפור למידותיהם של המבקשים.

בחוכמתי וביזע כפיי בניתי את אשר לי, ואשר מתאים לי, כי האדם תופר בגדיו לפי מידתו, ולא לפי מידתם של מלקקי פנכות, ואתה צבוע ומתחסד אינך רשאי לאומר שביתי אינו לפי מידותיי. מידה היא עניין של כנגד.לאמור, מידה כנגד מידה, אני יכול לעמוד כנגד כל אתגר שהחיים מזמנים לי ואעבור אותם, כמו שאעבור אותך. שאילו לא היה ביתי תפור עלי לא הייתי בונה אותו וחי בו אני ומשפחתי כ 40 שנה. דבר שאתה במערומיך כי רבים רוצה לקחתו לעצמך, ואולם מידותיך אינן תואמות את ביתי. ביתי הנו בית שנבנה מאהבה רבה ומעמל רב ואילו בתיך הרבים נבנו מכוח וגזל, בתים אלה אינם תפורים לפי מידותיך אלה לפי תאוותיך.

 

12. טענת המבקשים בנסיבות דנן, לפיה לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו – טענה זו אינה רלבנטית

כלל במקרה הספציפי הזה.

-משלמדנו שאין רלבנטיות לטענתם זו,

אם רשע זה מניח הנחה שקרית ונבזית כראות עניו וכאילו מסלע

חוצבה,ולאחר מכן הוא בונה עליה נדבכים, סופה ליפול ואיתה כל

שבנה. למה הדבר דומה, למי שידוע משמועות כי הינו נביא, וכשמן

דהו מבקש לחקור אודותיו בטרם יפנה אליו,

אומרים לו יועציו...... וכי מי שהינו נביא, יכול שישקר לך???.

 

14.הם לא שילמו את פיגוריהם בתקופה שנקבעה, אף לא בתקופה שלאחריה

וגם אינם מציעים לשלם הפיגור.

ניסיונות אין ספור נעשו על מנת לשלם ואף במחוזי קיבל לידיו שק

בנקאי על סך 10.000 ₪. כחלק מהסדר ומשלקח הכסף שלח לי

קבלה . וציין בכתב יד כי יש להבהיר כי תשלום זה אינו מהווה חלק

מהסדר כלשהו.

אבל שקרן אינו מבדיל בין אמת לשקר וכלכול אחד הוא אומר את

שהוא רוצה לשמוע, ולכן כל הסמטוחה.

הכונס שם עצמו גם שופט והחליט על דעת עצמו כי אין סיכוי לתביעת צדדי ג'השופטת רות אור על שלום כהן ב- ת.א 2105/00 מ 1.5.02

 

25.6.02 הודעה למוצל"פ מהכונס: בעניין החלטה על עיכוב [מותנה] של הליכי המכירה ובקשה למתן הוראות.

הודעה זו של הכונס שנמסרה להוצל"פ ב 12.5.01 נמסרה רק עתה לעו"ד

שגב, חודש וחצי לאחר המועד, ולזאת איש לא מתייחס. [ראה 12.5.02 ]

וזאת בכוונת מכוון, ובתכנון מוקדם של כונס ומוצל"פ שאני מבינהּ אולי

רק עתה. שהרי חכינו להחלטת העליון והיה שקט, וב 7.7.02 פשטו עלינו ההוצל"פ בסיוע מחלקה של שוטרים סמויים ואחרים, אשר עשו בנו שמות, והכול מבית מדרשו של כונס הרשע , בשיתוף מלא מטעם המוצל"פ וכול זאת למרות עיכוב הליכים של העליון.

 

 

 

7.7.02. כבוד המוצל"פ אורי פוני קיבל החלטה והפרוטוקול נמצא לעיוני בלשכת ההוצל"פ.

איני יודע מתי המוצל"פ קיבל הבקשה מהכונס, אינני יודע דבר על

החלטה זו ורק לאחר שהגיעה בדואר כשבוע או יותר.לאחר כתיבתה.

מה שאני כן יודע שכמו בפעולות תגמול של צהל, הפתיעו אותנו היום

וביצעו בנו יום שחור משחור, למה? כי ככה יעשה לכונס אשר המוצל"פ

חפץ ביקרו. ייתן לו כל מבוקשו למרות העיכוב של בהמ"ש העליון.

 

 

 

7.7.02כבוד המוצל"פ אורי פוני, לאור ההחלטה מהיום אני מורה למזכירות להנפיק צו מעצר ידני ללא תשלום אגרה.

מעניינת מאוד העובדה של הוצאת צו מעצר ידני, וללא אגרה. הייתכן

כי הוצאת הצו מהיום היא רק מראית עיין, שהרי אותי עצרו מוקדם

בבוקר, בשעות שבתי המשפט עדיין סגורים, כיצד אם כן הספיק המוצל"פ

לנעול את המגירה ולהכניס המפתח לתוכה.

כבוד המוצל"פ אורי פוני., האין בזה פסול.לכתוב בהחלטתך

בשעות הבוקר פנה ב"כ הזוכה בבקשה לעצור את החייב מס' 1 לתקופה ל 48 שעות

מתי ההוצאה לפועל פותחת שעריה, או שהיה לכם שם ליל שימורים, ואתה

והכונס תכננתם הכול לפרטי פרטים, ובטח תגיד גם הפעם כי נפלה טעות

בדפוס וכד'       ואני יודע מכל זה רק אחרי כל זה.

 

 

 

7.7.02. לעו"ד עמית  שגב. בפקס מהכונס. רצ"ב בקשה למתן צו מעצר לפי סעיף 13 לחוק ההוצל"פ.

אותי תפסו ואסרו מוקדם מאוד בבוקר, ושגב קיבל הבקשה של המעצר

שלי בפקס רק בשעה 09.21, והוא היה כבר בהוצל"פ אצל אורי פוני בעניין אחר, כך נודע לי מפיו של אורי פוני בעת הדיון מאוחר יותר. אולם לא המוצל"פ פוני ולא הכונס כהן שהיו אותה עת עסוקים בתכנון אסטרטגית המעצר והפינוי הברוטאלי שלי, לא אמרו לשגב ולו ברמז, מה עומד להתרחש , שאם כן ייתכן והיה מסביר להם בנחת כי יש עיכוב של העליון, ושוב יתכן כי הייתה נחסכת מאיתנו טרגדיית הפינוי האלים הברוטאלי והנפשע, שביצע בנו הכונס הרשע עם שותפיו לפשע.

וכאן מצורף תצהיר של מוטי "ישר", חתום ביום 7.7.02 מתי באמת חתם על התצהיר אותו "ישר" אם בשעות מוקדמות של אותו יום הוא כבר היה אצלי בבית לבצע את פשעיו.

זהו אך פן אחד מרבים של הסיפור,

החוק שהינו כלי לשרת בו את האדם,

מת כאשר בפני המתיימרים להיות נציגיו.

ניצבת לה האמרה "עושר קל ולא במשפט".

 

7.7.02 החלטת ראש ההוצאה לפועל אורי פוני. בסביבות השעה 11:00

אני הייתי כבר אסור בבית המעצר בירושלים, ולאחר שביקשתי לראות שופט, הובאתי כלאחר כבוד, כבול ומושפל, לכבוד המוצל"פ אורי פוני,

ושם היה הכונס יושב ומגלגל שיחה מחויכת משהו על הא ועל דא עם כבוד המוצל"פ אורי פוני. אמרתי למוצל"פ כי יש עיכוב הליכים מהעליון, ולמה לא שעו לבקשתי לבדוק זאת, שאל אותי וכאילו שאינו ידע אם אני מיוצג ע"י עו"ד, אמרתי שכן , עו"ד עמית שגב. המוצל"פ בתמימות אמר לי כי הרגע היה אצלו עו"ד עמית שגב בעניין אחר. והשופט התקשר אל עמית והוא הופיע ונתקיים הדיון. שלהלן בנוכחותי:

מתייצבים: עו"ד כהן בכ' הזוכה. עו"ד שגב בכ' החייב, והחייב בעצמו.

עו"ד שגב: הודעת פינוי נגד החייב נתקבלה לפני שהוגשה בקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון, במסגרת הבקשה לעליון התבקש עיכוב כל ההליכים הפתוחים בתיק, ההחלטה שהתקבלה אצל כב' השופטת דורנר שמאשרת את העיכוב. לא ברור מה יועיל פינוי ביתם של המבקשים ממנו אם מכל מקום הבית כרגע לא יכול להימכר וזו גם מסכים חברי להחלטה של בהמ"ש העליון בערעור.אנו מבקשים להקפיא את המצב כמו שהוא על מנת שתוגש בקשה מתאימה לבהמ"ש העליון.לגבי עניין המעצר, מדובר בחייב בן 60 אדם נכה צהל בשיעור של 10% ונכה מטעם המל"ל כתוצאה מתאונת עבודה 15%. הליך המעצר ודאי לא יטיב עימו, מה גם שהחייב התחייב בפני מוטב זה כי הוא מסכים לא להתקרב לביתו עד שיושלם הפינוי.מכל מקום החייב חוזר על הבקשה לעכב את ההליך בשלב זה.

