דף הפייסבוק שלנו:   Zdunska Wola (זדונסקה וולה) 

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ שלנו "צאצאי זדונסקה וולה",

נא לשלוח לי הודעה למספר:  052-3827776 (צבי שטרן, יו"ר)


משפחת ס״ט

ואלה שמות בנות ובני משפחת סַ"ט , שזדונסקה-וולה, פולין, הייתה ביתם במהלך מאה השנים שקדמו לשואה

סַ"ט  הוא שם משפחתנו. הוא ראשי-תיבות של "ספרדי טהור" ונכתב עם גרשיים. כך במסורת משפחתנו כבר מאות בשנים. לארץ עלו רוב בני המשפחה מפולין, שם התגוררו באזור העיר לודז' והתפרנסו ממקצועות ששרתו את צרכי הקהילה היהודית: בניית מצבות, גילוף רהיטי עץ, שחיטה כשרה, מלמדים וסופרים.

במסמכים, בפולין, שם משפחתנו מופיע בשלוש צורות עיקריות:  Satt, Sat  ו- Sad, אם כך, איך יודעים שהשם בעברית נכתב כראשי-תיבות? 

בבית העלמין היהודי בדזונסקה-וולה מצבות רבות של בני משפחתנו, עד עתה זוהו בוודאות אחת-עשרה (11), כולן בעברית צחה, בהן המצבה של סבתי ביילה-רחל סַ"ט  (לבית סַ"ט , 1927-1863) ועליה חקוק שם המשפחה סַ"ט, פעמיים, עם גרשיים.

1 - מצבת ביילה-רחל סַ"ט (1927-1863), בבית העלמין בזדונסקה-וולה 


הראשון ממשפחתנו שעלה לארץ מזדונסקה-וולה היה אליהו סַ"ט  (1937-1889), דודי (שאני נקרא על שמו), שעלה לארץ ב- 1910, היה חבר בקואופרציה הראשונה של מרחביה ובשלהי חייו בעין-חרוד. כתבה זו מוקדשת לאליהו, לאבי שמואל-יוסף סַ"ט  (ניסן, 1942-1901), לדודי יחיאל-אריה סַ"ט  (מיכל, 1976-1903), גם הם, כמובן, מזד-וולה ולבני סַ"ט אחרים שבחרו בחלום הציוני ובאו לכאן להקים מולדת ובהחלטתם נתנו לנו חיים.

2 - זדונסקה-וולה, 1909, כנס פרידה מחברים שעלו לארץ-ישראל (אליהו סַ"ט באמצע)


הגל הראשון

מסמכים מצביעים על כך שמשפחתנו חייתה בפולין כבר מהמאה הי"ח ובזדונסקה-וולה, עצמה, מ- 1839 ועד השואה - 100 שנים. 

בידי צילומים רבים של מסמכים ורישומי תושבים. ראו, לדוגמא, מסמך אחד, שאותי מרגש במיוחד - רישום הנישואין של סבתא-רבא שלי אסתר סַ"ט  (לבית רייך, 1874-1830) וסבא-רבא שלי ניסן-אבא סַ"ט (,(1891-1820c שהתחתנו בעיירה שצ'רקוב, ביום רביעי, 19.12.1849.

(האות "c" מסמנת ששנת לידתו הייתה  בערך 1820).


המסמך חושף עובדות רבות, אבל לטעמי, החתימות שבתחתיתו הן המרגשות ביותר: חתימת ידו של רב העיר - משה אברהם קפינסקי, שיש השערה שהיה קרוב משפחתנו, חתימת ידו של העד צבי הירש בוגינסקי, שחתם בעברית, חתימת ידו המפוארת של החתן, הלא הוא סבא-רבא שלי - ניסן-אבא סַ"ט  והכי הכי, חתימת ידו של אבי החתן - יעקב סַ"ט , שנולד בשלהי המאה ה- 18 ולמעשה, הוא הסַ"ט  הראשון שמופיע במסמכים.