עו"ד כהן: הפינוי מתבצע מכוח פסק דין של הפינוי שניתן ע"י בית המשפט המחוזי לפני שנה וארבעה חודשים מפי כבוד השופט זילברטל, פסק דין שנדחה בהסכמת החייב ואשתו ולאחר שהשופט זילברטל הסביר את משמעות הדברים,

אם ההסבר היה שאנו נבין, ואנו ללא ייצוג, אז מה שהבנו היה כי הכונס יקבל את זיכרון הדברים שהוגש לו ולשופט זילברטל, ויימכר הבית ב 690.000$. והכול יבוא על מקומו בשלום. ואולם הכונס הוא שטרפד את העסקה ושיקוליו עימו, ואנו לא הבנו ככה את החלטת השופט זילברטל.לכן מי שאינו ממלא אחר החלטת השופט זה הכונס.

פסק הדין אצל השופט זילברטל ניתן במסגרת בקשת ערעור שהגיש החייב על החלטת ר' ההוצל"פ שדחה את בקשתם לעיכוב הפינוי. החייבים לא כיבדו את פסק הדין של הפינוי שניתן בהסכמתם, לא זו בלבד לא כיבדו אלא התנגדו באלימות לפינוי שנעשה ניסיון לבצע אותו ביום 31.5.01 ויצרו מצב שבו משטרת ישראל נאלצה באופן מיוחד וחריג לבצע הפינוי, הפינוי מתבצע היום לאחר תיאום עם כל הגורמים כאשר לדברי השוטר רמזי יש קרוב ל 40 שוטרים ובלשים שמסייעים בידי קבלני ההוצל"פ לבצע הפינוי.

עד היום ידעתי על כ 20 שוטרים, כאן אני קורא לראשונה על כ 40

שוטרים. האם זה נכון או שזה נועד רק להרשים את המוצל"פ.

משטרת ישראל לא נאלצה לעשות שום דבר אלמלא מטרותיך

הזדוניות ודרכי התנהלותך הלא חוקיות בהם אתה משפיע על

המערכת וכאילו שהצדק נמצא אצלך.

הבקשה כפי שנטען למעצר החייב על פי סעיף 13 לחוק ההוצל"פ באה על פי דרישת משטרת ישראל, משטרת

ישראל הגיעה למסכנה שהחייב עלול להפריע לבצע את הפינוי כנדרש או עלול לגרום להפרעת סדר ולפיכך

בוקש מעצרו לפרק זמן של 48 שעות. אין מקום לחלופות מאסר על פי חוק ההוצל"פ, בודאי אין מקום

לחלופת מאסר שפירושה שהחייב ילך וישב אצל אחיו בן זה או אחר הגרים במושב מטע שהוא סמוך בעשרות

מטרים לביתו של החייב.אשר על כן אין מקום לעיכוב הפינוי, הפינוי נעשה לפי פסק דין שניתן ע"י בית

המשפט המחוזי,                                 לא ניתן שום עיכוב בבית המשפט העליון המתייחס לפינוי.

מפנה את תשומת לב ר' ההוצל"פ לעובדה בקשת רשות הערעור שהוגשה ע"י החייבים היא רק לעניין הערבות

ולא עוד.  אשר על כן אני מבקש לר' ההוצל"פ להיענות לבקשה החריגה ולהורות על מעצרו של החייב ל 48

שעות על מנת לאפשר את השלמת הפינוי בצורה תקינה ושקטה.  אבקש לחייב בהוצאות.

החלטה:

כנגד החייבים מתנהל בשעות אלה הליך של פינוי.

בשעות הבוקר פנה ב"כ הזוכה בבקשה לעצור את החייב מס' 1 לתקופה ל 48 שעות וזאת על סמך סעיף 13

לחוק ההוצל"פ המאפשר מעצר חייבים כאשר קיימת סבירות כי אי המעצר עלול לסכן את הליך הפינוי.

כיצד אם כן הספיק המוצל"פ אורי פוני

לנעול את המגירה ולהכניס המפתח לתוכה.

שמא במקום חפים למעצר להכניס

סגולותיו יציע לפרסום בספר גיניס.

 

היש כאן מקום לבדוק התנהלותו של המוצל"פ, הסוגר דילים עם הכונס, לרעת החייב במקום לייצגו בתום לב.

7.7.02. כבוד המוצל"פ אורי פוני קיבל החלטה והפרוטוקול נמצא לעיוני בלשכת ההוצל"פ.

מתי כבוד המוצל"פ קיבל ההחלטה והיכן היא.????????

שהרי רק היום ביקש הכונס לעצור אותי.

7.7.02כבוד המוצל"פ אורי פוני, לאור ההחלטה מהיום אני מורה למזכירות להנפיק צו מעצר ידני ללא תשלום אגרה.

ולאור החלטה נומראטור 002858248 שכאמור התקבלה היום בסביבות השעה 11:00 ביקש המוצל"פ להנפיק צו מעצר ידני ללא תשלום אגרה לעצור אותי. האם גם הכונס פועל מטעם הסיוע המשפטי ואין בידו לשלם אגרה, ולכן פוטרים אותו מאגרה. ובכלל כיצד הספקת לעשות כל זאת הבוקר, אם אותי עצרו כבר בסביבות השעה 07:30 בבוקר, והכנותיהם בוודאי היו הרבה זמן קודם לכן.

בגין ז"ל אמר פעם כאשר העיתון טעה בתאריך, כי מה שהיה נכון תמיד בעיתון זה התאריך והפעם גם כאן טעות.

אתה באמת ראוי להירשם בגיניס, או שאתה כמו הכונס סתם עוד רוכל.

לבקשה צורף תצהיר מטעם בעל התפקיד.

וכאן מצורף תצהיר של מוטי ישר, חתום ביום 7.7.02 מתי באמת חתם על התצהיר אם בשעות מוקדמות של אותו יום הוא כבר היה אצלי בבית לבצע את פשעיו.או שמא גם תצהירו שקרי כמו תאריכו.

על פי האמור בתצהיר, החייבים קיבלו הודעת פינוי כדין ולפיכך נערכה משטרת ישראל מבעוד מועד לביצוע הפינוי כאשר לצורך כך מגויסים כ 20 שוטרים ובלשים.

מעיון בחומר שהוצג בפני עולה כי העיכוב היחידי הקיים בתיק הינו עיכוב המתייחס למכירת הנכס בלבד.

אף הבקשה לרשות ערעור שהוגשה לבהמ"ש העליון מתייחסת לאותה החלטה שבה קבע בהמ"ש המחוזי כי העיכוב מתייחס למכירת ביתם של החייבים בלבד.

אכן מוזרות דרכי קבלת החלטות ע"י שופטים. שהרי בסופו של יום השופטת דורנר נתנה החלטה הפוכה מזו שהמוצל"פ הבין בסיוע הכונס.

בנסיבות אלו ולאור האמור בבקשה ובתצהיר שתומך בה, נראה כי לצורך השלמת הפינוי בצורה חלקה וללא

תקלות יש מקום להיעתר לבקשה ולפיכך אני מורה על מעצרו של החייב משה חזן עד ליום 8.7.02 שעה

12.00. למען הסר ספק יש להפנות את תשומת לבם של מבצעי הפינוי, כי יש לשמור על מטלטלי החייב

ולהימנע מגרימת נזק למיטלטלין. ניתנה היום 7.7.02 המעמד בכ' הזוכה ובכ' החייב והחייב בעצמו.

למרות אזהרתו זו של המוצל"פ באשר למיטלטלין, הנזק שגרמו החיות

אדם הללו והברוטאליות בה נהגו בי ובבני בתי ובחפצינו היו מזוויעות עד

למאוד. ועל כך עוד יסופר בהמשך.

השופט אורי פוני הורה על מעצרי, רק עתה. לאחר שקיבל החלטה בנומראטור 002858248 והשעה היא 11:00 לערך. אני הייתי נוכח בדיון.האם יתכן כי כאשר עצרו אותי בסביבות השעה 07:00 ומשהו, טרם היה צו למעצרי, ובעצם בוצע בי מעצר לא חוקי. ואם היה צו מעצר מוכן מבעוד מועד, הייתכן יום או יומיים קודם לכן, אם כן למה כותב ההוצל"פ שהצו ניתן היום 7.7.02. והאם יש כאן סוג של שיתוף פעולה לא חוקי בין כונס למוצל"פ. לעניות דעתי זו סוגיה שיש לתת עליה את הדעת.

 

"ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה

ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו

והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו

ככה יעשו לכל ישראל"

 

7.7.02 החלטה: של בהמ"ש העליון. לבקשה למתן הוראות של עו"ד שגב.

בבקשה שבפניי טוענים המבקשים, כי פונו מביתם וכי המבקש 1 אף מוחזק במעצר, על פי צו של ראש ההוצאה לפועל.

זאת על אף צו עיכוב ביצוע שניתן על ידי בית משפט זה בתאריך 15.5.02, לעיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקשים, כמבוקש על ידם.

בנסיבות אלה, ניתן בזה צו ארעי להחזרת המצב לקדמותו באופן מיידי,

היינו, לשחרור המבקש 1 ממעצר, ולהחזרת המבקשים לביתם.

המשיבים יגישו תגובתם לבקשה, בתוך שלושה ימים ממועד ההמצאה.

ניתנה היום, כ"ז בתמוז תשס"ב         7.7.02     שופטת  דורנר

תמיד אפשר להתחיל שוב

לראות מתוך הנפילה

שיש מקום למחילה

7.7.02::כתבתי את אשר אירע והערכתי הנזקים שגרמו לנו קלגסי הכונס.

בכל הליך שהפעיל נגדי הכונס שלום כהן, הוא רק התחזה לעו"ד שמייצג את שולחו, ברם לא רק זאת. ואפרט בהמשך את השתלשלות היכרותי את המפלצת. הוא פעל מתוך אינטרס צר של רוכל תגרן בשוק ולא של עו"ד שאמור עם כל הכבוד לייצג גם אותי כחוק ולא רק את האינטרס הצר של רווח קל על חשבון גבי השפוף.  מי אינו בוחל באמצעים שפלים עד כדי בזיון בית המשפט העליון ?, אני או הכונס !, ראה להלן כיצד פינה את משפחתי מהבית, ואותי שלח לכלא וכל זאת כאשר יש צו של העליון לעיכוב כל ההליכים נגדנו,

 

ביום 7.7.02 ארגן האסטרטג המהולל להרע כ - 20 שוטרים, חלקם סמויים, ובלכתי לתחנת הדלק הסמוכה עצרו אותי השוטרים באמתלה של בדיקת רישיונות, ופרקו ממני את כל אשר עלי, הכניסו אותי לניידת והושיבו לידי 2 גורילות שישגיחו על הטרף. ההמולה והתכונה סביבי הייתה כה רבה, כאילו עצרו את ברג'ותי.

יותר מאוחר בבית המעצר, ההשפלה היית קורעת לבו של אפילו כלב נטוש, ולא של בן אנוש. השוטרים הפשיטו אותי ועמדתי שם במערומיי מוכן לבדיקה וכאילו שהטמנתי באחורי, כמו "פרפר" או כעוף המוכן למילוי. למותר להוסיף ולציין כי בתא המעצר החם והצפוף ישבו באותה עת 7 אנשים ואני השמיני, ולא היה מזרון להניח על מיטת הבטון, ובמשך כ 5 שעות שכבתי על הבטון וסבלתי הרבה כאבים בעקר בגב.

 

לא ידעתי פשר המעצר וגם כששאלתי אמרו לי מיד תדע , ולא יידעו אותי רק כעבור חלוף זמן רב.

בדיעבד נודעה לי סיבת מעצרי, כאשר הביאו אותי הביתה, ולא נתנו לי להיכנס ולדבר עם אשתי ובתי

שהיו בעת לכתי לתחנת הדלק , עדיין ישנות . {צו פינוי מטופש ל 80 יום שעוכב ע"י העליון ובמזיד הכונס הפר עיכוב זה וברגל גסה וביוהרה ותוך כדי בזיון בית המשפט העליון, וכשלידו עוזר לו המוצל"פ  המיתמם והלא מבין את החלטת העליון ושולח אותי למעצר כדי לאפשר לקלגסי שלום כהן לבצע את זממו}

 

אותי לקחו לבית המעצר בירושלים, ועל הבית השתלטו 20 שוטרים ו20 סבלים ו5 משאיות שעצרו את התנועה לחלוטין ברחוב, ושיבשו את חיי כל המשתמשים בדרך ואת חיינו שלנו לרבות .

 

עוד בטרם נלקחתי לבית המעצר בירושלים, אמרתי לאיש ההוצל"פ מר דודו חפץ . כי יש עיכוב של העליון ולא שעה לי, אמרתי זאת גם לשוטרים ולא שעו לי. בקשתי כי יתנו לי להתקשר לעו"ד שלי וגם זאת מנעו ממני. העמידו אותי  וחסמו כל גישה או דיבור עם אשתי או עם בתי או עם השכנים שהתגודדו סביב הבית , ואילו לא השילו ממני את כל חפציי, יכולתי אולי "לכתוב על כף ידי" את מספר הטלפון של עו"ד שלי, ויתכן והיית נמנעת כל ההשפלה והטורח שגרם איש אחד רשע. התנהגות השוטרים כמפלצות ממש, והכל לפי "החוק". של מי החוק ? האם של הכונס שלום כהן, או שמא 1500 ₪ שהייתי אמור לשלם לכל שוטר מהפירורים שהיו נשארים , אחרי שהכונס היה מחלק ביד נדיבה לכל דורש עמל של שנים רבות שנרכש בדם לבי, ביזע נפשי, ודמעת נשמתי.

 

ראה למשל, בפינוי הראשון הוא הגדיל את חובי באלפי שקלים, תוך רמייה של בית המשפט, וכי היו שם בפינוי כמה משאיות וגם מנוף ענק לשאת כביכול את המכונות הכבדות שיש לי. – אם נכון הדבר מדוע הפעם הזאת  לא הביא מנוף, זאת משום שבפעם הקודמת הכונס שיקר לבית המשפט כדי להעשיר את חבריו/שותפיו הסבלים ולהגדיל את חובי [כך ורק כך הוא כנראה משלם ביד נדיבה לפקודיו כדי שתמיד תמיד יעשו את דברו ובלהיטות יתר, על חשבון האומללים שהאלוהים שכחם], והאמת היא שלא היה שום מנוף ,ורק משאית אחת היית שם, [ ושכנים יעידו על כך] ואילו לבית המשפט הגיש קבלות בסך כ- 4500 ₪. כדי כאמור להגדיל את חובי. הרי כבר אמרנו שהוא הבטיח לי ולגיסי ולאחרים "כי מר חזן זה לא רק חוב " וכי הוא/הכונס ידאג שלא יישאר לי מאומה.

 

לאחר שהקיפו השוטרים את אשתי בברוטאליות מזוויעה ולא נתנו לה לנשום . עד שעשתה במכנסים. ומפחד הנורא שאפף אותה, בעת שקצין משטרה חיבק אותה  ולא נתן לה לראות מה עושים בביתה ובחפציה,ואויר לנשום לא היה לה, עד שהתמוטטה , והזמינו אמבולנס לפנותה לבית החולים ושפכו עליה מים ומשהתאוששה, לא רצת לעזוב את ביתה למפנים ולשוטרים חסרי צלם אנוש שבברבריות גרמו כמעט למותה ולנזקים בלתי הפיכים שעוד ידובר בהם, כמו להתעורר בלילות ולצרוח, חום גבוה ובכי לעתים קרובות מאד ועצוב עצוב כל כך וכל הזמן. וגם אני לא חסרים לי עיוותים שונים שאני מגלה כל יום מחדש בגופי ובמוחי, למשל כאבי ראש חדים לזמן קצר, פתאום כאב חד בכתף ימין, כאב נוראי מתחת לברך רגל ימין,  גם לרכוש, גם לחפצי אומנות, ריהוט נדיר ,

 

מי יודע אם לא אבדו שם

רעיונות גדולים, לנצח

ובעיקר בעיקר דפים פשוטים תמימים לכאורה ואולם בהם רשימות של רעיונות שיכולים היו לשנות אפילו סדרי עולם. אין לי מושג מה כתוב בהם, לעתים אני יכול להיזכר באחדים מהם ומי יודע אם לא אבדו שם רעיונות גדולים, לנצח. אלה דפים שונים גם מפיות של מסעדה או באולם חתונות שם ישבתי כשהבריק בראשי רעיון כלשהו ונרשם על הניר וכך נאספו מאות ניירות /טיוטות של רעיונות שאבדו, עקב הברבריות של כונס נכסים, בנק, הוצל"פ, ושותפיהם למזימה.