3 - רישום הנישואין של אסתר (לבית רייך) וניסן אבא סַ"ט, 1849


מילים אחדות על תיעוד בפולין במאות ה- 19-20, בכל עירייה גדולה היה משרד רישום תושבים. כשבעיר (או בשטח שיפוטה) קרה אירוע - לידה, נישואין או מיתה, נציג המשפחה צריך היה להגיע למשרד, בלוויית שני עדים ולדווח. לכל סוג אירוע הייתה מחברת: מחברת לידות, מחברת נישואין ומחברת מיתות. פקיד הרישום רשם, במחברת המתאימה, את מספרו הסידורי של האירוע לאותה שנה ורשם את העדות בנוסח מילולי קבוע  ובסוף חתמו הפקיד ומי שידע לכתוב. השפות בהן נרשמו המסמכים היו פולנית, רוסית או גרמנית, תלוי במדינה ששלטה באזור בזמן הרישום. מסמך שהגיע לגיל 100 שנים עבר ממשרד הרישום העירוני לגנזך מחוזי.


תוכלו להתרשם מרישום לידה מס' 367, לשנת 1907, שהוא רישום לידתו של אבי - שמואל-יוסף סַ"ט  (1942-1901): למעלה צילום המסמך המקורי ותחתיו התרגום.

למעשה, אבי נולד ב- 1901, אבל הרישום עצמו נעשה ב- 1907.

זה משקף את העובדה שחובת הדיווח מולאה בחלקה בלבד וזו הסיבה העיקרית שלאירועים רבים אין רישום.

4 - רישום לידת שמואל-יוסף סַ"ט (1942-1901) בזדונסה-וולה


נחזור לסיפור כסדרו. הראשונה ממשפחת סַ"ט  שהגיעה לזד-וולה הייתה רבקה-הינדה סַ"ט  (1819c-1866), בתם של יעקב סַ"ט (הסַ"ט הראשון) ואשתו הראשונה - גיטל.

רבקה-הינדה עברה  לזד-וולה מכפר הולדתה - דזיאלושין, בשנת 1839, כדי להינשא לתושב המקום - מורה בשם איזיק דאייטש. עד מהרה הם מילאו את מצוות "פרו ורבו" וילדים ממשפחתנו גדלו בזד-וולה. אליה וקוץ בה; משנישאה רבקה-הינדה, השתנה שם משפחתה, צאצאיה נקראו בשם האב - דאייטש ולא בשם סַ"ט, כך או אחרת, אין בידינו מידע על ילדיהם.

 

עברו עוד כמעט שנות דור, רק במחצית הראשונה של שנות ה- 60 (של המאה ה-19)  שוב נשמע בחוצות זד-וולה השם סַ"ט. אסתר-גיטל דאייטש (1910-1840), בתם הבכורה של רבקה-הינדה (לבית סַ"ט ) ואיזיק דאייטש הגיעה לפרקה. 

באותם ימים רחוקים, שידוכים ונישואין תוך משפחתיים היה נוהג מקובל, אסתר-גיטל נישאה לזוסמן-מיכאל סַ"ט  (1899-1843), משצ'רקוב.  

כזכור, אסתר-גיטל עצמה הייתה נצר למשפחת סַ"ט, היא הייתה בתה של ריבקה-הינדה, שהייתה בתם של יעקב סַ"ט  ואשתו הראשונה גיטל.  אסתר-גיטל (שנקראה על שם סבתה) נישאה לזוסמן-מיכאל שהיה בנו של אותו יעקב סַ"ט  ואשתו השניה - פרידל-הנקה (חנה) לבית שיל"ס (1800c-(1881c. כלומר היא נישאה לדודה למחצה, שהיה צעיר ממנה בשלוש שנים. הזוג התחתן ב- 1863 בשצ'רקוב, אבל הקימו את ביתם בזד-וולה. מצבתה של אסתר-גיטל, היא בין 11 המצבות של משפחת סַ"ט  שזיהינו עד כה בבית העלמין בזד-וולה. 

על פי הרישומים בעלה - זוסמן-מיכאל נפטר בזד-וולה ב- 1890, אבל, עד עתה, לא נמצאו ממצאים המוכיחים שהוא נקבר בבית העלמין שבעיר.

5 - מצבת אסתר-גיטל סַ"ט (1910-1840), בבית העלמין בזדונסקה-וולה.


לאסתר-גיטל (לבית דאייטש) וזוסמן-מיכל סַ"ט  היו 9 ילדים: בלומה, יעקב, שיינדל, מינדל והירש נפטרו בילדותם, על הינדה (1868-1892) ועל שרה-לאה (1878-1922) אין לנו מידע. 

^ בתם - חנה-פרידל (1875-ש194) נישאה לאיציק-מאיר קלושינר (1880-ש194). הם גרו בזד-וולה, ברחוב לאסק 7א'. שניהם נרצחו בשואה, 

(ש194 מסמן שנרצח בשואה, בתאריך לא ידוע).

מצאצאיהם, בני משפחות קלושינר, שנער, אולמן, גלבוע וגלברד חיים בארץ.

^ בנם - אברהם-אבא סַ"ט  (1936-1872) הקים את ביתו בעיר לא רחוקה - שיראדז, עם פסיה-פרידה (לבית ארונוביץ',  ??-187519). בין צאצאיהם שבט סַ"ט מחיפה וסביבתה ושבט סַ"ט  מקיבוץ יגור, אליהם עוד נחזור, כי אבי השבט עקיבא-עזריאל סַ"ט (1903-1874) נולד וחי, רוב חייו, בזד-וולה, ובבית העלמין, בזד-וולה, מצבתו. 


ב- 1865 גדלה הנוכחות של משפחת סַ"ט  בזד-גדלה בצורה משמעותית עם הגעתם של ניסן-אבא סַ"ט  (,(1891-1820c אשתו (השניה) אסתר (לבית רייך, 1874-1830) וששת ילדיהם: בלומה-גולדה (בת כ- 13), חיה (בת כ- 12), שרה-רבקה (ריבה, בת כ-10), אליעזר-דוד (בן כ- 6), חנה (הענדיל, בת כ- 4) וישראל-בער (תינוק בן שנה, זה סבא שלי!) והייתה איתם, כמובן, גם פרלה, (בת כ- 16) בתה של אשתו הראשונה של ניסן-אבא - הינדה לבית זייגלר (1849-1819), שמתה בעקבות לידתה של פרלה, בכפר מגוריהם - דזיאלושין.


איך יודעים שהגיעו לזד-וולה ב- 1865? לפי הרישומים, כמובן.

בכורתם של ניסן-אבא ואשתו (השניה) אסתר - בלומה-גולדה (??-185219) נולדה בעיר נישואיהם של הוריה - בשצ'רקוב; ילדיהם הבאים: חיה (1927-1853), שרה-רבקה (ריבה, 1936-1855), אליעזר-דוד (1859-1930c), חנה (הענדיל, 1899-1861) וישראל-בער (1902-1864) כל אלה נולדו בעיירה בשם וידאבה ליד העיר לאסק, הבאים: רחל (??-186619), חנוך-שמואל (1916-1870) ועקיבא-עזריאל (קיווה, 1903-1874), אלה כבר נולדו בזד-וולה. 

6 - עץ המשפחה של אסתר, לבית רייך, וניסן-אבא סַ"ט 


המשפחה גרה ברחוב יוליוס 7, במרכז העיר, ליד השוק והתפרנסה מסיתות מצבות וגילוף רהיטי עץ; יתכן שמעבר המשפחה לזד-וולה קשור לכך שאז התירו השלטונות ליהודים להקים בית קברות יהודי במקום. 