 

בושה וחרפה, לאלה הממונים על החוק, שנהנים מאד לבצעו בדרמטיות מרובה, ולצופה מבחוץ נראה היה,  כאילו היו שליחיו של השטן בהתגלמותו.

ואנו, אנו היהודים היושבים בציון, מתפלאים באיזו חדווה מבצעים בנו הפלסטינים לינץ וכד' . "טבעו של האדם רע מנעוריו" נאמר, האדם הרע נהנה ליהנות ממעשה ידיו, כאשר אדם חלש נתון למרותו. וכך נוהג גם כונס שפל שהחוק נתן בידו חופש פעולה כה נרחב. רוצה לאמור "הופך תורתו קרדום לחפור בו".

 

ואיכה נעלם מעינו  של כונס ומוצל"פ כל אשר אמר כבוד נשיא בית המשפט העליון, מר אהרון ברק, בעיתון הארץ מיום, 10.4.01 . " אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור , הוא אדם שכבודו נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; וכו' כך כבודו של חייב שאין בידו לשלם חוק פסוק במועדו; " יוכל לפרוס את חובו כדי שייוותר לו די כסף מדי חודש לקיומו";

 

ומר כונס מתחסד ובנק רמאי ומושחת  שהחתים אותנו ועוד אלפים כמונו על סעיפים שבהם אנו מוותרים על זכותנו להגנה, [סעיף 38 הנודע לשמצה ועוד.] וללא ידיעתי ותוך הסתרת סעיפים אלה מראייתי אותם, בכוונת מכוון.

 

והיכן דיור חלוף, האם לגור בלול בו השליך הכונס חלק גדול מתכולת חיי,  בשלוש משאיות. והיכן יגור בני החיל לכשיבוא הביתה, האם בלול?.

 

לקראת הצהרים הוציא עורך הדין שלי צו נוסף מהעליון לשחרר אותי ממעצר ולהשיב המצב לקדמותו

ומר כונס המיתמם טען בעליון לאחר מכן כי לא הבין את הצו הקודם של העליון, ואילו לשאלתו של כתב מעריב מר קלמן ליפסקין,מדוע ביצע פינוי למרות צו העליון המעכב את כל ההליכים. ענה הכונס, " כי השופטת דורנר לא מבינה את התיק.

כך דרכו של שלום כהן המתנהג כמו זאב רשע בעור של כבש תמים. וחושב שכולם יבלעו זאת.

לשאלתו של כתב מעריב מר קלמן ליפסקין, מדוע ביצע פינוי למרות צו העליון המעכב את כל ההליכים. ענה הכונס עו"ד שלום כהן "

את שלושת המשאיות שהכילו את חיי הגשמיים והרוחניים השליכו קלגסיו בלול תרנגולות, ואילו את תכולתן של שתי המשאיות הנוספות, לאחר שעו"ד שגב הביא צו מהעליון להחזיר המצב לקדמותו, זרקו הסבלים במהירות מהמשאיות ותוך גרימת נזק בלתי הפיך להרבה מאד ציוד ומסמכים.לתוך מרכז הסלון והחצר, ולזה קוראים למלא אחר צו שני של העליון,"להחזיר המצב לקדמותו" הרי זה ביזיון ממש . ואילו אנו ועוד הרבה חברים ובני משפחה עד היום טרם הצלחנו להחזיר המצב לקדמותו. שלא יובן מכאן שבעת הפינוי של התכולה מביתנו נהגו הכונס והסבלים אחרת, אלא שזוהי דרכם של עבדים שמלכו, ולהיות מאושר לדידם, זה "לראות את האחר נאנק תחת רגליהם הגסות". כמו שאמר שר המשפטים מעל דוכן הכנסת באותו עניין,"כשהפרה מועדת כולם שולפים סכינים".

ואני עוד אתבע את כל הנזקים מהאיש ששם עצמו גם שופט וגם תליין.

ואתם בבנק טפחות,הרוקדים על הדם, על הסיפור הזה עוד ידברו רבים.

 

שלום כהן הוא איש רע ומכוער שמתחזה לשה תמים, ואינו בוחל בשום צעד למלא את מאווייו האפלים ביותר, וכמשל אומר, שעל שולחנו ראיתי עומדים מאזניים, כאילו לצדק, ברם הם עומדים שם כאשר כף אחת למטה ואחת למעלה, כאילו וכדי להראות לבאים אל חדרו, צדק ישר אין כאן. וכבר כתבתי חרוז לזה, ביום  28.11.01 המצורף להלן.

 

היום הנורא הזה יום ראשון 7.7.02 גרוע הנו מכל יום רע שחוויתי בימי חלדי על האדמה הזאת,"ארצי".

נאבקים אני ומשפחתי על ביתי שעומד להיגזל מאתנו ע"י נוכלים, בנקים, כונס, הוצל"פ וספסר.

מעשה "כבשת הרש" במהדורת היי טק, רק שכאן אין מי שיבקש סליחה ויאמר חטאתי!!!.

 

וביודענו כי יש עיכוב הליכים, עד לשמיעת כל טענותינו בעליון, שהרי  גם בהוצל"פ ובמחוזי וגם עורכי הדין שהעמיד לי הסיוע המשפטי, חמישה במספר, כולם כולם, הציעו לנו להשלים עם רוע הגזירה ולקבל את הדין העקום והמעוות, וכך יצאו ידי חובה והאם קראו את החומר שהעמדתי לרשותם? חמישה קלסרים עבי כרס. אחד התפטר כי אמר אל אראה במות הנער, לאחר הספיק לעיין בכמה עמודים בודדים כדי לקבוע את סופי, אחר כתב למחוזי שתי שורות ובקש רחמים בשמי, וכד' ורק אני לבדי, אני שאת כל חיי נתתי לעם למדינה לשמירת החוק, ולגדל משפחה מופלאה לתפארת מדינת ישראל,

וכמו כולם מילאתי את חלקי בהסכם, ורק המדינה שזרקה את בניה להיות מובטלים מאונס, ונתנה עבודה לזרים, לרווחת הבנקים וספקולנטים עשירים, היא, היא, לא מילאה את חלקה בהסכם, וחבל !!!.

אני לבדי ממשיך לזעוק מעומק לבי המיוסר על העוול הנורא ועל שקריו מחדליו כיעור פועלו ותחבולותיו של הכונס ובלבד שימכור את ארמוני/מבצרי שבניתי במשך 35 שנה במו עשר אצבעותיי בדם יזע ודמעות, מוכרו בנזיד עדשים לספסר / סוכן שימכור מאוחר יותר ויחלק השלל כעבור זמן בין האחראי בהוצל"פ, הבנק, הכונס והסוכן/ספסר. וכמו כל המעילות המתרחשות במקומותינו ועד שיגלו אותם או עד שיעלו עליהם אם יעלו, אני כבר אהיה לסרח עודף, או  אז יאמרו למה לא זעקת? היכן היית ? וכאלה דברים. לא, איני רוצה שאלות מסוג זה, וכל עוד נשמתי באפי אאבק ואוכיח את העוולות .

 

[וכבר אמר לי עו"ד מימרן מייצגו של הספסר בדיון בהוצל"פ, כשערערתי על מכירת ביתי בנזיד, "אני עוד אקח לך את הבית ב300.000 $ ואף בפחות"].  --------  את הדברים האלה שמעו כל הנוכחים באולם.

 

באותו בוקר נורא ה- 7.7.02 נסעתי עם רכב של הבן למלא לו דלק כדי לקבל עיתון חינם, ובצומת הבחנתי בתכונה רבה של שוטרים במדים וכאלה בלי, ונראה היה כמו בסרט, ושמחכים ללכוד את ברגותי או איזה אייכמן. עשרות היו, וכולם דיברו בקשר ובנייד, גם רכבים הרבה היו, סמויים וגלויים. כך אכן יאה ונאה לכוחות הביטחון,  ומי יודע, אילו נהגו כך באויבי עמינו  יתכן ורווח לעם הזה כבר מזמן.

ואולם אנו מכירים את האמירה "גיבור על חלשים".

 

לולא מוחו המעוות של הכונס שלום כהן שכבר הבטיח בכמה הזדמנויות שונות לגרום לכך שלא יישאר לי מאומה אחרי מכירת ביתי ברבע ממחירו, מדוע הכונס נצרך היה לפלוגה של ימ"מ כדי לתפוס ולעצור נכה צ.ה.ל ונכה מתאונת עבודה בין 59 שנה, מובטל מאונס מאז הפציעה בתאונת עבודה 14.7.98 , החי כיום עם אשתו ובנו החיל על אבטחת הכנסה,----------"אחרי מי רודף מלך ישראל, אחרי פרעוש אחד".