פה, למעשה, מתחיל הפרק הבא על התרחבות משפחת סַ"ט  בזד-וולה. פרק זה מחובר, תרתי משמע, בחבל הטבור לדמות המרכזית, שהיה השורשים והגזע של המשפחה והוא הסבא-רבא שלי ניסן-אבא סַ"ט. באותם ימים רחוקים לידה הייתה אירוע קשה ולא מעט נשים נפטרו בלידתן. בעקבות לידתו של עקיבא-עזריאל  (קיווה, 1874) נפטרה אשתו (השניה) של ניסן-אבא סַ"ט - אסתר, לבית רייך  והיא רק בת 44, אבל הייתה זו לידתה השמינית...

השנה היא 1874, קברה של אסתר הוא הקבר הראשון, הידוע לנו, של משפחת סַ"ט בזדונסקה-וולה. 

7. מצבת אסתר סַ"ט לבית רייך, בבית העלמין בזדונסקה וולה


ניסן-אבא, עצמו, כבר היה אז כבן 55. אחרי שנים אחדות, בסביבות גיל 60 נשא לאשה, (בפעם השלישית), צעירה (בת 28) מזד-וולה - את אסתר (רוזפצ'ה, לבית זיסקינוביץ, -1852??19). לא עברה אלא כשנה עד לידתה של בתם הראשונה: לאה (1915-1881) ועוד שנה עד לידתה של השניה - פרידה-חנה (פרידל-הנקה, 1929-1882).


התרחבות המשפחה – הדור השני והשלישי בזד-וולה

לפני שנמשיך עם משפחת סַ"ט  בזד-וולה, נעשה סדר בנושאים "צדדיים": פרנסה, גיאוגרפיה והקשר ביניהם. 

סיבה מרכזית למעבר מגורים מעיירה לעיירה - נישואין, סיבה לא פחות חשובה – פרנסה. כבר ראינו שעל מצבתה של סבתי ביילה-רחל היה כתוב שאביה -  טוביה-בער סַ"ט היה סופר. ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה, באותם ימים רחוקים, נחלת הכלל, סופרים לא היו מי שכותבים ספרים מדמיונם, אלא כתבי קודש ועבור אחרים בקהילה פניות אל השלטון ומכתבים ומסמכים מסחריים. במשפחתנו ידעו קרוא וכתוב והיו בקיאים במקורותינו ובאופן טבעי התפרנסו ממקצועות "יהודיים": מלמדים, סופרים ושחיטה כשרה, אבל בעיקר התפרסמו כבוני מצבות. המקצוע פשט במשפחה ועבר מאב לבן. כשהתרחבה המשפחה, בני הדור הצעיר הקימו משפחה והתיישבו בעיירה בסביבה, בה לא היה סתת מצבות. המפורסם מכל הסַ"טים בוני המצבות הוא כנראה ברל-חיים סַ"ט (1936-1867) שחותמו על מצבות רבות בבית העלמין הגדול של לודז'. אפשר להרחיב ולספר עליו עוד רבות, אבל הוא מענף משפחת סַ"ט שלא קשור לזד-וולה.

8 - חתימת ברל-חיים סַ"ט על מצבה בביה"ק בלודז'


מקור המשפחה שלנו כנראה בעיירה דזיאלושין. ממנה התפשטו סתתי המצבות ממשפחת סַ"ט, במרכז פולין, מערבית מקו האורך של העיר לודז'. תוכלו לראות במפה.

בכל ישוב ששמו מצויין בעברית היה ענף למשפחת סַ"ט. 

9 - מפת אזור סַ"ט בפולין


שנים עברו. אחדים מילדיו של ניסן-אבא סַ"ט  בחרו להקים את משפחתם בערים אחרות. 