 

כאן ובעוד מקומות הרבה מצויה התשובה לבעייתו ולעיוות ראייתו  של הכונס שלום כהן, לא רק אינטרס שולחו לנגד עיניו, אלא, הגדלת חובי שלי שאצטרך לשלם , כדי שלא יישאר לי מאומה כפי שהבטיח חזור והבטח גם בעבר פעמים הרבה, וזאת כי העזתי לערער לערכאה גבוהה יותר כל אימת שהרגשתי כי עושקים אותי. אחרת איך ניתן להסביר את המהלך האסטרטגי לוגיסטי הזה של הבאת 20 שוטרים ויותר.

ואני עוד אתבע את כל הנזקים מהאיש ששם עצמו

גם שופט   וגם תליין.

 

ועוד סיבה ואולי העיקרית והיא, כי לפני כ 15 שנה עשיתי כקבלן שיפוצים שיפוץ במשרדו של עו"ד יעקב חסדאי, ברח' המלך ג'ורג' מול בנייני הסוכנות היהודית. שם הכרתי את שלום כהן שעבד שם כעו"ד צעיר. מהיכרות זו וממקצועיות הביצוע של עבודותיי במשרדו, הזמין אותי לתקן גם בביתו שברמת שרת ליד מלחה, ואכן ביצעתי עבודות שונות ללא תמורה "הולמת". אגב גם עו"ד יעקב חסדאי לקחני לביתו שליד הכותל לראות אפשרות ביצוע עבודות שיפוץ ובנייה בביתו דבר שלא יצא לפועל. זמן מה לאחר גמר השיפוצים במשרדו ובביתו, ביקש ממני הכונס לעשות עבודה נרחבת מאד בקומת הקרקע של בית שטרית שד' הרצל ליד בית חינוך עיוורים. נפגשו שם כמה פעמים והכנתי לו הצעת מחיר, משראה ההצעה אמר לי כי יש לו ערבים, ללא מע"מ וללא תשלומי מסים והצעתם זולה במחצית ויותר. הצעתי לו שיעבוד אתם ומאז נפרדו דרכנו. לימים אני לקחתי משכנתא מבנק טפחות ולימים הוא מונה לכונס של הבנק ולימים קשה היה לי לשלם ההחזרים בצורה רצופה ומסודרת או אז נפגשו דרכינו. ואולי אולי הוא נוקם בי עתה על שלא הסכמתי לעבור על החוק אז . הוא, ממשיך כדרכו ומכופף את החוק כדי להתאימו לצרכיו.

 

מה היה קורה לולא הייתי הולך כל יום למלא דלק ברכבו של בני כדי לקבל עיתון חינם,? דבר יום ביומו, ולולא הייתי הולך באותו יום מר ונמהר, האם היית משתבשת לו התוכנית? או שמא היית לו תוכנית מגירה. וכנראה גם שעשו תצפיות על צעדיי.  וכמו בשיר "אי שם בליל דרוך וחרישי צופה בי מבקש נפשי" ועל חשבוני. תמהני עד כמה הרחיק המחוקק לתת בידיו של עו"ד מושחת כלים ועד כמה יש מעקב אחר שימושו בהם.

 

והאם באותם ימי פיגועים ימים נוראים לעם ישראל, וכשעיכוב העליון בתוקף, לא נמצאה תעסוקה הולמת יותר ל 20 שוטרים על רכבם וציודם. תמוה!!!

 

הביזיון, צורת המעצר, הסירוב המוחלט של נציג ההוצל"פ ושל השוטרים לתת לי, או לאשתי מאוחר יותר, להתקשר עם העו"ד שלנו.

הברוטליות בפינוי כל הווייתנו עלי אדמות, הנבירה בתוך נבכי חיינו, פיזור כל אשר יקר לנו לכל פחות,

ומחליא לדעת באיזה הנאה מרובה משחיתים את כל הווייתנו, נציגי החוק שלי.

 

לאחר שחרורי מהמעצר, ובהגיעי לביתי התגלה לעיניי מחזה "חורבן בית" ממש. הכל היה מושלך בערמות של שקיות ניילון וקרטוני מכולת, כאילו היינו  אספני זבל מפחי האשפה. וחלק מחפצנו דחוסים בתוך שתי משאיות שהמתינו לעו"ד שגב שיביא את הצו חתום, כי הצו שהגיע קודם לכן ע"י בני לא היה חתום ולא חפץ מר הוצל"פ דודו חפץ להאמין לעו"ד שגב כי אכן יש בידו צו חתום, והמשיכו בשלהם עד הגיעו של מר שגב לביתי, ורק אז נעצרה המגיפה.

 

לאחר שעו"ד שגב הטריח עצמו ובא עד הבית והראה להם הצו חתום, היה כבר ערב ולהחזיר המצב לקדמותו היה בגדר חלום רחוק כאופק שלא ניתן להשיגו. הם השליכו במהירות רבה את כל תכולת שתי המשאיות לתוך הבית במרכז, מה שהיה פעם סלון והדברים הגדולים פשוט הוערמו בחצר, כאילו היו אוסף גרוטאות.

 

למחר ה- 8.7.02 קניתי מכספי בתי 2 מכולות מנמל אשדוד, והובלתי אותן אחת ללול לאסוף את תכולת שלושת המשאיות שזרקו שם שליחיו של השטן שלום כהן, ואחת לצרור בה את שהשליכו משתי המשאיות בביתי ובחצר. ורק כך הצלחנו להחזיר בעמל רב של למעלה מחודש ימים את רוב הדברים, ודברים רבים וייחודיים חסרים, ודברים רבים ניזוקו, ודברים רבים הושחתו ללא אפשרות לתקנם.

 

ושולחן העבודה הייחודי שלי מעץ מצופה מתכות, נחושת, כסף ושיש קיסר, עבודת יד יקרה מאד שבניתי בתחכום ובעמל רב, נשאר עד היום בלול משום שאין אפשרות להביאו הביתה משום צורתו גודלו ושבירותו. וזאת כאמור לאחר צו של העליון שעל הכונס למלא, ולא היא.

 

במשך חמישה שבועות אשתי כיבסה את כל מה שנגעו בו קלגסי השטן וכל מה שעבר לילה שלם בריח הלול וכל מה שטיילו עליו עכברים ומני ברחשים, בדיעבד הסתבר שגם נחש ארסי הגיע מהלול הביתה.

 

ותוך כדי איסוף כביסה וניקיון, תיעדנו במצלמה את חלק מהדברים שניזוקו עקב פעולתם הברברית של עובדי ההוצל"פ וקלגסיו של מר כונס. ועוד יפורט בהמשך.......

 

גם רבים מבני המשפחה, חברים ושכנים עמלו ימים כלילות יחד אתנו כדי לנסות ולהכניס מעט סדר בכאוס chaos  שיצרו קלגסיו של הכונס. גם זאת עוד אפרט בהמשך.......

 

לא אחת נזקקנו אני ואשתי לילך לרופא לקבל כדורי הרגעה, שלא תמיד עזרו.

 

 

 

ברצוני לציין כי בין החפצים הרבים, שזיהמו ידי המפנים, היו גם תכולת דירתו של הבן שבא לגור בביתי עם אשתו ושלושת ילדיו/נכדיי הקטנים אך זמן מועט לפני יום 7.7.02 וזאת עקב החלטת העליון כי יש עיכוב הליכים, ובהמלצת עו"ד עמית שגב.

 

וגם תכולת דירתה של בתי אשר רק ימים מועטים לפני הפינוי הנורא עזבה את עבודתה באמדוקס ועברה לגור בביתי.

 

וגם תכולת חדרו שבנפרד של בני החייל על כל התקליטורים ומערכות השמע שלו שקנה מכספי פיצויו מתאונת דרכים שחווה בהיותו נער.

את הכול ערבבו שברו השליכו לכלכו ואיבדו לתמיד המפנים הברוטאליים שליחי השטן שלום כהן כאמור.

בני אב לשלושת הקטנים היה באותה עת מגויס ושירת בג'נין, משקיבל את הידיעה על הפינוי הגיע וחווה על בשרו ונפשו את החרפה והזוועה שפעולת הפינוי יכולה לגרום לבין אנוש, וזאת תוך כדי שירות בג'נין על כל המשתמע מכך. גם כלתי עזבה עבודתה והגיעה לנסות ולהכניס מעט סדר בבלגן שייצרו המפנים הברברים בביתה. בגדי הילדים כמשל, רצת לאסוף ולצרור מעט בגדים לימים הקרובים לילדים ולא נתנו לה. אוכל שבמקרר שרצת להעביר לשכנה מנעו ממנה לקחת, ורק זאת עשו מלאו קרטונים שאספו מפחי אשפה של המכולת הקרובה לביתי וזרקו למשאיות. ....... וגם על כך עוד ארחיב.

 

בשבועיים הבאים אחרי יום הפינוי הזוועתי אכלנו את ארוחתנו אצל השכנים, ואנו חייבים להם על כך הרבה מאוד. ובשתי הלילות הבאים גם  ישננו אצלם בסלון ובמרפסת וגם על כך אנו חייבים להם והרבה, כי הבית הריח כמו לול תרנגולות.וכי הכלים של המטבח וכל הצלחות, הכוסות, הסכום, הקומקום, המלח, הסוכר ותכולת המקרר, ועוד, ועוד, וכל מה שיש, במטבח, ובכל חדרי שירותים, ובכל חדרי אמבטיה, ובארונות הבגדים, ובספריה, ובארונות הנעלים, ובחדר הכביסה,ובארון הכביסה המלוכלכת, וכביסה התלויה על החבלים במרפסת לייבוש, עציצים, אגרטלים עם פרחים וריח המים המעופשים, הכל הושלך לקרטונים ביחד עם הבגדים ,המסמכים, הספרים ושאר חפצים, ולא היה ניתן לאתרם, כאוס בהתהוותו.

אמר לבן שלי אחד האחראים על הפינוי כי שלום כהן דרש מהם להשאיר רק קירות ומהר.

 

גם נחש ארסי [צפע] נמצא לאחר יומיים בתוך ערמות הקרטונים והשקיות ניילון, מה שהיה פעם תכולת הבית, ורק בנס נמנע אסון ולאחר מאמצים רבים הצלחתנו אני ואחי להורגו, הנחש כנראה הגיע בתוך החפצים מהלול.

 

ולהכניס מעט סדר בכאוס chaos

שיצרו קלגסיו של הכונס

כשהייתי במעצר התקשר אלי מהבית האחראי על הפינוי ורצה לשמוע ממני לאן לקחת את התכולה, אמרתי לכל מקום רק לא למחסני ההוצל"פ כי זה בדיוק מה שהכונס רצה להגדיל את חובי ככל שניתן כדי שלא יישאר לי מאום.

 

בקשה גדולה בפי, גם אם יקרה ה-כמעט גרוע מכל, אנא לא לתת בידי הקלגס הרשע לחלק את  הכסף מהמכירה לנושים אלא למסור עבודה זו לעו"ד עמית שגב, הוא יהיה הנאמן שלי לצורך זה ותודה. כי רק כך אולי אוכל להישאר עם מעט כלשהו שאוכל להמשיך אתו.

 

הנחש כנראה הגיע בתוך החפצים מהלול.

 

אשתי הינה רעיה מסורה ואוהבת וביתה תמיד היה קינאה למבקרים בו, הכול נשמר עשרות שנים וכאילו חדש , התפרעותם של המפנים, הברבריות של השוטרים והתייחסותם לייקר לה, זריקת בדלי סיגריות בכל אתר, וכנ"ל בקבוקי השתייה ושקיות החטיפים שאכלו הפכו את חייה לסיוט,  לחפצים שניקתה כל יום לדברים שאהבה לסדר בדיוק מופלא במקום זה או אחר גרמו לה לזעזוע עמוק עד נבכי נשמתה,דבר שירדוף אותה עד יומה האחרון. [כשאני הייתי משתמש עם דבר מה ללא ידיעתה והחזרתי אותו למקומו במדויק, היא תמיד אמרה לי, נכון שנסית להחזיר חפץ  זה או כלי זה למקומו אבל לא כך עושים זאת בוא ואראה לך,ואנא משנגעת אל תחזיר למקום פשוט יותר להניחו על שולחן ואני כבר אחזיר למקומו. ועד היום אחרי כמעט 40 שנים ביחד לא למדתי את סוד הליכותיה בביתה,את זה הרסו לה קלגסיו של השטן.

בצוהרי יום הפינוי הגיע חבר מהישוב וראה את המהומה הרבה, והעיר לשוטרים, כי אני מבקר בבית הזה כבר כ 30 שנה ומעולם לא ראיתי בדלי סיגריות זרוקים בחוץ שלא לדבר על המרפסות ובמרכז הבית.

 

מכאן אפרט לפי שכתבתי ביומני על עלות עבודות שלנו של אנשים טובים אחרים ושל בני משפחה שעזרו להחזיר מקצת הדברים להווייתם.

 

ובעיקר בעיקר דפים פשוטים

תמימים לכאורה, ואולם בהם רשימות של רעיונות

שיכולים היו לשנות אפילו סדרי עולם.

התהוללותם של המפנים,

הברבריות של השוטרים

והתייחסותם לייקר לה,

הטלת בדלי סיגריות בכל אתר,

והשלכת בקבוקי השתייה

ושקיות החטיפים שמהם זללו

הפכו את חייה לסיוט,

לחפצים שניקתה כל יום

לדברים שאהבה לסדר בדיוק מופלא

במקום זה או אחר

גרמו לה לזעזוע עמוק

ועד נבכי נשמתה,

דבר שירדוף אותה

עד יומה האחרון.

והמה ששים אלי קרב וכאילו במחבלים המה עוסקים והראונו נחת זרועם, כמו גם מנת שכלם, שאילו נתרצו לבדוק הוראת העליון, היה נמנע המחזה המשפיל, שאינו מוסיף כבוד למבצעיו

איכה !!! הנותן לשכווי בינה להבדיל בין יום ובין לילה. ואיך קרא הפרפר לשוטרים?

[1]מכאן אעריך נזקים לציוד לחומר ולרוח. לפי הצילומים ולפי הזיכרון.

 

 

 

 

8.7.02 עו"ד שגב לכונס יש צו מהעליון להחזרת המצב לקדמותו.באופן מיידי.

1.      . ביום 7.7.02 ניתנה החלטה של כב' השופטת דורנר בה נקבע, כי

"ניתן בזה צו ארעי להחזרת המצב לקדמותו באופן מיידי".

לנוחיותך מועברת אליך בשינית החלטת ביהמ"ש.

2.     . הח"מ שלח את החלטת ביהמ"ש באמצעות שליח, לקבלן ההוצל"פ שהיה בביתם של ה"ה חזן ע"מ שיפסיק מיד את הליכי הפינוי, וכי יחזיר המצב לקדמותו. דא עקא, כי הקבלן מסר, כי אמרת לו שהנך נכנס ללשכתה של כב' השופטת דורנר כעת ע"מ לשנות את ההחלטה וכי שבינתיים ימשיכו בהליכי הפינוי כסידרם.

3.     בעקבות הודעה זו נסע הח"מ ישירות לביתם של ה"ה חזן [על אף שהינו חולה עם חום גבוה] שם מסר את הצו ישירות לקבלן ההוצל"פ וכן לקצין המשטרה שהיה נוכח במקום ורק אז הופסקו הליכי הפינוי.

4.      זה עתה הודיע לי חזן כי עד לשעה זו[12:30] טרם הוחזרו רוב הדברים לביתו חזרה והמצב הקיים אינו מאפשר מגורים סבירים בבית.

5.     אני פונה אליך, לפנים משורת הדין, בדרישה, כי תדאג להחזרת המצב לקדמותו לאלתר בהתאם להחלטה הנ"ל.

6.      מרשי ימתין עד שעתיים מאת משלוח מכתב זה [הנשלח באמצעות הפקס] ע"מ להיווכח, כי אכן מבוצעת ההחלטה כלשונה. היה והדברים לא יבוצעו כנדרש, כי אז יפנה מרשי מיידית לביהמ"ש על פי פקודת ביזיון בית המשפט על כל המשתמע מכך.

7.      האמור במכתב זה אין בו כדי לפגוע בכול תביעה או טענה שיש למרשי כלפיך וכלפי מרשתך ולרבות לעניין נזקים שנגרמו להם בימים האחרונים ולרבות עתירה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש לגבי ההפרות שכבר בוצעו.

 

 

 

8.7.02 הכונס לעו"ד שגב. החזרת המצב לקדמותו.