^ פרלה (1931-1849), בתם של המנוחה הינדה לבית זייגלר וניסן-אבא סַ"ט, נישאה ב- 1870, בזד-וולה, להלל-לייב קנובלסקי, אבל את ביתם הקימו בעיר שיראדז.

^ חיה (1927-1853), נישאה בזד-וולה, ב- 1875, ליוסף רייך (1849- ,(1909cקרוב משפחה מדזיאלושין, הם הקימו את ביתם בראדומסקו (גרו ברח' קאלישקה 31). מצבתה של חיה בבית העלמין בראדומסקו, רוב צאצאיהם נרצחו בשואה.

^ אליעזר-דוד (1859- ,(1930cנישא בזד-וולה, ב- 1879, לרבקה-לאה לבית קאלישקה (1859- ,(1930c מהעיר קאליש ובה הם הקימו את ביתם. בארץ מצאצאיהם סוניה רוזנברג משפחת שקד מפתח תקווה וסַ"ט  מקיבוץ רוחמה.

^ רחל (1866- ,(19??נישאה ב- 1893, בזד-וולה לאברהם-מרדכי אדלשטיין וכנראה עברו לקאליש.

^ עקיבא-עזריאל (קיווה, 1903-1874), נישא ב- 1898, בפאביאניצה, לחנה לבית הרשליקוביץ, שם 

נולדה בתם היחידה אסתר סַ"ט, (1958-1898), האם של שבט סַ"ט  מקיבוץ יגור. עקיבא-עזריאל נפטר צעיר, נקבר בזד-וולה ומצבתו שם.

10 - מצבת עקיבא-עזריאל ס"ט

^ ופרידה-חנה (1929-1882), בתם של, ניסן-אבא סַ"ט ואשתו (השלישית) אסתר (רוזפצ'ה, לבית זיסקינוביץ'), נישאה ב- 1906, לנוסן קרול, (1880-,(19?? גם הוא מזד-וולה, אבל את ביתם הם הקימו בעיר לודז', הם גרו ברחוב ז'ילוני 7. קברה של פרידה-חנה נמצא בבית העלמין הגדול של לודז'.

 

אבל עיקר העניין שלנו בזד-וולה. ניסן-אבא סַ"ט הלך לעולמו ב- 1891. מסדנת המצבות עבר למקום שלמעשה היה ביתו השני - לחלקת הקבורה.

11 - מצבת ניסן-אבא ס"ט

 

חמישה מילדיו של ניסן-אבא סַ"ט נישאו והקימו את משפחתם בזד-וולה: 

ונתחיל דווקא מבת הזקונים - לאה ליבר (לבית סַ"ט ,-1881 ??19), בתם של, ניסן-אבא סַ"ט  ואשתו (השלישית) אסתר (רוזפצ'ה, לבית זיסקינוביץ'). לאה נישאה ב- 1903 לנתן-מרדכי ליבר, (נוסן, -1877-??19), מהעיר זלוצ'ב. הם נישאו והקימו את ביתם בזד-וולה ובה נולדו ילדיהם: ניסן-אבא, אהרון-דוב (בעריש), פרימט, (ילידת 1911), אסתר, (ילידת 1914) וחיה. מאוחר יותר עברה המשפחה לוויירושוב. רובם נרצחו בשואה. ניסן-אבא ליבר עלה לארץ וגר ברמת-גן, צאצאיו משפחות ישראל וצוברי גרים בארץ. אהרון-דוב (בעריש) ליבר עלה וגר בירושלים. 


ארבעה מילדיהם של ניסן-אבא סַ"ט  ואשתו השניה - אסתר (לבית רייך), בחרו לחיות בזד-וולה: חנוך-שמואל (הייניך), שרה-רבקה (ריבה), חנה (הענדיל) וישראל-בער.


^ חנוך-שמואל (הייניך, 1916-1870), נשא, ב- 1894, לאשה, את תושבת זד-וולה - טובה (דוברה,

 1874-,(19?? לבית דוברונסקי, הם גרו ברח' שיראדצקה 29. מצבתו של חנוך-שמואל (הייניך) בבית העלמין בזד-וולה.

12 - מצבת שמואל-הייניך ס"ט


חמישה משמונת ילדיהם של חנוך-שמואל ודוברה סַ"ט  הגיעו לבגרות:

על בכורתם פרידה-חנה סַ"ט (הנקה, 1898-ש194), אין מידע, למעט שנרצחה בשואה.

לוי-יצחק  סַ"ט  (איציק, 1903-ש194) נישא ב- 1932, לתושבת זד-וולה שיינה-לאה לבית שירר

(1939-1901), הם בנו את ביתם בזד-וולה וידוע שהיו להם שלושה ילדים: חנה-אסתר סַ"ט  

(ילידת 1933), חיה-רחל סַ"ט  (ילידת 1934), ופרלה סַ"ט  (ילידת 1936).

יעקב-מנדל סַ"ט  (1903-ש194) נישא ב- 1924, לרחל לבית גרינברג מלודז' (c1907-ש194)

הם בנו את ביתם בזד-וולה ובה נולדו בנותיהם ברכה סַ"ט  (2007-1925) וחנה סַ"ט  (1986-1928).

בתקופת השואה הועברו יעקב-מנדל סַ"ט  ובנותיו לגטו לודז', שם גרו ברחוב מלינארסקה 47/20.

ברכה וחנה שרדו והגיעו לישראל; חנה סַ"ט  (1986-1928) נישאה ב- 1948, למשה ווקשלק

(מאריאן, 2007-1920) והם הקימו את ביתם ברמלה, ברכה סַ"ט  (2007-1925) נישאה ב- 1950 ליוצא זד-וולה - אליעזר ריבא (1980-1920) והם הקימו את ביתם בתל חנן. צאצאי משפחות ריבא ווקשלק חיים בארץ.

יוסף-לייב סַ"ט  (1907-ש194), נשא ב- 1932, בזד-וולה, את תושבת העיר ליבה-ריבה לבית קליין (1908-,(19?? הם הקימו את ביתם בזד-וולה ונולדו להם שניים: הינדה (ילידת 1933) ושמואל-הייניך (יליד 1934).

אסתר גיטל סַ"ט  (2001-1911), צעירת ילדיהם של שמואל-חנוך ודוברה סַ"ט , נישאה לתושב זד-וולה, פישל גד (1971-1912), הם עברו לרוסיה, אחר כך למאלמו, שוודיה וצאצאיהם - משפחת קראיסיאק חיים שם. 


^ שרה-רבקה סַ"ט (ריבה, 1936-1855) נישאה ב- 1886, לדוד-אלישע קמפינסקי (1927-1862c), משצ'רקוב. הם נישאו והקימו את ביתם בזד-וולה ובה נולדו שלושת ילדיהם: אסתר-חנה קמפינסקי (ילידת 1891), ניסן-אבא קמפינסקי (יליד 1983) ואלי-מנדל (יליד 1896). אין לנו מידע על הילדים, מצבותיהם של שרה-ריבה לבית סַ"ט ודוד-אלישע קמפינסקי נמצאות בבית העלמין בזד-וולה.

13 - מצבת שרה-ריבה קמפינסקי (לבית ס"ט)

14 - מצבת דוד-אלישע קמפינסקי


^ חנה סַ"ט  (הענדיל, 1899-1861), נישאה ב- 1892, בזד-וולה, לאיצ'ה-מאייר סַ"ט  (1929-1866), בן-דודה משצ'רקוב (בנם של דרייזל (לבית ביץ') ויוסקה סַ"ט  - אחיו של ניסן-אבא). הם הקימו בזד-וולה את ביתם. שנים כנראה לא הצליחו ללדת וב- 1899 מתה הענדיל, כשילדה, מצבתה בבית העלמין בזד-וולה.  