1.      . כב' השופטת דורנר הורתה על החזרת המצב לקדמותו "היינו, שחרור המבקש-1 ממעצר ולהחזרת המבקשים לביתם". על פי המידע שבידי פעלת אכן לביצוע הצו באופן שהמבקש-1 שוחרר ממעצר והמבקשים הוחזרו לביתם. על פי הנחיותיי, אנשי במקום אף סייעו לך בכך, ואינני רואה על מה הנך נזעק. אני מוצא לנכון להזכירך כי בעת שהודעת לי שבכוונתך לפנות לביהמ"ש העליון, ביקשתי שתציין בפניהם את כל העובדות ואת כל האמת הנוגעים לעניין. יש להצטער על כך שלא עשית כן.

2.      טענת מרשך לפיה המצב הקיים איננו מאפשר מגורים סבירים בבית איננה ברורה ולא ברור לי היכן אני, ככונס, או מרשי מפריעים להשבת המצב לקדמותו.

3.      איומך לפנות לביהמ"ש בביזיון ביהמ"ש נשמעים מפיך כל הזמן וצר לי על כך. ישנם דרכים נוחות יותר ומקובלות יותר להידברות בין עו"ד. לגופו של עניין, אודה לך באם תראה לי איזה צו ניתן כנגדי שעלי לבצעו ושלא בוצע על מנת שאוכל להיערך כהלכה.

עמית ביקש מהכונס למלא אחר צו העליון, לאמור להחזיר המצב לקדמותו. ואולם הכונס המתחכם לא רק שלא עשה זאת כלל ועיקר אלא אף טוען כי:

החזרת המצב לקדמותו "היינו, שחרור המבקש-1 ממעצר ולהחזרת המבקשים לביתם"

ושוב הכונס משחק את התמים ולדעתו הצו מורה לשחררני ממעצר ולהחזיר אות ואת אשתי לבתינו, ולא להחזיר את כל שבזז הרס ואיבד מחיינו למקומו. [ראה מה אומרת החלטה של השופטת דורנר מ9.7.02 " מתשובת המשיבים עולה כי הצו הראשון לא הובן כראוי. כוונת הצו הייתה ועודנה, כי יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים. הצו יעמוד, אם כן, בעינו. והנה שוב פעם מתיימר לפרש לנו מר כונס את החלטתה של השופטת דורנר. חוצפה!!!

על פי הנחיותיי, אנשי במקום אף סייעו לך בכך לא היה ולא נברא, רק הורידו את אשר היה במשאית שהופסקה העמסתה מתוקף הצו, וזרקו הכול בחצר ובמרכז הבית והלכו להם.

העובדות ואת כל האמת הנוגעים לעניין. יש להצטער על כך שלא עשית כן.

הכונס השקרן הכפייתי כרוני, והפתולוגי אשר מעולם לא אמר אמת, מציג עצמו כמטיף בשער, והדברים נהירים דיים לאורך כל הדפתרים.

המצב הקיים איננו מאפשר מגורים סבירים בבית איננה ברורה ולא ברור.

ברצוני לציין שעד עצם כתיבת מלים אלו [היום 3.4.05] טרם הושבו הדברים למקומם ורובם בארגזים ובמכולה שקניתי לצורך הבאת חפצינו מהלול המזוויע שבמושב מטע.

וכי אבד לנו החשק והרצון לסדר כלשהו. מאז שפלשו לתוך חיינו הערל וקלגסיו. עד היום אני ישן על מזרון מול הטלוויזיה בסלון ואשתי יישנה בחדר תפירה קטן וצר, כי זוהי מהות יכולתה לסדר את חפציה מאז הפינוי המרושע והברוטאלי שביצע בנו הכונס בשיתוף מלא של המוצל"פ אור פוני חברו לסוד מאז הימים. זהו האיש, ובישראל מפקידים בידיו חיי אדם.           יראה האלוהים.

 

 

 

8.7.02 ועדת החוקה הגבילה שכר הטרחה שגובים עורכי הדין מהמפגרים בתשלום המשכנתא

שכר הטרחה לעו"ד המטפל -10% מהחוב שבפיגור ועד ל 10.000 ₪.ידיעות אחרונות

 

" מתשובת המשיבים עולה כי הצו הראשון לא הובן כראוי. כוונת הצו הייתה ועודנה, כי יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים. הצו יעמוד, אם כן, בעינו." וכך תמיד, לכונס יש פירושים משלו, ושותפיו מסייעים בעדו. ישמרנו האל.

9.7.02בקשה למתן הוראות; בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים, מיום ‎8.4.02, בבר"ע ‎4016/02, שניתן על-ידי כבוד השופט י' צבן

בשם המבקשים: עו"ד עמית שגב                 בשם המשיבים: עו"ד שלום כהן

החלטה

בתאריך ‎15.5.02 ניתן על-ידי בית-משפט זה צו ארעי לעיכוב ביצועם של הליכי ההוצאה-לפועל המתנהלים כנגד המבקשים. ואולם התברר, כי למרות הצו פונו המבקשים מביתם וכי המבקש ‎1 הושם במעצר, על-פי צו של ראש ההוצאה לפועל.

 

בעקבות בקשה מטעם המבקשים, הוציא בית-המשפט בתאריך ‎7.7.02 צו ארעי נוסף, המורה להחזיר את המצב לקדמתו, לשחרר את המבקש ‎1 ממעצר ולהחזיר את המבקשים לביתם.

 

מתשובת המשיבים לבקשה עולה, כי הצו הראשון לא הובן כראוי. כוונת הצו הייתה ועודנה, כי יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים.

 

הצו יעמוד, אם כן, בעינו.

 

המשיבים יגישו תשובתם לבקשה למתן רשות ערעור (ברע"א ‎4584/02) בתוך ‎14 ימים ממועד ההמצאה. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

 

ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשס"ב (‎9.7.02).     ש ו פ ט ת  ד. דורנר

 

 

 

10.7.02 [הכונס] לעליון . תגובת המשיבים לבקשה לפטור מהפקדת ערובה.

על פי החלטת ביהמ"ש הנכבד מתכבד הכונס לפרוס להלן את תגובתם והתנגדותם לבקשת המבקשים לקבלת

פתור מהפקדת ערובה.                              ואלה טעמי ההתנגדות:

 

1.      בכ' המשיבים קובל על כך שבקשת רשות הערעור לא צורפה לבקשה לפטור מערובה. אי צירופה מעכבת, מקשה ומסרבלת טכנית את ההליכים ואיננה מאפשרת התייחסות עניינית לטענות המועלות על ידי העותרים ולהפריכן מתוכן

הנה כי כן הכונס מנסה להסיח דעת ביהמ"ש בתלונות שווא ותוך כדי

הוספת המלה ולהפריכן. את טענותיי!! ואולם בדיון המפוברק אצל השופט המחוזי צבן ב 25.3.02  כאשר עו"ד שגב טען כי לא היה סיפק בידו ללמוד החומר ביומיים וקיבל ממך את החומר הרלבנטי לדיון רק בדיון עצמו.[ראה סעיף 11.

בבקשה שהוגשה למחוזי בקשה לעיכוב הליכים. ביום 2.5.02

"בדיעבד מסתבר, כי תגובתו של הכונס לבקשה לעיכוב הליכים לא הייתה בתיקו של המבקש, והתקבלה אצל הח"מ רק ביום הדיון בבהמ"ש 25.3.02 ובכול זאת המשיך השופט צבן בדיון כיוון שרוטינת הפינוי כצנימים בעינכם, ואולם לא כך בעיני המפונים. הי"ד

 

כיוון שרוטינת הפינוי כצנימים בעינכם, ואולם לא כך בעיני המפונים. הי"ד

2.      מצבם של המבקשים איננו יכול להיות רלבנטי לעניין הפקדת הערובה. אין חולק שהמשיבים, אם וכאשר תדחה בקשת המבקשים, הנה לכם השיטה של הכונס, קודם הוא מסיח דעת בית המשפט על עניין שולי, לאחר מכן, הוא מפריך כל טענותיי, ועתה הוא דוחה את בקשתי לפטור מערובה, ובהמשך הוא גם מזכה עצמו בתשלום הוצאות שאשלם לו כפי שייפסקו ע"י בית המשפט. הנה זה בא:

יהיו זכאים להיפרע לפחות את הוצאותיהם, כפי שיפסקו על ידי בית המשפט.      אין מקום להחיל על ב"כ המשיבים את חובת המזונות ומפרנסה של המבקשים. הח"מ עושה מלאכתו כחלק מעבודתו וזכותו לגבות את הוצאותיו ושכרו הינם בבחינת זכות קניינית שאין לפגוע בה.

הכונס מבקש שלא להתייחס למצבי הכלכלי, ועל כך אוסיף כי הוא ושולחיו הם הם היחידים שהביאוני עד הלום. ואולם פרנסתו שלו חלילה לה מלהיפגע למרות שהוא מנסה להרוויחה של ביושר ולא במשפט, ומוסיף חטא על פשע ומכנה סוג זה של "עושרו לא במשפט" בתואר הקדוש השמור רק למיוחדים שבינינו זכות קניינית.