15 - מצבת הענדיל ס"ט


^ סבי - ישראל-בער (1902-1863) נשא ב- 1886, בזד-וולה, את ביילה-רחל סַ"ט  (1927-1864), בת-דודו מדזיאלושין (בתם של לאה (לבית שטרן) וטוביה-בער סַ"ט (אחיו של ניסן-אבא). את דרכם כמשפחה הם התחילו בלודז', שם נולדו בניהם הראשונים יעקב-טוביה (יליד 1887) ואליהו (יליד 1889). בסביבות 1990 עברה המשפחה לזד-וולה ושם נולדו חמשת ילדיהם הנותרים: ניסן-אבא (יליד 1892), אסתר-איטה (ילידת 1894), לאה (ילידת 1896) שמואל-יוסף (אבי, יליד 1901) ויחיאל-לייב (מיכל, יליד 1903).

16 - ניסן-אבא (השני), אסתר-איטה ולאה ס"ט בחנות הפוטו בזדונסקה וולה


הם הצטרפו לבית המשפחה ברחוב יוליוס 7 וכל בן שהגיע לגיל 8-9 למד את מלאכת סיתות המצבות בסדנה שליד בית העלמין היהודי. הם נזקקו למיומנות זו די מוקדם, מתחילת המאה ה- 20 התחיל הגורל להכות במשפחה.

ב- 1902 נפטר אב המשפחה - ישראל-בער סַ"ט שלא הספיק לחגוג 40. בכורו יעקב-טוביה (בן כ- 15) ובנו השני - אליהו (בר מצווה) סיתתו את מצבתו, שבצידה האחורי תפילת "אל מלא רחמים". מיד אחרי ההלוויה, כמובן, פרנסת המשפחה נפלה על כתפיהם.

17 - מצבת ישראל-בער סט

18 - אל מלא רחמים, בגב המצבה של ישראל בער סט


ב- 1909 עזב אליהו סַ"ט ( 1937-1889) את הגולה מאחוריו ועלה לארץ-ישראל. יעברו שנים ובדרכו לארץ-ישראל ילכו גם אבי שמואל-יוסף סַ"ט  ומשפחתו אתו ואחריו גם דודי יחיאל-לייב סַ"ט  ומשפחתו אתו, שאם לא היו עושים את המעשה הזה לא יכולתם היום לקרוא על תולדות משפחת סַ"ט   בזד-וולה. אבל, נחזור לסיפור כסדרו.

יעקב-טוביה סַ"ט  (1918-1887), שהיה עכשיו המפרנס העיקרי וראש המשפחה, נישא ב- 1911, לצעירה מהעיר קאליש - שיינדל לבית דובז'ינסקי (1886-(19??, אך לא עברו שנים רבות, ב- 1918 נפטר יעקב-טוביה. מצבתו בבית העלמין בזד-וולה. האם היו ליעקב-טוביה ילדים?, ממה נפטר? ומה היה גורלה של אלמנתו - שיינדל סַ"ט ? לכל אלו עדין לא מצאנו תשובה.

19 - מצבת יעקב-טוביה סט


דודי - ניסן-אבא סַ"ט  (1914-1892), הצטרף לצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה ועקבותיו נעלמו. מספר דיירי בית סַ"ט  ברחוב יוליוס 7 הלך והצטמצם.

לא ידוע בוודאות, אבל, כנראה ב- 1920 קיבל אבי שמואל-יוסף סַ"ט  צו גיוס. הוא אימץ לעצמו את שמו של אחיו הנעדר - ניסן ומאז כך קראו לו כולם, למרות ששמו הרשמי נשאר שמואל-יוסף.

ב- 1921 הוא נשא את אשתו הראשונה - בת עירו - שרה לבית ליברנט (1963-1894). הם גרו בבית משפחתה ברחוב (ששמו לא קיים היום) פילסודסקי 18 וב- 1922, בזד-וולה, נולדה אחותי רבקה-לאה (ריבצ'ה, 2002-1922), לרנר מנישואיה לדוד, בחיפה.

20 - משפחת סט בפוטו בזדונסקה-וולה, ריבצ'ה, שרה לבית ליברנט ושמואל-יוסף (ניסן) סט


אחרי עלייתם לארץ, ב- 1924, בית סַ"ט , ברחוב יוליוס 7 התרוקן עוד יותר ובעצם מי שעדין היו עם סבתא ביילה-רחל היו אסתר-איטה, לאה ובן הזקונים (שלמעשה, נולד אחרי שאביו נפטר) יחיאל-לייב (מיכל), אבל אז, לתקופת מה, שוב חזרו קולות ילדים ממשפחת סַ"ט  לבית. 

בסביבות 1925, יחיאל-לייב (מיכל, 1976-1903) נשא לאישה את הינדה-לאה לבית אבוביץ'    (1974-1897), מהעיירה וויילון. הם נישאו והקימו את ביתם בזד-וולה, גרו בבית המשפחה ברחוב יוליוס 7 ושם נולדו שלושת ילדיהם: שרה-גיטל סַ"ט  (1992-1926), לימים אדיר, מנישואיה בישראל לאיצ'ה. ישראל-דב סַ"ט (2007-1928) ויצחק-טוביה סַ"ט (איצ'ה, 1984-1930).

21 - כרטיס המשפחה העירוני של הינדה-לאה (לבית אבוביץ') יחיאל-לייב סט וילדיהם. 


שרה-גיטל ודאי הביאה שוב אור לחייה של סבתה ביילה-רחל, אך לא לזמן רב, סבתא נפטרה כשנכדתה הייתה כבת שנה. היא נקברה בבית העלמין בזד-וולה, המקום המדויק אינו ידוע, מצבתה שלמה, ליד הגדר. 


לאחר מות האם, בתה אסתר-איטה סַ"ט  (1894-ש194), שבאותן שנים הייתה כנראה הדמות הדומיננטית בבית, הרשתה לעצמה וב- 1929, והיא כבת 35, נישאה למי שכנראה הכירה זמן רב, למיכאל שמרלובסקי (1898-ש194). הם הקימו את ביתם בלודז' ושם ב- 1931 נולדה בתם - בת-דודתי, אותה קראו על שם הסבתא - ביילה-רחל שמרלובסקי (1931-ש194), שלושתם נרצחו בשואה. 


בתחילת שנות ה- 30 עזבו יחיאל-לייב (מיכל), סַ"ט אשתו - הינדה-לאה וילדיהם - שרה, דב ואיצ'ה את זד-וולה, עלו לישראל והתיישבו בחיפה.


בבית ברחוב יוליוס 7 בזד-וולה נשארה רק לאה סַ"ט  (1896-ש194). לאה ואחותה אסתר-איטה, שהייתה בשנתיים בוגרת מלאה, היו כל חייהן כתאומות. לאה התחילה לשהות חלק משמעותי מזמנה בבית אחותה בלודז'.


בית משפחת סַ"ט, ברחוב יוליוס 7 בזד-וולה נשאר, למעשה, ריק. מי מבני הבית שנשאר בחיים ולא עלה לישראל נרצח בשואה.



                                                              אלי סַ"ט – דצמבר 2021


אחי הגדול איתן סַ"ט (יליד 1934) ואני (1939), נולדנו בארץ ישראל מנישואיו השניים של אבינו שמואל-יוסף ס"ט, לשרה לבית פוקסמן, ילידת קוברין, אז פולין, (1983-1905). על מצבתו, בבית העלמין "חוף כיאט", בחיפה, חרוט השם, כמו שבארץ קראו לו: "ניסן".

22 - שמואל יוסף סט בסדנת המצבות המשפחתית בזדונסקה-וולה, סביבות 1920, מימין אחותו - לאה


טואול - בניית אתרים