הח"מ עושה מלאכתו כחלק מעבודתו וזכותו לגבות את הוצאותיו ושכרו הינם בבחינת זכות קניינית שאין לפגוע בה.

וכבר הזכרתי לעיל " עושה מעשה זימרי ומבקש שכר כפנחס"

 

3.      טענות המבקשים לפיהן יוכלו המשיבים להיפרע מהנכס נטענות בחוסר תום לב גמור.

אלוהים כיצד אפשר לתת לרשע הגמור הזה להמשיך ולעסוק בעריכת דין, ולבזות כל חבריו למקצוע, שהרי כל שפעלתי בימי חלדי רק מתום לב בא לי כי ככה חונכתי בבית אבי ואמי , ואילו האיש הזול והנלוז הזה שאין בו ולו טיפה של תום שלא לומר תום לב, עדיין מרשים לו לשטות בכולם.

המבקשים משך למעלה משנה עושים את כל שלאל ידם כדי למנוע בעד המשיב -1 מלממש את זכויותיו הקנייניות בנכס והליך זה הינו חלק מסדרת ההליכים בהם הם נקטו וינקטו. איך אמרת ? וינקטו!!! כאן אני מוכרח לציין שלמדת משהו. אם עד עתה אומללים ופתיים ויתרו לך וחשבוך לאיש ישר המייצג את החוק ובמרמה ובזילות  גזלת מהם את ביתם כל חסכונותיהם ובעצם זרקת אותם לכלבים אתה ושותפיך לפשע הנתעב, ואני מייחל ליום שתשלמו על כך וביוקר רב, ויוחזר כל אשר גזלתם למפונים אומללים אשר על לא עוול בכפם, כפית עליהם חוקים אשר עיקמת והתאמת אותם לצרכיך.

שלא כמוהם אני מבקש צדק ולא יעזור לך ולשותפיך, כי בסוף הצדק ינצח למרות כל גחמותיכם.

 

4.      הכונס מביא דוגמאות של פסקי דין אחרים לסבר דעת ביהמ"ש העליון. מדוע צריך שלא לתת לי פטור מהפקדת אותם 20.000 ₪ שפסק המחוזי כתנאי לעיכוב הליכים עד להגשת הערעור לעליון. המה מעניינים ואולם אינם קשורים למקרה כמו שלי.

 

5.      הח"מ זכאי להיפרע את שכרו מן הערובה שתופקד ואין כל הצדקה לכך שביהמ"ש ייתן את ידו להפקעת זכות זו ולהניח לעוה"ד להמתין לשכרו עד כלות הימים.

שאם הייתה פועל כבן אדם ובדרך חוקית ובתום לב היה נמכר הבית עוד בשנת 2001  ב 690.000 $ או ב 670.000 $ הבנק היה מקבל את שלו וגם אתה הייתה מקבל שכר טרחתך. ואני הייתי חי את חיי שלי. אבל אתה נהגת בי כמו ברבים אחרים, ובתאוותיך שאין להן גדר, רצית הכול בשבילך, ולא את שכר טרחתך וכמו שטרח נהג בפסלים, האכילם וטיפל בהם וזה היה המצג שהציג לעיני כולם, וביודעו הוא עצמו כי את האוכל והמתנות שהביאו הפתיים לקח לעצמו. הפסלים, כמו הכבשים של האריס טומאס שתקו ולא העזו להמרות את פי המערכת המושחתת שנתנה לך ולרעים שכמותך להפוך החוק לקרדום לתועלתם האישית, אני לא אשתוק עד אשר הצדק יצא לאור, וערוותך תראה לכול. למרות שתיקת הכונסים.

 

6.      זו הייתה מטרת המחוקק בקובעו את הצורך בהפקדת ערובה, ואין לביהמ"ש הנכבד מקום, בנסיבות האמורות, להתערב בהוראות אלה. במיוחד נכונים הדברים, מקום שעל פני הדברים, אין למבקשים סיכוי בהליך ואין מצידם התייחסות כל שהיא לסיכוייהם אלה.

גם כאן הכונס קובע שאין מקום לביהמ"ש לדון בבקשתי, וגם קובע

שאין לי סיכוי. והוא שאמרתי הוא התובע, הוא השופט, והוא התליין.

 

סבלתי הרבה וכאבתי בלי די

רק למען אמון בי תתני

ננטשתי  מביתי ומטובי ידידי

ושלך עדיין הנני.

ולצעוד בדרכי גורלי

עד תבוא גם עלי התוחלת

ולרקום חלומות בצהוב של מדבר ולקום לחוות וללכת

 

14.7.02 בבית המשפט העליון בקשה לפטור מערבון רע"א ‎4131/02רע"א ‎4584/02

בפני: כבוד הרשם עודד שחם המבקשים: ‎1. חזן משה‎2. חזן פנינה נגד המשיבים: ‎1. טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ  ‎2. עוה"ד שלום כהן בתפקידו ככונס נכסים

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בשני ההליכים שבכותרת, אשר אוחדו בהחלטת כב' השופטת דורנר מיום ‎9.7.02.

ברע"א ‎4131/02, תוקפים המבקשים החלטה של בית משפט קמא אשר חייבה אותם להפקיד סכום של ‎20,000 ¤ כערובה להוצאות המשיבים. חיוב זה היה תנאי למתן צו אשר הורה על עיכוב הליכי מכירת ביתם של המבקשים עד לבירור ערעורם בפני בית המשפט העליון. יצויין, כי במסגרת רע"א ‎4131/02 ביקשו המבקשים עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד להחלטה בבקשה האמורה, וביום ‎15.5.02 ניתן צו כמבוקש (וראו גם החלטות כב' השופטת דורנר מן הימים ‎9.7.02 ו-‎7.7.02).

 

רע"א ‎4584/02 מכוונת נגד החלטת בית משפט קמא מיום ‎8.4.02, בה נדחתה בקשת רשות לערער של המבקשים בה תקפו החלטה של ראש ההוצאה לפועל אשר אישר את מכירת ביתם של המבקשים על ידי המשיב ‎2.

 

דין הבקשה להתקבל. אין המשיבים חולקים כלל על מצוקתם הכלכלית של המבקשים. במצב זה, אף כי החומר שבפניי אינו שלם, הרי שבשים לב לאישור הסיוע המשפטי בדבר מצוקתם של המבקשים, ובשים לב לתמונה הכוללת העולה מן החומר שצורף, אני סבור כי יש לקבוע שהתנאי הנדרש בדין לעניין זה התקיים.

אשר לסיכויי ההליך. לעניין זה, די לי בכך שניתן צו זמני בהליך, על מנת שלא אוכל לקבוע כי המדובר בהליך סרק, אשר אין בו כל טענות ממשיות הראויות לדיון. לכן, גם מבחינה זו אני סבור כי יש יסוד מספיק לקבלת הבקשה. בהקשר זה יש להוסיף, כי על רקע קיומן של טענות ממשיות כאמור, צודקים המבקשים בטענתם כי דחיית בקשתם, לפחות בכל הנוגע לרע"א ‎4131/02, עלולה ליצור מעגל קסמים בכל הנוגע לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, וכי גם עובדה זו יש להביא בחשבון.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ניתן בזה פטור מהפקדת ערבון בשני ההליכים שבכותרת.

ניתנה היום, ה' באב תשס"ב (‎14/7/02).     עודד שחם     ר ש ם

19.7.02       חלום בליל שבת

היה זה ערב שבת לאחר הפינוי שלא צלח.

שושנה אחותי לנה בביתנו והעצב והזעם רב.

משיישבנו סביב השולחן ועוד בטרם קידוש

ורק מילאתי הגביע ביין, נתקפתי בחרון אף ולא יכולתי להחזיק בידי את גביע הקידוש

או אז פרצו דמעות מעיניי וגרוני נשנק

ואין בי קול שיאמר "שבת מקודש יום" וכו'

,יכול לצאת מגרוני, ולא עמד לי הכוח להתגבר , ואז השלכתי הגביע המלא יין לתוך הכיור ועזבתי בזעם רב את השולחן והלכתי למזרון שהיה מונח על הרצפה ונרדמתי. הייתה זו השבת היחידה בחיינו בה לא קידשתי .

ובחלום אני רואה את אבא ז"ל עומד מאחורי ראשי ואומר לי, קום בני, לך להתפלל,

ולאחר שהות מסוימת נשק לי על פי, באריכות.

בארוחת צהרי יום השבת,

קידשתי.!